מהם השיקולים העומדים מאחורי החלטות מועצת מקרקעי ישראל ומי באמת הנהנה העיקרי מהן? מחקר ראשון ניתח את הפרוטוקולים שתיעדו את מדיניות הקרקעות בישראל, ומגלה מתן עדיפות למגזר החקלאי

לכתבה בהארץ לחצו כאן…
לנייר עמדה של מפלגת הירוקים בנושא לחצו כאן…

מגדלי הזכוכית העצומים ובזבזני האנרגיה לבני האלפיון העליון צומחים בקצב מסחרר. אתמול התקיים כנס שנועד לעורר את מודעותם מהנדסים, מתככנים וחברי וועדות תכנון לנושא

פאר ויסנר, יושב ראש מפלגת הירוקים, ציין: "בגוש דן בונים כיום מגדלים מבלי להתייחס לקריטריונים ירוקים סביבתיים. על הרשויות המקומיות לא לפחד מהקבלנים ולצמצם את הבנייה בזכוכית. על משרדי הממשלה בישראל לתת תמריצים למי שבונים בנייה ירוקה ומשתמשים באנרגיות חלופיות כנהוג בגרמניה".

לכתבה בNRG לחצו כאן…

בגוש דן מקודמים שורה של פרויקטים, המבוססים על מגדלי מגורים גבוהים. מדובר במבנים עתירי צריכת אנרגיה, המבוססים ברובם על תדמית "היי-טקית" – שטחי הדירות רחבי ידיים, 4 כיווני אוויר ומשטחי זיגוג מסיביים, ללא הגנה מקרינת השמש. עיצוב המבנים נועד להרשים מצד אחד, ולהסתיר את מערכות המבנה (כולל המנעות מקולטי שמש) מצד שני.

מחירי האנרגיה הגבוהים, הנזק הכבד הנגרם לסביבה עקב צריכת אנרגיה גבוהה, תלותה של ישראל ביבוא משאבי אנרגיה, המודעות הגוברת לצורך בשימור וחיסכון באנרגיה ושמירת כדור הארץ לדורות הבאים, מחייבים התערבות בתכנון מבנים מבזבזי אנרגיה.

משרד התשתיות בשיתוף סיעת "הירוקים" של עיריית תל-אביב יפו קיימו יום עיון בנושא "שילוב הנחיות תכנון אקלימי בבניה לגובה למגורים בגוש דן" . אלו הם עיקרי הדברים שנאמרו באירוע על ידי הדוברים:

יושב ראש מפלגת הירוקים פאר ויסנר: " בגוש דן בונים כיום מגדלים מבלי להתייחס לקריטריונים ירוקים סביבתיים. על הרשויות המקומיות לא לפחד מהקבלנים ולצמצם את הבנייה בזכוכית. על משרדי הממשלה בישראל לתת תמריצים למי שבונים בנייה ירוקה ומשתמשים באנרגיות חלופיות כנהוג בגרמניה"

ד"ר אברהם ארביב סגן המדען הראשי במשרד התשתיות הלאומית אמר: "כי שימור אנרגיה אינה פעילות פוטוגנית. בבניה הרוויה היום הצרכנים פחות מעורבים בסוג הבניה. "

הפרופסור רחל בקר מהמכון הלאומי לחקר הבניה בטכניון בחיפה אמרה: " אפשר לחסוך עד 50 אחוז מצריכת האנרגיה, אם ינקטו מספר פעולות בו בזמן. הרשויות חייבות לשתף פעולה ולא לאסור התקנת תריסים. על המדינה לתגמל עבור בניה ירוקה. שילוב הבנייה הירוקה בבניינים חדשים היא זולה וקלה יחסית".

פרופסור אביתר אראל מהיחידה לאדריכלות מדברית באוניברסיטת בן גוריון, התייחס לפתרונות של הצללה לפתחים בבניית מגורים לגובה. "יש להעדיף במסגרת בנייה ירוקה וחוסכת אנרגיה, לבנות חלונות בכיווני אוויר של דרום וצפון ולא בכיוון מערב ומזרח. עדיפה הצללה חיצונית על פני הצללה פנימית והפיתרון האידיאלי הוא זיגוג חכם בשילוב אמצעי הצללה".

פרופסור עדנה שביב, מהפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון: " קיימות בעיות בדרישות של המשרד להגנת הסביבה בנושא הצללת הפתחים בבנייה של מגורים לגובה ואין קריטריונים ברורים לקביעת הדרישות לחשיפת השמש. הבדיקות בנושא הצללה של בנינים מתקיימות עבור כל פרוייקט בנפרד , לא קיימת דרישה להתייחס להצללה הדדית של הבניינים השייכים לפרויקט מתוכנן גם כאשר מדובר בפרוייקט גדול".

עיריית ירושלים אישרה לבנות בניין רב קומות על השטח הציבורי היחיד ברחוב פנחס קהתי בירושלים – ומהתושבים נגזלה הריאה הירוקה היחידה בשכונה. ארגון סביבה הפועל בקרב המגזר – "חרדים לסביבה" מסייע לתושבים במאבקם. העיריה: התוכניות אושרו בוועדות; נאתר שטח ציבורי חלופי

לכתבה בYNET לחצו כאן…

שעות בלבד לפני פתיחתה של שנת הלימודים הוסרה אנטנה סלולרית שהוצבה על גג בניין בנשר בו שוכנים שני גני ילדים וצהרון. ראש העיר: הבטחתי וגם קיימתי

לכתבה בNRG לחצו כאן…

"כשאנחנו שומעים שעיריית ירושלים הולכת למהלך תכנוני כלשהו, אנו נחרדים. אנחנו זוכרים מה קרה בממילא ובימין משה, ויודעים שכדי לרצות את יזמי הנדל"ן, לא יהססו לקפח בעירייה את התושבים", אומר אהרון אלה תושב שכונת קטמון ג' ויו"ר ועדת תושבים הפועלת בשכונה.

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא תומך בחוקים ותקנות שלא עולים בקנה אחד עם הסביבה. הוא אפילו ניסה למנות כמנכ"ל איש קדימה שהואשם בהזרמת שפכים לא חוקית לנחלים. פלא שהארגונים הירוקים משתגעים ממנו?

לכתבה בNRG לחצו כאן…

תחנת הכוח בחדרה: התקנת הפילטרים לארובות תחכה עד 2010 
תוכנית המתאר הארצית בשנת 1996 חייבה את חברת החשמל להתקין מסננים חדישים בתחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה עד 2005. אולם, חברת החשמל לא התקינה מסננים אלה, הנקראים סולקנים, ובקום זאת שיפרה את המסננים הקיימים.

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

הארגונים הירוקים והח"כים דב חנין ומיכאל מלכיאור נלחמים על נוף הקדומים של מזרח חבל לכיש, בו החליטה הממשלה להקים גוש התיישבות כפרי-קהילתי למפוני ההתנתקות. "בניית היישובים החדשים מיותרת ופוגענית", מתקוממים בחברה להגנת הטבע

"הקמת היישובים בלכיש היא ניסיון רע לחקות את דוד בן גוריון, והחלטה אומללה שמדינת ישראל תשלם עליה בדורות הבאים", מסכם יו"ר מפלגת הירוקים פאר ויסנר. "הקמת יישובים חדשים מנוגדת לאינטרס הלאומי לחזק יישובים עירונים קיימים. המציאות של היום מחייבת את ישראל להתקבץ – ולא להתפרס".

לכתבה בYNET לחצו כאן…

בישראל יש לא מעט חוקים טיפשיים רובם חוקים שחוקקו בעבר הרחוק, חוק הקסדות הוא דוגמא עכשווית איך עוברת חקיקה טיפשית שפוגעת קשות בחופש הפרט.

המרכבים הדורשים לחקיקה כזו הם פשוטים: מחוקקים יהירים ופופוליסטיים, עמותה משועממת שרוצה להצדיק את עצם קיומה ובעלי הון.
חוק הקסדות הוא במקורו יוזמה של עמותה מממנת היטב בשם "בטרם", שכביכול פועלת להצלת ילדים מסכנות שונות ומשונות. בצורתו המקורית החוק נועד לחייב חבישת קסדה רק לגבי ילדים אבל "שודרג" מעלה באופן מוזר ובלתי ברור.

קראתי את ניירות העמדה של העמותה ושמתי לב לשני דברים מהותיים.
הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא שאין את הנתון הקריטי כמה ילדים בישראל נפגעים פגיעות ראש כתוצאה מתאנות אופניים. לכאורה היה מתבקש שנתון זה יהיה בכותרת ניירות העמדה של העמותה, אבל לא, בשבעים העומדים עמוסי הטקסט, הטבלאות והגרפים לא מצאתי אפילו בדל נתון כזה.
אותי הנתון הזה מאוד מעניין, מעניין גם לדעת כמה ילדים נפגעים בראש מפעולות אחרת כמה משחק בגני שעשועים, או טיפוס על עצים, והאם יש באמת הבדל מהותי לרעת אחת מן הפעולות האלו. מי יודע אולי נגלה שבכלל צריך לחייב ילדים לחבוש קסדה שהם מטפסים על עץ?

חוסר הנתון הזה היה צריך להדליק נורה אדומה אצל כל אדם סביר, וזה מוביל לדבר המעניין השני ששמתי לב אליו בנייר של "בטרם". בראש נייר העמדה במקום בולט מופעיה רשימת הועד המנהל של העמותה שמות כמו דני דנקנר(יו"ר בנק הפועלים), ארז ויגודמן(נשיא ומנכ"ל עלית), שלמה נחמה(יו"ר בנק פועלים לשעבר) שמות אלו ככה סתם אולי לא אומרים הרבה לרוב האזרחים אבל שמות אלו אומרים המון למחוקקי ישראל.

בעלי הון ועמותה המחמד המשועממת שלהם אולי לא מספיקה לחקיקת חוק כזה צריך להוסיף לקלחת מחוקקים והנה הם.
האחד מחוקק יהיר ופופוליסט כמו גלעד ארדן, שכנראה חושק בכל מאודו להיות "הדודה הפולנייה" של מדינת ישראל, או אם אתן רוצות רס"ר המשמעת שלה.
השני מחוקק כמו מתן וילנאי שנפל מן האופניים והחליט שרק הקסדה הצילה אותו והשלישית מחוקקת כמו רונית תירוש שאחיה אושפז פצוע בי"ח "משום שרכב על אופניים בתוך כתלי העיר תל אביב והוא בגיר" ולטענתה הקסדה הצילה אותו.

החוק הזה הוא כמובן אווילי, חוקק בחקיקת בזק תמוהה ביותר, ללא שום ביסוס סטטיסטי שהוא אכן נחוץ בארץ. יתרה מזאת המחקרים והסטטיסטיקות בעולם מראים את ההפך, הנתונים מראים כי מאסות של רוכבי אופניים הם הנתון המשמעותי ביותר לבטיחות רוכבי אופניים. איפה שיש יותר רוכבים, כמו בגרמניה והולנד, הנהגים מודעים להם ולכן הם יותר זהירים וכך יש פחות נפגעים. לעומת זאת איפה שיש מעט רוכבים, כמו בארה"ב ואוסטרליה, נהגים פחות זהירים ויש יותר רוכבים נפגעים.

והנה כי-כן החליטו מחוקקי ישראל הנכבדים לקטל את תרבות האופניים, לשים כלי תחבורה פשוט, חופשי ובלתי מזהם תחת רגולציה ובכך להמאיס אותו על הציבור. וכמו שקרה באוסטרליה כנראה כך יהיה בישראל במקום שירדו מכוניות מן הכבישים יתווספו מכוניות שזה אומר עוד זיהום אוויר ועוד תאונות קשות.

אפשר לתהות מה הבדל בין אדם שרץ במהירות 10 קמ"ש ולבין אחר שרוכב על אופניים באותה מהירות למה אחד חייב קסדה והשני לא? או למה מחליקה על הקרח פטורה מקסדה לעומת מחליקה על רולרבלידס שמחויבת לקסדה?

המחוקק צריך לצאת מן התחתונים של האזרח, ולסמוך עליו שידע איך לשמור על בריאותו.   
במדינה דמוקרטית חוקי "האח הגדול" כמו חוק הקסדות הם מדרון חלקלק שיכול ולהסתיים בצורה חמורה וקשה לחירויות פרט בסיסיות, זה צריך להדאיג כל אדם בין אם הוא רוכב על אופניים ובין אם לא.

לחתימה על העצומה שלנו נגד החוק לחצו כאן..