הקמת גדר ההפרדה בישראל הולכת ותופסת תאוצה, והכוונה אינה במובן המדיני-ביטחוני. מתחת לאף של כל אחד ואחת מאתנו מתקדם תהליך ההתנתקות, שבו נהפכות שכונות רבות בתוך ערים או בסמוך לקיבוצים, משכונות פתוחות לשכונות סגורות. הסגירות מתבטאת בהצבת גדרות, חומות ושמירה בכניסה לשכונה.
התופעה כבר קיימת בראשון לציון, בארסוף ובמקומות נוספים. בימים אלה עלה העניין על הפרק בפרויקט פארק צמרת בתל אביב, שיוזמיו מעוניינים להפוך אותו לשכונה סגורה.
ניסיון דומה, לסגור שטח ציבורי ולהפכו לשמורה סגורה, התרחש בפרויקט אנדרומדה ביפו, ואף הגיע לדיונים בוועדה לשמירת הסביבה החופית. תושבי יפו המתגוררים סמוך לפרויקט דרשו כי הבעלים יאפשרו להם ולשאר תושבי יפו לעבור בחופשיות ברחובות שבין הבניינים. תוכניות הבנייה שלפיהן הוקמה גבעת אנדרומדה קבעו שעל החברה המנהלת את הפרויקט לאפשר מעבר כזה, בין רחוב יפת לחוף הים.
הסעיף הזה הוכנס בזמנו, לפי דרישתה המפורשת של עיריית תל אביב-יפו. אך למרות קיומו, הפכה הגבעה לשכונה סגורה, אשר נפתחה בהמשך.
סגירת השכונות מתבצעת על ידי תושבי השכונות עצמם, בעלי הון על פי רוב, המבקשים לבדל עצמם מהעם ולשדר מסר ש"אנחנו ואתם לא אותו הדבר". צעד זה פוגע במרקם החברתי בארץ.
במו ידם ובדרך כוחנית, יוצרים בעלי הממון גטאות ובידול בין אזרחים במדינת ישראל. מדובר בהפרדה לכל דבר ועניין, בראש ובראשונה בין מעמדות, אך גם בין קהילות הנבדלות זו מזו. ההפרדה פוגעת בצדק הסביבתי, בצדק החברתי ובזכויות האדם.
לאף אחד מבעלי הממון אשר רוצים להשתלט על השטח הציבורי אין זכות לעשות כן, משום שהשטח הציבורי הוא של כולנו.
התירוץ שבו משתמשים סוגרי השכונות למיניהם, הוא הרצון לאבטח את דיירי השכונות מפני פעילויות עברייניות. זאת, בשעה שהם גוזלים שטחים השייכים לציבור הרחב. אם הפשע מציק לבעלי הממון, יואילו בטובם להתגייס למלחמה בו ולא יסתגרו להם מאחורי שערי ברזל.
משטרת ישראל אחראית על האבטחה במדינה וממונה על השמירה על ביטחונם של אזרחיה, בהם גם דיירי השכונות הסגורות. אם מקננת בתושבים חרדה, עליהם לפעול מול המשטרה ולא לקחת לידיהם את החוק.
ראשי רשויות מקומיות, מועצות אזוריות, וועדות התכנון מחויבים לעמוד בפרץ ובלחץ הכבד המופעל עליהם מצד בעלי ממון, ולהתנגד בתקיפות לתופעה של סגירת שכונות והשתלטות על שטחים ציבוריים פתוחים.
לראשי הערים קשה לעתים לעמוד מול בעלי ההון, במיוחד כשהם זוכים להטבות אישיות או עירונית מצדם, אך אסור להם לאשר הקמת שכונות כאלה.
השכונות הסגורות הן שלב נוסף באובדן הסולידריות החברתית. הן מונעות מגע ודיאלוג בין המסתגרים לבין אלה שנותרים מחוץ לשכונה.
ככל שהפערים הכלכליים באוכלוסייה יגדלו, יתעצמו גם המתחים וההתנכרות בין החזקים לחלשים – החזקים ידחקו את החלשים לכל פינה אפשרית, כדי שלא ייאלצו לראות אותם. היום סוגרים שכונות, ומחר ייסגרו ערים – אולי את סביון וכפר שמריהו?
תופעת השכונות הסגורות מקובלת במקומות שבהם הפשע גואה, בעיקר במדינות עולם שלישי. האם משמעותה של התעצמות התופעה בישראל היא שגם ישראל בדרכה להיות מדינת עולם שלישי
RSS ים וחופים