חוק הקסדה שאושר לאחרונה, ממשיך לעורר כותרות והדים ציבוריים. עוד בטרם יצא לדרך, בתחילת אוקטובר, כבר הובאה לשולחן הכנסת הצעת חוק העשויה להפוך אותו למקובל יותר על כל הציבור
לכתבה בYNET לחצו כאן…
לחתימה על העצומה נגד חוק הקסדה לחצו כאן…
שרים בממשלה זועמים על הקמת וועדה שבה חברים ראש הממשלה ומקורביו, שר האוצר ושר המשפטים – שיכולה למעשה לבטל החלטות ממשלה: "הופכים את השרים למריונטות. זה לא דמוקרטי". מזכירות הממשלה: "השרים יכירו בחשיבות הרפורמה, השינוי נעשה מתוך כבוד כלפיהם"
השיבה לאנרגיה גרעינית צוברת תאוצה, נוכח התלות המטרידה בנפט מהמפרץ והתחממות כדה"א; דור חדש של כורים הקטין את החששות מתקלה קטלנית, נוסח צ'רנוביל
ביום הכיפורים נרשמה איכות אוויר טובה מאוד בכל תחנות הניטור התחבורתיות ברחבי הארץ – עדות להשפעה של התחבורה כמקור העיקרי לזיהום האוויר בערים הגדולות
השופטת נורית אחיטוב מתחה ביקורת חריפה על ועדת הערר של מחוז מרכז, "שהחלטתה לאשר את ההיתרים לשימוש חורג לאיקאה סובלת מחוסר סבירות קיצונית"
לכאורה, המשרד להגנת הסביבה הוא בעל ברית טבעי של הארגונים הסביבתיים, יחד הם צריכים לשתף פעולה במניעת מפגעים סביבתיים. אולם באחרונה נוצר אי אמון ההולך וגובר בין הארגונים לבין המשרד.
לפי מחקר אמריקאי חדש, חלקיקים של זיהום אוויר החודרים לריאות גורמים להפרשת חומר המזרז היווצרות קרישי דם
רק עתה אנו מתחילים להבין את גודל הנזק שהסבנו לסביבה שלנו. רק עתה אנו מבינים שהחופש שניתן לתאגידים לצבור עושר מבלי לתת דין וחשבון, מהווה סכנה קיומית של ממש לכל אחת ואחד מאיתנו
ערב יום הכיפורים טוב נעשה אם נקדיש זמן לחשבון נפש על מצב הסביבה שלנו ונחשוב מה עשינו למען הסביבה בשנה האחרונה ועד כמה כל אחד ואחת מאתנו גילה אכפתיות ומודעות למפגעים סביבתיים. ואולם, חשבון הנפש אינו יכול לעצור רק בעבר וחייב להיות גם בעתיד – מה כל אחד מאתנו מתכוון לעשות למען הסביבה.
יום-יום אנחנו עושים פעולות שבמרביתן אנחנו פוגעים בסביבה ומזיקים לה. זה מתחיל עם התנעת הרכב בבוקר, שיחות אינסופיות וברובן לא מחויבות בסלולרי ועד השלכת פסולת כך סתם ברחוב או השלכת דברים שניתן למחזר לפח אשפה רגיל. בשנה האחרונה התחדדה המודעות לנזקים שאנחנו גורמים לכדור הארץ ומביאים להתחממותו. כיום אין כבר צל של ספק כי אם לא נתעורר המצב רק יחמיר. המדינה יכולה לחוקק חוקים ותקנות המגינים על הסביבה, אך בפועל מי שיציל את הסביבה שלנו וישמור עליה הם רק אנחנו.
זה אולי יישמע יומרני ובלתי מציאותי, אך עלינו להפסיק לעסוק ב"ישראבלוף" ולחפש כל הזמן איך מתחמנים ומכופפים את החוק בנושאים סביבתיים. נקודת החשיבה שלנו חייבת להיות אישית: איך אני, מנהל מפעל, לא פוגע בסביבה, לא מזהם את האוויר, לא מזהם את הים ולוקח אחריות אישית לפעולות המפעל; איך אני, קבלן שיפוצים, לא שופך פסולת בניין כגנב בלילה בשטח ציבורי פתוח ומזהם אותו אלא במקום מוסדר; איך אני, מר ישראלי, מצמצם את השימוש ברכב הפרטי שלי ומעדיף תחבורה ציבורית; איך אני, גברת ישראלי, תורמת להגדיל את היקף המיחזור של חומרים שונים ואיך משפחת ישראלי חוסכת אנרגיה בשימוש נכון בחשמל.
תקציב המשרד להגנת הסביבה אינו מאפשר למי שאמור לפקח ולאכוף את המפגעים הסביבתיים לדאוג באופן אמיתי לסביבה; ועדות התכנון אינן דואגות לשמור על מעט השטחים הפתוחים שעוד נותרו לנו ומתקפלות לא פעם בפני לחצי כרישי הנדל"ן ובעלי הון; והרשויות המקומיות אינן מספקות לתושבים את האמצעים כדי לעודד מיחזור.
כמו בתחומים רבים בחברה הישראלית ובהם הדאגה החברתית לחלשים, שם הציבור ממלא את מקומם של המוסדות השלטוניים, כך גם בדאגה לסביבה – הבעיות הסביבתיות אינן גזירה משמים, אך אין לנו על מי לסמוך אלא על עצמנו וטוב שנעשה זאת כבר היום. זה בידיים שלנו.
תושבי ערי השרון יצאו להפגין נגד כוונת המדינה לבנות 23 אלף יחידות דיור בשטח בו שוכן מפעל תעש, מבלי שנבדק האם הקרקע באזור מזוהמת. עמותת התושבים: הקרקע רוויה בשפכים רעילים ומסרטנים. מנהל מקרקעי ישראל: מתגבש הסכם הבנות שיבטיח כי שיווק הקרקע יעשה רק לאחר טיהורה
אלו סיפורים מארכיון האתר חדשות מפלגת הירוקים, מהחודש ספטמבר, 2007.
RSS
אודותינו | על האתר | הצטרפות | התנדבות | לתרום | עצומות | תודות
דרכים ליצירת קשר | פנייה למנהל האתר | פנייה למפלגה
