חיות מישור החוף הולכות ונעלמות
יום ראשון, 04 לפברואר 2007 מאת: אתר NRGסקר של החברה להגנת הטבע מגלה: בעלי חיים רבים שבית גידולם הוא מישור החוף מצויים בסכנת הכחדה. גורמי ההרס העיקריים -בניה מואצת על החופים וכלי רכב שנעים עליהם ללא אישור
סקר של החברה להגנת הטבע מגלה: בעלי חיים רבים שבית גידולם הוא מישור החוף מצויים בסכנת הכחדה. גורמי ההרס העיקריים -בניה מואצת על החופים וכלי רכב שנעים עליהם ללא אישור
צוות חדשות 2 הותקף על ידי מאבטחי משרד הביטחון בעקבות נסיון להכין כתבה על זיהום סביבתי בואדי ליפתן שבירושלים. הזיהום נגרם בגלל חפירת מנהרת מילוט שתשמש לבכירים מהכנסת לכביש 1 בעת מלחמה
על היווצרות המקרקעין הקולקטיבי במדינת ישראל והתהליכים הרלוונטיים מאז קום המדינה- האם נדונו לקולקטיביזם אכזר או שמא חיים אנו בכלכלת שוק מסופסרת ע"י המדינה? -הגיע הזמן להיפתר מהגיבנת הזו שנקראת מנהל מקרקעי ישראל
לבקשת מינהל תכנון הוכן דו"ח ממנו עולה כי לירושלים יש עתודות קרקע של יותר מ-45 אלף יחידות דיור עד שנת 2020
יוצאים לטיול בחיק הטבע עם הילדים? מתכננים פיקניק על גדות הנחל? כדאי שתשמרו מרחק מהמים. נתונים מדאיגים של המשרד להגנת הסביבה מגלים: מרבית הנחלים בישראל מזוהמים ומסוכנים לציבור. הכי מזוהם בארץ: נחל חדרה
חיי הבר בירושלים נמצאים במרכז העיר, בצמתים הראשיים ולרגלי כנסת ישראל. חיות הבר, הצבי והתנים מתנהלים בצמוד לחיים העירוניים והסכנה האמיתית הנשקפת להם היא מהמכוניות בכבישים
שאלת בניית ישובים החדשים בחבל לכיש אינה שאלה שולית כפי שנדמה, אלא שאלה מהותית על כיוון הציוניות כאן בישראל. עם כל הסימפטיה לאנשי גוש קטיף הדרך לתקן את העוול שנגרם להם לא צריכה להיות בגרימת עוול אחר!
הציונית לאן?
משום מה מנהיגנו "המוכשרים" שרוצים לחפות על כישלונם עושים זאת בניסיון פתטי להידמות לבן-גוריון, לשיטתם אין יותר פשוט מזה. צריך לבנות יושבים חדשים וכך "להגשים" את הציונות ולהיות "בן-גוריון" מודרני.
הבעיה של המנהיגים שלנו היום שהם לא למודים מבן גוריון אלא מנסים לחקות אותו, מה שהיה נכון בשנות החמישים לא נכון היום. כמו שלא נשתמש בטכנולוגיה של שנות החמישים לשמוע מוסיקה במקום הטכנולוגיה המתקדמת של היום. כך זו אווילות ליישם החלטות של שנות החמישים היום.
חייבים להגיד גם השיח הציבור בעניין הציוניות לא התעדכן לזמננו ותקוע בשנות החמישים, ציונות נתפסת אצל רבים כמילה נרדפת להתיישבות, "הפרחת השממה", "בניין הארץ" ועוד שורה של קלישאות עבשות. הציונות לדעתי היא ביצור החיים כאן בארץ ישראל תוך שמירה על שגשוג כלכלי ושגשוג חברתי וכל זאת ע"י ניצול נכון ולא בזבזני של משאבי הטבע שלנו.
לפני הקמת המדינה ובראשיתה היו מספר סיבות לכך שהטקטיקה של הקמת ישובים חדשים הייתה נכונה. ישראל הייתה מדינת עולם שלישי, גובלות המדינה לא היו ברורים, לישראל היה צבא עני ולא דומיננטי, ישראל הייתה מדינה דלת אוכלוסיה עם מערכת תחבורה מוגבלת והחקלאות עתירת עבודת כפיים שהייתה הענף הכלכלי המרכזי.
ואילו היום, בחלוף 60 שנה, המצב שונה בתכלית, אנחנו אחת המדינות המתקדמות בעולם, הריבונות של ישראל ברורה, הצבא שלנו מתקדם, חזק ודומיננטי, ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם, בעלת מערכת כבישים מודרנית, ישראל היא חלוצת החקלאות הממוכנת והחקלאות עצמה הפכה להיות חלק שולי מן הכלכלה.
גסיסה ידועה מראש של ישובים זעירים
לא הרבה יודעים כי בישראל יש כ1500 יושבים, רוב הישובים האלו הם יושבים זעירים של כמה עשרות משפחות. צריך לזכור ישובים האלו שרבים מהם הוקמו כקהילה סגורה ועל בסיס חקלאות, לא מתאים למציאות של היום ולכן הישובים האלו במשבר דמוגראפי חריף.
היום שכלים חקלאים מתקדמים ויקרים מחלפים רבות מן המטלות של החקלאים, גורמת למציאות שיש יותר תוצרת חקלאית וצורך הרבה פחות חקלאים.
לצערי הרב בשל חוזקו הבלתי פרופורציונאלי של הלובי החקלאי בישראל, המדינה מזרימה משאבים רבים למגזר זה. משאבים אלו לא רק שלא פותרת את בעייתם של היושבים החקלאיים אלא גורמים לבעיות לישובים העירוניים הסמוכים ע"י זליגה של אזורי תעשיה ומסחר עירוניים לישובים אלו.
ברור לכולם כי אין שם הצדקה להקים ישובים חקלאים נוספים, נשארת השאלה האם זה נכון להקים ישובים פרברים/קהילתיים?
לישובים קהילתיים יש מספר בעיות מהותיות, הן חברתיות, הן כלכליות והן סביבתיות.
ישובים אלו ברובם הם ישובים חד דוריים, יושבים שהוקמו ע"י קהילה הומוגנית סגורה, הדור השני בישובים אלו לא בהכרח מוצא את מקומו בישוב וזולג ברוב לערים ומכאן הדרך לגסיסת הישוב קצרה. זה אכן המצבם של ישובי מבוססי קהילה רבים. בעידן המודרני שכמעט בכל תוחמי החיים יש מגוון עצום של אפשריות בחירה, ישובים קטנים כאלו סובלים מאי-יכולת לספק לגרים בהם אפשרות להיות שותפים לחופש הבחירה הזה, וזו חולשתם העיקרית.
אבל האווילות הגדולה בהקמת ישובים חדשים היא כלכלית וסביבתית. הקמת ישוב אחד באזור בתולי כוללת בזבוז אדיר של משאבים. בניהם אפשר למנות בניה יקרה מאוד של כבישים, קווי מים ,ביוב וחשמל.
אבל המשאב שהכי מבוזבז בהקמת ישוב חדש הוא המשאב שהכי במחסור בישראל משאב הקרקע.
ישוב זעיר שבו חיים כמה עשרות משפחות זולל קרקע כמו רובע עירוני של 10000 תושבים, רק כבישי הגישה לישוב זוללים מאות ואלפי דונמים והישוב עצמו זולל עוד מאות דונמים של קרקע.
כל פעם אני נדהם מחדש לראות את הזלזול של מקבלי החלטות בישראל בארץ עצמה שממנה אנו חיים, לפעמיים נדמה שנופי הארץ הם המטבע הכי זול הקיים בישראל ואותם מקבלי החלטות מספסרים בנוף ובטבע של ישראל כאילו היה לא כלום.
מה בן-גוריון היה אומר לאולמרט?
אני אומנם לא אורי גלר אבל אם הייתי צריך לנחש מה היום היה בן-גוריון אומר לאולמרט. הוא היה משהו כמו "אתה השתגעת למה אתה מחליט החלטות שאתה יודע שהם שגויות לא מתאימות למציאות?!?!"
לצערנו הרב המנוע של אולמרט עובד על דלק של קומבינות וספינים, ולכן קשה לזהות אם "קמפיין בן-גוריון" של אולמרט הוא קומבינה או ספין או אולי שניהם.
אני יודע שאין סיכוי שהוא יקשיב, אבל צריך להגיד לאולמרט לך לאנשי גוש קטיף ותאמר להם ביושר "מדינת ישראל לא יכולה להיענות לכל גחמנותכם, הקמת ישובים חדשים היא בניגוד לאינטרס הלאומי, האינטרס הלאומי הוא לחזק ישובים עירוניים קיימים אנא מכם הקימנו את הקהילות שלכם בצמוד לישובים עירוניים."
המציאות של היום מחייבת את ישראל להתקבץ ולא להתפרס, אזרחי ישראל צריכים לגור ולעבוד בישובים עירוניים/מטרופולינים. לא צריך להוסיף אף כביש ואף בית על שום גבעה בתולית, השטחים הפתחים המעטים שעוד נותרו צריכים להישאר כמו שהם, הנוף של ישראל הוא יפה ומגוון ואין יותר צורך "לקשט" אותו בעוד שחור של אספלט ובעוד אפור של בטון.
אפשר רק לתהות איך תוך 60 שנה חיסלנו את נוף ארץ הקודש שהעם היהודי חלם עליו 2000 שנה.
*הכותב פעיל סביבתי וחבר בהנהגת מפלגת הירוקים
תוכנית להקמת מסלול גלישה נוסף בחרמון מאיימת על 250 מיני צמחים
החורף השנה הגיע אמנם באיחור, אבל כמה ימי סערה היטיבו עם אתר הגלישה בחרמון. שלג רב נערם על ההר, ובאתר נוצרו תנאים טובים לסקי. אלפים מגיעים מדי שבוע לאתר, ולעתים בשל הצפיפות מסלול הגלישה היחיד שקיים בישראל לא מספק את רצונם של חובבי הסקי לגלוש בהנאה במורד המדרון. כעת רוצים מפעילי האתר, "חברת הר חרמון" שבבעלות חברי מושב נווה אטי"ב, לבנות מסלול גלישה נוסף במרומי החרמון, שייבנה ממזרח לתחנה העליונה של הרכבל הקיים עד עמק בולען
לכתבה בהארץ לחצו כאן…
רשות הטבע והגנים הרחיבה את שטחו של הגן הלאומי אפולוניה בהרצליה. היא הציבה שולחנות פיקניק, והפכה את המקום שהיה עד לא מזמן אתר חומרי פסולת של התעשייה הצבאית לאתר נופש. נציג הירוקים: "מדובר באחד משטחי הקרקע המזוהמים בארץ"
במפלגת הירוקים תובעים מהרשות להזיז את הגדר ולהצמיד אותה אל הכביש, ובכך להשאיר את שטח התעשייה הצבאית סגור עד שייבדק ויתגלה שאין בו סכנה לציבור.
לכתבה בNRG לחצו כאן…