יוסי מלמן לקח פסק זמן מעסקי הריגול ומענייני גידמאק והחליט להיטפל לרוכבי אופניים תמימים.
קשה להישאר אדיש כאשר יוסי מלמן לובש את מדי האביר שלו שם את הקסדה ומטפס על מעוז הליברליזם שנמצא ברחוב שוקן. ובכמה תקתוקי מקלדת לא מושחזים שוחט את הדימוי הליברלי שהיה אפשר לצפות מאחד מבכירי עיתונאי הארץ.

לפעמיים אני נדהם לשמוע אנשים בעלי דימוי ליברלי מבטאים דעות לא ליברליות על גובל הפשיזם.
אני בעיקר נדהם מן הקלות שבה אנשים שרואים עצמם כאנשים מתקדמים מוחאים כפיים לכפייה של התנהגות הנראת להם כנכונה.

בכמה מובנים חוק הקסדות הוא חוק תקדמי, המחוקק החליט כי על מספר פעולות אנושית שעד לא מזמן היו חופשיות כפעולות מסוכנות שדורשות הגנה בקסדה. מדובר ברכיבה על אופניים, גלגליות למיניהם וקורקינט.
משום מה המחוקק הישראלי החליט שפעולות אלו הן הכי מסוכות שיש והכניס אותם לחוק.
ראשית יש לתהות למה החליט המחוקק שדווקא פעולות אלו מסוכות ופעולות אחרות לא? למשל למה רכיבה על סוס שהיא יותר מסכנת מרכיבה על אופניים לא מחייבת קסדה? או החלקה על הקרח שדומה להפליא להחלקה על רולרבלידס לא מחייבת קסדה? או אפילו ריצה שבמקרים רבים שווה ועולה על מהירות של רכיבה באופניים?
שנית יש לתהות למה המחוקק כל כך דואג לרוכבי האופניים? ולא למשל למאות אלפי האנשים שמידי סוף שבוע ממלאים את החופים ונחשפים לשמש בלי הגנה ראויה? או לאלו שלא לוקחים תרופות שהרופא רשם להם? או לאלו שמדברים במשך שעות בטלפון סלולארי? או אלו שאוכלים אוכל שמן בצורה מוגזמת? ומה עם אלו שלא מצחצחים שיניים?

בבסיס חוק הקסדות יש שתי אמירות שכל אדם שמגדיר עצמו ליברלי צריך להיות נחרד מהם.
האחת, המחוקק יכול להתערב ולשלול את שיקול הדעת של אדם איך ומתי לשמור על בריאותו.
השנייה, המחוקק יכול באופן שרירותי להגדיר פעולה חופשית ויומיומית כמסכנת ולשים אותה תחת רגולציה.

ואין לטעות ברגע שאנשים ליברלים מקבלים עקרונות לא ליברלים לכאורה למטרה שנראת להם ראויה הם יאבדו את הזכות המוסרית לטעון נגד יישם אחר של עקורות אלו.
אני תוהה מה יאמרו מלמן, ארדן וחבריהם במסדר אבירי הקסדות אם בעתיד מפלגה דתית תחליט לאסור אכילת בשר חזיר בטענה שהוא מזיק לבריאות?

לצערי הרב בית המחוקקים יש נטייה לא בריאה לחקיקת יתר, במקרים רבים החוקים שמחוקקים הם מיותרים ודווקא את החוקים הנחוצים שנוגעים לאינטרסים בעלי משקל נזנחים ולא מחוקקים.

הרדיפה האובססיבית לחקיקת חוקים מזכיר לי את התקופה שהייתי בתיכון, שממוצע הבגרויות היה נתון של יוקרה בו מנהלי בתי ספר וראשי ערים נהגו להתהדר. כמובן שהמחיר של הנתון "היוקרתי" היו אלפי ואולי רבבות תלמידים כביכול חלשים שבתי ספר הקריבו למען הסטטיסטיקה ולא הגישו אותם לבגרות.
הן המחוקקים והן התקשורת צריכים להבין שלא כמות החוקים חושבה אלא האיכות שלהם.
כמו שכתבתי חוקים כמו חוק הקסדות שחוקקו באופן רשלני ביותר מדרדרים את אמון הציבור בכנסת.

ולסיום מסר למלמן, אני חושב שרוכבי האופניים בישראל כן יודעים מתי הם צריכים לשים קסדה ומתי לא ואין לא לך ולא לארדן שמץ של הוכחה שזה לא כך, ומאמרך רק מחזק טענה זו. רק אציין שאני רואה הבדל מהותי בין חיוב בקסדה על אופנוע שהינו כלי תחת רגולציה לבין הכנסה של האופניים לרגולציה בחסות חוק הקסדות.

האמירה המפרסמת "הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות" נכונה כאן. אפשר להסביר, אפשר לשכנע לחבוש קסדה אבל כפייה של חבישת קסדה בחוק יכולה להוביל במוקדם או במאוחר לכפייה של דברים אחרים.

לחתימה על העצומה נגד חוק הקסדות לחצו כאן…

כך הודיע יושב ראש מפלגת הירוקים פאר ויסנר; "הבעיות הסביבתיות בעיר נתניה, הן רבות וקשות, והגיע הזמן שיזכו לטיפול אמיתי".

לכתבה בכאן נעים לחצו כאן…

הכנס השני בנושא עצים עתיקים בישראל מוקדש לזכרו של סגן אילן גבאי ז"ל שנפל במלחמת לבנון השנייה, תשס"ו 2006.

תכנית הכנס במלואה מפורטת בעותק ההזמנה המצורף להלן.

ביום חמישי האחרון מפלגת הירוקים ואנשי מפלגת הירוקים היו שותפים להפגנת המחאה הראשונה נגד חוק הקסדות.

למסע המחאה ברחובות ת"א הגיעו כ200 רוכבי אופניים ומחליקי רולרבלייד, המסע יצא מכיכר רבין אל רחוב אבן גבירול, רבים מן הנהגים שנאלצו להאט את נסיעתם הביעו הזדהות עם המחאתם של הרכובים נגד החוק ששולל את שיקול הדעת מן הרוכבים אם לחבוש קסדה או לא.

בראש המסע האופניים רכב סגן ראש עיריית ת"א ויו"ר מפלגת הירוקים פאר ויסנר שגם נאם בפני הרוכבים ואמר "שישראל צריכה ללמוד מאירופה איך מקדמים את תרבות האופניים, באירופה הבינו שכלי התחבורה העירוני הטוב ביותר הם האופניים." עוד אמר: "שאופניים הם כלי לא מזהם שלא גורם לגודש בכבישים ולא לבעיות חניה, החוק פושט יקטול את תרבות האופניים בכך שיסמן את האופניים ככלי מסוכן שמחייב קסדה בחוק ובכך ירתיע אנשים לעשות באופניים שימוש יומיומי."

פאר הוסיף ואמר "אין הבדל גדול בין רכיבה מתונה על אופניים בעיר ובשבילי אופניים ובין הליכה ברגל כמו שאין חוק שמחייב הולכי רגל לחבוש קסדה כך צריך להיות לגבי רוכבי האופניים. השיקול היכן ובאיזה רכיבה לחובש קסדה צריך להיות רק בידי רוכב האופניים עצמו."

עוד הצהיר פאר "שהחוק הזה בקלות יכול לזכות בתחרות החוק הדבילי של השנה. מפלגת הירוקים תמשיך ותפעל לביטול החוק הגורף והטיפשי הזה ולמען קידום תחבורת האופניים כפי שקידמנו זאת בת"א."

רוכב עירוני טיפוסי

המשך »

בישראל יש לא מעט חוקים טיפשיים רובם חוקים שחוקקו בעבר הרחוק, חוק הקסדות הוא דוגמא עכשווית איך עוברת חקיקה טיפשית שפוגעת קשות בחופש הפרט.

המרכבים הדורשים לחקיקה כזו הם פשוטים: מחוקקים יהירים ופופוליסטיים, עמותה משועממת שרוצה להצדיק את עצם קיומה ובעלי הון.
חוק הקסדות הוא במקורו יוזמה של עמותה מממנת היטב בשם "בטרם", שכביכול פועלת להצלת ילדים מסכנות שונות ומשונות. בצורתו המקורית החוק נועד לחייב חבישת קסדה רק לגבי ילדים אבל "שודרג" מעלה באופן מוזר ובלתי ברור.

קראתי את ניירות העמדה של העמותה ושמתי לב לשני דברים מהותיים.
הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא שאין את הנתון הקריטי כמה ילדים בישראל נפגעים פגיעות ראש כתוצאה מתאנות אופניים. לכאורה היה מתבקש שנתון זה יהיה בכותרת ניירות העמדה של העמותה, אבל לא, בשבעים העומדים עמוסי הטקסט, הטבלאות והגרפים לא מצאתי אפילו בדל נתון כזה.
אותי הנתון הזה מאוד מעניין, מעניין גם לדעת כמה ילדים נפגעים בראש מפעולות אחרת כמה משחק בגני שעשועים, או טיפוס על עצים, והאם יש באמת הבדל מהותי לרעת אחת מן הפעולות האלו. מי יודע אולי נגלה שבכלל צריך לחייב ילדים לחבוש קסדה שהם מטפסים על עץ?

חוסר הנתון הזה היה צריך להדליק נורה אדומה אצל כל אדם סביר, וזה מוביל לדבר המעניין השני ששמתי לב אליו בנייר של "בטרם". בראש נייר העמדה במקום בולט מופעיה רשימת הועד המנהל של העמותה שמות כמו דני דנקנר(יו"ר בנק הפועלים), ארז ויגודמן(נשיא ומנכ"ל עלית), שלמה נחמה(יו"ר בנק פועלים לשעבר) שמות אלו ככה סתם אולי לא אומרים הרבה לרוב האזרחים אבל שמות אלו אומרים המון למחוקקי ישראל.

בעלי הון ועמותה המחמד המשועממת שלהם אולי לא מספיקה לחקיקת חוק כזה צריך להוסיף לקלחת מחוקקים והנה הם.
האחד מחוקק יהיר ופופוליסט כמו גלעד ארדן, שכנראה חושק בכל מאודו להיות "הדודה הפולנייה" של מדינת ישראל, או אם אתן רוצות רס"ר המשמעת שלה.
השני מחוקק כמו מתן וילנאי שנפל מן האופניים והחליט שרק הקסדה הצילה אותו והשלישית מחוקקת כמו רונית תירוש שאחיה אושפז פצוע בי"ח "משום שרכב על אופניים בתוך כתלי העיר תל אביב והוא בגיר" ולטענתה הקסדה הצילה אותו.

החוק הזה הוא כמובן אווילי, חוקק בחקיקת בזק תמוהה ביותר, ללא שום ביסוס סטטיסטי שהוא אכן נחוץ בארץ. יתרה מזאת המחקרים והסטטיסטיקות בעולם מראים את ההפך, הנתונים מראים כי מאסות של רוכבי אופניים הם הנתון המשמעותי ביותר לבטיחות רוכבי אופניים. איפה שיש יותר רוכבים, כמו בגרמניה והולנד, הנהגים מודעים להם ולכן הם יותר זהירים וכך יש פחות נפגעים. לעומת זאת איפה שיש מעט רוכבים, כמו בארה"ב ואוסטרליה, נהגים פחות זהירים ויש יותר רוכבים נפגעים.

והנה כי-כן החליטו מחוקקי ישראל הנכבדים לקטל את תרבות האופניים, לשים כלי תחבורה פשוט, חופשי ובלתי מזהם תחת רגולציה ובכך להמאיס אותו על הציבור. וכמו שקרה באוסטרליה כנראה כך יהיה בישראל במקום שירדו מכוניות מן הכבישים יתווספו מכוניות שזה אומר עוד זיהום אוויר ועוד תאונות קשות.

אפשר לתהות מה הבדל בין אדם שרץ במהירות 10 קמ"ש ולבין אחר שרוכב על אופניים באותה מהירות למה אחד חייב קסדה והשני לא? או למה מחליקה על הקרח פטורה מקסדה לעומת מחליקה על רולרבלידס שמחויבת לקסדה?

המחוקק צריך לצאת מן התחתונים של האזרח, ולסמוך עליו שידע איך לשמור על בריאותו.   
במדינה דמוקרטית חוקי "האח הגדול" כמו חוק הקסדות הם מדרון חלקלק שיכול ולהסתיים בצורה חמורה וקשה לחירויות פרט בסיסיות, זה צריך להדאיג כל אדם בין אם הוא רוכב על אופניים ובין אם לא.

לחתימה על העצומה שלנו נגד החוק לחצו כאן..

עיריית תל-אביב-יפו, ביחד עם משרד התשתיות הלאומיות, השוקד שנים על מחקרים לקידום החיסכון באנרגיה במבנים, יזמו מפגש של חברים בועדות בניין עיר בגוש דן ואנשי מקצוע בתחום התכנון מודע האקלים. מטרת המפגש, להאיר ולהעיר את המשתתפים לגבי הצורך בשילוב הנחיות תכנון מודעת אקלים בתכניות מפורטות של בנית מגורים לגובה ברחבי גוש דן.

להזמנה ליום העיון לחצו כאן…