מי צריך בתי זיקוק בישראל?
יום חמישי, 22 לפברואר 2007 מאת: פאר ויסנרבצעד חסר תקדים הפריטה שלשום מדינת ישראל ביחד עם בתי הזיקוק גם את הזיהום במדינת ישראל. למשפחת עופר נוסף עוד מפעל – "בתי הזיקוק". אם בשאר מפעליהם, האחרים, האחים עופר לא עושים די כדי על הסביבה, השאלה שחייבת להישאל היא מדוע הפעם יהיה המצב שונה?
בדו"ח של "אדם טבע ודין" שפורסם לפני כחודש, דווח כי "כימיקלים לישראל", גם הם בבעלותם של "האחים עופר", מדווחת דיווחי חוסר על פוטנציאל הנזק הסביבתי שלה ועל האמצעים שהיא נוקטת על מנת לצמצמו. בדו"חות לרשות ני"ע אין התייחסות ממוקדת לסיכונים סביבתיים, על אף פוטנציאל ההשפעה הסביבתית האדיר שיש לכי"ל על זיהום האוויר, הקרקע והמים בישראל.
לכימיקלים ישראל, יש תרומה נכבדת לזיהום הבלתי נסלח ובלתי נסבל של נחל הקישון, לפגיעה בצוללני הקישון, לייבוש ים המלח, לזיהום האוויר ברמת חובב ופגיעה בציבור בכלל. אם כך מתייחסים האחים עופר לסביבה במפעלים שכבר קיימים בבעלותם, מפחיד לחשוב מה יהיה המצב בבתי הזיקוק.
"טירוף ההפרטה", שבו נתונה כיום מדינת ישראל, של כל דבר שני שזז, מביא לחוסר מחשבה במקרה הטוב ולמחדל חמור במקרה הרע. האם מישהו באוצר עשה אי פעם חישוב אמיתי אם מדינת ישראל באמת זקוקה לבתי הזיקוק?
מדינת ישראל אינה זקוקה כלל לבתי הזיקוק שנבנו על-ידי הבריטים בשנת 1938. ישראל יכולה לקנות היום נפט מזוקק בעולם, באיכות גבוהה יותר, מבלי לזקק אותו בבתי הזיקוק המקומיים ולפגוע באוכלוסיית הצפון, וכל זאת אף שישתלם לה כלכלית.
עלות הפגיעה באזרחים בצפון, גבוהה הרבה יותר מרכישת נפט מזוקק בעולם. בדיקה פשוטה אצל "נערי האוצר" למיניהם, מגלה כי הנושא לא עלה כלל לדיון ולא הוקדשה לכך מחשבה. זהו אינו הדבר היחיד שעליו לא חשבו בדרך להפרטה הנכספת. מדינת ישראל לא חשבה כלל על כך שקודם שמעבירים את בתי הזיקוק לידיה של משפחת עופר, על מדינת ישראל לפעול לכך שבתי הזיקוק יימסרו, רק לאחר שמובטח כי אינם מזהמים עוד באופן חריג ובניגוד לחוק.
מדינת ישראל לא חשבה על כך ואף הגדילה לעשות בהעברת האחריות לכך למשפחת עופר, אותה משפחה, שיש לה חלק עצום בזיהום הסביבה בישראל. ומתי תדאג לכך משפחת עופר? לאחר שלא יישאר לנו איפה לנשום?
כעת, לאחר השלמת המכירה, על מדינת ישראל להשקיע לפחות 100% ממכירת בתי הזיקוק בטיפוח תושבי חיפה והצפון, שסובלים שנים רבות ממפגעי בתי הזיקוק. שיקום נחל הקישון הוא רק אחד היעדים. אליו מצטרפת שורת מפגעים סביבתיים חמורים, כמו העברת חוות מיכלי הדלק משכונת קריית חיים וחוות מיכלים הנמצאת בנמל חיפה.
לתושבי הצפון נמאס לקום כל בוקר ולנשום אוויר מזוהם. נמאס לתושבי חיפה והצפון לקרוא את הנתונים על החמרה באיכות האוויר. נמאס לתושבי הצפון להיות קורבנות של אי עשייה של המדינה. "טירוף ההפרטה" העביר את הדאגה לסביבה מידי מדינת ישראל לבעלי ההון, אותם אלו המזהמים כל חלקה טובה שניתנת לידיהם ופוגעים בבריאותינו.
בישראל, כמו בישראל, "השכל בא רק אחרי האסון", קודם מקבלים החלטות ואחר כך מתחילים לחשוב איך הן התקבלו. האם שוב אנחנו בדרך לעוד ועדת חקירה
RSS זיהום קרקע ומים