" אלמלא הייתי אדם – הייתי רוצה להיות רחוב " אמר אלתרמן.
תל אביב היא רוח דבר היא חופש ושיעבוד, יצירתיות, אופטימיות, אהבה שנאה היא בנפשם של התל אביבים ואינה עוד עיר הניתנת לריפוי ע"י תכנית מתאר. את תל אביב צריך להשכיב ראשית על ספת הפסיכולוג להבין את נפשה ורק אחר כך לדבר על תכניות. הנשמה של תל אביב היא יצירה המורכבת מהתובנות הלכי הרוח המחשבות שנוצרו שנוצקו לעיר ויצרו אותה והיא הייתה למכשיר ההקלטה שלהם. עיר שיותר מכול היא התפאורה המעצבת ומחברת בין אנשים ומשפיעה על היחסים ביניהם ומושפעת וניזונה מהם כפי שהבחין בכך הסוציולג פילוסוף גיאורג זימל במאמרו " העיר הגדולה וחיי הנפש " כבר ב1903.
תל אביב היא הבבואה של האנשים שחיו וחיים בה היא אינה קיימת לכשעצמה וכמו כל עיר עם אופי לא תיכנע לחזון שיאנס בלי להתחבר לנשמתה.
בבואנו לתכנן תכנית מתאר לחידוש ופיתוח העיר איננו יכולים להתחייב למהלך גורף כל שהוא מבלי שראשית נגדיר את נשמת העיר והמהות אליה אנו מכוונים, איזו ישות אנו יוצרים בתהליך זה אשר יעצב אותנו התל אביבים ויקבע באיזו סביבה נחיה מאחר וביום יום שלנו אנו חיים בערים ולא במדינות.
לצערי, תכנית המתאר החדשה מתייחסת לעיר בעיקר כמתחם נדלני בו הבניינים הם הכוכבים המלכים ודרכי הגישה אליהם הכבישים הם השטיח האדום בעיר הזו האנשים משרתים את הבניינים.
למרות הדינאמיות האורבאנית המתעתעת, תל אביב היא עיר אינטימית מבחינת מספרית הגדלה בעצלתיים עם תקופות בהן הייתה הגירה שלילית והקטנת מספר התושבים. אם נבחן את כמות התושבים הנוכחית שכמעט ולא השתנתה בארבעים השנים האחרונות בעיר. נראה כי גידול מספר התושבים זניח (כיום ובשנת 1968 היה כמעט אותו מספר תושבים סביב ה400 אלף).
תכנית המתאר החדשה אינה מציעה מודל לאופייה של העיר אליה היא חותרת, לכן תמוהה הגישה המובילה את התכנית החדשה ועומדת לנגד עיני המתכננים הרואים בהגדלה עצומה של אחוזיה הבניה (בכחמישים אחוז).
הגדלה של אחוזי הבניה תתבצע ע"פ התכנית בעיקר במגדלים ובנייה חסרת רסן לגובה , בניה העומדת בניגוד לסגנון החיים של העיר, סגנון חיים של בניה "בגובהה העיניים והרחוב" עם מגע חברתי אנושי ואינטימי השונה מהותית מאורך החיים המוכתב בסביבות המגדלים המנוכרות.
בנוסף, התכנית יוצרת חלוקה מלאכותית לרובעים תכנונים בלי לתת את הדעת כי העיר מקימת אינטראקציה דינאמית בין רובעיה השונים המשולים לאיברים פנימיים בגוף אחד ומקימים אותו בשלל פונקציות תפקודיות ונפשיות.
לא יתכן כי בגלל שתוכנית מסוימת הוחלה בעבר על רובע מסויים או בגלל פחד פוליטי ממהלך מול תושבים בשכונה אחרת יוצרו מעיין קנטונים תכנונים כאשר מצידו האחד של הרחוב התוחם רובע מסויים יבנה מלון בן ארבעים קומות ומצידו השני של הכביש באותו המקום בדיוק יהיה מותר לבנות בית בן חמש קומות בלבד.
ברור מכך שכל נושא "התב"ע הנקודתית" יבוטל מידית כרעה חולה אשר מאפשרת תמיד לקבוצת יזמיים לפעול ללא רסן ומבלי להתחשב במרקם הסביבתי ומהווה פתח לספקולציות ושחיתות.
מתן אפשרות פעולה עודפת, לפועלה של קבוצה האנשים בעלי האינטרסים האישיים, תשנה את אופייה ותחבל בתשתית החברתית והתרבותית של העיר. ניתן לראות דפוסי פעולה כאלו בעריי הפריפריה אשר לצורך פיתוח נרחב ומואץ ועל מזבח רעיון הגדילה חסרת הרסן, נתנו ליזמים צמאי הרווחים "לרוץ קדימה" כאשר כל העיר נשארה חרוכה מאחוריהם.
תכנון של יחידות שטח גדולות צריך להיות כזה שאינו יוצר העדפות, ואם צורך קהילתי ציבורי מוליד אותו הוא חייב להיות מלווה דיון ציבור ולהתאים עצמו לצרכי העיר ושאיפת תושביה.
כיום יש להסתכל בדייקנות של מנתח ראש.
תוכנית המתאר החדשה צריכה להגדיר את האופי העתידי הרצוי של כל אזור ורובע בתל אביב . דבר שינמיך את להבות הספקולציה הנדל"נית וייצור בהירות וודאות תכנונית.
כדי לא לפגוע במרכזי תפקוד החיוניים לעיר. מתוך הנחה כי העיר תל אביב נפלאה וייחודית והינה ראויה לתואר היצירה הגדולה והמשמעותית ביותר של התחדשות הישוב והתרבות העברית בארץ ישראל, נבחר בגישה של שימור ופיתוח מבוקרים.
גישה זו תחייב צעדים שקולים וזהירים בפיתוח העיר כאשר כל אי ודאות יוכרע לכיוון שימור הקיים וחידושו. גישה זו תעדיף התבוננות ראשונה מגובה עיני תושבי העיר ותתמקם במרחב הרחוב התל אביבי הטיפוסי. תינתן עדיפות להגדלת זכויות הבניה ע"י תוספת בנייה מתונה תוך ההעדפה לשיפוץ וחידוש הקיים תוך ראייה נרחבת להשלכת פעילות זו על שאר הבניינים ומבנה הרחוב המחודש ובקנה מידה גדול יותר על מבנה השכונה כולה.
במידה וחידוש הקיים לא יתאפשר תינתן אפשרות לבנייה מחודשת אשר תתאים למרקם השכונתי ולמבנה הרחוב.
תוכנית המתאר החדשה מהווה הזדמנות חד פעמית שאסור להחמיצה. הזדמנות ליצור תכנון עירוני מתקדם ושינוי עירוני, שיאפשר לנו לומר את שמה של תל אביב, לא מתוך גחמה פרובינציאלית אלא מתוך עובדות בשטח, באותה נשימה עם הערים הגדולות בעולם, כמו לונדון , ניו יורק, פריז וברצלונה…
למאמר שהתפרסם בדה-מרקר לחצו כאן..
RSS גוש דן