חבל לכיש, בדרום שפלת יהודה הוא מרחב המתאפיין ברצף שטחים פתוחים נרחבים שקשה למצוא כמותו בישראל שמצפון לנגב, המכיל שפע ערכי טבע, נוף ומורשת אדם.
ביום שישי 17 באוגוסט 2007 בין השעות 12:00-8:00 מזמינה אתכם החברה להגנת הטבע לסיור ללא תשלום פתוח לכולם להכרת אזור ייחודי זה הנמצא בסכנת אמת תחת גלגלי הפיתוח.
הסיפור הזה של חוק הקסדות, מעבר לעניין עצמו שהוא די טיפשי, מגלם עניין עקרוני על הקשר בין המחוקק לבין האזרח. עולה השאלה מהו החופש של שיקול הדעת של אזרחים לגבי בריאותם? האם אפשר להגביל את שיקול הדעת הזה? ואם כן באלו מקרים?
חוק הקסדות הוא דוגמא נהדרת איך המחוקק נכנס "לתחתונים" של האזרח, המחוקק אומר כאן בעצם אתה אזרח טיפש אני כמחוקק יודע יותר טוב ממך מה "טוב" לך, ואני לא אתן לך שום שיקול דעת.
לביטול שיקול הדעת של האזרח לגבי בריאותו יש מסר כפל, מסר של נחיתות שיקול דעתו על פני שיקול הדעת של הרשות ומנגד יש מסר של הסרת האחריות מן האזרח על מעשיו, "אני שמיתי קסדה לא אמרו לי שצירך לרכב בזהירות", ולכן אם הקסדה לא הצילה אותי אז הממשלה אשמה.
מדובר בחוק טיפשי, מגלומני וגורף, בעולם רק ב3 מדינות קיים חוק קסדות גורף כמו החוק החדש, אוסטרליה, ניו-זילנד ודרום אפריקה. במדינות אירופה שבה תרבות האופניים משגשת בשנים האחרונות אין חוק כזה, באוסטרליה למשל התגלה שמספר הרוכבים ירד ב40% לאחר חקיקת החוק. האבסורד בכל הסיפור שמחקרים שנעשו באוסטרליה לא הראו שום ירידה במספר ההרוגים לאחר חקיקת החוק. מחקרים אחרים שנעשו בעולם לגבי בטיחות רוכבים מוכחים כי הגרום המשפיע ביותר על בטיחות הרוכבים הוא מספרם, ככול שיש יותר רוכבים יש פחות הרוגים.
אבל למה לעצור עם חוק הקסדות? למה לא לחייב רוכבי אופניים לרכב רק על אופניים עם בלמים תקנים(רצוי מסוג דיסק)? למה לא לחייב את הרוכב ללבוש בגד מחזיר אור? או לשים וינקרים?
אם כבר אביזרי בטיחות לטובת הרוכב, למה לא לחייב אותו להעביר את האופניים טסט שנתי, שבו יבדקו כל אביזרי הבטיחות? ואולי גם לחייב ברישיון רכיבה? הרי לא יתכן שירכבו ברחוב ישראל רוכב אופניים לא מיומנים שיפגעו בעצמם.
יקפצו אנשים ויגידו, אבל במכוניות יש חובה לחוגר חגורה, גם זה דרקוני?
ההבדל לטעמי שנהיגה ברכב מנועי היא פריבילגיה, שדורשת יכולות נלמדות על כלי שיכול לגרום נזק קשה לשאר משתמשי הדרך אם נוהגים בו ללא מיומנות. פריבילגיה זו כמובן מותנית ברישיון, ולכן יש היגון בהתקנת תקנות למען המשך השימוש בפריבילגיה לנהוג ברכב מנועי.
יקפצו אחרים ויגידו זה לטובת הרוכבים?
יפה שהכנסת דאוגת לבריאות הרוכבים, אבל למה להסתפק רק בקסדות? אולי השוטר צריך לבדוק את הבלמים של האופניים? גם זה עניין בטיחותי. ואם כבר בריאות למה לא להפסיק את נסיעת הרכבים המזהמים בעיר? גם הם פוגעים בבריאות הרוכבים. ומה עם המדרכות העקומות ושאר המכשולים? שגם הם יכול לפגוע בבריאות הרוכבים. ואם באמת רוצים לדואג לבריאות הרכובים למה לא לאסור בכלל נסיעה של מכוניות הרי הן הקוטלות מספר אחד של רוכבי אופניים, ושום קסדה אופניים לא תמנע פגיעה קשה בתאונה עם מכונית.
יש לזכור שעם הטיעון דאגה לבריאות האזרחים אפשר ללכת רחוק מאוד, ולהגיע למחוזות שנצטער על שהגיענו אליהם. למשל מחר רופאים יאמרו שזה טוב לבריאות לקחת כל בוקר ויטמין C,B וZ למה שלא יחייבו בחוק את כל האזרחים לקחת אותם? ומי שלא יעשה זאת יקבל קנס. ולמה לא לחייב בחוק חולה לקחת את התרופות שהרופא רשם לו? הרי זה לבריאותו מה רע בזה?
מה שרע בזה שמדינה חופשית ודמוקרטית דוחפת את האף למקומות שהיא לא צריכה, הופכת למדינת צבא, שבה אזרחים הופכים לחיילים חסרי שיקול דעת, ששגרת חייהם מתנהלת לפי פקודות.
רבים מאזרחי ישראל היו בצבא, ויודעים את המשמעות של שלילת שיקול הדעת בדברים הבסיסיים ביותר כמו מה ללבוש מתי להתגלח או איך להסתפר, אנו מקבלים את המשמעת הצבאית כהכרח למען הפעל כוח יעילה במקרה הצורך. אבל למה להפוך את כל שיגרת יומנו האזרחית לשגרה צבאית?
לאופניים וכלים גלגליים דומים אין צורך ברישיון(היום) ואדם יכול להשתמש בהם כרצונו לרכב בחוף ים, בפארק, על המדרכה ועל בכביש. אפשר וצריך להשאיר לאזרח את שיקול הדעת אם הוא רוצה לחבוש קסדה ובאיזה מקרה. לא צריך להרוג את ההנאה ברכיבה על האופניים ע"י חוקים ותקנות טיפשיים שלא יהיה אפשר לאכוף ורק יגרמו לאנשים להרגיש שהם עבריינים בלא עוול בכפם.
אני תוהה האם אולי באמת הגיע הזמן לחוקק חוק נגד מחוקקים מגלומנים ותאווי פרסום, שמחוקקים חוקים מיותרים שרק מגברים את המיאוס של האזרחים מן הכנסת.
לפי סקר של מינה צמח בידיעות אחרנות מסוף השבוע האחרון מפלגת הירוקים מקבלת 3 מנדטים לו הבחירות היו נערכות היום.
לפי מידע שהיגע אילנו מפלגת הירוקים כבר כמה חודשים עומדת על 3 מנדטים ובחלק מן הסקרים אף יותר.
שמעתי את דבריו של ביבי נתניהו על ועדות התכנון, וקשה לומר שהתרשמתי. ועדות תכנון לא מזמינות שחיתות מה שמזמין שחיתות זה חוסר השקיפות של ועדות התכנון.
הרצון של מקבלי החלטות הבכירים בניהם נתניהו ואולמרט לבטל את ועדות התכנון משול לניסיון אנטי דמוקרטי לבטל את הכנסת.
תכנון במהותו הוא קניין הציבור או משאב ציבורי, שווי של קרקע בישראל לא נמדד באיכותה אלא בתכנון שיש לגביה.
כמו בכל העולם ועדות תכנון הם כלי דמוקרטי ממדרגה ראשונה, שבו נציגים נבחרים של התושבים מקבלים החלטות על קניין הציבור.
במשך עשרות שנים ועדות התכנון האלו היו עניין של מקורבים לצלחת למיניהם ויודעי סוד. היום בעידן האינטרנט ונגישת למידע נפתח פתח גדול לחשיפה של ועדות התכנון לאור השמש ולהפחית באופן ניכר את האפשרות לשחיתות.
מה שרוצים ברוני הנדל"ן של ישראל, שהחלטות יתקבלו בזריזות, בלי לערב את הציבור, עדיף בלי שהציבור ידע בכלל, ועדיף שלא תהיה נגישות ופיקוח ציבורי על החלטות ועדות התכנון.
וככה בשקט בשקט מתחת לרדאר הציבורי עוברות החלטות גורעות ומושחתות, וכולנו רואים את התוצאות של אותן החלטות כאשר אנחנו באים לים או מנסים למצוא פינת טבע חופשית מבניה.
השחיתות בועדות התכנון היא לא גזרה משמים, בהחלט אפשר להפחית אותה ע"י שקיפות מוגברת.
ראשית, יש לשנות מן הקצה אל הקצה את מודעות התכנון והבניה, לכותב אותi בשפת בני אדם נהירה, לפרסם אותם באינטרנט ולאפשר לתושבים לקבל התראות במייל לגביהן.
אולי האלמנט הכי מהותי שדורש שינוי זה שקיפות של דיוני ועדות התכנון והחלטות שהן מקבלות, יש לאפשר פתיחה לציבור של כל ועדות התכנון, לפרסם את כל הפרוטוקולים באינטרנט, לשדר בוידאו את הדיונים של כל הועדות בכל הרמות, למעט אולי את אלו שעסקות בעניינים נקודתיים, ולפרסם באופן שמי מה הצביע כל חבר ועדה.
כאשר חברי ועדה ידעו שציבור הבוחרים שלהם פוקח עין על פעילותם והציבור ידע בדיוק איך הם הצביעו, הם יזהרו לקבל החלטות שפוגעות באינטרסים ציבוריים אלו.
עניין נוסף חשוב הוא תגמול לחברי ועדה, לא רבים יודעים זאת אבל רוב חברי הועדות המקומיות לא מקבלים שכר על השתתפותם בדיונים. זה מצב שמזמין שחיתות או מזמין בריחה מאחריות, חבר ועדה שמקבל החלטות שלעיתם שוות עשרות מיליונים צריך לקבל תגמול. יש להתייחס לעניין כאל שירות, אנו מקבלים מחברי הועדה שירות של קבלת החלטות ולכן מגיע להם תגמול.
שינוי מבני של ועדות התכנון, יש לשקול שינוי מבני של ועדות תכנון, אני ממליץ להקים ועדות תכנון מרחביות שיחליפו חלק מן הפונקציות של הן של ועדות מקומיות והן של ועדות מחוזית, כמו-כן יש לבטל את כל הועדות המקומיות במועצות האזוריות ולהכפיף אותן לועדות מרחביות, שיהיו לפי תיחום גיאוגראפי, חברתי ואורבאני.
עניין חשוב לא פחות הוא מערבות הציבור בתכנון, על הרשויות המקומיות לפעול להגברת מעוברות הציבור בתכנון כבר מתחילתו, ולא בסופו בהליך של התנגדויות כמו היום. ככל שמתכננים ילמדו להקשיב לציבור וככל שיתקיים דיאלוג פורה בין כל בעלי העניין בתכנון כך ישתפר התכנון ואפילו סיכוי רב שהוא יתקצר.
ברור לי שבהרכב הפוליטי היום אין שום סיכוי שהדברים האלו יתוקנו, הפוליטיקאים במפלגות הגדולות מוחזקים בני ערובה של עסקנים פוליטיים סוג ז ומאכרים שמתפרנסים טוב מן הכשלים של מערכות התכנון בישראל. לכן ברור למה פוליטיקאים כמו אולמרט ונתינהו מתבטאים בצורה כזו הם יודעים שרק אם הם ינסו לעשות את הדבר הנכון ייפול עליהם צונמי של לחצים לא לפתוח את הועדות התכנון שמפרנסות כל כך הרבה פונקציונרים פוליטיים מושחתים.
ונקודה אחת לסיום לנתניהו, אנשים לא הולכים לגור בנגב מאלף ואחת סיבות, הטיעון הדמגוגי שהנגב יפרח ברגע שנפריט את הקרקע "ונייעל" את ועדות התכנון הוא מופרך בעליל. למה שלא תגיד מה הן הסיבות האמתיות להתבטאויות האלו שלך? תגיד שאתה רוצה להעביר את המשאבים והנכסים של ישראל במחיר נזיד עדשים לחבריך טייקוני ההון והנדל"ן ולנגב אין שום קשר לעניין.
הכל התחיל בסקר שערכה חברת אתרים, שגילה כי מצב הטיילת בתל אביב הינו בכי רע – בתגובה יזמה החברה תוכנית לבניית טיילת נוספת מעץ, עליה ישמעו בעלי המסעדות בקרוב – התוצאה: בתי העסק שפלשו לחוף ייסגרו זמנית, חלקם ייהרסו, ואחר כך הם יכונסו במתחמים סגורים ומוקטנים – מסעדת מאנטה ריי ובתי הקפה לה לה לנד ובננה ביץ' צפויים לעבור מתיחת פנים בכפייה
בשנים האחרונות פתחה עיריית תל אביב עשרות תיקים על חריגות בנייה לדיירים המתגוררים בפרויקט היוקרתי סי אנד סאן – פרגולות ללא אישור, מרפסות ללא היתר, בניית חדרים על חשבון מרפסת, סגירת מסדרון משותף בקיר גבס – רבים מהתיקים מסתיימים בהרשעה ובקנס גבוה, אך זה לא מונע מהדיירים להמשיך לבנות ללא אישורים – השבוע הגיע "ידיעות תל אביב" למקום וגילה חריגות בנייה רבות נוספות – אולם כאשר הגיעו נציגי העיריה לביקורת מנעה חברת הניהול של המקום כניסתם – העיריה מתכוונת לפנות לבית המשפט
בעשור האחרון מתחזק הידע המדעי המוכיח את השפעת מזהמים סביבתיים על התפתחותם של סרטנים שונים. המודעות לנושא בקרב הקלינאים היא חלקית ביותר.
בית הספר לבריאות הציבור, החוג לבריאות סביבתית ותעסוקתית, בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, האגודה למלחמה בסרטן והקואליציה לבריאות הציבור חברו יחד להזמנת אחד החוקרים המובילים בתחום להשתתף בסמינר זה.
אנו רואים חשיבות רבה בקידום המודעות לקשרי בריאות וסביבה הן בקרב הצוותים הרפואיים והן בקרב הציבור הרחב ומזמינים אותך לקחת חלק בסמינר זה
הסמינר יתקיים ביום ה' , 19.7.07 בשעה 15:00
באולם שלזאק בבניין הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר
אחרי ההפגנות והפגישות הרבות יש הסכמה בנושא הבריכה – היא לא תישאר בגודלה המקורי ורק אחת מפינותיה תיחתך – נשאר רק עוד מאבק אחד המעורר גלים קטנטנים: היכן ימוקמו המלתחות – ממובילות המאבק, מאירה מור: "חולדאי הבטיח שהבריכה תיפתח באפריל 2008"
RSS
אודותינו | על האתר | הצטרפות | התנדבות | לתרום | עצומות | תודות
דרכים ליצירת קשר | פנייה למנהל האתר | פנייה למפלגה
