שר התחבורה ורון חולדאי סיכמו כי בתוך חודשיים תוצג תכנית להקמת האי בו יפעל נמל תעופה בינלאומי

לכתבה בוואלה לחצו כאן…
לנייר עמדה של מפלגת הירוקים בנושא לחצו כאן…

עו"ד מיקי מזר, שהודתה במסגרת עיסקת טיעון באחריותה לתקלה החמורה בצינור השפד"ן תקבל ביום העצמאות את אות 'יקיר העיר'. גורמי אופוזיציה: "זו רוח של משטר עירוני מושחת". עיריית תל אביב: "אין לוועדה שיקול דעת, כי מדובר בחברת מועצה ותיקה ועתירת זכויות שמלאו לה 70"

לכתבה בYNET לחצו כאן…

בשנת 2003 התרחש בחופי ת"א אחד מן האסונות האקולוגיים החמורים שהיו בישראל בעשור האחרון.
במשך חודש כל הביוב של גוש-דן זרם ישרות לים, הים זוהם באופן חמור ובהוראת משרד הבריאות הים היה "סגור" למשך יותר מחודשיים לשימוש הציבור.

האסון הזה לא נגרם כתוצאה מרעש אדמה, לא ממכת ברק ואפילו לא כתוצאה מאקט מלחמתי. האסון האקולוגי הזה נגרם בגלל כישלון של בני אדם, ובראש ובראשנו כשלנום של ראשי איגוד ערים דן לביוב!

השבוע פורסם כי נחתמה עסקת בין הנאשים בפרשה לבין המדינה, עיקרה של העסקה היא קנס של 800 אלף שקל לאיגוד עצמו ועבודות לתועלת הציבור בלי הרשעה לראשי האיגוד. כל זאת לאחר שהנאשמים בפרשה הודו באחריותם.

אפשר לתהות האם בכלל למילה אחריות יש משמעות בציבוריות הישראלית? המילה אחריות הפכה בזמן האחרון למילה ריקה, בכירים מצהירים שהם לוקחים אחריות אבל בפועל לא עושים זאת.
באנגלית למילה אחריות יש שני צורת responsibility ו-accountability, המשמעות של שני המילים הללו הן של חובת נאמנות והן של חובה לתת את הדין.
לצערנו הרב, בישראל נהוג ליהנות מן פירות של responsibility, השכר גבוה, אבל לא לתת את הדין על כשלנות כפי שאפשר לצפות מaccountability.

בעולם הרחב, המילה אחריות היא לא נזילה כמו כאן, מקובל שמנהלים שנכשלו כישלון חרוץ בתפקידם נותנים את הדין על כישלונם.

אסון אקולוגי בסדר גודל כזה אסור שיעבר לסדר היום, ויסתיים באמירה סתומה.
מנהלי איגוד ערים דן לביוב נהנו משכר עתק, פורסם כי עלות שכרה של יו"ר האיגוד מיקי מזר היה כחצי מיליון שקל בשנה (40,000 שקל בחודש).
כל תפקידו של האיגוד ושל ראשיו הוא לשמור שהביוב לא יגיע לים ויזהם אותו, ב2003 התברר שהם נכשלו כשלון חרוץ בתפקידם.
בעסקת הטיעון הנוכחית רשאי האיגוד לא חיובו לשלם ולו שקל אחד קנס, את הקנס ישלמו תושבי גוש-דן שנענשו ב2003. לא רק שתושבי גוש-דן לא קיבלו את השירות עליו הם שילמו, אלא גם נמנע מהם ליהנות מן מקום הבילוי המרכזי של האזור במשך חודשיים!

אין ספק שהיה כאן נזק אדיר לסביבה, ושבגינו נגרם נזק לרבבות מתושבי גוש-דן.
במערכת המשפטית משום מה מתייחסים בסלחנות למעשים שנפגעים מהם אנשים רבים ובחומרה למעשים שנפגעים מהן אנשים מעטים.
האם הנזק שנגרם לאלפי גולשים הגלים שלא נכנסו לים במשך חודשיים הוא פעוט ערך? האם הנזק לאלו הנהוגים לשחות בים הוא בלתי נחשב?
המדינה הייתה חייבת לראות עצמה כמייצגת כל אחד ואחת שנפגעו מן זיהום ולייצג אותם כך שהצדק גם יעשה וגם יראה, ובמקרה הזה את המילה צדק מלווה צחנה קשה. 
 
בהחלטה על עסקת טיעון זו מסר שלילי לציבור הן על המערכת המשפטית והן לתאגידים הציבוריים.
הציבור רואה שפעם אחר פעם ראשי תאגידים שגרמו נזק סביבתי אדיר יוצאים בלא כלום מן המערכת המשפטית והאמון בה נפגע. מנהלי התאגידים רואים כי אין זה משנה מה הם יעשו הם לא יינזקו, ולכן יש להם יהיה תמריץ ואישור לא להקפיד על כך שהתאגיד שלהם לא יגרום נזק סביבתי.

זה בהחלט חיובי שראשי איגוד ערים דן לביוב הודו באחריותם לכישלון, אבל לאחריות הזו צריכה להיות משמעות. והמשמעות יכולה להיות רק עונש ראוי, על כן יש לבטל את עסקת הטיעון ולדורש מבית המשפט לקבוע את העונש הראוי לראשי איגוד ערים דן לביוב.    

הירוקים יערערו: העסקה עם ראשי איגוד ערים דן אינה ממצה את הדין עם הנאשמים

הארגונים הסביבתיים תקפו אתמול בחריפות את ההסכם. לדברי ראש מפלגת הירוקים, פאר ויסנר, העסקה עם ראשי האיגוד אינה ממצה את הדין עם הנאשמים, ועל המשרד להגנת הסביבה להתנער ממנה. ויסנר אמר כי הירוקים יגישו ערעור על עסקת הטיעון אם בית המשפט יאשר אותה סופית.

לכתבה הארץ לחצו כאן…

עסקת הטיעון בין היו"ר לשעבר של איגוד דן לביוב מיקי מזר ושני בכירים נוספים הוגשה לביהמ"ש. על פיה השלושה יידונו לעבודות שירות ללא הרשעה והאיגוד ישלם 800 אלף שקל קנס

בתגובה אומר יו"ר מפלגת הירוקים פאר ויסנר: "כמו תמיד דופקים את הציבור פעמיים . פעם אחת כאשר זיהמו לו את הים וסיכנו את בריאותו, ופעם שנייה כעת כאשר את הקנס ישלם בעצם הציבור. מדובר בעסקת טיעון מגוחכת ושערוריתית".

לכתבה בYNET לחצו כאן…

הישג תקדימי לתביעה במשפט בפרשת זיהום הים בתל אביב על-ידי איגוד ערים לביוב עו"ד מיקי מזר תיקח אחריות אישית לאירוע – המשרד להגנת הסביבה יבקש מבית המשפט לאשר הסדר טיעון

לכתבה בNFC לחצו כאן…

ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי, מצא דרך מקורית כדי להדגים עד כמה מזוהם הים מול עירו כתוצאה מהזרמת השפכים: בישיבה שדנה בסוגיה פתח בקבוקים ובהם דגימות של נוזלים שנאספו אמש ממשאיות שהגיעו לפרוק שאריות מהמפעלים המזרימים תמלחות לים. הנוכחים כמעט ונחנקו. המשרד להגנת הסביבה: אנו מחפשים חלופה לצינור הקיים

לכתבה בYNET לחצו כאן…

בצעד חסר תקדים הפריטה שלשום מדינת ישראל ביחד עם בתי הזיקוק גם את הזיהום במדינת ישראל. למשפחת עופר נוסף עוד מפעל – "בתי הזיקוק". אם בשאר מפעליהם, האחרים, האחים עופר לא עושים די כדי על הסביבה, השאלה שחייבת להישאל היא מדוע הפעם יהיה המצב שונה?
בדו"ח של "אדם טבע ודין" שפורסם לפני כחודש, דווח כי "כימיקלים לישראל", גם הם בבעלותם של "האחים עופר", מדווחת דיווחי חוסר על פוטנציאל הנזק הסביבתי שלה ועל האמצעים שהיא נוקטת על מנת לצמצמו. בדו"חות לרשות ני"ע אין התייחסות ממוקדת לסיכונים סביבתיים, על אף פוטנציאל ההשפעה הסביבתית האדיר שיש לכי"ל על זיהום האוויר, הקרקע והמים בישראל.

לכימיקלים ישראל, יש תרומה נכבדת לזיהום הבלתי נסלח ובלתי נסבל של נחל הקישון, לפגיעה בצוללני הקישון, לייבוש ים המלח, לזיהום האוויר ברמת חובב ופגיעה בציבור בכלל. אם כך מתייחסים האחים עופר לסביבה במפעלים שכבר קיימים בבעלותם, מפחיד לחשוב מה יהיה המצב בבתי הזיקוק.

"טירוף ההפרטה", שבו נתונה כיום מדינת ישראל, של כל דבר שני שזז, מביא לחוסר מחשבה במקרה הטוב ולמחדל חמור במקרה הרע. האם מישהו באוצר עשה אי פעם חישוב אמיתי אם מדינת ישראל באמת זקוקה לבתי הזיקוק?

מדינת ישראל אינה זקוקה כלל לבתי הזיקוק שנבנו על-ידי הבריטים בשנת 1938. ישראל יכולה לקנות היום נפט מזוקק בעולם, באיכות גבוהה יותר, מבלי לזקק אותו בבתי הזיקוק המקומיים ולפגוע באוכלוסיית הצפון, וכל זאת אף שישתלם לה כלכלית.

עלות הפגיעה באזרחים בצפון, גבוהה הרבה יותר מרכישת נפט מזוקק בעולם. בדיקה פשוטה אצל "נערי האוצר" למיניהם, מגלה כי הנושא לא עלה כלל לדיון ולא הוקדשה לכך מחשבה. זהו אינו הדבר היחיד שעליו לא חשבו בדרך להפרטה הנכספת. מדינת ישראל לא חשבה כלל על כך שקודם שמעבירים את בתי הזיקוק לידיה של משפחת עופר, על מדינת ישראל לפעול לכך שבתי הזיקוק יימסרו, רק לאחר שמובטח כי אינם מזהמים עוד באופן חריג ובניגוד לחוק.

מדינת ישראל לא חשבה על כך ואף הגדילה לעשות בהעברת האחריות לכך למשפחת עופר, אותה משפחה, שיש לה חלק עצום בזיהום הסביבה בישראל. ומתי תדאג לכך משפחת עופר? לאחר שלא יישאר לנו איפה לנשום?

כעת, לאחר השלמת המכירה, על מדינת ישראל להשקיע לפחות 100% ממכירת בתי הזיקוק בטיפוח תושבי חיפה והצפון, שסובלים שנים רבות ממפגעי בתי הזיקוק. שיקום נחל הקישון הוא רק אחד היעדים. אליו מצטרפת שורת מפגעים סביבתיים חמורים, כמו העברת חוות מיכלי הדלק משכונת קריית חיים וחוות מיכלים הנמצאת בנמל חיפה.

לתושבי הצפון נמאס לקום כל בוקר ולנשום אוויר מזוהם. נמאס לתושבי חיפה והצפון לקרוא את הנתונים על החמרה באיכות האוויר. נמאס לתושבי הצפון להיות קורבנות של אי עשייה של המדינה. "טירוף ההפרטה" העביר את הדאגה לסביבה מידי מדינת ישראל לבעלי ההון, אותם אלו המזהמים כל חלקה טובה שניתנת לידיהם ופוגעים בבריאותינו.

בישראל, כמו בישראל, "השכל בא רק אחרי האסון", קודם מקבלים החלטות ואחר כך מתחילים לחשוב איך הן התקבלו. האם שוב אנחנו בדרך לעוד ועדת חקירה

המדינה משאירה לרוכשי בז"ן חיפה ירושה בעייתית: זיהום קשה של האוויר בחיפה, נחל הקישון והים התיכון. פעילי הסביבה אומרים שבז"ן היא המזהם הגדול ביותר באזור הצפון והדייגים מאשימים אותה באחריות לפגיעה בבריאותם. האם ההפרטה היא הזדמנות לתקן את הנזק שהמדינה גרמה? פקידי המשרד להגנת הסביבה וראש עיריית חיפה מאמינים שכן

לכתבה בYNET לחצו כאן…

יוסי מרט מסביר שהתחממות כדור הארץ הוא תהליך טבעי, שהאדם, אולי, רק מאיץ. אז חאלס עם רגשי האשמה האלה כל הזמן

למאמר בוואלה לחצו כאן…