"האוטו שלנו גדול וירוק" הוא שיר ילדים ידוע. אך אם לשפוט לפי העדפותיהם של שרי ממשלת ישראל ליסוע בוולוו, סקודה ובכלי רכב אחרים שאינם ידידותיים לסביבה, ספק אם הם מכירים את השיר או שרים אותו לילדיהם.

לככתבה  המלאה  לחצו כאן

"האוטו שלנו גדול וירוק" הוא שיר ילדים ידוע. אך אם לשפוט לפי העדפותיהם של שרי ממשלת ישראל ליסוע בוולוו, סקודה ובכלי רכב אחרים שאינם ידידותיים לסביבה, ספק אם הם מכירים את השיר או שרים אותו לילדיהם.

בראש ובראשונה היה מצופה מהשר להגנת הסביבה גדעון עזרא לקום, לגרוס את מכונית הוולוו ולעבור למכונית היברידית. כך היה מצמצם את צריכת הדלק שלו ואת הנזק הסביבתי, לעומת מכונית הוולוו שבה הוא נוסע כיום. בשעה שעניינים סביבתיים רבים הדורשים מאמץ, מאבקים ומלחמות מצדו נמצאים על סדר היום של המשרד להגנת הסביבה, צעד כזה היה עשוי לשמש זרז למהלך דומה מצד שרים נוספים.

השרים טוענים כי איכות הסביבה בראש מעיניהם. למשל, שר התשתיות בנימין בן אליעזר מקים ועדה לחיסכון בחשמל ושר התחבורה שאול מופז טוען כי אין צורך בכבישים ויש לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית. אך בה בעת הם ממשיכים לתרום באופן ישיר לפגיעה בסביבה, בשעה שהם חוצים את המדינה לאורכה ולרוחבה במכוניות השרד שלהם, במקום במכוניות היברידיות.

בהנחה שרכב השרד משמש את השר לעבודה שוטפת, לנמנום קל ולשיחות טלפון בדרכו, הטענות כי המכונית ההיברידית קטנה מדי לשרי ממשלת ישראל נשמעות כמו עוד תירוץ לא מוצלח למה לא לנטוש את מכונית השרד האהובה. בישראל נוסעות כיום כמה אלפי מכוניות היברידיות של מנכ"לים, ראשי חברות ואנשים שאינם עסוקים פחות משרי הממשלה, אשר עובדים לא פחות תוך כדי נסיעה ואשר נוחותם אינה נפגמת.

כמי שנוהג כבר כמה חודשים במכונית היברידית, איני מופתע מההיענות הרבה בציבור לנהוג בירוק. הראיה היא כי בישראל נרשם בחודשים האחרונים גידול בכמות הרוכשים של מכוניות היברידיות מצביעה כי אזרחי ישראל שוב מצליחים להפנים ולעשות למען הסביבה והחברה לפני השרים.

במאמר שפורסם כאן בשבוע שעבר נטען שהחקלאים הם שומרי השטחים הפתוחים, ושפעילותם החקלאים תורמת לסביבה. זה נכון לגבי החקלאים האמיתיים, אלה שעובדים את האדמה. אך יש בקרבם לא מעט "חקלאים" שהם למעשה ברוני נדל"ן, שנהנים מהחלטות המדינה, תוך ניצול הנחלות והקרקע החקלאית שלהם למסחר ותעשיה. והם עוד טוענים שבזכותם קמה המדינה

לכתבה  המלאה לחצו  כאן

קרב נוסף במערכה על עיר הבה"דים התרחש היום בבית המשפט העליון. צו המניעה לבניית העיר נשאר על כנו עד לעריכת תסקיר השפעה על הסביבה של זיהום אפשרי מרמת חובב

יו"ר מפלגת הירוקים, פאר ויסנר מסר בתגובה: "החלטת בית המשפט מצביעה על כך שהרצון להתחיל בעבודות הקמת עיר הבה"דים לפני למעלה מחודש ימים היה ניסיון לבצע מחטף בטרם ברור כי השטח  עליו תוקם עיר הבה"דים ראוי לשהיית אלפי חיילים.

"החלטת בית המשפט מחזקת את הקריאה להמתין עד להשלמתו של סקר משרד הבריאות על האזור. מפלגת הירוקים דורשת לבנות את עיר הבה"דים במקום אחר בנגב הרחב של מדינת ישראל".

לכתבה  המלאה לחצו כאן

בחברת התחבורה הציבורית המובילה בגוש דן החליטו להפסיק את הנסיעות לפני צאת השבת, לטענתם מסיבה כלכלית. דובר דן: "אנחנו מתנהלים על בסיס עסקי טהור".

יושב ראש מפלגת הירוקים וסגן ראש עיריית תל-אביב, פאר ויסנר, אמר: "ההחלטה של חברת דן היא החלטה חצופה ומרושעת . הגיע הזמן שהחברה אשר פוגעת בסביבה יום יום עם צי האוטובוסים שלה, תפסיק לחשוב רק על היבטים כלכליים ותתחיל לחשוב על החברה בישראל, על נוסעיה ועל הסביבה".

לכתבה המלאה לחצו כאן

באחרונה חווינו כמה פעמים רעידות אדמה, מה שהזכיר לנו כי אנו חיים על השבר הסורי-אפריקאי, ורעידת אדמה גדולה היא עניין של זמן.בישראל אנחנו רגילים לעשות אחרי שכקורה אסון ולא לפני. עד היום הממשלה לא מיגנה אף מבנה ציבורי מפני רעידות אדמה. לאור הלחץ הציבורי שהיה לפני כשלוש שנים אישרה המדינה במהירות הבזק, באמצעות מינהל התכנון במשרד הפנים, את התוכנית הידועה כתמ"א 38. בכך חשבה לה ממשלת ישראל לסמן וי ליד סעיף פתרון הבעיה של רעידות האדמה.

אז אולי וי סומן על הנייר, אך על הנייר נשארה גם התמ"א, שעיקרה חיוב חיזוק של כל מבנה על פי התקן לרעידות אדמה, ובתמורה מוענקות זכויות בנייה לקומה נוספת. בפועל, רק בניינים בודדים במדינה חוזקו על פי התמ"א, ובערים רבות לא חוזק ולו מבנה אחד.

מדוע התמ"א לא יוצאת מן הנייר אל הפועל? הרי המדינה החליטה לא להכניס את היד לכיס ולהוציא תקציבים לצורך השיפוץ, אלא לממן את השיפוץ על ידי הענקת זכויות בנייה. מתברר כי התוכנית שהוכנה בחטף תוך כמה חודשים לוקה בהרבה מאוד בעיות. דברים שהיו צריכים לבוא בחשבון בזמן הכנת התוכנית לא הובאו בגלל לחץ של לוח הזמנים הקצר שבו דרשה הממשלה לאשר את התוכנית, מה שהפך אותה ללא כדאית ולא ישימה.

אולי יש צורך לשנות את התוכנית, להגדיל את התמריצים וזכויות הבנייה, לתת הקלות במיסוי כדי לעודד את התהליך, ואולי צריך לחשוב גם בצורה קצת שונה ולבוא עם רעיונות יותר טובים, יצירתיים וישימים. למשל, למה לאפשר תוספת קומה רק לחיזוק בניין ישן – הרי אפשר לתת את התמריץ גם למי שהורס את הבניין הישן ובונה בניין חדש. הרעיון לתת תמריץ בעבור הריסת הבניין הישן הוא רעיון שעומד בבסיס הרעיון של פינוי-בינוי. נכון שהרעיון לא מתאים בכל מקרה, אבל לגבי בניינים ישנים שעלות החיזוק שלהם גבוהה מאוד ולא משתלם להרוס אותם, תימצא ברעיון זה דרך להרוס את הבניין הישן ולבנות בניין חדש.

יתרונות הצעה זו על פני התמ"א כפי שהיא כיום, הם בכך שבחיזוק בניין הרי שהארכנו את חיי הנכס בעוד 20-30 שנה, אבל השארנו בניין שנבנה על פי סטנדרטים של תחילת המאה ה-20, בניין שברוב המקרים הוא ללא חנייה ושטחי ציבור כפי שמקובל כיום. בעוד שאם מדובר בבניין חדש, הרי שקיבלנו בניין חזק עם אורך חיים של יותר מ-50 שנה שנבנה בסטנדרטים של שנות ה-2000, עם כל הדרישות והפתרונות לרעידת האדמה הבאה.

למאמר המלא בהארץ לחצו כאן

חברות מסחריות נהגו להתחמק ממסירת מידע סביבתי בטענה שמדובר בסוד מסחרי. רשויות ממשלתיות התחמקו ממסירת המידע בטיעונים ביטחוניים או בתירוצים ביורוקרטיים. הח"כים פינס וחנין מציעים: לחייב את החברות להוכיח שמדובר בסוד מסחרי, ולחייב את הרשויות לפרסם את כל המידע שברשותם – מבלי להמתין לבקשה מפורשת

לכתבה הבאה  לחצו כאן

המפגינים ששהו בחוף פלמחים מזה יותר משבועיים, כדי למחות נגד התוכנית להקים בקרבת החוף כפר נופש גדול, אולצו על ידי מנהל מקרקעי ישראל לפנות את המאהל שהקימו ואת חפציהם. הפעילים מרוצים מהתמיכה הציבורית בהם אך אומרים: "חבל שהמדינה מעדיפה להזיז אותנו ולא את העמודים שהקים היזם על החוף"

לכתבה  המלאה  לחצו כאן

למרות ההודעה של דובר עיריית אשדוד שהתוצאות "קובעות כי איכות המים בנחל לכיש טובה מאד", בהסתמכו על מכתבו של יועץ העירייה דר' מוקי שפר, כתב דר' דותן כי איכות המים בלכיש גרועה.

הפורום הציבורי לאיכות הסביבה דוגם את נקזי הנחל ע"י מעבדה מוסמכת וההוכחה הנחרצת היא שהנחל מזוהם דרך הנקזים המזוהמים של העירייה. את תוצאות מנתח הפורום וכן אנשי מקצוע מעמותות "צלול" ו"אדם טבע ודין" ומיד ניתן להסיק על מצבו העגום של הנחל.

מר אריק בר שדה, מנהל מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה כתב לפורום בתאריך 6/1/2008  שהעירייה הגישה בקשה להיתר הזרמות דרך הנקזים.  בתאריך 30/1/2008 התקיים דיון בוועדה למתן צווי הרשאה להזרמה לנחלים, אחד הנושאים שעלו היה בקשת עיריית אשדוד לקבל צו הרשאה להמשך הזרמות התשטיפים/מי נביעות דרך הנקזים הדרומיים של אשדוד. "המשרד להגנת הסביבה הביע התנגדות. ההחלטה שהתקבלה היתה לסרב לבקשה."

מנגד, דר' מוקי שפר, יועץ העירייה לנושא שפכים, טוען כי איכות המים בנחל טובה והעירייה נאחזת בהודעה זו בקרני המזבח.

הפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד ועמותת צלול ימשיכו לפעול להצלת הנחל על המערכת האקולוגית והסביבתית שבו וכן ימשיכו לפעול למען בריאות ובטיחות הציבור הרחב  בעיר וסביבתה.

ב- 13 בפברואר התכנסה ועדת המשנה למיון תכניות של הולחו"ף (הועדה לשמירה על החופים) ודנה בנושא החוף הנפרד באשדוד.  בועז רענן  שיגר מכתב לועדה ודרש לצמצם את החניות למכוניות ולבטל את חניות האוטובוסים אשר אמורות להיות על שטח ציבורי פתוח. הנימוק לכך שהאוכלוסייה הדתית, המגיעה לחוף הנפרד בימי החול בלבד יכולה להשתמש בחניה של חוף י"א הסמוך, אשר בשבתות מלא עד אפס מקום אך בימי החול אינו מתמלא. כמו כן דרש הפורום לאפשר תחנות הורדת והעלאת נוסעים בקרבת שערי הכניסה למיתחם עצמו, ולהורות לאוטובוסים להמתין בחניונים הקיימים בריביירה – החוף הדרומי.

תושבי העיר זוכים למעשה בשטח ירוק גדול יותר, לא יוסתר הנוף לים, ימנעו מטרדי ריח ורעש ממנועי האוטובוסים לגרים מול החוף וכן להולכי הרגל הרבים ההולכים לאורך הטיילת של שד' משה דיין. הציבור הדתי אינו נפגע והאוטובוסים ימתינו במגרשי חנייה גדולים ובטוחים הקיימים במרחק דקות נסיעה ספורות.

כזכור, בועז רענן, יו"ר הפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד הבחין בחודש נובמבר 2007 בביצוע עבודות עפר על החוף. הסתבר כי העבודות בוצעו ע"י חפ"א וללא היתר מהעירייה. העבודות הופסקו ע"י העירייה לאחר יומיים, וזאת לאחר הפצרת הפורום הציבורי לאיכות הסביבה, אך נזק נגרם לחוף. העירייה ניסתה להסדיר את התכניות בולחו"ף, אך ההוראה שהוחלטה היא שיש לצמצם את השטח לחניית המכוניות ולבטל את חניית האוטובוסים.

הפורום הציבורי קרא השבוע למהנדס העיר לדאוג להשבת המצב בשטח לקדמותו, להחזיר את כל כמויות החול שהוצאו מהמקום (הסמוך לגדר החדשה שלאורך הטיילת) ולהוציא לאלתר את ערימות פסולת התשתיות המכערות את  החוף לאתר מוסדר.