צעירי המפלגה מתגאים במסע ונדליזם במהלכו ריססו סיסמאות בחירות על גבי מבנים ציבוריים. במערכת הפוליטית זועמים: "חינוך מתחיל בבית". במפלגת העבודה סירבו להגיב
יו"ר מפלגת הירוקים הביע כעס על המעשה. "אני קורא לפרופ' יולי תמיר, הנושאת עיניים לתפקיד שרת החינוך, להתחיל בפעולות חינוכיות אצלה בבית "
לכתבה בNRG לחצו כאן…

התוכניות מחריפות הוויכוח בין עיר הכרמל – שתכלול את דליית אל-כרמל ועוספייה – לבין גורמי תכנון וארגונים המעוניינים לשמר השמורה

לכתבה בוואלה לחצו כאן…

קשר השתיקה לגבי אולמרט נמשך, מאמר זה נשלח למדורי הדעות של הארץ ומעריב ונדחה משום מה, תשפטו בעצמכם אם המאמר היה ראוי לפרסום בכלי תקשורת ארצי.

אולמרט והכרישים, תגידו ביי ביי לשטחים הפתוחים

בזמן האחרון אנו מתבשרים שעוד ועוד ראשי רשויות נוהים אחרי אולמרט כאילו היה החלילן מהמלין.
כמו החלילן מהמלין, אולמרט מנגן מנגינה שרק ראשי הרשויות יכולים להאזין לה ולנהות אחריה לאבדון. אותה מנגינה עוברת ליד האוזן לבני תמותה רגילים.
אולמרט אומר שני דברים שמאוד מושכים ראשי רשויות. הראשון, מתן קרקע כמעט חינם ליזמים והשני, "ביטול הועדות המחוזיות" הן מילות קסם שמעלות קולות הנאה מפיהם של ראשי הרשויות. "ביטול הועדות המחוזיות" משמעם, ביטול של חסם מפני בניה חסרת היגיון, והנטייה של ראשי הרשויות לשפות את מקרוביהם בזכויות בניה.

לא צריך להיות זבוב על הקיר במשרדו של אולמרט כדי לדעת זאת, בועדת הכלכלה של הכנסת ב22.03.04 אמר אולמרט "צריך סוף כל סוף לבטל חלק ניכר מהוועדות המחוזיות כי אין בהן צורך, אין בהן תועלת". ובועדה לביקורת המדינה ב28/07/03 אולמרט אמר "כשרוצים להשפיע על מחירי דיור ומחיר קרקע, … אתה מציף את השוק בקרקעות זמינות כדי לאפשר לבנות במקומות שונים, במינימום מחיר ולפעמים במחיר ‎0."

אולמרט הוא חלומם הרטוב של בעלי ההון בישראל, הוא מאמין שלקרקעות בישראל אין ערך ולכן צריך לתת אותם כמעט בחינם ליזמי נדל"ן, שיבנו עוד ועוד על הריאות הירוקות שלנו. בתירוץ הקלוש שזה יורד את מחירי הדירות.
מי שבקיא בעשייתו של אולמרט יודע שלא ענייניי בטחון עומדים בראש מעיניו של אולרמט, אלא נושא הקרקעות ומינהל מקרקעי ישראל.
הוכחה לכך הייתה ימים בודדים לאחר אשפוזו של שרון, ההחלטה הראשונה שאולמרט העביר הייתה מתן הטבות בזכויות בקרקע בשווי במיליארדים לחקלאיים.

הצבעה לאולמרט היא כמו לתת כרטיס אשראי פלטינה לא מוגבל, לחולה שופינג מועד.

אולמרט מחזיק בידיו את הרכוש הכי יקר של ישראל, קרקעות המדינה, כאחראי על ממ"י. סביר להניח ששתי הפעולות השלטוניות הראשונות שאולמרט יעשה במקרה שיזכה בבחירות הם, שיחורר סיטוני של קרקעות ליזמי הנדל"ן וביטול ועדות מחוזיות כי שם יש לירוקים, "הנודניקים" האלו, אפשרות לעכב פיתוח.
אם היו שואלים אותי, גם לפני אשפוזו של שרון, מי הפוליטיקאי הכי מסוכן לסביבה ולטבע, הייתי עונה ללא היסוס אולמרט. אולמרט הוא פוליטיקאי חסר מעצורים, שלא מבין שריאות ירוקות במדינה קטנה כמו ישראל הם הכרח ולא מותרות. אם אולמרט יהיה בשלטון ב-4 השנים הקרובות ללא איזונים פוליטיים ראויים הנזק שהוא יגרום יהיה לדורות.
אז מי שגר בישוב שראש הרשות בו עבר לתמוך באולמרט, צריך לדאוג ולדאוג מאוד, סיכוי גדול שהשטח הירוק שעל יד ביתו יהפוך לאזור בניה בשנים הקרובות. זאת כמובן לקול התשואות של ראשי הרשויות ויזמי הנדל"ן.

הצבעה למפלגתו של אולמרט ב28 למרץ משמע מתן יד חופשית לאולמרט לעשות ככול העולה על רוחו ברכושנו, ממש כמו להכניס את כרטיס האשראי האישי שלנו לתוך הקלפי!

*הכותב מועמד לכנסת ה17 ברשימת מפלגת הירוקים

החיתולים החד-פעמיים היו בשורה משמחת להורים, אך המחיר האקולוגי היה כבד מדי, לכן חיתולי הבד של פעם עושים קאמבק

לכתבת וידאו בוואלה לחצו כאן…

בתהליך, שנרשם כפטנט עולמי, לא מעורבים כימיקלים והוא מסתפק בשליש מכמות האנרגיה הנדרשת לטיפול טיהור רגיל

לכתבה בוואלה לחצו כאן…

זאת במחאה על ההחלטה של הכנסת להטיל עליהן אחריות כספית מלאה לירידת ערך של דירות בשל הצבת האנטנות

לכתבת וידאו בואלה לחצו כאן…

להלן הזמנה לסיורים

ביקורת כנגד התנועה הסביבתית אינה דבר נדיר, אבל כשהיא מגיעה משניים ממוביליה בעשורים האחרונים זה כבר משהו אחר. נועם גרסל מנתח את "מות הסביבתנות" ומצביע על שורשי הכשלון. האם בכל זאת ניתן להחיות את המאבק?

לכתבה בNRG לחצו כאן…

הוועדה המעניקה אישור חריג למקורות יבשתיים – מפעלים, רשויות מקומיות וכו' – לזהם את הים, פועלת כיום כוועדה סגורה שדיוניה ונימוקיה אינם פתוחים כלל לציבור. כך עולה מדרישה שהופנתה בשבוע שעבר לוועדה, באמצעות עו"ד גלעד הס, ממשרד הרטבי בורנשטיין בסון ושות'.
‎לכתבה בהארץ לחצו כאן…

מקובל לטעון כי החוק הישראלי צועד בעקבות הניסיון הסקנדינווי. האומנם? בסקנדינוויה ובאירופה רבים מהמשקאות נמכרים במכלים רב-פעמיים, המוחזרים באמצעות מנגנון הפיקדון. אין לטעות בין הפיקדון שהנהיגה התעשייה לבין חוק הפיקדון על מכלים חד-פעמיים. גם אצלנו היה ועדיין מקובל פיקדון, שלא בחקיקה, למכלים לשימוש חוזר כמו חביות בירה.

לכתבה בהארץ לחצו כאן…