במפלגת הירוקים מרוצים מאד מתכנית המיסוי הירוק, שעשויה לשפר את איכות החיים שלנו. ויש להם עוד כמה הצעות נוספות

למאמר בYNET לחצו כאן…

בעשור האחרון מתחזק הידע המדעי המוכיח את השפעת מזהמים סביבתיים על התפתחותם של סרטנים שונים. המודעות לנושא בקרב הקלינאים היא חלקית ביותר.
בית הספר לבריאות הציבור, החוג לבריאות סביבתית ותעסוקתית, בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, האגודה למלחמה בסרטן והקואליציה לבריאות הציבור חברו יחד להזמנת אחד החוקרים המובילים בתחום להשתתף בסמינר זה.
אנו רואים חשיבות רבה בקידום המודעות לקשרי בריאות וסביבה הן בקרב הצוותים הרפואיים והן בקרב הציבור הרחב ומזמינים אותך לקחת חלק בסמינר זה

הסמינר יתקיים ביום ה' , 19.7.07 בשעה 15:00
באולם  שלזאק בבניין הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר

להזמנה לכנס לחצו כאן…

כן, כדור הארץ מתחמם. הקרחונים נמסים בקצב מדאיג. זו לא רק פרנויה של כמה משוגעים לדבר. אכן, יש פה ושם כמה קולות היסטריים, אבל את העובדות קשות לא ניתן להפריך.
אין היום מדען רציני אחד בעולם שגורס אחרת. אז מה? מה הלאה? מה עושים מכאן? האם יש בכלל מה לעשות, או שמא כל מה שנותר הוא לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שמפלס הים יציף את ערי החוף של חיפה, תל-אביב ואשקלון?

20% מפליטות גז החממה העיקרי (CO2) נובעות מצריכת אנרגיה בבתים ומוסדות, 25% כתוצאה משימוש במכוניות. המשמעות היא שאפשר לפתור את משבר האקלים, אפשר להוריד את פליטות הפחמן שלכם, למעשה אפשר להוריד אותן לאפס. אם אתם מוכנים לשנות את הדרך בה אתם חיים, הנה כמה צעדים בהם אפשר להתחיל.

סגרו את האור כשאתם יוצאים מהחדר, סגרו תנורי חימום או מזגנים בחדרים שאינם בשימוש, כבו מחשב וטלוויזיה באמצעות כפתור הכיבוי ולא באמצעות שלט, קנו מוצרי חשמל בעלי נצילות גבוהה, השתמשו בנורות חשמל יעילות – נורת פלורוסנט חסכונית פי 5 ואורך חייה פי 10. השתמשו בתכניות כביסה של 40 מעלות במקום 60 מעלות.

ומה עוד? השתמשו במדיחי כלים ובמכונות כביסה מלאות, השתמשו בחבלי כביסה במקום במייבשי כביסה, קצרו את זמן המקלחת שלכם, התקינו ראשי מקלחות וברזים חוסכי מים, חסכו במים חמים, השתמשו בטיימר כדי להוריד צריכת האנרגיה בקירור ובחימום, השקיעו בדודי שמש ודאגו לבידוד הבית.

מחזרו הכל! עיתונים, בקבוקים, סוללות ודברי דואר. השתמשו בתקשורת אלקטרונית, הפחיתו את השימוש בנייר מודפס.
קנו מכונית היברידית, רק אם אתם יכולים. לכו ברגל או רכבו על אופניים. השתמשו בתחבורה ציבורית.
טפלו ברכב שלכם באופן סדיר – מנוע מכוון ולחץ אויר תקין יחסכו לכם 3% מצריכת הדלק השנתית. עברו לשימוש באנרגיות מתחדשות.
 
הצביעו לנציגים המתחייבים לפתור את המשבר הזה. כתבו לכנסת. אם הם לא מקשיבים, רוצו בעצמכם לכנסת.

נטעו עצים, המון עצים. עץ סופג כ- 1,000 ק"ג CO2 בחייו. התקשרו לתכניות רדיו וכתבו לעיתונים. התעקשו שישראל תקפיא את פליטות דו תחמוצת הפחמן שלה.
הצטרפו למאמץ העולמי לעצור את ההתחממות הגלובלית ופעלו להורדת התלות שלנו בנפט.
עזרו לחקלאים לגדל תירס (לדלק אתנול); עלו את הסטנדרטים בחסכון בדלק; דרשו מכוניות עם פליטה נמוכה.
קנו בחנות מקומית ולא במרכזי קניות מחוץ לעיר. קנו מוצרים באריזה חסכונית. קנו מזון אורגני עונתי, המגודל ככל הניתן קרוב לאזורכם. השתמשו בסלי קניות וצמצמו את השימוש בשקיות ניילון – לשקית ניילון לוקח כ- 1000 שנה להתכלות.
קנו נייר ממוחזר כשניתן: נייר טואלט, מחברות, מגבות נייר ועוד.

ההתחממות היא מעשה ידי אדם – ההתקררות הגלובלית גם היא תלויה באדם, בנו.

התחזיות העגומות באשר להתחממותו הגוברת של כדור הארץ גרמה לעולם כולו להתגייס במרץ לצמצום נזקי זיהום האוויר ולהיערך לקראת העלייה בטמפרטורות. אבל בישראל כנראה עדיין לא הפנימו את גודל הסכנה המתקרבת. דוח מיוחד שגובש במשרד להגנת הסביבה חושף כיצד תשפיע ההתחממות העולמית על ישראל ומתריע: דרושה תוכנית חירום לאומית.

לכתבה בNRG לחצו כאן…

הגינות הקהילתיות הפכו בשנים האחרונות לתופעה רווחת בערי ישראל. מטרת כנס זה להקים רשת פעילה לתמיכה והדרכה של הגינות הקהילתיות. יום זה מוקדש לזכרו של שלמה אילן הוגה רעיון הקמת הגינה הראשונה בסטף.

כניסה ללא תשלום

לעלון הכנס לחצו כאן…

אשרת קוטלר הוציאה את מייבש הכביסה לפנסיה מוקדמת. את הנורות בבית החליפה בנורות חסכוניות, וכשבנותיה מתרחצות, היא מודדת להן זמנים. המהפכה האקולוגית של משפחת קוטלר באה על רקע משדר מיוחד בנושא, הערב בערוץ 10

לכתבה בNRG לחצו כאן…
לכתבה על התוכנית + קילפ בה מופיעה הדס שכנאי ממפלגת הירוקים לחצו כאן…

חשבתם שביצה עם חלמון כהה היא בהכרח איכותית יותר? אז חשבתם. תחקיר "ידיעות אחרונות" מעלה כי בעלי לולים ”צובעים” את חלמון הביצה, באמצעות מזון תרנגולות עם צבע מאכל. מי שמשתמש בפטנט הם בעיקר משווקי הביצים הטריות במיוחד, שעולות עד ‭70%‬ יותר מאלה שבפיקוח. המשווקים טוענים: ”הכל בגלל התחרות. בינתיים, הפסיקה תנובה את מתן התוסף

לכתבה בYNET לחצו כאן…

רבותיי, תל-אביב מזדקנת. וכמו ירושלים. מבעד לתדמית השוקקת של עיר-בלי-הפסקה חל תהליך כרסום חמור ועקבי במעמד הביניים; זה המחזיק למעשה את העיר על כתפיו.

עליית מחירי הדיור באזור המרכז ובעיקר בתל-אביב לא מאפשרים לדור ההמשך של תושבי העיר, בעל משפחות חדשות, לגור בעיר בה נולדו. כתל-אביבי, המגדל שני ילדים בתל-אביב, אני בספק אם בעתיד יוכלו ילדי לקבוע בתל-אביב את ביתם.

בעוד כמה שנים תמצא עצמה תל אביב עם כמה אוליגרכים חדשים ועם המוני עניים שמשרתים אותה.

תופעה זו איננה דבר חדש בעולם. התופעה מוכרת בערים הגדולות והתוססות בעולם, בהם גובר הביקוש על ההיצע, ובתוךכך מזנקים מחירי הדיור בחוסר פרופורציה לעליה בשיעור ההכנסה. עליית המחירים הדראסטית גורמת להגירה של בעלי הכנסה בינונית החוצה ממרכז הערים הגדולות. מעמד הביניים איננו נהנה מהתמיכה הכלכלית הממשלתית באוכלוסיות חלשות, כיוון שהכנסתו גבוהה מדי, אך מאידך, הוא אינו מסוגלים לרכוש יחידת דיור ללא תמיכה זו. לכאורה אפשר לומר, ולמי זה איכפת?!

ובכן, מעמד הביניים הוא השדרה המרכזית של הדמוקרטיה. הוא נתפס כחיוני ביותר להתפתחותה של העיר. מעמד זה ממלא עמדות מפתח בחברה, תורם לכלכלת העיר ולעושר התרבותי שלה.

מעמד זה, וממילא דור ההמשך, נחשבים חרוצים ויצרנים ומבטיחים אופק חברתי בריא יותר. כשמעמד הביניים קורס או נוטש את העיר, הוא גם מותיר אחריו פער שאינו ניתן לאיחוי: העיר הופכת לשרת את עשירים ואת ענייה בלבד. זוהי פגיעה כמעט בלתי הפיכה באיזון ובאינטגרציה של העיר.

בערים שונות בעולם – כמו ניו -יורק, לונדון, אמסטרדם ופריז – העמידו ראשי העיר את הנושא בראש סדר היום הציבורי, לרוב בתמיכתם של קרנות נאמנות קהילתיות, עסקים, ומשקיעים פרטיים.

כחלק מזה ננקטה מדיניות שונה, נחקקו חוקים ובוצעו פעולות מדרבנות אחרות על-מנת לאפשר לבני המעמד הבינוני לרכוש, ולעיתים לשכור, דירה בעיר; מדיניות המכונה ""Affordable Housing, דיור אפשרי כלכלית. בקצרה, נכנה מדיניות זו: "דיור אפשרי". על-פי ההגדרה בארה"ב, מחיר דיור אפשרי עבור הרוכש הוא: "מחיר שאינו עולה על 30% מסך המשכורות השנתיות של הגרים ביחידת הדיור".

בכדי לטפל בנושא ביסודיות יש להכיר בכמה מאפיינים משמעותיים:

• המדיניות מיושמת בערים בהן יש מצוקת דיור: ביקוש הגובר על ההיצע, ובהתאם לכך ההכרח בבנייה לגובה.
• נדרשת גישה אינטגרטיבית של הממשלה, של גופים מסחריים ושל עמותות ללא למטרת רווח.
• ישנה תלות בהשקעה חיצונית של משאבים; הורדת מחיר הדיור לא תתאפשר ללא איזון ההפסד של יזמי הבנייה.
• המדיניות העירונית הנקבעת חייבת להיות מלווה בשינויים אזוריים בחקיקה ובתמיכה חוץ-עירונית.

בפני עיריית ת"א עומדים מספר מודלים המיושמים בהצלחה ברחבי העולם, שלהם מכנה משותף ברור. זה התחיל בכינוס וועדת דיור, בדומה לוועדות שהתכנסה בארה"ב ובאירופה, בה ישבו כלכלנים, קבלנים, ארכיטקטים, סוציולוגים ורוכשי דירות. הועדה שקלה והתאימה פתרון הכי נכון לעיר, מבין שלל פתרונות שניתנו לכך ברחבי עולם, כמו: בתים ציבוריים, קרי המדינה קונה או בונה וכך שולטת במחיר; הגדרת דרישות מיזמי הפיתוח בתמורה לאישורי בנייה; הענקת סובסידיות, הלוואת בריבית נמוכה או הטבות במס ליזמי פיתוח; הקמת עמותות דיור נפרדות מהממשלה, שייהנו ממענק ראשוני נכבד; הנהגת "בעלות משותפת" – הקונה רוכש חוזים מהדירה; או תשלום סובסידיות ישירות לקונים.

אלו רק מקצת הפתרונות. תקראו לי פרנואיד, אבל אני מעדיף לחשוב על העתיד של ילדי ושלי כבר עכשיו כמו שכל אחד  מכם צריך לעשות .

תל אביב, כמו ירושלים, מזדקנת. מבעד לתדמית השוקקת של עיר בלי הפסקה חל תהליך כרסום חמור ועקבי במעמד הביניים בתל אביב – זה המחזיק למעשה את העיר על כתפיו. עליית מחירי הדיור באזור המרכז, ובעיקר בתל אביב, לא מאפשרים לדור ההמשך של תושבי העיר, בעל משפחות חדשות, לגור בעיר שבה נולדו.

למאמר של פאר ויסנר בהארץ לחצו כאן…

הקמת גדר ההפרדה בישראל הולכת ותופסת תאוצה, והכוונה אינה במובן המדיני-ביטחוני. מתחת לאף של כל אחד ואחת מאתנו מתקדם תהליך ההתנתקות, שבו נהפכות שכונות רבות בתוך ערים או בסמוך לקיבוצים, משכונות פתוחות לשכונות סגורות. הסגירות מתבטאת בהצבת גדרות, חומות ושמירה בכניסה לשכונה.

למאמר של פאר ויסנר בהארץ לחצו כאן…