הצריכה הגוברת בכלכלה הגלובלית המתפתחת דורשת שינוע מסיבי של מוצרים. למיליארדי המשאיות, רכבות, מטוסי מטען ואוניות סוחר יש השפעה אלימה במיוחד על הסביבה. לרז גודלניק יש כמה תובנות, ורעיונות
למאמר בNRG לחצו כאן…

חוששים ששכניכם יתקינו בדירתם אנטנה סלולרית ויחשפו אתכם לקרינה?. בדיקת עמותת אדם טבע ודין: החוק מאפשר לדיירים להחליט על שינוי תקנון הבניין, כך שאף דייר לא יוכל להתקין אנטנה בלי אישור כל יתר הדיירים
לכתבה בNRG לחצו כאן…

המשרד להגנת הסביבה התיר העברה של בוצה מהקישון המזוהם ממתכות כבדות לעומק הים. עמותת צלול: זו סכנה לבריאות. המשרד להגנת הסביבה: הדבר אינו נוגד את אמנת ברצלונה
לכתבה בYNET לחצו כאן…

משרד הפנים אישר לחברת קוקה קולה שימוש בחוף ניצנים למשך 21 יום, בתנאי שיישמר מעבר חופשי לציבור ברוחב 20 מטר מקו המים
לכתבה בNRG לחצו כאן…

גל"צ: במסמך פנימי של חברת לידקום, המתקינה אנטנות עבור סלקום, מפורטות הוראות ברורות לעובדים כיצד לא לבלוט בשטח
לכתבה בוואלה לחצו כאן…

כפר הנופש, שהקמתו תעלה 50 מיליון דולר, אושר לבנייה לפני חודש למרות התנגדויות של 40 אלף איש * הכפר ישתרע על כ-100 דונם, כ-50 מטר מקו המים
לכתבה בגלובס לחצו כאן…

"זה אירוס הביצות, בחסות קוקה-קולה" המשפט הזה הוא לא בדיחה מפיו של טל פרידמן בדמותו של חזקי מדריך הטיולים ההזוי בתוכנית ארץ נהדרת, אלא משפט שיתכן ונשמע ממדרכי טבע אמיתיים.
אנשים רבים בעולם וביניהם אנשי סביבה, רואים בתרבות הצריכה ובשעבוד למותגים גלובליים אחת מן הרעות החולות של העולם המערבי. בשבוע האחרון התפרסם שהחברה להגנת הטבע חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת קוקה-קולה.
קוקה-קולה אינה עוד חברה אלא סמל לתרבות הצריכה ולדורסנות האמריקנית והחברה להגנת הטבע אינה סתם ארגון ירוק אלא ארגון הדגל של אנשי הסביבה בישראל. 
אני מבין שמדובר בשיתוף פעולה מוגבל, אבל יש כאן סמליות חזקה, הנה בא לו אריה המסחור האדום מאמריקה ובלע את הצפרדע הירוקה של שמירת הטבע בישראל.

אך אין המדובר רק בסמליות אלא במשקולת של ממש בקידום נושאים סביבתיים בישראל. כבר היום יהיה לשיתוף פעולה הזה השפעה רעה במספר תחומים. למשל, בימים אלו עומד להחלטה נושא פסטיבל קוקה-קולה בחוף בניצנים. או חרם הצרכנים שהכריזה, ובצדק, החברה להגנת הטבע על מתחרה של קוקה-קולה חברת עין-גדי. או בשאלה האם להכיל את חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים.

לפני מספר שבועות, השר גדעון עזרא אמר "אני רוצה להציע לבעלי המאה של ישראל את האפשרות לפתוח את הכיס ולאמץ גנים לאומיים. למשל, סמי עופר יכול לאמץ את מצדה, חברה גדולה תאמץ אתר גדול וחברות קטנות יאמצו גנים קטנים."
אני תוהה מה תעשה החברה להגנת טבע מול הרעיון הטיפשי של השר עזרא, איך היא תוכל לצאת נגדו כשהיא עצמה בוחשת בקדרת המסחור?

חברות מסחריות רואות בארגונים סביבתיים איום שקשה להתמודד איתו, לחברות קשה להתמודד מול הטיעונים הציבוריים הצודקים שתדיר מעלים נגדם אנשי הסביבה. הטענות הללו גורמת נזק לחברות בכך שהן מחזקות את התחושה בקרב לקוחותיהן שאין הן אלא חברות דורסניות שעוסקת יותר בשטיפת מוח מאשר ביצרת מוצר שעונה על הצריכים שלנו.
כנראה שאין הרבה מה להגיד מול טיעון שהוא צודק, אז אם אי-אפשר להתווכח אז אולי צריך להשתיק את הצד השני.
אין דבר יותר אפקטיבי משיתוף פעולה עם ארגון ירוק, כמובן שצובעים את שיתוף הפעולה הזה בצבעים חברתיים וסביבתיים. הפרס הקטן הוא שקצת נהנים מן התדמית הנקייה של הארגון הירוק, אבל הפרס הגדול שהוא המטרה האמיתית, היא נטרול של גורמים עם פוטנציאל נזק, כמו אנשי הסביבה, כדי לא לפגוע ברווחי החברה. וזה מצליח להם, הנה אני יושב וכותב מאמר נגד החברה להגנת הטבע במקום לעסוק בסילוק חברה משקאות אחרת שהשתלטה על חוף בהרצליה. כל בר דעת מבין את הרווח של קוקה-קולה משיתוף פעולה זה, פחות ברור מה יש לחברה להגנת הטבע להרוויח? אולי היא פועלת לפי הפתגם
 "if you can’t beat them join them"?

אין להפחית במשמעות צעד זה, החברה להגנת הטבע מלאה באנשים אכפתיים, אבל כארגון היא עומדת היום בנקודת מפנה.
האם לשיטתה נגמר המאבק הסיזיפי והמעייף על דמותה של הארץ, והגיעה הזמן "לקצור את הפירות", ללבוש שמלה סקסית אדומה במקום סנדלים מהוהים ולזכות בכמה דקות של "תהילה" בזמן צפיית שיא?   
אני יכול רק להצטער שבחומה שעומדת מול השתלטות המסחור על חיינו נפער סדק גדול, אבל אני בטוח שאם לא יהיו שם אנשי החברה להגנת הטבע יהיו שם אנשים אחרים לא פחות טובים.

*הכותב דרור עזרא, פעיל סביבתי וחבר בהנהגת מפלגת הירוקים

הבשורה הטובה היא, שבעוד כחודשיים, בספטמבר, ייצא משרד משרד השיכון במבצע להעברת מאות אלפי דירות מבעלות מינהל מקרקעי ישראל לבעלות פרטית. הבשורה הרעה היא, שמדובר בשינוי שאינו עוסק בעיקר, שהוא: הנזק הגדול שהמינהל מסב לציבור.
למאמר בהארץ לחצו כאן…

בעמק החולה התגלה זן נדיר של ציפורים, שקיננו עד כה רק בעיראק. שטח הקינון החדש בישראל עשוי למנוע הכחדת המין
לכתבה בוואלה לחצו כאן…

השפדן מעריך: הפסקת הזרמת הבוצה לים תידחה בשנה וחצי. מתקן השריפה יתחיל לפעול רק בשנת 2010. עמותת "צלול" בתגובה: קיים פתרון אחר
לכתבה בNRG לחצו כאן…