בזמן שעל סדר יומה של הכנסת ניצבת ביתר שאת סוגיית ההפרטה, כדאי לשים לב במיוחד לנושא הקרקעות הציבוריות, המהוות יותר מ-90% מכלל הקרקעות בישראל. להפרטה של קרקעות אלה, המנוהלות כיום על ידי מינהל מקרקעי ישראל, עשויות להיות השלכות גורליות ובלתי הפיכות.
אלפי אנשים חתמו על עצומה שמופנית לרה"מ יפן בדרישה להפסיק את טבח הדולפינים ההמוני. אך מי שומר על מעט הדולפינים בארץ?
7043 אנשים חתמו בינתיים על עצומה של מפלגת "הירוקים" שמופנית לראש ממשלת יפן ודורשת ממנו להפסיק עם טבח הדולפינים שמתרחש במימיה.
המושג טביעת רגל אקולוגית הינו מדד כמה אדם בדוד מנצל את משאבי כדור הארץ, אוויר, מים, קרקע, דלק/מחצבים ומזון.
טביעת הרגל האקולוגית של האדם במדינות המערב גובהה, ואילו בשאר המדינות היא נמוכה. בעיקרון המשוואה פשוטה, ככל שיש בכדור הארץ יותר בני אדם, שחיים יותר ובסטנדרטים של מדינות המערב המהירות שנכלה את משאבי כדור הארץ תגבר.
מכאן התשובה ברורה, על תושבי כדור הארץ לעצור את גידול האוכלוסייה ועל תושבי המערב להקטין מאוד את טביעת הרגל האקולוגית שלהם.
הרבה אנשים מודאגים מנושא ההתחממות הגלובלית, ורוצים לדעת איך אפשר להשפיע ולקטין את הנזק שלנו לסביבה.
הדילמה כאן גדולה איך מצד אחד איך שומרים על איכות החיים שמתלווה להיותנו מדינה מערבית? אבל מצד שני איך לא מבזבזים את משבאים של כדור הארץ ושל ישראל, שהם מצמצומים במיוחד?
לחישוב טיבעת רגל אקולוגית יש הרבה פרמטרים, איזה סוג/גודל רכב משתמשים, אם בכלל, וכמות השימוש בו, צרות המגורים וגודל הבתים/דירות, הרגלי צריכת המזון וכמות האשפה שאנו מייצרים, סוג האנרגיה שאנו משתמשים והכמות שלה, ואפילו הרגלי החופשות שלנו.
הנה מחשבון נחמד שבו אפשר לחשב את טביעת הרגל האקולוגית שלכם. (ישראל מופיעה, צריך להיות עם העכבר עליה כמה שניות וצצה לה רשימה, לצערי המחשבון לא בעברית)
האתר הזה לא מסתפק בחישוב טביעת הרגל האקולוגית, הוא גם נותן עצות + מחשבון בסגנון "מחשבון דיאטה".
לפי המחשבון הזה טביעת הרגל האקולוגית הממוצעת בישראל היוא 4.4.
למי שמתעניין טביעת הרגל האקולוגית שלי היא 2.4 ואם כולם יחיו כמוני נצטרך 1.3 כדורי ארץ. עוד 1.7 ויהיה מספיק לג'אגלינג…
לטענת המפלגה, משפחה ערכה אירוע פרטי על שטחה בארסוף וכן על השטח הציבורי הסמוך לו, וזאת בניגוד להנחיות. "התעלמות מהמקרה הזה תגרום לתחושה כי קיים חוק אחד לציבור וחוק אחר לבעלי הון"
במפלגת הירוקים הדגישו: "אנו רואים אירוע זה בחומרה מיוחדת לאור ניסיוננו המר עם תושבי רחוב גלי תכלת שהשתלטו על שטחים ציבוריים דומים. התעלמות מהמקרה הזה, כמו שהיה במקרה הקודם, תגרום לתחושה חזקה בציבור כי קיים חוק אחד לציבור וחוק אחר לבעלי הון הגרים במקומות כמו ארסוף. יש בכך להחליש את אמון הציבור במוסדות האכיפה השלטונית.
"אנו דורשים כי תיפתח חקירה בנושא. אם אכן כפי שנאמר לנו המועצה האזורית אישרה את האירוע, אזי מדובר שוב בפעולה ללא סמכות של המועצה ויש להעמיד לדין את האחראיים. אם לא התקבל כזה אישור, יש לפעול משפטית נגד אותה משפחה האחראית לקיום האירוע".
13 שנים לאחר שהוקמה רשות נחל הקישון במטרה לשקם את הנחל ששימש תעלת הביוב של מפעלי מפרץ חיפה, וחמש שנים לאחר שהממשלה החליטה להפסיק את הזרמת השפכים לנחל – הקישון עדיין מזוהם.
מקור אירופי: מנהיגי שמונה המדינות המתועשות הסכימו על קיצוץ "משמעותי" של מסכות פליטת גזי החממה לאטמוספירה במטרה להאט את קצב התחממות כדור הארץ. גם ארה"ב, שמתנגדת לקיצוץ מכסות מוגדר מראש, הסכימה לנוסח
המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בראשות שמאי אסיף, אישרה תוכנית לצמצום שטח תחנת הכוח תל אביב (רדינג) מ-800 דונם ל-250 דונם – תוך ייעוד השטחים המפונים לשטח ציבורי פתוח.
יו"ר מפלגת הירוקים, פאר ויסנר, אמר כי על המועצה הארצית לאפשר לעיריית תל אביב להיכנס לשטח חברת החשמל ולפנות את מיכלי דלק שאין בהם כבר צורך. "חברת חשמל התחייבה כבר לפני חצי שנה לפנות את המיכלים, אך עד היום איש לא עשה דבר בנושא. חברת החשמל גם צריכה להחזיר את המעגנה שעומדת בלא שימוש, כדי שהשטח ייהפך לשטח ספורט וקיט".
ועדת הפנים ואיכות הסביבה בכנסת דנה השבוע בהשלכות הסביבתיות של סלילת כביש 531. חברי הכנסת טרטמן וביילין הביעו תמיכה במאבק התושבים למינהור הכביש
דרור עזרא, רכז פורום השרון במפלגת הירוקים, שנכח בדיון בכנסת, אמר: "מדובר בבזבוז אדיר של 2.7 מיליארד שקל על כביש שרק יזיז את הפקק כמה קילומטרים. על המדינה להפסיק לבזבז את כספי הציבור על כבישים מיותרים ולהתחיל לפתח מערכות תחבורה [ציבורית]"
עשרות בעלי יאכטות יצאו למבצע נגד החברה לפיתוח קיסריה שמנסה להעלימם מאזור הנמל
יושב ראש מפלגת הירוקים, פאר ויסנר שהתגייס למאבק אמר אתמול, "המעגנה מתקופת הורדוס נגזלה על ידי החברה לפיתוח קיסריה, שבבעלות הברון רוטשילד. לא יעלה על הדעת שמשפחת רוטשילד תפקיע נכסים מידי הציבור בישראל".
הרחוב נמצא על המצוק הסמוך לחוף הים, שעקב התחממות כדור הארץ והעלייה של פני הים נמצא בסכנת התמוטטות במאה הקרובה
רכז פורום השרון במפלגת הירוקים, דרור עזרא, ציין: "הדרך הכי טובה להתמודד עם נסיגת החופים היא באמצעות ייבוא של חול לארץ. אנו מסכימים לפסיקה של דב רוזן מהמכון לחקר ימים ואגמים ולעמדתו שצריך לטפל בחופים, אבל אין פתרון אחד וגמרנו. צריך לתת טיפול קבוע גם לחופים, וכמו שמתחזקים כבישים צריך לתחזק את החופים. צריך להביא ולייבא חול.
"הפתרונות האחרים יגרמו להיעלמות החוף", הסביר. "בולדרים, שוברי גלים, שיריון החוף – אלה פתרונות יותר מזיקים ממועילים, כי כשאתה מתערב בים הוא משיב בכוח חזרה. הגלים חסרי רחמים, ואם אתה שם אבן אי אפשר לדעת מה תגובת הים ואיזה נזק היא תעשה במורד הזרם".
אלו סיפורים מארכיון הנושא סביבה.
RSS סביבה
אודותינו | על האתר | הצטרפות | התנדבות | לתרום | עצומות | תודות
דרכים ליצירת קשר | פנייה למנהל האתר | פנייה למפלגה
