המתנגדים לכביש החדש בין נתיבי איילון ל"חוצה ישראל" מאיימים בבג"ץ: הוא יזהם פי 10 מהתקן הבינ"ל

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

ללא אישורה של מינהלת הכנרת, מפיקי גמר "כוכב נולד" שייערך השבוע הקימו במה על קו המים בחוף גולן, בנו במקום סוללת עפר וחסמו את הגישה לחוף הציבורי. "הם מתפרעים בלי דין ובלי דיין בשביל הרייטינג", מתקומם אחד התושבים. מפיקי הגמר: "יש לברך את סלקום שטרחה להביא אירוע בסדר גודל כזה לכנרת"

לכתבה בYNET לחצו כאן…

בית המשפט המחוזי העניק תוקף להסכם בין חברת איתנית לעיריית נהריה, לפיו ישולם לה פיצוי של כ-4.7 מיליון שקל לכיסוי הוצאות פינוי אזבסט מאזור בו היה אמור להיבנות לונה פארק

לכתבה בYNET לחצו כאן…

מאת: דר' גיא בכור

ממשלת ישראל מנסה לפתות ישראלים יורדים לחזור לארץ באמצעות סיוע כספי? זה טוב, אך בהחלט לא מספיק. כאן אנו זקוקים לחזון דרמטי, מפרה, מאתגר, במסגרת קונצנזוס ומעורר תהודה בינלאומית, שישנה לגמרי את מצבנו, ויביא לכאן לא אלפי יהודים וישראלים מבחוץ אלא מאות אלפים. אז איך עושים את זה?

כאשר קראתי בסוף השבוע ב"ידיעות אחרונות" על התוכנית המתגבשת בממשלה להחזרת "אלפי" ישראלים יורדים, תוכנית הבנויה על הטבות של עד 160 אלף ₪ למשפחה, חייכתי לעצמי במרירות.

זה הרי מראה דמותה של ממשלת ישראל של היום: מדינה שמנה עם הרבה כסף לפזר, מעט אפקטיביות ואפס חזון, וזאת בלי לפגוע בכוונת הוגי ההצעה, שכוונתם בוודאי טובה. אפס חזון, בדיוק כמו מצבנו הצבאי או המדיני.

משיחות עם ידידים ובני משפחה בניו יורק כבר אומר שהטבות כספיות לא יהיו אלה שיחזירו אותם הביתה, הרי מצבם הכלכלי שם משופר לעין ערוך מן ההקשר הישראלי. ואם כבר הוגים תוכנית, מדוע להסתפק בחזרת אלפים ולא, למשל, מאות אלפים של ישראלים, להם אנו זקוקים? ואיך עושים את זה? כאן אנו זקוקים לאותו תבלין שרק הוא מפעים את הישראלים: חזון.

רעננה כדוגמא

בשנות השבעים היתה העיירה רעננה מושבה קטנה ומרוחקת (הפכה לעיר רק בשנת 1981), שמעטים הסכימו לגור בה. רעננה היתה הליכלוכית הנשכחת והמנומנמת של ערי השרון, במרחק עצום מהרצליה, רמת השרון השכנות, ובמרחק מתחת לכפר סבא, או לכל ערי גוש דן. בשנות השבעים היו הקבלנים מציעים מכונית פיאט לכל מי שיסכים וירכוש דירה ברעננה, עד כדי כך היה מעמד העיר בשפל. 

כבר בשנות השמונים הלכה והעיר והתפתחה, אך את עיקר שגשוגה היא חייבת לראש העיר שלה מאז 1989, זאב בילסקי, (מאז 2005 יו"ר הסוכנות היהודית). האיש היקר, שאותו זכיתי להכיר במשך שנים, הוא לא רק פעלתן, דינאמי, חדשן ויוצר, אלא קודם כל רב-אומן בשווק אסטרטגי. בילסקי החל לבנות ולהציג את רעננה כעיר איכות החיים בישראל, כעיר נקייה, עם אוכלוסיה הומוגנית ואיכותית, עם חינוך מצויין, שקט, נועם ודרך ארץ, ועם זאת קרובה לכל מקום. בילסקי הפך את רעננה ל"עיר הירוקה ביותר בישראל", ובצדק. בשנת 2005 אף הוכתרה רעננה על ידי ארגון הבריאות העולמי בתואר "קהילה בטוחה", והפכה בכך לעיר היחידה בישראל ובמזרח התיכון כולו, המחזיקה בתואר עולמי זה. בילסקי יצר יש ומאין, וידע גם לשווק בארץ ובעולם. 

התוצאה: מחירי הנדל"ן ברעננה הם מהגבוהים ביותר בישראל, כאשר רעננה עקפה כבר את כפר סבא, הרצליה, רמת השרון וכל ערי גוש דן, והיא מתחרה במחירי הדיור שלה עם תל אביב. המהלך הושלם. שמה של העיר יצא למרחוק, בעיקר בארצות הברית ובצרפת, ורבים מבקשים לעבור ולגור בה (ולכן הזינוק במחירי הנדל"ן). זהו מודל.

הדרך שישראל תהפוך למדינה ירוקה

המשך »

מנכ"לית המשרד להגנת סביבה לשעבר, נחמה רונן, מתריעה ("העבר עוד לפנינו", TheMarker, 21 באוגוסט) מפני הקמת תחנת כוח גרעינית. מאמרה של רונן מעלה חשד כבד שהכותבת מתנגדת להקמת כורים גרעיניים אך ורק בגלל הפופולריות של עמדה זו.

למאמר בהארץ לחצו כאן…

לטענת חברת OPC שבשליטתם, "החשב הכללי פועל תוך ניגוד אינטרסים מובהק והנצחת אי השוויון לטובת מקורבים לצלחת"

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

רפורמת המיסוי הירוק נמחקה מנוסח מדיניות התקציב של הממשלה ל-2008; המשרד להגנת הסביבה העביר נוסח מצומצם לוועדת שרים

לכתבה בהארץ לחצו כאן…
ענף הרכב הוזמן לשימוע, הארגונים הירוקים לא, לכתבה לחצו כאן…
לנייר עמדה של מפלגת הירוקים בנושא לחצו כאן…

ראשי עיריות רעננה והרצליה שלחו מכתב בהול לממשלה, בו הם דורשים לבדוק בדחיפות את חלופת המינהור, בטרם יאשרו או יחלו בביצוע תוכנית סלילת כביש 531

לכתבה בNRG לחצו כאן…

תנועת "אור משימות לאומיות" הפועלת בנגב ובגליל מקימה יישובים חדשים, אף שתוכנית המתאר הארצית שוללת זאת

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

באחרונה התפרסמה ידיעה מרעישה: הממשלה עומדת לקבל החלטה היסטורית על הקמת תחנת כוח גרעינית בנגב. המניעים להחלטה הם לכאורה "ירוקים" – דאגה מהידלדלות מקורות האנרגיה בעולם והרצון להפחית את הנזק הסביבתי שגורמת תחנת הכוח הפחמית.

למאמר בהארץ לחצו כאן…