המועצה הארצית לתכנון ובנייה עומדת לקבל החלטה גורלית לגבי אזור ייחודי ומשמעותי לתושבי חיפה בפרט והארץ כולה – אזור טיילת בת גלים וחוף הגולשים.
הלחצים המופעלים על המועצה אינם קלים, אך התקפלות בפני לחצי ראש העיר תהיה בגדר שערורייה ומחדל.
לא ברור ואף תמוה הזלזול שמגלים עיריית חיפה והעומד בראשה כלפי חופי הים. ראש העיר, יונה יהב, חומד להחריב חוף ים נדיר בדיוק בפתחו של המפרץ.
הוא מעוניין להרוס את טיילת בת גלים, לייבש את שטחי המים ולהקים שם מבני בטון לצורך מרינה, קניון ודירות יוקרה. קילומטר אחד בלבד דרומה משם כבר הוקמו ברוב הדר ופאר מגדלי חוף הכרמל, שהם כיום פרויקט נטוש המשמש בעיקר יצאניות.
הפרויקט אותו מתכננת החברה הכלכלית, דווקא בחוף זה של ראש הכרמל, גדול בשטחו כפליים משטחה של המרינה בהרצליה. ולמי מכם שאיננו יודע, מרבית הדירות בפרויקט ההרצלייני נמכרו לתושבים זרים, והן עומדות רוב השנה בשיממונן.
חלק ענקי אחר של השטח, שהיה לפנים "חוף הנכים" ושירת ציבור רחב של מתרחצים וספורטאים, משמש כיום חנויות למימכר מותגי-על.
רעיון יבוש הים כבר נדחה על-ידי כל הגופים התכנוניים של מדינת ישראל. אבל יהב ממשיך לשגר מכתבים בנושא לשר הפנים ולראש הממשלה חובב הנדל"ן, וכך, בדרכים שפלות, לנסות להשפיע על החלטות בעלות משמעות מרחיקת לכת ובלתי הפיכה לציבור כולו.
ומגדילה עיריית חיפה לעשות כשהיא יוצרת רושם כאילו קיים צורך ממשי כלשהו בפתרונות עגינה ליאכטות – כאילו שזהו הפקק שחוסם את כלכלת העיר מפני צמיחה ושגשוג. טיעון זה מהווה זלזול ועלבון לאינטליגנציה של חברי המועצה הארצית; אין כיום שום צורך כזה.
המרינה היפה שבשפך הקישון יכולה לענות על צרכיהם של כל אוהבי היאכטות באזור, ובימים אלה ממש שוקדים בחברת נמלי ישראל על תכניות הרחבה ופיתוח נרחבות עבורה.
וכך, בנימוקים של צרכי ימאות ושיט – שהם בעצמם סוג של תרמית והונאה – מבקש יהב לאשר בניית מרינה באזור החוף הפראי שמול טיילת בת גלים ומועדון הגלישה. כך יוכל, לטענתו, לפתח מעגנה בינלאומית ראויה לכל בעלי היאכטות מכל העולם, שיהפכו את חיפה למעצמה כלכלית.
וכיצד תמומן בניית המעגנה? מצאו ישועה: ישנם יזמים אדיבים, אשר יסכימו לבצע עבור ראש העיר את השירות היקר הזה של יבוש הים והקמת המרינה – אם רק יאשרו להם, ככה ליד, לבנות כמה מגדלי מגורים, איזה מלון וקצת שטחי מסחר ומזון ומשקאות, כדי שדיירי הפרויקט לא ירעבו או ילכו חלילה יחפים. ואולי אפשר לקבל גם קצת מענקים, בהזדמנות.
כבר ב-2003 הודיע יהב למועצה הארצית באופן גלוי ומפורש, כי הוא חוזר בו מהתוכנית של מרינה מול טיילת בת גלים. אותה תוכנית ידועה לשמצה הזיקה ופגעה בכל ערך ואינטרס חשוב, ובקשת רחבה של אנשים וסקטורים מהציבור שחוף זה הוא עבורם נכס לאומי מקודש.
מתכנני משרד הפנים גם יגעו ומצאו חלופות ראויות ומתאימות בהרבה, הן מבחינה אורבנית והן מבחינה אקולוגית, להקמת מעגנה באזור הנמל המערבי ובמקומו של בסיס חיל הים, המתפנה בימים אלה.
חלופה זו טובה מבחינה אורבנית: אפשר יהיה ליצור כך את הקשר בין העיר ותושביה לבין הנמל, ממש כמו בתל-אביב. אבל תוכנית כזו לא תעשיר אף יזם ואף לא את החברה הכלכלית ויתר כרישי הנדל"ן, המשחרים לטרף באזור חיפה.
וכך, בלי לשאול עוד או להרהר בדבר, נוטשים כולם את המטרות האורבניות, את השאלות האקולוגיות ואת כל האינטרסים הראויים, בשמם נבחרו ולמענם עליהם לפעול. נוטשים ונדבקים בחזרה לתוכנית שמישהו כנראה מאוד מעוניין בה.
מעוניין בה, באופן אישי, במידה כל-כך גדולה, עד שהוא מוכן לרמוס לשם כך את רצון התושבים המפגינים; את רצונם ואהבתם של אלפי גולשים מכל הארץ, שחוף זה כמוהו כ"עיר קודש" עבורם; את העקרונות שהביעה הכנסת בחוק החופים; את רצונם האילם של בעלי-החיים והצומח המיוחדים והייחודיים לחוף, אותו הביעה בשמם החברה להגנת הטבע; ואת רצונם של עשרות-האלפים, שחתמו על העצומה נגד התוכנית.
שירת הים
יהב יודע היטב כי בשלב תכנוני זה, אין מתעסקים בהיקף זכויות הבנייה ואפילו אין תוחמים בדיוק את גבולותיה והיקפה. בשלב זה המועצה הארצית רק קובעת מדיניות עליונה, היכן תתאפשר בנייה והיכן לא תתאפשר. החברה הכלכלית מבקשת כעת רק לפתות את המועצה לפרוץ עבורו את הסכר. אחר-כך יבוא השיטפון.
אבל, גבירותי ורבותי, השקיפו מלמעלה על מפת חופי הארץ: כל השטח המשתרע מהקריות ועד ראש הכרמל כבר הושחת ונגזל מידי הציבור על-ידי אינספור מפעלים ומוסדות, המזהמים ומונעים כל שימוש ציבורי בחוף. נותר רק מקטע קטן, ואותו מבקש ראש העיר להשחית ולגזול לטובת בעלי הממון.
אין שום סיבה לקחת רצועה נוספת של חול ומים ולהחריב גם אותה לנצח על מזבחו של צורך בדוי. בוודאי אסור לעשות כן לחוף שיש בו שימוש אינטנסיבי ביותר, על-ידי גולשי גלים, גולשי רוח, גולשי עפיפיון, צוללים, שייטי קיאקים ודייגים – ויש בו פוטנציאל תיירותי אמיתי ומוכח, כולל לספורט אתגרי.
על פי כל קנה מידה תכנוני לאומי, אסור להתיר ליונה יהב לחסום את גליו של חוף בת גלים באמצעות שובר; לעצור את רוחות המפרץ באמצעות מפלצות בטון; או ליבש את המים באמצעות בניינים.
בעוד מספר ימים נשאל כולנו "מה נשתנה" סביב שולחן הסדר. את חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה כדאי לשאול זאת כבר עתה. מדוע, לאחר שכבר נקבע השטח לשימור כמות שהוא, יש לשוב ולדון בהחלטה? על שום מה חוסר השקט הזה, שמזעזע כל פעם מחדש את אוהבי הטיילת, הים והמרחבים בארץ הזאת? אולי הפעם תרעיד את ידם שירת הים – יחד עם זעקת החי, הצומח וציבור הגולשים והתושבים.
*הכותב הוא יו"ר מפלגת "הירוקים" וסגן ראש עיריית ת"א
RSS ים וחופים