בכנס שהתקיים באוניברסיטת ת"א נקראו הרשויות המקומיות להילחם בהתחממות העולמית בתחומיהן. כדוגמא הובאה אילת וחבל אילות שפועלות להכרזה על עצמאות אנרגטית

לכתבה בNRG לחצו כאן…

ההצלחה במאבק להצלת ארבע שמורות טבע באזור תל אביב – המלחמה בהחלטה להגדיל את אחוזי הבנייה בפארק הירקון – ההתנגדות להקמת משרפה מזהמת אוויר לשריפת בוצה- סגירת תחנת הכוח רידינג, שפעלה בעבר על מזוט – ונצחון הגולשים בחוף הילטון במאבק לשמירה על הים- עיתון "תל אביב" חוזר לחמישה מאבקים של סיעת הירוקים נגד זיהום האוויר ולמען שמירת הירוק בתל אביב  – ומשחזר את הנצחונות

לכתבה במגזין ת"א לחצו כאן…

לפני יותר מעשר שנים הוקם בישראל המשרד להגנת הסביבה – שאז נשמע כסוג של דינוזאור שהציבור בישראל היה צריך להתמודד אתו. השנים חלפו, ובעיות הסביבה רק גוברות והולכות. רוב השרים שהגיעו אל כיסא השר במשרד זה לא עשו זאת מרצונם; הם נחתו בו בלית ברירה וכאופציה כמעט אחרונה. המשרד לא נחשב אז למשרד ממשלתי חזק, הן מבחינת כוח האדם והן מבחינה תקציבית, זאת על אף שהוא חולש על תחומים רבים הנוגעים כמעט בכל תחום בחיינו. למשל, הוא מטפל בתחום זיהום האוויר מכלי תחבורה, על אף שתחום התחבורה נמצא בידי משרד התחבורה; והוא מטפל בזיהום מתחנות כוח, על אף שהתחום נמצא באחריות המשרד לתשתיות לאומיות וכדומה.

תופעת העמותות שנוטלות אחריות על תחומים שבאחריות הממסד מתפשטת גם בתחום איכות הסביבה. חדשות לבקרים מוקמות עמותות סביבתיות, בנוסף לעמותות הארציות והמקומיות הקיימות. העמותות האלה מנהלות מאבקים ציבוריים, שבהרבה מן המקרים היו צריכים להיות בתחומי פעילותו של המשרד להגנת הסביבה. ואולם, מסיבות שצוינו קודם לכן, כגון מגבלות כוח האדם והתקציב או סיבות אחרות, המשרד אינו נוגע באותם מאבקים, במקרה הטוב, ואילו במקרה הרע, המשרד אף תומך בפעילות אנטי-סביבתית.

עמותות אלה קמות ופועלות רק מסיבה אחת – חוסר אמון בממסד בכלל ובמשרד להגנת הסביבה בפרט. טענה זו זכתה לתמיכה בסקר שביצעה החברה לשירותי איכות סביבה, זרוע ביצועית של המשרד להגנת הסביבה, לקראת כנס "סביבה 2020" שהתקיים לפני כמה ימים בתל אביב. כשנשאלו משתתפי הסקר "מיהו הגורם שאתה מאמין שיפעל באופן הטוב ביותר למען שמירת איכות הסביבה?", השיבו 50.5% – עמותות סביבתיות. רק 24.5% הצביעו על המשרד להגנת הסביבה.

חוסר האמון של הציבור אינו מפתיע. רק בשנה האחרונה פעל המשרד להגנת הסביבה פעמים רבות בניגוד למה שהציבור בישראל היה מצפה, ובניגוד לדעת המומחים במשרד. למשל, המשרד תמך בהקמת עיר הבה"דים סמוך לרמת חובב, על אף שברור שהאזור מסוכן לשהיית חיילים עקב הזיהומים החמורים שגורמים המפעלים שבאזור. המשרד אף מאשר למפעלים מזהמים להזרים שפכים לים באופן סיטוני. כך, פחות מחודש מאז פתיחת עונת הרחצה, כבר נסגרו לרחצה חופי קרית חיים ועכו עקב זיהום הים בשפכים. במקרה אחר המשרד נתן אישור למפעל מזהם להזרים פסולת לים המלח, ויש עוד דוגמאות רבות.

גם אם איש לא יודה בכך בקול, כל עמותה נוספת שקמה היא רווח נקי למשרד להגנת הסביבה. זאת מכיוון שבמשרד להגנת הסביבה יודעים שכך, עוד מאבק ייצא מידיהם אל אחריות "השוק הציבורי".

חוסר האמון של הציבור במשרד להגנת הסביבה מדאיג וחייב להדליק נורה אדומה. בקצב הזה, מי שינהל את המדינה בפועל יהיו העמותות, שכבר עכשיו עושות חצי מהעבודה במקום הממסד. את התמונה הקודרת הזאת ניתן לשנות אם נשכיל להעמיד בראש המשרד להגנת הסביבה ובמשרדי ממשלה אחרים אדם שחי, נושם ומזיע, יום-יום שעה-שעה, בהגנה על שמירת הסביבה; אדם שהמשרד הזה הוא בנפשו, ולא רק ברירת מחדל בעבורו. אדם כזה לא יעלה בדעתו לקבל החלטות אנטי-סביבתיות, הפוגעות בציבור. חוסר אמון של הציבור במשרד ממשלתי הוא קודם כל חוסר אמון במי שעומד בראשו, והבריחה לעבר העמותות מציינת רגע אחד לפני פשיטת רגל ממסדית.

מפוני התנחלות דוגית יקבלו שישה דונמים של חוף באזור זיקים. החברה להגנת הטבע: "זו פשוט חלמאות". יו"ר מפלגת הירוקים: "החלטה אומללה"

"מדובר בהחלטה אומללה של מדינה שממשיכה בתוכנית התנתקות מהחופים שלה", אמר בתגובה יושב ראש מפלגת הירוקים פאר ויסנר.

לכתבה בNRG לחצו כאן…

המשרד להגנת הסביבה בדק בשנה החולפת 48 מפעלים. 22 מפעלים מבין אלו שנדגמו נמצאו חורגים ונגד מנהליהם ננקטו הליכי אכיפה

מפלגת הירוקים אומרת בתגובה: "הנתון שמפרסם המשרד להגנת הסביבה הוא הוכחה נוספת להיעדר אכיפה מספקת של המשרד את התקנים על מפעלים מזהמים. העובדה שיש מפעלים רבים שמרשים לעצמם לצפצף על התקנים המותרים בחוק , מחייבת נקיטת יד קשה יותר הן באכיפה והן בענישה מצד בתי המשפט".

לכתבה בYNET לחצו כאן… 

אנשיו של הגביר שלנו אכן הפיקו לקחים ממחנה הפלטים הקדום, לא לגבי סוג האוהלים, לא לגבי סוג האוכל, אלא לגבי המיקום שלו. לא עוד מחנה מרוחק מבתי הקפה האופנתיים,  הלקח העיקרי הוא שאסור ששום אספרסו קצר לא ימנע מאנשי התקשורת המפונקים להגיע ולסקר את המאורע. 
אכן יחצ"ניו של הגביר מכירים את נפשם של אנשי התקשורת הישראלית, הפעם קרקס הפליטים הגיע ממש לפתח בתי הקפה של תל-אביב. לא עוד נסיעה של 40 דקות מהעיר, לא עוד שהייה בחוף נידח הפעם הכול כאן קרוב למרכז העצבים שבו זורמים נהרות הקפה.

הגביר שלנו אומר שקרקס הפליטים שלו נועד להציג את קלונה של הממשלה, אני בהתחלה חשבתי שהמיצג הזה יבזה ויציג את קלונם של תושבי שדרות, אבל לאחר שראיתי את הסיקור התקשורתי אין ספק שמי מתבזה ומי שמוצגים כאן בקלונים אלו אנשי התקשורת ואמצעי התקשורת.

איך זה יכול להיות התקשורת הישראלית הנאורה שפליטי דרפור שגנבו את הגבול לישראל קרובים לליבה, פשוט מבזה ומשפילה את פליטי שדרות?
איך יכול להיות שפליטים מסודן שאין להם משפחה בישראל מצולמים בטשטוש פנים, ופליטים משדרות שיש להם כאן משפחה וחברים מוצגים בצילומי תקריב ארוכים, במיוחד של ילדים?
ואני תוהה האם כובדם של פליטי דרפור חשוב יותר לתקשורת הישראלית מכבודם של פליטי שדרות? או שמא התקשורת הישראלית לא רוצה להרגיז את יחצ"ני הגביר פן הוא יפסיק את מעיין הרייטינג שהוא פותח להם פעם אחר פעם?

המאורע הזה הינו מחזה תעתועים שקשה להאמין שמתקיים במדינה מערבית נאורה, גביר מושך אנשים במצוקה למחנה אוהלים, בתמורה אנשים אלו משמשים כניצבים במיצג יחסי ציבור של הגביר הזה. והתקשורת הישראלית עתה על המאורע הזה כמו להקת כרישים על דג מדמם ומציגה את האנשים האלו באופן שפוגע בכבוד האדם ומבזה את אנשים אלו שנמצאים במצוקה.

אני חייב לציין שהערכתי "שעיר האוהלים" הזו תהפוך למדמנה תקשורתית ושהאנשים שיגעו לשם יבוזו, אבל הופתעתי לרעה, ואציין שלא עקבתי אחרי כל מה ששודר. הגדיל לעשות ערוץ 1, שלא רק שידר ישירות מתוך מחנה הפליטים אלא שידר ישירות מתוך אוהל במחנה הפליטים. לדעתי גם במחנות הפליטים הכי נידחים באפריקה התקשורת לא מעיזה כך לבזות כך פליטים ולפגע בכבודם ופרטיותם.

אם היה רצון אמיתי לעזור לאנשים לא היו משכנים אותם באוהלים במרכזה של עיר סואנת, ולא היו מציגים את האנשים האלו על כל במה.
לי אין ספק שמדובר כאן במיצג מרושע, שנבנה על גבם של תושבי שדרות ע"י יחצ"נים ציניים. התנהלות הזו מזכירה התנהלות של פדופיל שמושך את קורבנותיו התמימים בממתקים ובמתנות גם כאן המלכודת כללה ממתקים ומתנות וגם כאן יש ניצול של אנשים שספק אם הבינו לאן הם נכנסו.
       
לפני שנתיים שכניעו עמיתיי למפלגת הירוקים את ראש עיריית ת"א חולדאי, לא להתיר לקרקסים שעושים שימוש בבעלי-חיים להיכנס לעיר. אני תוהה איך תל-אביב התירה לפתוח במרכזה קרקס שעושה שימוש ציני באנשים במצוקה.

שר התרבות והספורט נפגש עם סגן ראש עיריית ת"א, פאר וייסנר והבטיח לפעול בנושא. אפשרות נוספת: אוסישקין ישאר אתר להנצחת ההיסטוריה של המועדון. האוהדים ממשיכים להחריף את פעולות המחאה

"זה צעד נוסף לא דמוקרטי בהתנהלותו של ראש העיר רון חולדאי. אני אמשיל להיאבק עם אוהדי הפועל ת"א", אמר פאר וייסנר בגאווה, "כיו"ר הירוקים אין צורך ללמד אותו על שטחים ירוקים. יחד עם זאת צריך לעשות איזון בין הסביבה והספורט, וסביבה בלי ספורט זו לא סביבה. הדאגה לילדי ת"א צריכה להילקח בחשבון", דברי וייסנר.

לכתבה בYNET לחצו כאן…

לראש עיריית תל אביב נמאס לראות את סגנו נלחם בכל החלטה שלו – אז לאחר הדיון בנושא אולם אוסישקין הודיע לפאר ויסנר כי הוא שולל את כל סמכויותיו כסגן – ויסנר: "הוא לא ייקח ממני את זכות הדיבור"

לכתבה במגזין תל-אביב לחצו כאן…

כבר 30 שנים קיימת ההתיישבות כליל שבגליל, אבל עדיין אין תוכנית מתאר למקום. נגד מרבית הבתים תלויים ועומדים צווי הריסה, אבל מחירי הקרקעות רק ממשיכים לעלות

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

היועץ המשפטי לממשלה ריענן עבור הפרקליטות את ההנחיות הנוגעות לתפקיד הרשויות המקומיות בשמירה על איכות הסביבה: "הזיהום משפיע על איכות חייהם של בני אדם, פוגע בבריאות הציבור וגורם לנזק כלכלי". הוא הדגיש כי אמצעי האכיפה יוחמרו וראש רשות או בעלי תפקיד שיזלזלו בחוק – יישפטו

לכתבה בYNET לחצו כאן…