ארגוני הקבלנים, המתכננים, המועצות האזוריות, שמאי המקרקעין ועמותות הסביבה, שבימים כתיקונם נמצאים משני עברי המתרס, התאחדו בקריאה משותפת לרה"מ להפריד בין הרישוי לתכנון, ולהעביר את נושא התכנון לדיון מחודש ומקיף. ובכך מאמצים את יוזמת מפלגת הירוקים בפברואר 2010.

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים מוסר:"אנו שמחים שיש תמיכה רחבה ברעיון שלנו, מפלגת הירוקים מקווה שממשלת ישראל תבין שצריך להתאם את מערכת הרישוי לשנת 2010 אבל לא לחסל את מערכת התכנון כפי הרפורמה הזו מכוונת".

לכתבה בנושא בYNET לחצו כאן…

החברה להגנת הטבע פרסמה היום באתר האינטרנט שלה הודעה בה היא מצטרופת לפניית מפלגת הירוקים לממשלה לפצל את חוק התכנון והבניה.

כזכור בפברואר 2010 מפלגת הירוקים פנתה אל שר הפנים אלי ישי ודרשה לפצל את החוק לשלושה חוקים נפרדים.

• חוק יסוד הקניין והתכנון – שיעסוק בקביעת היחס בין הקניין הציבורי, לקניין הפרטי והתכנון.
• חוק התכנון – שיעסוק במבני מערכת התכנון, והליכי התכנון.
• חוק רישוי ובניה – שיעסוק במערכת רישוי הבניה ובהליכי רישוי הבניה

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים:"אנו שמחים על כך שעוד גורמים תומכים ברעיון שלנו לפצל את הרפורמה. אנו מקווים שבסופו של דבר גם הממשלה תבין שזו הדרך לפועל."

לפניה של מפלגת הירוקים לשר ישי לחצו כאן…

כתבתו של נועם בר-שלום ששודרה ביומן הבוקר ברשת ב' בנוגע לרפורמה בתכנון

[audio:http://www.green-party.org.il/resht_b_130410.mp3]

תחום התכנון והבניה מחולק לשתי מישורים האחד הוא התכנון(תוכניות) והשני הוא הרישוי והבניה(היתרים). מדובר בשני מישורים שלכאורה חופפים אבל בפועל הם שונים ואפילו נפרדים.
אין ספק שהחקיקה בתחום הרישוי והבניה זקוקה לרפורמה, מדובר בתחום שהתנהלות בו היא בעיקר מקצועית של מהנדסים ואדריכלים. היום בעידן המחשב והאינטרנט בהחלט אפשר להקטין מאוד את התערבות הרשויות בהליכי היתרי הבניה ולהעביר את עיקר האחריות למהנדסים ואדריכלים עצמם. אין צורך בפקידים שיבדקו כל פסיק בשרטוטים, יש תקנים והנחיות שלפיהם מהנדסים ואדריכלים צריכים להקים מבנים, ואם הם לא יעמדו בכך פשוט צריך להעניש אותם בשלילת רישיון. מהנדס או אדריכל לא יסתכנו באיבוד הפרנסה לטובת קומבינות של לקוחותיהם.

תחום התכנון שונה מאוד מתחום הבניה, כאן לא מדובר רק בעניינים מקצועיים אלא בעיקר בעניינים ציבוריים מהותיים, מה יבנו(או ישמרו) ואיפה, שהם ליבת הדמוקרטיה.
ישראל היא מקום מסובך מאוד לתכנון בו, אולי הכי מסובך בעולם, בישראל יש כל-כך הרבה מאפיינים שיש לקחת בחשבון, כמו: מעט שטח, אכלוסיה גדולה, דתות שנות, עדות שנות, פערים חברתיים גדולים, אתרים קדושים, אתרים ארכיאולוגים, אזורי טבע עשירים ומגוונים, ים תיכון, ים סוף, ים המלח, צבא, מחוסר במים, מצבי מלחמה, ועוד רבים דומים.
עיקר הרפורמה הוא דווקא בתחום התכנון, באופן אבסורדי מי שהגה את הרפורמה הזו הסיר וקיצץ את רוב תהליכי האיזון והבקרה שצריכים להיות בחוק תכנון, שגם היום הם לא מספיקים.

בכל העולם מי שמקבל החלטות תכנוניות הם נבחרי ציבור, הדרג המקצועי צריך לספק את חומר רקע ותסקירים על-מנת שמקבל ההחלטה ולציבור יהיה כל המידע והכלים לאפשר דיון בין כל הגורמים ולבסוף לקבל החלטה טובה, מאוזנת ומאזנת.
חקיקה ותכנון הם דומים במהותם, חקיקת חוק היא הליך ארוך שעובר שלבים ואישורים רבים, קריאת טרומית, ועדת שרים לחקיקה, קריאה ראשונה, דיונים בועדות, חו"ד משרדי הממשלה, קריאות שנייה ושלישית.
על-מנת להבין את הגיון ברפורמה הזו צריך להלביש אותה על הליכי חקיקה. וכך זה היה נראה, חקיקת חוק צריכה לקבל רק אישור בועדה בכנסת שאליה יצורפו שלושה "נציגי ציבור" ממונים, על החלטה יכולים לערער שולשה מחברי הועדה לממשלה בלבד.

מערכת התכנון והבניה בישראל זקוקות לשיפור. הדרך לעשות זאת היא בראש ובראשונה לפצל את החוק לפחות לשני חוקים נפרדים, חוק רישוי ובניה וחוק תכנון.
חוק תכנון צריך בהחלט להתבסס על המבנה ההיררכי הקיים עם שיפורים, כמו: חיזוק מעמד הועדות המחוזית בין השאר כך שחבריהם יבחרו ישירות ע"י תושבי המחוז, העברות הפיקוח על הבניה מהרשויות למשרד הפנים, הגברת מערכת השקיפות ושיתוף הציבור, ועוד כהנה שתקצר היריעה מלפרט.

הפוליטיקאים מתהדרים בהיי-טק הישראלי, כמי שבא מתחום התוכנה אני יכול לומר לאותם פוליטיקאים, היי-טק הישראלי מצליח בגלל שאין בו חפיף ויש בו שכבות בקרה נוקשות. לכל פרויקט תכונה יש שלושה שכבות בקרה לפחות, אחת בשלב הפיתוח, השנייה במעבדת איכות פנימית, והשלישית במעבדת איכות אצל הלקוח.
בל נשכח, באג בתוכנה יכול לגרום לאי נוחות ואולי לנזק נקודתי בר תיקון, לעומתו תוכנית לקויה, בלתי מאוזנת אשר לא נבדקה באופן מדוקדק יכולה לגורם לנזקים אדירים ובלתי הפיכים. לא רק בנזקים כספים, אלא בנזקים סביבתיים וחברתיים אדירים שיכולים לפוגע קשות באיכות החיים ובמרקם העדין שאנחנו מנסים ליצור כאן.

*השימוש בשם בני-ברק הוא לצורך המשל בלבד

עוד באותו נושא:
פניה לשר ישי לפצל אתה רפורמה
ניתוח ראשוני של הרפורמה

הארגונים הירוקים מתכננים לדרוש את פיצול הרפורמה שמוביל נתניהו לשלושה חוקים, בטענה שהדבר ימנע סתירות שהתגלו בהצעת החוק.

בסוף השבוע פנה בעניין זה נציג בולט של הירוקים, חבר מועצת העיר הרצליה דרור עזרא, במכתב בנושא זה אל שר הפנים אלי ישי, שאמור להיות המוציא לפועל של הרפורמה, מאחר ותחום תכנון הבנייה נמצא תחת פיקוחו של משרדו. עזרא הציג לראשונה את הדרישה לפצל את החוק במכתבו. עזרא הסביר כי הפיצול נועד בראש ובראשונה למנוע את הבעיה המרכזית עליה מתריעים מומחי נדל"ן שקראו את ההצעה – פגיעה משמעותית במנגנון האיזון והבקרה, שתחליש את יכולת ההתנגדות לבנייה של אוכלוסיות חלשות ושל קבוצות ייחודיות כמו חרדים, ערבים ותושבי שכונות מצוקה. זאת, בין השאר, לאור העובדה שהחוק יבטל את מוסד מליאת הוועדה המקומית וישאיר את ההחלטות המשמעותיות ביותר בתחום אישורי הבנייה בידי שליש מחברי המועצה המקומית עם שלושה נציגי ציבור בלבד. גם נציגים אלה לא יהיו נבחרי ציבור אלה ימונו על ידי משרד הפנים.

לכתבה בכלכליסט לחצו כאן…

השבוע פנה דרור עזרא, רכז תחום ים וחופים במפלגה וחבר הועדה המקומית הרצליה אל שר הפנים אלי ישי והמליץ לפצל את הרפורמה לשלושה חוקים:

• חוק יסוד הקניין והתכנון – שיעסוק בקביעת היחס בין הקניין הציבורי, לקניין הפרטי והתכנון.
• חוק התכנון – שיעסוק במבני מערכת התכנון, והליכי התכנון.
• חוק רישוי ובניה – שיעסוק במערכת רישוי הבניה ובהליכי רישוי הבניה.

דרור עזרא מוסר:"הפגם המהותי בחלק התכנון של הצעת החוק זו הוא פגיעה אנושה במנגנוני האיזון והבקרה שהיו, ושצריכים להיות בחוק התכנון והבניה. פגיעה זו היא אינה מוגבלת רק "לירוקים" אלא לכל הקהילות בעיקר אלו הקטנות והמוחלשות, כמו חרדים, ערבים ותושבי שכונות מצוקה."
עוד מוסיף עזרא: "חלק מהרפורמה דומה לרעיון שיהפוך את ועדת חוקה בכנסת לגוף שמאשר חוקים, ללא צורך אישור מליאת הכנסת.מדובר כמובן באבסורד, חברי מועצה, כמו חברי כנסת מיצגים, מיצגים מגוון קהילות ולכן חובה שתהיה לכולם השפעה על התכנון."

להלן המכתב המלא… המשך »

חברי ועדות מקומיות בכמה ערים מטעם מפלגת הירוקים פנו היום למנכ"ל משרד ראש הממשלה בדרישה לדחות את יישום הרפורמה לשנת 2014.

חברי הועדות המקומיות מוחאים על-כך שרפורמה שעיקרה הוספת סמכויות למטלות על הועדות מקומיות נהגתה בלי לדון בעניין עם חברי ועדות מקומיות שאומר לשאת בנטל.

חברי הועדות מדגשים שהם עושים את תפקידם כיום ללא תמורה כספית והם אינם יכול להשקיע עוד מזמן הפרטי ולשאת באחריות כבדה יותר בהתנדבות.

דרור עזרא יו"ד סיעת הירוקים בהרצליה מוסר:"יש כאן ניצול ציני של חברי ועדות מקומיות, כנראה במשרד ראש הממשלה חושבים שזמנם הפרטי של חברי ועדות מקומיות הוא הפקר. הרפורמה תעמיד רבים מבין חברי ועדות מקומיות במצב בו לא יהיו יכולים לבצע את שליחותם הציבורית."

המשך »

בשנים האחרונות אני מעורב באופן די אינטנסיבי במערכת התכנון, הגשתי עתירות, התנגדויות, עררים, השתתפתי בדיוני ועדות מחוזיות וועדות ארציות, ואני חבר ועדה מקומיות, על-סמך ניסיון זה אנסה לנתח את הרפורמה של נתניהו ולתת רעיונות גם משלי.

להלן ניתוח ראשוני של הרפורמה, לפי מה אני חושב על כל אלמנט- חיובי, שלילי ולא ברור.

◊חיובי
הגברת השקיפות – אין ספק עניין חשוב ביותר שהיה צריך להיות כבר לפני לפחות 5 שנים.
ביטול ההקלות והשימוש החורגים – אלו הם שורש הרע במערכת התכנון, ממלכת השחיתות והקומבינות בועדות המקומיות, גרמו לעיוותים תכנוניים קשים והיה ראוי שיבוטלו כבר מזמן .
הקמת יחידת פיקוח על ועדות מקומיות – בהחלט דבר נחוץ השאלה כמה כ"א יוקצה ליחידה כזה? השערה שלי לא הרבה.
הגשת עררים על תוכניות מקומיות – בהחלט דבר חשוב, היום כמעט אין אפשרות להגיש עררים על תוכניות מקומיות(שאושרו בועדה מחוזית), השאלה כאן היא מה עומק הסמכות של ועדות הערר והרכבן.
צמצום האפשר לתובע על ירידת ערך – עוד דבר חיובי, ענייני ירידת ערך קרקע (פוטנציאלי) הגיע לאבסורדים חסרי הגיון. למשל, בעלי קרקע חקלאית בחוף השרון שיעודה שונה לשמורת טבע ונוף דורשים מיליארדים בשל פוטנציאל הנדל"ן שכביכול היה יכול להיות בה.
קיבעת סטנדרטים לגבי היטלי השבחה – זה טוב וראוי להוציא את העניין הזה לחלוטין משיקול דעת של ועדות, הייתי מוסיף גם שקיפות לעניין הזה. אני צופה מלחמה גדולה בעניין הזה מצד אנשי הנדל"ן והערכתי הם די יצלחו לשנות אותו לטובתם. המשך »