ראיתי היום את יצחק תשובה אצל יאיר לפיד מנסה ולא מצליח לשכנע אותנו לתת לו מיליארדים מכספי הציבור, הטיעונים שלו פשוט לא היו משכנעים.

כמה עובדות:

1. הגז הינו משאב של מדינת ישראל
2. הלקוח העיקרי של גז הינה גם מדינת ישראל (חברת חשמל)
3. במשך עשרות שנים היו הטבות מס נדיבות למחפשי נפט, אפשרות לקזז את ההפסדים.

רקע על עניין התגמולים
רישיון חיפוש נפט/גז כולל את היקף התגמולים לכרייה גז/נפט העומד היום על 12.5%, תגמולי אלו הינם נמוכים מאוד בהשוואה לשאר המדינות, אם כי יש בהם היגיון מסוים לאפשר הפקה ממאגרים קטנים כמו שהיו בישראל.
למשל, אם נמצא מאגר גז בשווי מיליארד ד' כאשר עלות החיפוש וההפקה הן חצי מיליארד אזי בגובה תגמולים של 12.5% עדיין משתלם להפיק, אילו היו התגמולים 40% הרווחיות של הפקת המאגר הזה הייתה אפסית ולא היו מפיקים אותו.
לא כך פני הדברים שמדובר במאגר ענק כמו "בתמר" כשאר שווי המאגר נניח 50 מיליארד ד' עלות ההפקה הינה נניח 4 מיליארד ד', על מאגר הזה יהיו תגמולים של כ6 מיליארד ד', אילו היו תגמולים של 40% אז היה מדובר 20 מיליארד, וללא ספק היה משתלם מאוד גם בתגמולים כאלו להפיק.
אולי היה נכון, לקבוע גובה תגמולים מדורגים לפי שווי המאגר, ולא היה כל ויכוח.

מצד שני לאור הסיכון הרב בענף חיפושי הנפט והגז המשקיע מקבל הכרה בהפסדים לצורכי מס, כלומר כל משקיע שהרוויח מעסק אחר יכול לקזז את ההפסד מחיפושי הגז/נפט ולשלם פחות מס.
לדוגמא אם חברה השקיע מיליון שקל בחיפוש גז כושל, ובמקביל הרוויחה מיליון שקל מעסק אחר היא לא תשלם מס כלל, כלומר המדינה סבסדה רבע ויותר מן ההשקעה.

ליצחק תשובה היו כמה טענות מרכזיות הנה הניתוח שלהן והפרחתם

א. שינוי כללי המשחק באמצע המשחק
מדובר בטיעון חסר כל תוקף וחסר כל היגיון, למשל לי יש רישיון לקטנוע כבר 15 שנים, מחירי הביטוח כאשר עשיתי את הרישיון היה 1000 שקל, היום מחירי הביטוח 4000 שקל פי 4! האם אני יכול לטעון שאסור למדינה לשנות את מחיר ביטוח החובה?

אין ספק שרישיון החיפוש הוא מעין הסכם, המשקיע מתחייב להשקיע מכספו בלי כל ביטחון למצוא, ואם ימצא משהו המדינה תקבל שמינית מהשווי, מצד שני המדינה באמצעות הטבות מס מסבסד רבע מן השקעה אם היא כושלת.

השאלה כאן האם מיסוי רווחי הגז הינו חלק מן ההסכם ולכן אינו בר שינוי?
התשובה לכך היא כמובן לא, כמו עם עניין הקטנוע כשעשתי רישיון לא קיבלתי הבטחה בלתי חוזרת שמחיר הביטוח יהיה כפי שהיה אז. כך גם כאן, הרישיון הוא להפקה ולתגמולים, לא לענייני המס.
אני בכל אופן לא שמעתי על מדינה דמוקרטית בעולם, שלא משנה מסים.
אם נקבל את ההיגיון של תשובה אזי, אסור לעולם לשנות את מס הכנסה ומע"מ וכל מס אחר, האם יהיה מקובל ברגע שאתה מתחיל לעובד מס הכנסה מקופא לגביך ואין למדינה שום אפשרות לשנות אותו?

ב. האם יכול להיות שוויון בן הגז המצרי לגז הישראלי?

צריך לזכור המס הינו בתמורה לשירותים שהמדינה נותנת, למשל צבא שעולה 50 מיליארד ש' בשנה. קידוחי הגז האלו והמתקנים הנלווים להם הינם מתקני תשתית רגישים ביותר, אשר זקוקים להגנה צבאית במקרה של מלחמה, והגנה מפני טרור, מדובר בעלות יקרה מאוד.
במקרה של הגז המצרי, מי שמשקיע בהגנה על המתקנים היא מצרים, מדובר במשאב שלה היא גובה מס/תגמולים לפי חוקיה, הגז המצרי עצמו הינו מוצר נחוץ ביותר למדינה, ולכן נחתם הסכם בין ישראל לבין מצרים בו נקבע מחיר הגז, לכן אין שום היגיון להטיל מס על הגז המצרי.

ג. האם יצחק תשובה יכול להסתדר בלי מדינת ישראל?
נגיד שתשובה רוצה להתנתק ממדינת ישראל, הצבא לא יגן על מתקניו, החברות לא יפעלו בישראל והגז עצמו לא יגיע לישראל.
כדי להקים את "מדינת הגז" העצמאית הזו, תשובה יהיה צריך להקים חיל-ים פרטי, חיל-אוויר פרטי, חיל מודיעין פרטי ועוד ועוד, וחיילים של תשובה לא יקבלו שכר מגוחך כמו במדינת ישראל, אלא הוא יצטרך לשלם הם אלפי ד' בחודש, זה יעלו לו הון.
מעבר לזה, תשובה יצטרך לבנות מערכת צינורות יקרה או להקים מתקן הנזלה שמיקר מאוד את הגז.
אני לא בטוח מה יהיה יותר זול לתשובה להקים את המדינה הזו או לשלם 60% מס!

אני תוהה איזו חוצפה יש ליצחק תשובה כאשר הוא רוצה שחייל ישראל שמרוויח 500 ₪ בחודש יגן על מתקני הגז האלו ויסכן את חייו אבל הוא לא מוכן לשלם עבור השירות הזה!!

ד. האם המשקיעים והבנקים יברחו?
הטיעון פשוט נשמע חסר היגיון, אף חברה לא תוותר על רווחים ענקיים בגלל, שנשללה ממנה הזכות לרווחים עצומים וחסרי היגיון.
כפי שכתבתי בהתחלה מערכת התגמולים במדינת ישראל הייתה מותאמת למציאות בה נמצאו מאגרים קטנים, המערכת הזו לא לקחה בחשבון שיש כאן מאגרים גדולים.
חשבון פשוט, אם ניקח את הדוגמא שנתתי בתחילת הטקסט, שווי המאגר הינו 50 מיליארד, עלות הפקה והעברה היא 4 מיליארד, התגמולים הינם 6 מיליארד המס הרגיל הינו 10 מיליארד, כלומר בידי תשובה ושותפיו נשארים 60% מן המאגר!
אם ישנו את המס כפי שמציעה ועד ששיסצקי אזי המס שישולם יהיה 24 מיליארד ובידי תשובה ושותפיו יישארו 16 מיליארד שזה 32% משווי המאגר!

אם תשובה ושותפיו לא רוצים 32% משווי המאגר, המדינה יכולה לקחת ממנו את רישיון ולתת את זה לגופים אחרים, ואני בטוח שיהיו הרבה קופצים!

עדיין לא ידוע בוודאות כי קיים גז במאגר לוויתן, אבל כבר עכשיו אפשר לומר שאת הלוויתן הזה אנשי חברת חשמל יתקשו לבלוע.
זה עשור מנסים אנשי חברת חשמל לקדם את התחנה הפחמית החדשה באשקלון, בשנת 2008 הם היו כפסע מקבלת אישור הועדה לתשתיות לאומיות ורק עתירה לבג"ץ שהגשנו הצליחה לעכב את אותו אישור בכמה חודשים, ואז בתחילת 2009 התגלה מאגר הגז תמר שטרף את כל הקלפים לאנשי חברת החשמל.

לאורך כל הליך התכנוני של הקמת התחנה טענו כי יש להעדיף הקמת תחנת גז במקום התחנה הפחמית. לתחנות גז יתרונות רבים על-פני תחנות פחם, ביניהם: זמן הקמה קצר, עלות הקמה זולה, שטח קטן, זיהום אוויר מפוחת, השפעה אפסית על הים, אי-יצרת אפר, אין צורך הובלה ימית, ומספר קטן מאוד של עובדים.

מול היתרונות הרבים של תחנות גז, חברת החשמל טענה טיעון אחד ויחיד, חוסר אמינות של אספקת הגז.
עד התגלית בתמר הטיעון הזה היה אפילו היה די משכנע, אנשי חברת חשמל טענו כי התלות הבלעדית של ישראל באספקת גז ממצרים לרוב תצרוכת החשמל היא חסרת אחריות ויכולה להביא לקטסטרופה במקרה שמצרים תחליט לסגור את השיבר.
אין ספק שבזמנו זה היה טיעון בעל משקל רב, גם לאור הפרסומים התכופים מצד מצרים על כוונתם לא לעמוד בהסכם אם לא ישונו תנאיו. אבל, עם גילוי מאגר תמר חל שינוי מאוד משמעותי, והטענה שמצרים יכולה בשניות לשתק את מדינת ישראל הפכה לחסרת תוקף.

הינו בטוחים כי הגילוי הזה יביא את חברת חשמל ומשרד התשתיות לבטל את התחנה הפחמית, באופן לא מפתיע לא כך קרה ומצאנו את עצמנו ביום חם באוגוסט האחרון במשרדי הועדה לתשתיות לאומיות.
אנשי חברת החשמל נשארו עם אותו טיעון אחד ויחיד, אמינות אספקת הגז, אבל הפעם הם לא הזכירו את מצרים אלא טענו כי הגז בצינור אחד ובאר אחת יכולים במקרה תקלה או חבלה לשתק את המדינה.
אנחנו ידענו כי טורבינות גז יכולות להשתמש כתחליף לגז בסולר, כאן תשובת אנשי חברת חשמל די הדהימה אותנו, הם טענו כי המעבר מגז לסולר וההפך יכול לקחת בין חצי שעה לשעתיים ומדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שעתיים הפסקת חשמל.

אז המצב היום הוא שעל כף המאזניים עומדים החיסרון שעתיים הפסקת חשמל מול היתרונות, זמן, כסף, שטח, נזק סביבתי נמוך, והכי חשוב הרבה פחות נזק בריאותי.
כל בר דעת מבין שמדובר בחיסרון בטל בששים לעומת היתרונות הרבים, אז מה מביא את אנשי חברת חשמל לדבוק בתחנה הפחמית?
לדעתי, אנשי חברת חשמל רואים בתחנה הפחמית שני יתרונות לאינטרסים שלהם האחד זה המשך המונופול הרווחי שיש לחברת חשמל על יבוא פחם, והשני הוא צירוף מאות עובדים לחברה כך שאנשי חברת חשמל יהיו יכולים להמשיך בתנאי העסקתם המצוינים, להמשיך בתרבות הנפוטיזם, ולהמשיך להיות עם היד על השלטר של המדינה.

אז בסיכומו של עניין השאלה אמיתית שעומדת על הפרק בנוגע לתחנה הפחמית באשקלון היא מה יותר חשוב האינטרסים של חברת חשמל או האינטרסים של מדינת ישראל? אל תטעו, בקרב מקבלי ההחלטות התשובה לשאלה הזו לא ברורה כפי שנדמה.

היום יש לוויתן שמאוד מפחיד את אנשי חברת חשמל, ולא מדובר בזה שבא לבקר בחופי ישראל פעם בשנה אלא זה שנמצא מתחת לים ויכול להפוך את ישראל למעצמת גז.

רקע
טבלה שמסכמת את ההבדלים בין התחנה הפחמית לתחנת הגז

סרטון שמתאר איך עובדת תחנת גז

סרטון שמתאר איך עובדת תחנת פחם

לגרסה מקוצרת שהתפרסמה בדה-מרקר לחצו כאן…