איך קרה שרשות הטבע והגנים הפכה להיות יריבה מובהקת של מדעני הסביבה והארגונים הירוקים?. אם תשאלו את אנשי הסביבה, הכול בגלל מנכ"ל הרשות, תא"ל (מיל') אלי אמיתי, שמוכן לעשות הכול למען הפיתוח והגדלת ההכנסות של הרשות – גם אם זה אומר להרוס את הטבע. אמיתי מצדו לא מבין על מה המהומה: הוא את המטרות שלו משיג ולטבע לא קורה כלום בינתיים
לכתבה בNRG לחצו כאן…

לרגל יום המים הבינלאומי: ליאורה אהרון לא מבינה למה אנחנו לא שומרים על מקורות המים שלנו נקיים וניתנים לשתייה, למרות שבישראל מחסור חמור במים. היא קוראת לרשויות להתעורר ולהתחיל לפעול כדי למנוע הידרדרות נוספת במצב הנחלים
למאמר בNRG לחצו כאן…

הכל מתחיל בעכבר שדה קטן ושמו איימוס, שנתקע בתוך צינור השקיה בקיבוץ. איימוס העכבר היה גיבורו של סיפור קצר של משה יזרעאלי, חבר הקיבוץ עין כרמל, שזכה בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" לפני כעשור.
לכתבה באתר הארץ לחצו כאן…

היום "יום המים הבינלאומי" אנו גאים להציג את תוכניתנו לשיקום נחלי ישראל המזוהמים.

רקע

בישראל יש 13 נחלים מרכזיים כולם מזוהמים, ברמה זו או אחרת, מהנעמן המזוהם ביותר עד לנחל תנינים שזיהום בו מקומי. נחלי ישראל הם בתי גידול לחים שהמגוון האקולוגי בהם רב וייחודי אפילו בין נחל לנחל.
בישראל שרדו 3% בלבד מהיקף בתי הגידול לחים שהיו בישראל טרם קום המדינה.
משאב המים בישראל נמצא בניצול יתר עשרות שנים, ונחלי ישראל הפכו לקורבן המידי של ניצול זה.
נחלי ישראל הם נכס יקר מפז, בחברה הישראלית המודרנית ששמה דגש על איכות חיים ומקדישה זמן איכות לפעילות פנאי ונופש. נחלי ישראל הם הגורם המשמעותי שיאפשר פיתוח של אזורי פנאי ונופש מטרופולינים בעיקר באזורי החוף הצפופים.

הבעיה

בנושא נחלים יש פיזור סמכויות גדול בין גופים רבים וביניהם: משרדי ממשלה כמו, איכות הסביבה, התשתיות, התיירות, החקלאות, הפנים והאוצר. רשויות כמו, נציבות המים, מקורות, קק"ל, רט"ג, נחל הקישון ונחל הירקון וכמו כן, עשרות ערים, איגודי ערים ורשויות מקומיות.
פיזור סמכויות זה הוא החסם העיקרי לשיפור מצב הנחלים בישראל.
בישראל קיימת מנהלת הנחלים שעשתה עבודת הכנה טובה בנושא, שכללה סקרים, בניית מאגרי מידע והכנת תוכניות אב אך בפועל לא הצליחה ליישם חלק גדול מהתוכניות לשיקום.
בנוסף, כמות המים המגיעה לנחלים, עקב שאיבת יתר של חברת מקורות הינה מזערית יחסית לכמויות שזרמו בהם בעבר.

הפתרונות של מפלגת הירוקים

כדי להגיע להישגים בנושא דרושה תפיסה שונה. אנו מציעים לגשת לתחום על פי המודל הבריטי. בבריטניה, עד לפני 30 שנים, בדומה למצב בישראל דהיום, היה פיזור סמכויות בנושא נחלים שגרם לכשלים חמורים ולהזנחה של הנחלים שם.
אנו מציעים ליזום חקיקה, שתאפשר איחוד סמכויות בתחום והקמת 11 רשויות מים ונחלים לפי אגני היקוות. לרשויות אלו יואצלו סמכויות בנושאי אספקת מים, טיפול בביוב, שיקום נחלים, קיט ונופש וניקוז.
מעל רשויות אלו תוקם רשות לאומית לנחלים שתפקח ותתווה מדיניות לנחלים, ותחליף את מנהלת הנחלים.
הנחלים יישארו חופשיים לשימוש לכלל הציבור, תהייה הקפדה שהטבע לא יפגע, ובאזורים ייחודים יוכרזו כשמורות טבע.
מוסד ברורות שיפוטי
יוקם מוסד ברורות שיפוטי לנושא מים ונחלים, שמסמכותו יהיה לתת צווים בכל הנוגע למים, שפכים ונחלים לרשויות ולמשרדי ממשלה. אל מוסד ברורות זה יכלו לפנות רשויות מקומיות, רשויות לאומיות, משרדי ממשלה וגופים ועמותות ציבוריות.
צווים של מוסד הברורות לנושא מים ונחלים יהיו כצווי בית משפט ויחייבו את מקבליהם.
בכל טיפה נשתמש פעמיים
יש לפעול שתוך עשור המים שמופנים לחקלאות יהיו בעיקר אלו שנשאבו בשפכי נחלים.
לנחלים ישוחררו בהתאם לתוכנית רב שנתית מים שנשאבים ממקורות הנחלים. בנוסף תוך עשור כל מכוני טיהור השפכים יעלו את רמות מי הקולחין לרמה שלישונית או טובה יותר (כלול אלו שנמצאים בשטחים), מי הקולחין יופנו רובם ככולם לנחלים. בכל שפכי הנחלים יקומו מכונים לתפיסת מי נחלים, מים אלו יושבו חזרה לחקלאות. כך, כל טיפת מים "תנוצל" פעמיים.

סיכום

נחלי ישראל הם משאב כלכלי וחברתי מרכזי בהעלאת איכות החיים בישראל, על נחלי ישראל להפוך מנטל אקולוגי לנכס תיירותי וחברתי.
מפלגת הירוקים מחויבת לשיקום נחלי ישראל, הן בראיה הכוללת והן בראיה הפרטנית האזורית.

מפלגת הירוקים חותרת לשיפור איכות החיים ושמירה על הטבע. על פי מצע המפלגה, הדרך למטרה כוללת מלחמה חסרת פשרות בג`יפאות
לכתבה באתר מוטוקאר לחצו כאן…

"הגשת תביעות נגד בעלי רכבי שטח שיסטו מהשביל שסומן עבורן…תיעוד אותם כלי רכב `סוטים` והחרמתן לאלתר במידה ונתפסו בפעם השלישית…" אלה רק חלק מהקריאות היוצאות ממצע המפלגה
לסקריה באתר מוטוקאר על מצע מפלגת הירוקים בנושאי תחבורה לחצו כאן…

אלוף פיקוד צפון ומנהל מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, חתמו על אמנה לשמירה על הטבע והנוף, שתחזק את הקשר בין הגופים
לכתבה בוואלה לחצו כאן…

בית משפט קנס דייג ב-4,000 ש"ח, לאחר שעסק בדיג באמצעות רשת בתוך שמורת הטבע הימית אכזיב-ראש הנקרה
לכתבה בוואלה לחצו כאן…

עפ"י התוכנית היה צריך לקום אתר כרייה בסמוך למכתש הגדול בשטח של כאלף דונם. החברה להגנת הטבע הובילה את המאבק להצלת נוף הקדומים של הנגב
לכתבה בYNET לחצו כאן…

למרות שההליכים התכנוניים והחוקיים עדיין לא הסתיימו, מזדרזת רשות הטבע והגנים וחונכת את תוכניתה לשיקום עין בוקק, תוכנית הכוללת הצבת קופה רושמת בכניסה לאתר

לכתבה בYNET לחצו כאן…