בעקבות הפיצוץ שארע היום במפעל 'מכתשים' ברמת חובב, שוב עולים קולות המתנגדים להקמת עיר הבה"דים. חמישה נפגעו קל בפיצוץ
יו"ר מפלגת הירוקים פאר ויסנר אומר, כי "אף שר שהיה שותף ליוזמה לא יוכל להתכחש לאחריותו אם יתרחש באזור אסון גדול יותר".
מציעים לבנות במקום זאת אלפי דירות במתחם תע"ש או במתחם באסה ברצליה
מאת: עו"ד אמיר לירן
כיום אנו מצויים בעידן חדש, עידן של חופש מידע. המחוקק העלה את זכות האזרח לקבל מידע מרשויות ציבוריות עלי ספר, בציינו כי "הזכות לקבל מידע מרשויות ציבוריות היא אחת מזכויות היסוד במשטר דמוקרטי. היא תנאי בסיסי להגשמתו של חופש הביטוי ולמימוש זכויותיו הפוליטיות של אדם בכל תחומי החיים. נגישות רבה יותר למידע תסייע לקידומם של ערכים חברתיים ובהם שיוויון, שלטון החוק וכיבוד זכויות האדם, ותאפשר גם בקרה טובה יותר של הציבור על מעשי השלטון". אנו עדים לדמוקרטיזציה של ההליך המינהלי, והחלת עקרון הפומביות על דיוני הרשויות הציבוריות תואם למגמה זו.
גם בית המשפט העליון פסק כי מידע בעל אופי ציבורי מובהק יש לחשוף לציבור, וכי "מסקנה זו מתבקשת מתכליתו האמורה של החוק (חוק חופש המידע – א.ל.), מחובת הנאמנות שהרשות חבה בה כלפי הציבור ומהיותו של המידע המצוי בידיה קניינו של הציבור."
בעבודה זו יטען כי ללא החלת עקרון הפומביות על דיוני הרשויות הציבורית, הרי הלכה למעשה חוק חופש המידע הופך להיות אות מתה בספר החוקים. פומביות הדיון היא הפן המשלים של זכות הציבור לדעת, והגשמתו יוצקת תוכן ומשמעות לזכות זו.
עוד לפני חקיקתו של חוק חופש המידע, נקבע כי ללא מידע מרשות ציבורית לא תיתכן ביקורת ציבורית, כדברי בית המשפט העליון: "ביחסים שבין הפרט לבין רשויות השלטון, יש להגשמת זכות הציבור לדעת חשיבות ראשונה במעלה. בכך תלוי עצם קיומה של ביקורת ציבורית על פעולות הרשויות, ובקיומה של ביקורת זו מותנה אמון הציבור ברשויות עצמן".
אכן חוק חופש המידע, יצר מנגנון מתאים לבקשות לקבלת מידע מרשויות ציבוריות אך חוק זה במתכונתו מתאים אך ורק לצרכיו של האזרח היודע בבירור באיזה מידע הוא מעוניין לקבל מהרשות הציבורית.
כיצד יפעל אזרח, המעוניין לקיים ביקורת ציבורית על הרשות, אך אין בידיו כל ידיעה אילו החלטות קיבלה הרשות הציבורית ? האם על אותו אזרח להגיש מדי חודש בחודשו בקשה למידע, בו תתבקש הרשות לציין בפני האזרח אילו החלטות קיבלה הרשות לאחרונה, על מנת שהאזרח יבקש להיכנס לעובי הקורה של אותן החלטות ? היום אזרח המעוניין לבקר רשויות ציבוריות נתון לחסדיהן, ירצו ידווחו לו על החלטותיהן, ירצו יתעלמו ממנו, במקרה הטוב יזון האזרח מהדלפות של גורמים פנימיים, אשר יתנו לו רמז לכיווני ביקורת אפשריים.
דווקא אי הידיעה על החלטות רשות ציבורית במועד קבלתן, מונעת מהאזרח כל אפשרות מעשית להעמיד אותן החלטות לביקורת משפטית של בית המשפט לעניינים מינהליים או של בית המשפט הגבוה לצדק לפי העניין, באשר תיטען כנגד האזרח טענת סף של שיהוי, אשר תקבל משנה תוקף כאשר הרשות הציבורית הוציאה כספים ליישום החלטותיה, וצדדים שלישיים הסתמכו על אותן החלטות.
התוצאה הכאובה היא, שהיום הרשויות הציבוריות פועלות הלכה למעשה במחשכים, פטורות מלתת לציבור דין וחשבון מלא על החלטותיהן, פטורות מביקורת ציבורית בזמן אמת, ונהנות למעשה מצנזורה שאיננה מגיעה להן כדין.
גם אם נבחן רשויות ציבוריות המחויבות לפעול בפומבי ובנוכחות הציבור, נמצא שאותן רשויות פועלות הלכה למעשה בסודיות, באשר החובה לפעול בפומבי, איננה כוללת מבחינת הרשויות גם החובה לידע הציבור על קיום אותן פעילויות, כדי שיוכל לממש את זכותו להיות נוכח באותן פעילויות.
ועדת הערר קיבלה את ערעור מפלגת הירוקים וביטלה את ההרחבה המתוכננת של 48 בתים בסמוך לקו החוף משום שהיא פוגעת בסביבה
בתום מאבק שנמשך 3 שנים הצליחו תושבי שכונת הר נוף בירושלים, יחד עם ארגון שומרה לסביבה טובה, להביא לביטול פרויקט לבניית מגדלי מגורים בשכונה
תהליכי ההפרטה והטרנד הגלובלי של איכות הסביבה מכניסים אנרגיות חדשות למשק הישראלי לאחר שנות שלטון היחיד של חברת החשמל. אילו טכנולוגיות יביאו למימוש הבשורה הירוקה? מדריך עם אנרגיות טובות
באדם טבע ודין זועמים על החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, לקדם את נושא הקמתם של איים מלאכותיים מול חופי ישראל, ללא התחשבות בנזק העצום שיגרם לסביבה ולנוף
לכתבה בNRG לחצו כאן…
לנייר עמדה של מפלגת הירוקים בנושא לחצו כאן…
ועדת הערר של המועצה הארצית החליטה שלא לאפשר הרחבתם של 48 בתים של חברי קיבוץ שדות-ים שנמצאים ברצועת 100 מ' מקו המים ובכך לקבל את הערר שהגישה מפלגת הירוקים בנושא.
לפני מספר חודשים אישרה הועדה לשמירת הסביבה החופית את תוכנית הרחבת קיבוץ שדות-ים שכללה בין השאר הרחבה ניכרת בזכויות בניה של 48 בתים שנמצאים בסמיכות רבה לחוף. מפלגת הירוקים הגישה ערר באמצעות עו"ד אריאל יונגר נגד החלטה זו בטענה שהרחבת דירות היא בניגוד לתמ"א 13 ומנוגדת לעקרונות חוק החופים.
מנגד טענו חברי הקיבוץ שהם זקוקים להרחבה הזאת בשל מצוקת דיור שקיימת בקיבוץ.
ועדת הערר שבראשה עמדה עו"ד רינה מיוחס קיבלה השבוע את טענות מפלגת הירוקים והחליטה לא לאפשר הרחבת הבתים שנמצאים ברצועת 100 מ'. בין השאר כתבה עו"ד מיוחס בהחלטתה "לא מצאנו את הצדקה התכנונית (במובן הרחב) להרחבה המוצעת. כלל שתכליתה הוא השוואת גודלם של הבתים בתחום החוף עם שאר בתי הקיבוץ, ודאי שהצדקה מעין זו לא נוכל לקבל. תכנונו של בית ומידותיו תלוי בהקשר התכנוני – אין להשוות בין בניה באזור מגורים המיועד למגורים. כי ככל שרציונל התוכנית הינו פתרון מצוקת הדיור, הרי שבניה במרחיבה בתוך קו ה-100 מטרים לא תהווה פתרון יעיל למצוקת הדיור, ועל כל פנים, מקומו של פתרון לנחיצות בדיור מן הראוי לו שלא יהיה מסגרת הסביבה החוף אשר שימורה חשוב ביותר."
פאר ויסנר יו"ר מפלגת הירוקים מרוצה מן החלטה:" באישור הרחבת הבתים ברצועת ה100 מטר הייתה סכנה ממשית שחוק החופים ירוקן מתוך, וכי תקדים זה יהווה עילה לעוד גורמים לבנות ולהרחיב מבנים בסמוך החוף. אנו שמחים שועדת הערר קיבלה את עמדתנו וכך מנעה בניה מיותרת ומזיקה בסמוך לחוף היפה של שדות ים וגם יהיה בהחלטה זו להגן על רצועת 100 מטר מפני בניה פרטית חופים אחרים."
תושבי הישובים הסמוכים לתוואי המתוכנן לכביש, שאמור לחבר בין כביש 6 לנתיבי איילון, עתרו לבג"ץ בדרישה שיורה לממשלה לסלול את הכביש במנהרה כדי שהאוויר לא יזוהם והקרקע לא תיפגע
פרויקט חדש ישמור על כל פנינות הטבע בגוש דן מפני יוזמות הבנייה. האיריסים בגלילות ימשיכו לפרוח ולשועלים ליד צומת ירקון יהיה היכן לגור. "יש מעט טבע באזור, אך הוא קיים וכדאי לשמור עליו"
"אמנם יש מעט טבע בגוש דן, אבל הוא קיים וצריך לשמור עליו", אמרה הדס שכנאי, מזכ"ל מפלגת הירוקים. "אפילו אדריכל הנוף המוכשר ביותר לא יצליח לשתול טבע. יש ערך לשטח בר טבעי, שלא נגעו בו. לא צריך מדשאות או פרחים. צריך מקום שאנשים יוכלו ללכת בו לאיבוד, לראות אולי ארנבת". שכנאי מציינת כי אין בנמצא הרבה מקומות טבע פראיים, לכן חייבים להגן על מה שנשאר.
לכתבה בNRG לחצו כאן…
לקמפיין שמפלגת הירוקים ניהלה בעניין לחצו כאן…
אלו סיפורים מארכיון הנושא פיתוח בר-קיימא.
RSS פיתוח בר-קיימא
אודותינו | על האתר | הצטרפות | התנדבות | לתרום | עצומות | תודות
דרכים ליצירת קשר | פנייה למנהל האתר | פנייה למפלגה
