הפרס הוענק לקיבוץ לוטן על ידי הסניף האירופאי של הרשת הבינלאומית לכפרים אקולוגיים בזכות פעילותו בתחום הבנייה האקולוגית, טיפול בחומרי פסולת וחינוך סביבתי
לכתבה בNRG לחצו כאן…

באוניברסיטת קליפורניה החלו לאסוף נתונים על זיהום אוויר בעזרת יונים הנושאות על גבן מכשירי בדיקה מיוחדים
לכתבה בNRG לחצו כאן…

תוצאות בדיקות שנערכו למשקאות המיוצרים על ידי פפסיקו וקוקה קולה בהודו העלו כי הם מכילים שאריות של חומרי הדברה המגיעים ממי השתיה המזוהמים בהודו. שתי חברות הענק פצחו מיד בקמפיין לטיהור שמן וגייסו את מיטב שחקני בוליווד לכך, אולם רז גודלניק סבור כי הכתם הזה לא יימחה כל כך מהר
לכתבה בNRG לחצו כאן…

סיעת הירוקים מבקשת מהיועץ המשפטי לממשלה לבחון את הנושא שנית בטענה כי מהמתנגדים לתוכנית הוסתרו פרטים מהותיים

לדרישת סיעת "הירוקים" בעיריית תל-אביב-יפו, התקיים לפני כשנתיים "שימוע ציבורי" בעניין עתיד כיכר רבין, והציבור אכן הביע את מחאתו והתנגדותו הנחרצת לתוכנית. החלטת הועדה המחוזית לאישור החניון התקבלה מבלי להתייחס לשימוע הנ"ל.

כיכר רבין

מספר מקומות החנייה בתוכנית שאושרה הופחת במחצית, חניון שכזה ישנה את אופיה של ככר העם. מעבר לכך, הדבר מעלה בספק את נחיצותו וכדאיותו של חניון מתחת לכיכר רבין. זאת ועוד, באם יוקם החניון, תהיה לו השלכה חמורה על הכיכר והסביבה, שהרי פתחי הכניסה והיציאה שיבנו על הכיכר וסדרי התנועה באזור, יהפכו את חיי התושבים לגיהנום ויחריפו את בעיית זיהום האוויר והרעש.

לא ברור למי נחוץ חניון נוסף בכיכר – בוודאי לא לתושבי העיר ת"א-יפו. סביב הכיכר קיימים חניונים, לעיתים ריקים למחצה, כך שאין צורך בחניון נוסף שתהיה לו השלכה חמורה על אחד מהנכסים הגדולים של הציבור ושיהפוך את העיר לתלויה ברכב הפרטי על חשבון התחבורה הציבורית והרכבת התחתית בעתיד.

מאחר והועדה המחוזית שאישרה את הקמת החניון ניצלה את המצב לקביעת עובדות בשטח, בעוד דעתו של הציבור נתונה כל כולה למערכה בלבנון, אנו מבקשים ממך להורות לועדה המחוזית לתכנון ולבנייה לקיים דיון חוזר על עתיד הכיכר.

לקראית המכתב[PDF] שנשלח ליועץ המשפטי לחצו כאן…

גם השנה תוכנית מענקי פורד וקרן של"י הכריזו במשותף על קטגוריה מיוחדת לילדים ונוער העוסקים באיכות הסביבה ושימורה וכן על קטגוריה בנושא רכב ותשתיות
לכתבה בNFC לחצו כאן…

החברה להגנת הטבע פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז בדרישה למנוע שינויים בחוק התכנון והבנייה באמצעות חוק ההסדרים מנכ"ל החברה: חוק ההסדרים אינו הפלטפורמה המתאימה לביצוע השינויים
לכתבה בNFC לחצו כאן…

פרקליטות המדינה מבקשת מביהמ"ש לאסור לאלתר את המשך פעילות חוות הדגים "דג סוף" במימי מפרץ אילת
לכתבה בNRG לחצו כאן…

אחת הסיבות למצב הוא המספר הגדול של תושבי הצפון שנפשו בים. החופים המלוכלכים ביותר הם חוף געש וחוף פולג-ארגמן
לכתבה בוואלה לחצו כאן…

הגז שישמש את תחנות רידינג ואשכול יסופק ע"י חברת ים תטיס. המחיר: כמעט כפול מזה שמשלמת היום חברת החשמל לחברה.
לכתבה בוואלה לחצו כאן…

בימים האחרונים אנו שומעים שוב ושוב מאנשי ביטחון כי קיצוצים בתקציב הביטחון גרמו לאי-אילו קלקולים של המערכה הצבאית הנוכחית. כאילו אומרים לנו "אנחנו אשמים? מה פתאום – אתם אשמים!".
כן "אתם" שרוצים יותר תקציבים לרווחה, יותר תקציבים לחינוך ויותר תקציבים לפארקים ואיכות סביבה.

תקציב הביטחון שואב מידי שנה עשרות מיליארדים מכספי משלם המסים הישראלי, האם הערפול על תקציב הביטחון מוצדק בעידן הנוכחי? האם התירוץ לא לתת לאויבי ישראל שביב מידע, מצדיק הסתרה של מרכיב כל-כך חשוב בחיים כאן מפני הציבור הישראלי?

התשובה שלי היא לא.

יש הרגשה לא נוחה שתקציב הביטחון שתחת מעטה סודיות, הוא כמו חור שחור ששואב עוד ועוד תקציבים, בלי לדעת למה, כמה ולאן, במין “אינרציה” כזו שאין עליה שליטה.

סמל צה"ל

לא ייתכן שמידי אוגוסט נשלפים תסריטי אימה ביטחוניים, כדי לפעיל לחץ על נבחרי הציבור לא לקצץ בתקציב הביטחון.
לא צריך להיות פרשן צבאי, כולם יודעים שהיום סביב ישראל יש בעיקר כוחות צבאיים עניים, עם ארסנל עני.
בוא נודה על האמת, חיזבאללה הוא כוח צבאי עני עם ארסנל עני שהתמודד עם צבא עשיר עם ארסנל עשיר ושרד. כולם מבינים שהתוצאה שאפשר היה לצפות מצה"ל תהיה הרבה יותר טובה, מן התוצאה שהתקבלה.

יתכן שאי-השקיפות הזיקה למערכת הביטחון, יתכן שבכך שמערכת הביטחון יודעה שתקציב נשאר מחוץ לדיון הציבורי שאלות תקציביות מרכזיות לא באות לדיון אמיתי שהציבור שותף לו. אולי בגלל שמערכת הביטחון יודעת שהיא פתורה מלשכנע את כלל הציבור וצריכה לשכנע לכל היותר כמה עשרות אנשים מתאמצת פחות להיות יעילה וחסכונית.
זה לא סוד כל מי ששירת בצבא בסדיר או במילואים יודע שיש בזבוז בצבא ואפילו בזבוז די ניכר.

בקיצור אלו הדברים שאני כחייל מילואים וסדיר שראיתי והטרידו אותי:

• יש הרבה יותר מידי אנשי קבע מיותרים
• הרבה יותר מידיי פונקציות אזרחיות מנוהלות ע"י הצבא( למשל תחזוקה של כלים מנועיים, וציוד אלקטרוני, וכו..)
• תעסוקות מבצעיות של חיילי מילואים
• תנאי פרישה מפליגים ובלתי הגיוניים(למה איש קבע שאינו לוחם מקבל פנסיה מלאה בגיל 45?)

אני כמשלם מסים רוצה לדעת, כמה כסף הולך על שכר, כמה הולך לחיל האוויר, כמה לחילות היבשה, כמה למודיעין וכו…
אני גם רוצה לדעת שלא חותכים את תקציבי הפיתוחים הטכנולוגים, רק כדי לא לפגוע בתנאי השכר של אנשי הקבע. בכלל למה לא להפריד את התקציב הפיתוחים הטכנולוגיים כתקציב רב שנתי נפרד?

המשרד לאיכות הסביבה

נתון מעניין שמופיע במסמך באתר משרד האוצר על תקציב הביטחון, הגידול מידי שנה(200 מיליון) של תקציב גימלאות משרתי הקבע(4 מיליארד היום!) שווה לתקציב המשרד לאיכות הסביבה כולו!
לשם השוואה באמריקה שלא מתקמצנת על ביטחון תקציב איכות הסביבה הפדראלי בלבד ב2006 הוא 2% מתקציב הביטחון, בישראל 2006 תקציב איכות הסביבה הוא 0.5% מתקציב הביטחון.
נתון מעניין אחר, תקציב הביטחון האמריקני הוא(450 מיליארד ) רק פי 10 מהתקציב הישראלי (45 מיליארד).
אגב, לפי אותו מסמך מופיע סוכם של מיליארדים כסיוע לתעשיות הביטחוניות, אפשר לתהות אם סוכם זה יקוצץ לאור קצב הזמנות הצפוי בזמן הקרוב?

כאשר תקציב הביטחון הוא קופסא שחורה, זה מסרס כל דיון אמיתי בשאלות מרכזיות של תיעדוף של סעיפים תקציביים אחרים. האם כמדינה אנו מחליטים לשים דגש על נושאים כמו חינוך, רווחה, בריאות, תשתיות או איכות הסביבה.
כפי שראינו בחודש האחרון לאויבים שלנו מידע רב ואינטימי עלינו, שקיפות, אפילו לא מלאה, של תקציב הביטחון לא תזיק לישראל, ואולי אף תתרום לצבא.

לפי כל הפרשנים הכלכליים, ישראל בעלת התקציב הביטחון הגדול ביותר יחסית לתל"ג בעולם המערבי.
אולי זה מוצדק ואולי לא, הקרדיט של משרד הביטחון נגמר, התקציב חייב להיות מלובן בשקיפות בשיח הציבורי.

*הכותב חבר בהנהגת מפלגת הירוקים