יאשר בניה למגורים על משקי עזר- ההחלטה תאפשר למשפחת אולמרט למכור את משק העזר שלהם בבנימינה במאות אלפי דולרים-מגרש לוילה בגבעת עדה הסמוכה נמכר ב-152 אלף דולר – השוכר הורשע בגין שימוש חורג
סיכום פגישה של אנשי איקאה עם בכירי עיריית ראשון לציון מוכיח שארבעה חודשים לפני פרסום המכרז על קרקעות מעוין שורק כבר ידעו באיקאה אילו מגרשים יופיעו בו, ואילו היתרים והקלות יינתנו. לטענת המתנגדים להקמת הסניף, הוא מוכיח שמדובר במשחק מכור
ועדת שפיר, שהוקמה אחרי מלחמת לבנון השנייה כדי לבדוק את מידת המסוכנות של המתקנים הכימיים במפרץ חיפה, קובעת: נמל חיפה הוא המקום המסוכן ביותר. במקרה של אירוע חמור עלולים להיות שם 100 אלף נפגעים, ברדיוס של עשרה ק"מ. אחריו בסולם הסכנה: מכל האמוניה הענק והפגיע של חיפה כימיקלים. 90 אלף נפגעים פוטנציאליים. לשני המתקנים, אגב, אין רישיון עסק. חשיפה ראשונה של עיקרי דו"ח הביניים של הוועדה
מקור הזיהום בפעילות שהתנהלה בעבר במפעל תע"ש בעיר. בדיקות שנערכו בת"א ובר"ג גילו רמות גבוהות מהמותר של מזהמים כימיים
רבותיי, תל-אביב מזדקנת. וכמו ירושלים. מבעד לתדמית השוקקת של עיר-בלי-הפסקה חל תהליך כרסום חמור ועקבי במעמד הביניים; זה המחזיק למעשה את העיר על כתפיו.
עליית מחירי הדיור באזור המרכז ובעיקר בתל-אביב לא מאפשרים לדור ההמשך של תושבי העיר, בעל משפחות חדשות, לגור בעיר בה נולדו. כתל-אביבי, המגדל שני ילדים בתל-אביב, אני בספק אם בעתיד יוכלו ילדי לקבוע בתל-אביב את ביתם.
בעוד כמה שנים תמצא עצמה תל אביב עם כמה אוליגרכים חדשים ועם המוני עניים שמשרתים אותה.
תופעה זו איננה דבר חדש בעולם. התופעה מוכרת בערים הגדולות והתוססות בעולם, בהם גובר הביקוש על ההיצע, ובתוךכך מזנקים מחירי הדיור בחוסר פרופורציה לעליה בשיעור ההכנסה. עליית המחירים הדראסטית גורמת להגירה של בעלי הכנסה בינונית החוצה ממרכז הערים הגדולות. מעמד הביניים איננו נהנה מהתמיכה הכלכלית הממשלתית באוכלוסיות חלשות, כיוון שהכנסתו גבוהה מדי, אך מאידך, הוא אינו מסוגלים לרכוש יחידת דיור ללא תמיכה זו. לכאורה אפשר לומר, ולמי זה איכפת?!
ובכן, מעמד הביניים הוא השדרה המרכזית של הדמוקרטיה. הוא נתפס כחיוני ביותר להתפתחותה של העיר. מעמד זה ממלא עמדות מפתח בחברה, תורם לכלכלת העיר ולעושר התרבותי שלה.
מעמד זה, וממילא דור ההמשך, נחשבים חרוצים ויצרנים ומבטיחים אופק חברתי בריא יותר. כשמעמד הביניים קורס או נוטש את העיר, הוא גם מותיר אחריו פער שאינו ניתן לאיחוי: העיר הופכת לשרת את עשירים ואת ענייה בלבד. זוהי פגיעה כמעט בלתי הפיכה באיזון ובאינטגרציה של העיר.
בערים שונות בעולם – כמו ניו -יורק, לונדון, אמסטרדם ופריז – העמידו ראשי העיר את הנושא בראש סדר היום הציבורי, לרוב בתמיכתם של קרנות נאמנות קהילתיות, עסקים, ומשקיעים פרטיים.
כחלק מזה ננקטה מדיניות שונה, נחקקו חוקים ובוצעו פעולות מדרבנות אחרות על-מנת לאפשר לבני המעמד הבינוני לרכוש, ולעיתים לשכור, דירה בעיר; מדיניות המכונה ""Affordable Housing, דיור אפשרי כלכלית. בקצרה, נכנה מדיניות זו: "דיור אפשרי". על-פי ההגדרה בארה"ב, מחיר דיור אפשרי עבור הרוכש הוא: "מחיר שאינו עולה על 30% מסך המשכורות השנתיות של הגרים ביחידת הדיור".
בכדי לטפל בנושא ביסודיות יש להכיר בכמה מאפיינים משמעותיים:
בפני עיריית ת"א עומדים מספר מודלים המיושמים בהצלחה ברחבי העולם, שלהם מכנה משותף ברור. זה התחיל בכינוס וועדת דיור, בדומה לוועדות שהתכנסה בארה"ב ובאירופה, בה ישבו כלכלנים, קבלנים, ארכיטקטים, סוציולוגים ורוכשי דירות. הועדה שקלה והתאימה פתרון הכי נכון לעיר, מבין שלל פתרונות שניתנו לכך ברחבי עולם, כמו: בתים ציבוריים, קרי המדינה קונה או בונה וכך שולטת במחיר; הגדרת דרישות מיזמי הפיתוח בתמורה לאישורי בנייה; הענקת סובסידיות, הלוואת בריבית נמוכה או הטבות במס ליזמי פיתוח; הקמת עמותות דיור נפרדות מהממשלה, שייהנו ממענק ראשוני נכבד; הנהגת "בעלות משותפת" – הקונה רוכש חוזים מהדירה; או תשלום סובסידיות ישירות לקונים.
אלו רק מקצת הפתרונות. תקראו לי פרנואיד, אבל אני מעדיף לחשוב על העתיד של ילדי ושלי כבר עכשיו כמו שכל אחד מכם צריך לעשות .
ללא צל וללא פריחה: עיריית תל אביב העדיפה לנטוע ברחובות העיר עשרות דקלים. "לגזום עצים מסוג אחר זה די סיפור מבחינת העירייה"
משרד הביטחון שינה בחשאי ייעוד צריפין מאזור כפרי לבנייה עירונית עם 80 אלף תושבים – תושבים בראשל"צ יתנגדו
תל אביב, כמו ירושלים, מזדקנת. מבעד לתדמית השוקקת של עיר בלי הפסקה חל תהליך כרסום חמור ועקבי במעמד הביניים בתל אביב – זה המחזיק למעשה את העיר על כתפיו. עליית מחירי הדיור באזור המרכז, ובעיקר בתל אביב, לא מאפשרים לדור ההמשך של תושבי העיר, בעל משפחות חדשות, לגור בעיר שבה נולדו.
הקמת גדר ההפרדה בישראל הולכת ותופסת תאוצה, והכוונה אינה במובן המדיני-ביטחוני. מתחת לאף של כל אחד ואחת מאתנו מתקדם תהליך ההתנתקות, שבו נהפכות שכונות רבות בתוך ערים או בסמוך לקיבוצים, משכונות פתוחות לשכונות סגורות. הסגירות מתבטאת בהצבת גדרות, חומות ושמירה בכניסה לשכונה.
בזמן שעל סדר יומה של הכנסת ניצבת ביתר שאת סוגיית ההפרטה, כדאי לשים לב במיוחד לנושא הקרקעות הציבוריות, המהוות יותר מ-90% מכלל הקרקעות בישראל. להפרטה של קרקעות אלה, המנוהלות כיום על ידי מינהל מקרקעי ישראל, עשויות להיות השלכות גורליות ובלתי הפיכות.
אלו סיפורים מארכיון הנושא תכנון עירוני.
RSS תכנון עירוני
אודותינו | על האתר | הצטרפות | התנדבות | לתרום | עצומות | תודות
דרכים ליצירת קשר | פנייה למנהל האתר | פנייה למפלגה
