מטאטאים את הזיהום מתחת לשטיח
יום שלישי, 18 לספטמבר 2007 מאת: אתר NRGהארגונים הירוקים חוששים שבכוונת המשרד להגנת הסביבה לאסור על פרסום היתרי ההזרמה של שפכים לים
הארגונים הירוקים חוששים שבכוונת המשרד להגנת הסביבה לאסור על פרסום היתרי ההזרמה של שפכים לים
בדיון בועדת הפנים ואיכות הסביבה בכנסת הביעו נציגי משרד התיירות חשש לגורל המלונות שלחופי ים המלח, בשל פעילות המפעלים שגורמת לעליית המפלס בחלק הדרומי. במקביל הביעו מומחים חשש מהמשך נסיגת המפלס בחלק הצפוני של הים
איך משכנעים את ראשי הערים ואת סוחרי הנדל"ן ששטחים ירוקים עדיפים על פני עוד ועוד מקומות חניה מצופי אספלט? פשוט מאוד: "חוטפים" מקום חניה והופכים אותו לגינה ציבורית למשך כמה שעות, עם דשא, ספסל ועץ. שוחרי סביבה בעולם יציינו ביום שישי את יום הפארקינג הבינלאומי, ובכוונתם לתפוס לכם את החניה הקבועה ליד הבית
פרויקט מיחזור הנייר בחדרה צובר תאוצה: בחודש אחד בלבד נאספו 32 טון
קבלן פגע בקו ביוב בחיפה וגרם להזרמת כמות גדולה של שפכים לנחל גדורה ונחל הקישון. על פי הערכות, רק בשעות הערב תתוקן התקלה. מנהלת הקישון: מדובר בזיהום חמור שעלול להביא לפגיעה אקולוגית קשה בבתי הגידול ובבעלי החיים בנחל
המרן הודיע כי הוא מסתייג משחיטת תרנגול הכפרות ביום כיפור. הסיבה היא לא חלילה אהבת בעלי חיים, אלא אי הקפדה על דיני שחיטה
אוזון הוא מזהם, שהימצאותו מעידה על חשיפה למזהמי אוויר נוספים. נתוני המשרד להגנת הסביבה מלמדים על חריגות גבוהות מהתקן לריכוזי אוזון, אותו קבע ארגון הבריאות העולמי
קיצור הדרך המפורסם ביותר בין אירופה לאסיה – דרך האזור הארקטי של קנדה – היה ידוע כמעבר בלתי עביר לכלי שיט שחסום בקרח עבה. עד השנה. על פי נתוני לוויין, שכבת הקרח הפשירה השנה במהירות וכלי שיט יכולים לעבור כעת בין האוקינוס האטלנטי לשקט
דו"ח חדש של "האיגוד הבינלאומי לשימור טבע" קובע: מינים רבים יותר של חיות נמצאים בסכנת הכחדה
יוסי מלמן לקח פסק זמן מעסקי הריגול ומענייני גידמאק והחליט להיטפל לרוכבי אופניים תמימים.
קשה להישאר אדיש כאשר יוסי מלמן לובש את מדי האביר שלו שם את הקסדה ומטפס על מעוז הליברליזם שנמצא ברחוב שוקן. ובכמה תקתוקי מקלדת לא מושחזים שוחט את הדימוי הליברלי שהיה אפשר לצפות מאחד מבכירי עיתונאי הארץ.
לפעמיים אני נדהם לשמוע אנשים בעלי דימוי ליברלי מבטאים דעות לא ליברליות על גובל הפשיזם.
אני בעיקר נדהם מן הקלות שבה אנשים שרואים עצמם כאנשים מתקדמים מוחאים כפיים לכפייה של התנהגות הנראת להם כנכונה.
בכמה מובנים חוק הקסדות הוא חוק תקדמי, המחוקק החליט כי על מספר פעולות אנושית שעד לא מזמן היו חופשיות כפעולות מסוכנות שדורשות הגנה בקסדה. מדובר ברכיבה על אופניים, גלגליות למיניהם וקורקינט.
משום מה המחוקק הישראלי החליט שפעולות אלו הן הכי מסוכות שיש והכניס אותם לחוק.
ראשית יש לתהות למה החליט המחוקק שדווקא פעולות אלו מסוכות ופעולות אחרות לא? למשל למה רכיבה על סוס שהיא יותר מסכנת מרכיבה על אופניים לא מחייבת קסדה? או החלקה על הקרח שדומה להפליא להחלקה על רולרבלידס לא מחייבת קסדה? או אפילו ריצה שבמקרים רבים שווה ועולה על מהירות של רכיבה באופניים?
שנית יש לתהות למה המחוקק כל כך דואג לרוכבי האופניים? ולא למשל למאות אלפי האנשים שמידי סוף שבוע ממלאים את החופים ונחשפים לשמש בלי הגנה ראויה? או לאלו שלא לוקחים תרופות שהרופא רשם להם? או לאלו שמדברים במשך שעות בטלפון סלולארי? או אלו שאוכלים אוכל שמן בצורה מוגזמת? ומה עם אלו שלא מצחצחים שיניים?
בבסיס חוק הקסדות יש שתי אמירות שכל אדם שמגדיר עצמו ליברלי צריך להיות נחרד מהם.
האחת, המחוקק יכול להתערב ולשלול את שיקול הדעת של אדם איך ומתי לשמור על בריאותו.
השנייה, המחוקק יכול באופן שרירותי להגדיר פעולה חופשית ויומיומית כמסכנת ולשים אותה תחת רגולציה.
ואין לטעות ברגע שאנשים ליברלים מקבלים עקרונות לא ליברלים לכאורה למטרה שנראת להם ראויה הם יאבדו את הזכות המוסרית לטעון נגד יישם אחר של עקורות אלו.
אני תוהה מה יאמרו מלמן, ארדן וחבריהם במסדר אבירי הקסדות אם בעתיד מפלגה דתית תחליט לאסור אכילת בשר חזיר בטענה שהוא מזיק לבריאות?
לצערי הרב בית המחוקקים יש נטייה לא בריאה לחקיקת יתר, במקרים רבים החוקים שמחוקקים הם מיותרים ודווקא את החוקים הנחוצים שנוגעים לאינטרסים בעלי משקל נזנחים ולא מחוקקים.
הרדיפה האובססיבית לחקיקת חוקים מזכיר לי את התקופה שהייתי בתיכון, שממוצע הבגרויות היה נתון של יוקרה בו מנהלי בתי ספר וראשי ערים נהגו להתהדר. כמובן שהמחיר של הנתון "היוקרתי" היו אלפי ואולי רבבות תלמידים כביכול חלשים שבתי ספר הקריבו למען הסטטיסטיקה ולא הגישו אותם לבגרות.
הן המחוקקים והן התקשורת צריכים להבין שלא כמות החוקים חושבה אלא האיכות שלהם.
כמו שכתבתי חוקים כמו חוק הקסדות שחוקקו באופן רשלני ביותר מדרדרים את אמון הציבור בכנסת.
ולסיום מסר למלמן, אני חושב שרוכבי האופניים בישראל כן יודעים מתי הם צריכים לשים קסדה ומתי לא ואין לא לך ולא לארדן שמץ של הוכחה שזה לא כך, ומאמרך רק מחזק טענה זו. רק אציין שאני רואה הבדל מהותי בין חיוב בקסדה על אופנוע שהינו כלי תחת רגולציה לבין הכנסה של האופניים לרגולציה בחסות חוק הקסדות.
האמירה המפרסמת "הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות" נכונה כאן. אפשר להסביר, אפשר לשכנע לחבוש קסדה אבל כפייה של חבישת קסדה בחוק יכולה להוביל במוקדם או במאוחר לכפייה של דברים אחרים.