ביום הכיפורים נרשמה איכות אוויר טובה מאוד בכל תחנות הניטור התחבורתיות ברחבי הארץ – עדות להשפעה של התחבורה כמקור העיקרי לזיהום האוויר בערים הגדולות

לכתבה בYNET לחצו כאן…

השופטת נורית אחיטוב מתחה ביקורת חריפה על ועדת הערר של מחוז מרכז, "שהחלטתה לאשר את ההיתרים לשימוש חורג לאיקאה סובלת מחוסר סבירות קיצונית"

לכתבה בYNET לחצו כאן…

לכאורה, המשרד להגנת הסביבה הוא בעל ברית טבעי של הארגונים הסביבתיים, יחד הם צריכים לשתף פעולה במניעת מפגעים סביבתיים. אולם באחרונה נוצר אי אמון ההולך וגובר בין הארגונים לבין המשרד.

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

רק עתה אנו מתחילים להבין את גודל הנזק שהסבנו לסביבה שלנו. רק עתה אנו מבינים שהחופש שניתן לתאגידים לצבור עושר מבלי לתת דין וחשבון, מהווה סכנה קיומית של ממש לכל אחת ואחד מאיתנו

למאמר בYNET לחצו כאן…

ערב יום הכיפורים טוב נעשה אם נקדיש זמן לחשבון נפש על מצב הסביבה שלנו ונחשוב מה עשינו למען הסביבה בשנה האחרונה ועד כמה כל אחד ואחת מאתנו גילה אכפתיות ומודעות למפגעים סביבתיים. ואולם, חשבון הנפש אינו יכול לעצור רק בעבר וחייב להיות גם בעתיד – מה כל אחד מאתנו מתכוון לעשות למען הסביבה.

יום-יום אנחנו עושים פעולות שבמרביתן אנחנו פוגעים בסביבה ומזיקים לה. זה מתחיל עם התנעת הרכב בבוקר, שיחות אינסופיות וברובן לא מחויבות בסלולרי ועד השלכת פסולת כך סתם ברחוב או השלכת דברים שניתן למחזר לפח אשפה רגיל. בשנה האחרונה התחדדה המודעות לנזקים שאנחנו גורמים לכדור הארץ ומביאים להתחממותו. כיום אין כבר צל של ספק כי אם לא נתעורר המצב רק יחמיר. המדינה יכולה לחוקק חוקים ותקנות המגינים על הסביבה, אך בפועל מי שיציל את הסביבה שלנו וישמור עליה הם רק אנחנו.

זה אולי יישמע יומרני ובלתי מציאותי, אך עלינו להפסיק לעסוק ב"ישראבלוף" ולחפש כל הזמן איך מתחמנים ומכופפים את החוק בנושאים סביבתיים. נקודת החשיבה שלנו חייבת להיות אישית: איך אני, מנהל מפעל, לא פוגע בסביבה, לא מזהם את האוויר, לא מזהם את הים ולוקח אחריות אישית לפעולות המפעל; איך אני, קבלן שיפוצים, לא שופך פסולת בניין כגנב בלילה בשטח ציבורי פתוח ומזהם אותו אלא במקום מוסדר; איך אני, מר ישראלי, מצמצם את השימוש ברכב הפרטי שלי ומעדיף תחבורה ציבורית; איך אני, גברת ישראלי, תורמת להגדיל את היקף המיחזור של חומרים שונים ואיך משפחת ישראלי חוסכת אנרגיה בשימוש נכון בחשמל.

תקציב המשרד להגנת הסביבה אינו מאפשר למי שאמור לפקח ולאכוף את המפגעים הסביבתיים לדאוג באופן אמיתי לסביבה; ועדות התכנון אינן דואגות לשמור על מעט השטחים הפתוחים שעוד נותרו לנו ומתקפלות לא פעם בפני לחצי כרישי הנדל"ן ובעלי הון; והרשויות המקומיות אינן מספקות לתושבים את האמצעים כדי לעודד מיחזור.

כמו בתחומים רבים בחברה הישראלית ובהם הדאגה החברתית לחלשים, שם הציבור ממלא את מקומם של המוסדות השלטוניים, כך גם בדאגה לסביבה – הבעיות הסביבתיות אינן גזירה משמים, אך אין לנו על מי לסמוך אלא על עצמנו וטוב שנעשה זאת כבר היום. זה בידיים שלנו.

תושבי ערי השרון יצאו להפגין נגד כוונת המדינה לבנות 23 אלף יחידות דיור בשטח בו שוכן מפעל תעש, מבלי שנבדק האם הקרקע באזור מזוהמת. עמותת התושבים: הקרקע רוויה בשפכים רעילים ומסרטנים. מנהל מקרקעי ישראל: מתגבש הסכם הבנות שיבטיח כי שיווק הקרקע יעשה רק לאחר טיהורה

לכתבה בYNET לחצו כאן…

יושב ראש  מפלגת  הירוקים  פאר ויסנר : עליית מחירי הנפט בעולם מחזקת את מחויבותם של ראש הממשלה ונשיא המדינה להכריז כי מדינת ישראל מתנתקת מנפט ועוברת ל"אנרגיות ירוקות" ונקיות. מדינת ישראל מחויבת לפעול לניצול אנרגית השמש ופיתוח אנרגיות  חלופיות  בהתאם לחזונו של דוד  בן גוריון, כך שתלותה של  מדינת ישראל  בנפט יהיה מינימלי. בכל  העולם מתנתקים  מהנפט  וכך גם על מדינת ישראל לעשות. צמצום התלות בנפט זו  הדרך האפקטיבית למלחמה בטרור  בכך שהיא תוריד עד למינימום את  המשאבים האדירים המועברים לארגוני טרור"

למכתבו של פאר ויסנר לחצו כאן…

קטנוע חדש ויחודי, שנתרם בתיווכה של השחקנית חני נחמיאס, ישמש מעתה את צער בעלי חיים כדי לחלץ חתולי רחוב במצוקה

נחמיאס, שהצטרפה לאחרונה הצטרפה למפלגת הירוקים, על מנת לקדם את רווחתם של החתולים, ביקשה מיבואנית הרכב הדו גלגלי "עופר-אבניר" להתגייס למען חתולי הרחוב ולתרום קטנוע מאובזר, שאפשר יהיה להקפיצו במקרי חירום על מנת לבצע חילוצים מהירים.

לכתבה בNRG לחצו כאן…

הארגונים הירוקים חוששים שבכוונת המשרד להגנת הסביבה לאסור על פרסום היתרי ההזרמה של שפכים לים

לכתבה בNRG לחצו כאן…

בדיון בועדת הפנים ואיכות הסביבה בכנסת הביעו נציגי משרד התיירות חשש לגורל המלונות שלחופי ים המלח, בשל פעילות המפעלים שגורמת לעליית המפלס בחלק הדרומי. במקביל הביעו מומחים חשש מהמשך נסיגת המפלס בחלק הצפוני של הים

לכתבה בYNET לחצו כאן…