המועצה לתכנון ובנייה קובעת כיצד תיראה ישראל כבר יותר מ-40 שנה – אך רק כעת חושף מחקר חדש את האנשים והמהלכים שקבעו את דמותה. כמה אנקדוטות מימיה הראשונים של המועצה – מהח"כית הפמיניסטית הראשונה ועד הבקשות של חברת החשמל
העמותה המייצגת 140 קיבוצים ומושבים טוענת כי לא ייתכן שהמועצה תצליח לקיים דיון רציני ב-21 הנושאים שעל סדר יומה. מאיימת לעתור לבג"ץ כנגד ההחלטות. טענות קשות גם נגד המינויים האחרונים למועצה ועל דחיית מועמדים ראויים "מסיבות תמוהות"
בין המועמדים, התומכים בהענקת זכויות קניין ליישובים: מזכ"ל תנועת המושבים איתן בן דוד, צפריר בן אור ויו"ר קק"ל אפי שטנצלר
בתום מאבק ממושך והיסטורי, הושג ניצחון לתושבי נשר: המחצבה המיתולוגית תיסגר בקרוב
המועצה לא התכנסה במשך שנה בהיעדר מניין חוקי של חברים. כעת עם מינויים של נציגי קק"ל מתכנסת המועצה לדון ביישום דו"ח הבר למגזר ההתיישבותי ובנושאים נוספים שממתינים להכרעתה
במאה 18 נודע הברון מינכהאוזן בסיפורי הפנטזיה המדהים שלו, שקובצו לאחר מכן לספר. בישראל במאה 21 קם לברון מינכהאוזן יורש, שמו שמעון פרס. שלא כמו הברון מינכהאוזן הברון שמעון לא מסתפק בלספר פנטזיות משעשעות, הוא ממש משכנע אנשי ממשל בכל העולם לממש פנטזיות הזויות אלו.
שמעון פרס למרות תדמיתו המכובדת, למרות מסעות חנפה אין סופיים בעולם ולמרות יחסי הציבור האדירים שזוכה להם הוא דוגמא לפוליטיקאי שלא מחובר למציאות.
רבים ודאי זוכרים אותו עומד מול ועידת מפלגתו ושואל "אני לוזר?" והקהל עונה לו בקול גדול "כן". והוא משתאה ולא מבין, מסתכל על הקהל כאילו לקו כולם בהתקף טירוף ורק הוא נשאר שפוי.
ועידת מפלגת העבודה זו הייתה יכולה להיות אנקדוטה משעשעת, אלמלא הייתה דוגמא חייה לניתוק של האיש מן המציאות.
סקירה קצרה למי ששכח שמעון פרס כמעט והכשיל של הפצצת הכור בעירק, תמך במלחמת לבנון הראשונה, והוגה את המושג "מזרח תיכון חדש".
אני חושב שאין חולק בין הפרשנים של המזרח התיכון שהמושג "מזרח תיכון חדש", גרם נזק קשה לישראל. בעולם הערבי הבינו אותו כניסיון השתלטות של ישראל וארה"ב על המזרח התיכון. מושג זה תרום לדימוי היהיר של ישראל ופגע קשות בניסיונות ההשתלבות שלנו במרחב הבעייתי כאן. אפשר לומר שהמושג "מזרח תיכון חדש" אכן דחף את המזרח התיכון למצב חדש, קיצוני יותר, אנטי מערבי יותר ופונדמנטליסטי יותר.
אהה, כן יש את עניין הכור בדימונה, שמשום מה פרס מנכס את הקמתו לעצמו באופן בלעדי, זאת למרות שחלק מבני דורו מגמדים את חלקו בהישג ומיחסים חלק מהותי ממנו לאנשים אחרים.
שנים אני מביט מן הצד על פרס רואה את התרפסותו הנלעגת בפני ידוענים, את גינוני הכבוד שהוא מכור להם, ואת מאמציו הבלתי פוסקים לקבע את תדמיתו בגימיקים שונים ומשונים. ולמרות זאת לא הייתי טורח לכתב מאמר נגד פרס אלמלא היה מחליט להפוך לאיוב הסביבה ולברון ההרס של ישראל.
לצערי באיזו שלב בחייו התאהב פרס במילה שלום והחליט להופך אותה למילה נרדפת לשמו, מאז ועד היום שם לעצמו האיש לקדם פרויקטים הזויים עד מופרכים שקשורים למילה שלום.
תעלת הימים – רעיון הזוי כלכלית ומטורף סביבתית.
בימים האלו פרס מקדם את פרויקט השחתת הערבה והרס ים-המלח(תעלת הימים) שפרס קורא לה משום מה "מובל השלום". כלומר כריית תעלה או צינור מים סוף לים-המלח, יצרת אנרגיה הידרואלקטרית והתפלה של חלק ממי הים והעברת לנגב ולממשלת ירדן, וכל זה במחיר מציאה של 10 מיליארד דולר.
לשם המחשה ב10 מיליארד דולר אפשר לבנות 30 מתקני התפלה מי-ים כמו זה באשקלון, שאמור לייצר 100 מיליון קוב מים בשנה, ויישאר מיליארד עודף. כך נוכל להתפיל מספיק מים כדי לוותר על 300 מיליון קוב בשנה שנשאבים מן הכנרת, שיחזרו לזרום לים המלח בדיוק כמו שהיה במשך מיליוני שנים.
אין ספק תעלה בין ים-סוף לים-המלח תגרום הרס לנוף הבראשיתי של הערבה, ומי-הים שיעברו בתעלה יסכנו את מי התהום שם. אבל הנזק המרכזי הצפוי לפי המומחים הוא לים המלח עצמו שיתכן ויהפוך לים הגבס או לים האדום על שם העצות האדומות שיתפתחו בו.
פרס עלה על פטנט, שנקרא מכבסת המילים הישראלית כל משהו שלילי שנותנים לו כותרת עם מילה חיובית הופך באחת לחיובי, וכך גם כאן ברגע שקוראים לתעלה הזאת "מובל השלום" מתבטלים באחת כל חסרונותיה.
בהצמדת המילה שלום לפרויקט נשמע כאילו הוא חלק "מחזון", וכאילו המים שיעברו בתעלה ימלאו ברגע את המזרח התיכון במחשבות חיוביות, יעלימו את ספרי הלימוד הארסיים במדינות ערב, ישנו את כתבות השטנה בתקשורת הערבית ויגרמו לכוהני הדת משני הצדים לדבר על אחווה ואהבה בין העמים.
הבעיה שאחרי שנתעורר מן הפנטזיה הורודה הזו, נגלה שאין שלום ואבל יש תעלה יקרה ביותר שגמרה נזק אדיר ובלתי הפיך!
צר לי להיות בוטה, אבל אסור שפרס יהיה נשיא, אסור שיהיה אפילו שר, הוא צריך לפרוש מן החיים הציבוריים ולכתוב אולי סיפורי פנטזיה בזמנו החופשי.
בג"ץ קבע כי הקרקע שלאורך החוף, בין קיבוץ שפיים בצפון לבין מתחם תעש בדרום, עליה מצויים גם חלק מבתי הישוב ארסוף, לא תופשר ולא תשמש למגורים ולמסחר. הגם שהוא מתייחס בהבנה לתחושות הקיפוח של העותרים שקרקעות שכניהם הופשרו ומניבות להם רווחים נאים, קובע בית המשפט כי לא מדובר בהפליה פסולה וכי האינטרס הציבורי שבהשארת השטח כגן לאומי, גובר
דרור עזרא, רכז פורום השרון במפלגת הירוקים הגיב על ההחלטה: "מפלגת הירוקים מברכת על החלטת בג"ץ. בהחלטה זו יש מסר ברור לבעלי קרקע חקלאית בכל הארץ שעוסקים בספקולציות קרקעיות. יש לזכור, השטח המדובר הוא המרחב הפתוח האחרון שנשאר על החוף באזור המרכז. לצערנו, נמשכים הניסיונות של בעלי אינטרסים להפוך שטחים ירוקים לנדל"ן יוקרתי ואנחנו ניאבק שזה לא יקרה".
ירושלים סובלת כבר שנים מהגירה שלילית, עוני והזנחה, אך בכל הקשור לפעילות סביבתית-קהילתית, העיר נמצאת בתקופת שגשוג ופריחה מעוררת התפעלות. השיא היה בסיכול תוכנית הבנייה במערב ירושלים (תוכנית ספדיה) לפני כמה שבועות, לאחר מאבק שהובילה קואליציה של ארגונים סביבתיים הפועלים בעיר.
לאחר אישור פרויקט מובל השלום מים סוף לים המלח ע"י הממשלה, מצביעים דו"חות חדשים על הסכנות הסביבתיות האפשריות
החברה להגנת הטבע וארגון אדם, טבע ודין, הגישו שלשום עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים במטרה להקפיא את המכרז לביצוע קטע ג' – בין שער הגיא למבשרת ציון – של קו הרכבת המהיר לירושלים
אלו סיפורים מארכיון הנושא שטחים פתוחים.
RSS שטחים פתוחים
אודותינו | על האתר | הצטרפות | התנדבות | לתרום | עצומות | תודות
דרכים ליצירת קשר | פנייה למנהל האתר | פנייה למפלגה
