הנחל מלא בפסולת תעשיתית, שפכים ממתקני טיהור, ביוב ביתי וכימיקלים וממפעל עופות. לא כדאי להשתכשך

לכתבה בNRG לחצו כאן…

עבודות חפירה בתוך השטח הפרטי  של המיליארדר בני שטיימינץ  בישוב ארסוף הרסו והחריבו  את  וואדי  ארסוף . אחד הוואדיות הייחודים ויפים באזור המרכז. מפלגת הירוקים: על פקחי משרד הפנים לעצור מיידית את העבודות.
הוואדי הינו קיר כורכר בגובה של 15 מטר , עשיר בצמחיה נדירה ומוגנת.

וואדי ארסוף לפני ההרס

עבודות החפירה הורידו מהמצוק 5 מטרים  אשר כיסו את הוואדי.  עבודות החפירה במקום מתבצעות  בשבוע האחרון. ונתגלו בסוף השבוע האחרון על ידי מפלגת הירוקים .

יו"ר מפלגת הירוקים , פאר ויסנר, אומר: "מפלגת הירוקים קוראת לפקחי משרד הפנים לעצור מיידית את העבודות המתנהלות במקום כדי למנוע הרס נוסף, כל שעה שעוברת  נגרם נזק שבלתי ניתן לתקן אותו".

דרור עזרא , רכז פורום השרון במפלגת הירוקים אשר היה במקום אומר " העבודות מתבצעות במקום נעשות , לפי מיטב ידיעתנו, ללא אישור של הועדה לשמירת הסביבה החופית. מדובר במקרה נוסף  של הון שמחריב את הסביבה וגורם לנזק בלתי הפיך . מדובר בפשע, נוף שנוצר במשך עשרות אלפי שנים  ונהרס בתוך שניות אחדות. אין זו הפעם הראשונה שבעלי הון בישוב  ארסוף  מנצלים את כוחם ופוגעים בקניין ציבורי ייחודי. בעבר עוזרו של בני שטיימנץ פנה אל מפלגת הירוקים וניסה להגיע להסדר על מנת לבצע את העבודות. אנחנו דחינו אותו".

 וואדי ארסוף אחרי ההרס.

המשך »

החברה האזרחית בישראל קיבלה בשבוע שעבר חיזוק משמעותי במאבקה למען צדק סביבתי והגנה על משאבי הטבע. זה קרה בבניין של משרד הפנים בירושלים, שבו אושרו בעבר אין-ספור תוכניות בנייה. הפעם התכנסה בו המועצה הארצית לתכנון ובנייה וברוב מוחץ החליטה לא לאשר את תוכנית הבנייה במערב ירושלים, הידועה כתוכנית ספדיה.

למאמר בהארץ לחצו כאן…

סקר: רוב הציבור בארץ מכיר רק שלושה סוגי פרחי בר – בראשם הכלנית, וחצי מבני הנוער נוהגים לקטוף פרחים מהטבע בניגוד לחוק

לכתבה בNRG לחצו כאן…

הארגונים הירוקים תמכו במשך השנים בקידום הרכבת. ואולם כעת, עם תנופת הפיתוח המסילתי, הם חוששים מפגיעה בערכי הטבע. הפתרון המבוקש: פיתוח שיתחשב גם בהשפעה הסביבתית

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

המועצה הארצית לתכנון ובנייה דחתה את ההצעה ברוב גורף של 24 לעומת שלושה; ההחלטה הושפעה מדו"ח שהוכן במשרד הפנים, וקבע כי עתודות הקרקע הקיימות בירושלים עונות על הביקוש עד 2020, גם אם בדוחק; הירוקים בירכו: המועצה עמדה בפני רה"מ; מתנגדי התוכנית טענו כי תחליש את מרכז העיר ותפגע קשות בנוף הרי ירושלים

פאר ויסנר, יו"ר מפלגת הירוקים, בירך את המועצה הארצית על כך ש"עמדה בפני גורמים פוליטיים, ובראשם ראש הממשלה אהוד אולמרט, שהיה מיוזמי תוכנית ספדיה".

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

הוועדה הארצית לתכנון ובנייה הכריעה בעד השטחים הירוקים שממערב לירושלים – ונגד תוכנית הנדל"ן הגדולה, שבמשך חודשים ארוכים הדירה שינה מעיניהם של הארגונים הירוקים

גם יו"ר מפלגת הירוקים, פאר ויסנר, בירך על ההחלטה. "זהו יום ניצחון לירוקים, ובהחלטתה הוכיחה המועצה הארצית אחריות ועמידה מול לחצים של גורמים פוליטיים, ובראשם ראש הממשלה אולמרט שהיה מיוזמי התוכנית. הודות להחלטה, יוכלו אזרחי ישראל ישראל, בהווה ובעתיד, ליהנות מריאות ירוקות".

לכתבה בYNET לחצו כאן…

בכלא קציעות שבנגב כלואים מחבלים רבים, אך כעת מתברר כי גם המקום עצמו מהווה מפגע תברואתי: בריכות הביוב של הכלא עלו על גדותיהן והשפכים זורמים הישר אל נחל לבן הסמוך. גם תושבי האזור זועמים

לכתבת וידאו ששודרה בערוץ 2 לחצו כאן…

כמה שזה ישמע יבש, התשובה לשאלה הזאת היא פרוזאית, זה פשוט לא רווחי לשמור על הטבע.
נדמה שבעידן של הפרטה, כל מה שאינו רווחי אין לו זכות קיום, ומה לעשות טבע שהוא אינו אטרקציה יוצאת דופן הוא אינו כזה. להיפך הוא "מקור של הפסד".

נדהמתי לקרא היום בעיתון ידיעות אחרונות את דבריו של אקולוג רט"ג דר' יריב מליחי בנוגע לדו-חיים. מליחי צוטט בעיתון אומר שבשל הפגיעה בבריכות החורף בשרון יש מדיניות של העתקה של דו-חיים מבריכות אלו אל בריכות שהוקמו באופן מלאכותי בגן לאומי ירקון.
מדברים אלו ניתן להבין כי ברשות לשמירת הטבע והגנים יש מדיניות סלחנית לפגיעה בערכי בטבע מצד רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה אחרים. זאת במקום של מדינות של אכיפה ותכנון מול גורמי הפיתוח למען שמירה על הטבע.

לכאורה העתקה של ערכי טבע צריכה להיות המוצא האחרון, שממש אין ברירה וחייבים להיות מקום מבנה חיוני או שזה אינטרס חשוב ביותר למדינה. אז למה יש כל-כך הרבה העתקות של ערכי טבע?

להערכתי הדבר נובע בשל מדיניות קלוקלת של רשות הטבע והגנים. העתקת ערכי טבע היא מקור רווח לרשות ולכן הוא מיושם יותר ויותר. 

שמירה על ערכי הטבע במקומם המקורי הוא משימה קשה לרשות, היא כרוכה בלהתעמת מול ראשי רשויות ומול גורמי נדל"ן, וזה גם יקר צריך לקחת מומחים, צריך לנהל מערכה ציבורית ואולי לפתוח בהליכים משפטים, בקיצור כאב ראש ענק.
ואילו בהעתקה של ערכי הטבע אין את הכאב ראש הזה, הרשות אפילו מרוויחה ממנה, היא זוכה למימון נדיב לפעולת העתקה, לשמחתם של ראשי הרשויות וגורמי הנדל"ן שזוכים לפתח את המקום ללא התנגדות רצית וגם הציבור מבין כי הטבע נשמר "רק במקום אחר".
אבל לא כך הדבר, העתקה של ערכי טבע היא יותר תעלול יחסי ציבור מאשר תרומה לטבע.
ברור שטבע שהתפתח מיליוני שנים במקום מסוים אינו דומה ברוב המקרים לטבע שנמצא במקום אחר אפילו אם הוא סמוך.
לדוגמה בבריכות החורף בשרון יש שוני לא קטן מבריכה לבריכה, כל בריכה מאופיינת בממדים פיסיים שונים עומק, גודל וכדומה, לכן יש צמחיה שונה ובבע"ח שונים. למעשה כל בריכת חורף בשרון היא בית גידול שונה וייחודי!
כמובן שאין כל אפשרות להעתיק את כל בית הגידול אז מעתקים מספר צמחים ובע"ח נדירים שאולי ישרדו ואולי לא בביתם החדש, אבל בית הגידול המקורי שבו הם חייו יכחד ויאבד לעד. 

זוהו מחדל מוסרי חמור של הרשות לשמירת הטבע והגנים בכך שהיא מכבסת ומלבינה פגיעה בטבע. בכך הרשות לא רק של ממלאת תפקיד חיובי למען שמירת הטבע אלא אפילו תפקיד שלילי ומסייע להחמרת הפגיעה בטבע.   
 
רשות שימרת הטבע והגנים, לא זוכה לתקציב קבוע ראוי, ולכן היא מחפשת מקורות רווח חיצוניים. לצערי, אחד הדברים שעומדים למחירה זה תפיסת העולם והערכים עליהם היא הוקמה.
אני שואל את עצמי איזה זכות קיום יש לרשות שמירת הטבע והגנים אם היא לא עושה את תפקידה?

ינשופים מקננים בעצים, וארנבת מדלגת בשדה כשתנים ושועלים עוקבים אחריה בדריכות; סביבם שדות עם נרקיסים, אירוסים וצמחים נדירים ביותר שאין בשום מקום אחר בישראל.

מי שקם להגנתם של תושבי המקום הוותיקים, אותן קרפדות שעדיין מקרקרות בבריכות או החוגלות שנרדפות כיום במקומות רבים על ידי ציידים, הוא עמית מנדלסון, תושב האזור שמנהל בשנים האחרונות מאבק עיקש להצלת אתרי הטבע העירוני. מנדלסון ודרור עזרא ממפלגת הירוקים היו אלה ששיכנעו את הוועדה המחוזית להכין תוכנית אב לאתרי טבע עירוני.

למאמר בהארץ לחצו כאן…