ארכיון הנושא 'פוליטיקה ירוקה'

המשטרה והממשלה בשירות יבואני המכוניות

יום שני, 08 ליוני 2015   מאת:

המכוניות הפרטיות בישראל הם ענף כלכלי מרכזי, כל שנה הענף הזה מגלגל עשרות מיליארדי שקלים, מדובר בענף כלכלי שמקיף תחומים רבים, יבוא כלי רכב, דלק, ביטוח, תחזוקה, רישוי, בניית כבישים, חניונים ועוד.

על הענף הכלכלי הזה מרחף "שד" והשד הזה נקרא אופניים חשמליים, למה האופניים החשמליים כל כך מפחידים את בעלי האינטרסים הכלכלים הקשורים לענף הרכב?

התפקיד של כלי רכב הוא להעביר אנשים מנקודה לנקודה בצורה יעילה וזולה. אם משווים בין מכוניות פרטיות לאופניים חשמליים בתוך הערים, אזי אופניים חשמליים הן יעלים יותר, והן זולים לאין שיעור ממכוניות.

אופניים חשמליים, לא צורכים דלק, לא דורשים ביטוח יקר (כמו של אופנועים), זולים לקניה ותחזוקה, לא דורשים מקומות חניה, ולא מזהמים את האוויר. למעשה מדובר בכלי תחבורה עירוני כמעט אידיאלי.

 

איך הפכו האופניים החשמליים לאויבי הציבור?

הטענה היחידה שאני שומע נגד האופניים החשמליים שהם "קוטלים חיים" כלומר מסכנים הולכי רגל, מדובר בטענה שקרית לחלוטין, הן פרטנית והן כללית. עד היום התפרסם מקרה אחד בו אדם איבד את חייו וגם זה לא ברור אם מדובר בתוצאה ישירה מהפגיעה או מסיבוך אחר.

באו נעמיד באותו מבחן את המכוניות, כל שבוע תאונות בין מכוניות פרטיות להולכי רגל הורגות כמה אנשים ופוצעות בצורה קשה עשרות רבות של אנשים. השימוש במכוניות פרטיות הורג באופן עקיף אלפי אנשים כל שנה כתוצאה מתחלואת זיהום אוויר. איך הפכו אופניים חשמליים לקטלניים? לא ברור!

יש בהחלט בעיה והיא התשתיות שמדינת ישראל והעיריות נותנות לתחבורת האופניים, למעשה מדינת ישראל והערים בכלל לא נותנות תשתית לרוכבי אופניים. במדינת ישראל כמעט ואין שבילי אופניים מופרדים מן המדרכה, רוב שבילי האופניים הם סימן על המדרכה, שגורמים להתנגשות בלתי פוסקת בין הולכי רגל לרוכבי אופניים.

היום דרך טיפוסית בתוך הערים מוקצת בערך בצורה הזו 80% מיועדים לנסיעת מכוניות, אוטובוסים ואופנועים, 10% לחניית מכוניות ו10% למדרכות. כל עוד אופניים לא זכו לשימוש נרחב לא הייתה להם השפעה על התנועה במדרכות, אבל כיום ברור לחלוטין שהשימוש המוגבר באופניים לא יכול הימשך על אותם 10% משטח הדרך שמשמש למדרכה, שמשמים בין היתר גם לצבת שולחנות בתי קפה וכדומה.

 

להקצות שבילי אופניים על חשבון המכוניות

המדיניות המסתמנת לדכא את השימוש באופניים היא שגויה ומטופשת, ואני חושד שהמניעים למדיניות הזו לא הכי נקיים מאינטרסים. המדיניות הנכונה היא חלוקה נכונה יותר של השימוש בדרך, במקום 90% למכוניות ו10% להולכי רגל – ל80% למכוניות, 10% לאופניים, ו10% להולכי רגל.

אולי לחלק מהקוראים זה ישמע "חילול הקודש" הערים לא חייבות לספק חניות בצדי הדרכים למכוניות, חניות שמכניסות עשרות מילוני שקלים לעיריות, אפשר וצריך לוותר על חניה בצדי הדרכים

כמובן שאני לא המצאתי כלום, אופניים הם חלק משמעותי מלא מעט ערים באירופה. למשל בקופנהגן(דנמרק), שקבעה החל מסוף שנות ה60 מדיניות ברורה של דיכוי שימוש במכוניות ועידוד השימוש באופניים, וזאת על רקע מחאה של הורים בדנמרק נגד דריסות ילדים ע"י נהגי מכוניות.

מה שאנחנו רואים היום הוא לא פחות מטירוף מערכות, במקום לקדם ולעודד שימוש באופניים חשמליים שהם כלי תחבורה אידיאלי לתנועה בערים, אנחנו רואים קמפיין תקשורתי ולוביסטי לדיכוי השימוש באופניים חשמליים.

 

השבט הלבן לא הבין שהשבט השחור מרגיש מה שהמשטרה עשתה לירוקים בכל הפגנה

יום שלישי, 05 למאי 2015   מאת:

המשטרה עמדה משעות הצהרים פרוסה בכל רחבי העיר נידות של המשטרה חנו בהפגנתיות על כיכר רבין הרגשה לאורך כל היום שזה מתקרב.

העולים מאתיופיה רואים הפגנות של ימין ושמאל , העירייה לוקחת כסף עבור הפגנות. השמאל והימין משקיע בציוד הגברה, בהבאת סלב. והמשטרה סוגרת את הרחובות המקיפים את הכיכר, ואז יוצא "הקיטור" בחדשות נותנים במה להפגנה.
המשטרה והעירייה ידעו שתהיה הפגנה אבל לתת במה למפגינים עם רמקול שמשהו יוכל לשלוט על המונים באמצעות קול את השכל הזה לא היה לממסד ולמשטרה.
__1_0541
כאשר המפגינים הגיעו לכיכר היה צריך פשוט רמקול אחד שהיה צריך להיות השופר של העדה האתיופית. וכך גם יכול להיות השופר של הממסד והמשטרה. במקום זה המשטרה שלחה פרשים וירתה רמוני הלם לעבר המפגינים. המשטרה פעלה הפוך מהמצופה במקום לכתר ולהשאיר את המפגינים בכיכר הם הוציאו אותם מהכיכר. רק רמקול קטן

פאר ויסנר
יו"ר מפלגת הירוקים

בקשה לפסול קמפיין המעודד הצבעה: תומך רק במפלגות הגדולות

יום שישי, 06 לפברואר 2015   מאת:

רשימת הירוקים הגישה בקשה לצו מניעה נגד קמפיין שלטי חוצות, אשר עושה שימוש בדמותם של ראשי הרשימות הגדולות. "פגיעה חמורה במפלגות הקטנות, ובהוגנות של מערכת הבחירות"

לפיד2

עוד טוען עו"ד עמיר מלצר, כי קמפיין שלטי חוצות זה מהווה פגיעה בעיקרון השוויון שנקבע בסעיף 4 לחוק יסוד הכנסת. "אין לנו מושג מי עומד מאחורי הקמפיין הזה, כתוב על המודעות שזה שירות לציבור, אבל זה בעיקר שירות למפלגות הגדולות. מדובר בשלטי חוצות ענקיים, בשווי מאות אלפי שקלים ובהיקפי חשיפה אדירים. יש כאן פגיעה חמורה במפלגות הקטנות, ובהוגנות של מערכת הבחירות, אנחנו מאוד מקווים שיו"ר ועדת הבחירות יפסיק את הקמפיין הזה בהקדם ויקבע פיצוי לשאר הרשימות"

לכתבה במעריב לחצו כאן…

שיטת דייג בעייתית גרמה לפציעה קשה של שחף

יום שלישי, 17 ליוני 2014   מאת:

אני תמיד משתדל לצלם דברים יפים, אבל לפעמים אין ברירה ואני נאלץ לצלם מפגיעים סביבתיים, כמו הסיפור העגום הזה.
לפני כמה ימים עברתי בחוף הרצליה מצפון לאפולוניה, וראיתי שחף פצוע, הוא היה חי עם קרסים חלודות תוקעות לו בראש, ניסתי לשחרר את החוט וראיתי שזה בלתי אפשרי ולא נותר מה לעשות חוץ מלצלם ולפרסם בתקווה שזה ישפע על מישהו ממקבלי ההחלטות.
התמונה לא פשוטה לצפייה, אחת הקרסים הייתה תקועה בעין של השחף ולכן אני מפרסם אותה בלינק מי שרוצה לצפות בה שילחץ על הלינק.

לצערי השחף הזה נפל קורבן לשיטת דייג בעייתית ביותר שאני רואה שמשתמשים בה בחופי הרצליה לדייג דגי בורי. מדובר בשטיה שבה הדייג מגלגל סביב חתיכת פיתה עשרות קרסים שקשורים בשרשרת צפופה, לא פעם ראשונה שאני שבעל חיים נופל קורבן לשיטת הדייג הזו, ראיתי בעבר צב ים שנתפס בשרשרת קרסים כזו.

אני חושב שצריך לאסור את השימוש בשיטת הדייג הזו ולאכוף בחומרה את האיסור.

[אני מזהיר שוב מצפייה בתמונה]
לחצו כאן לצילום של השחף הפצוע

פגמים מערכתיים בועדות התכנון הובילו להולילנד

יום רביעי, 02 לאפריל 2014   מאת:

בחמש שנים האחרונות הייתי חבר בועדת התכנון בהרצליה, בזמן הזה נחשפה פרשת הולילנד והתנהל המשפט, ואם שואלים אותי אותם פגמים שלא עצרו את הולילנד עדיין קיימים, ותוכניות דוגמות הולילנד ממשיכות לקבל אישורים.

מערכת קבלת החלטות תכנונית טובה, היא מערכת שקופה, שכוללת מגנוני בקרה טובים, ומקבלי החלטות מקדישים לתפקידים את מלאו תשומת הלב.

במשך השנים הייתי מעורב בצורה אינטנסיבית בהליכי תכנון הן כפעיל סביבתי מחוץ למערכת והן כחבר ועדת תכנון שמקבלת החלטות במיליארדים. על סמך הניסיון הזו יש לי כמה תבונות איך אפשר לתקן את המערכת כך שיהיה קשה מאוד עד בלתי אפשר להקדם ולהעביר פרויקט כמו הולילנד.
olmert_shark1

1. שקיפות
הדבר הכי חשוב שכל מערכת שלטונית יכולה לחסן את עצמה מפני שחיתות היא לחשוף כמה שיותר מידע ואת כל סוגי המידע קרוב כל האפשר למועד יצירתו, למשל מידע מקיף על תוכניות זמן מספיק לפני שהן מגיעות בכל השלבים לדיון בועדות תכנון, פרסום סדרי יום של הועדות לפני קיום הדיונים, לאפשר לציבור להעשיר את חברי הועדה במידע לפני קבלת החלטות, צילום ישיבות הועדה בוידאו, ופרסום הצילומים בסמוך לקיום הישיבה, זאת כדי שיהיה לדיונים תיעוד אותנטי, וגם ירתיע את מקבלי החלטות מהתנהלות לא ראויה.

2. תגמול כספי לחברי ועדה מקומית
אחד האבסורדים הכי גדולים במערכת התכנון היא שחברי ועדה מקומית שבכל חודש מקבלים החלטות בשווי מיליארדי שקלים לא מקבל שום תגמול כספי לשעות הרבות שהם משקיעים בתפקידים, זה אבסורד כי האנשים האחרים שמעורבים במערכת התכנון מקבלים שכר גבוה,(עו"דים, אדריכלים, יועצים, פקידים וכו' ) אבל היחידים שלא מקבלים תגמול כספי על עבודתם הם מקבלי החלטות עצמם, לאי מתן שכר יש אפקט כפול הראשון זה חוסר הרצון להשקיע זמן בנושא מעבר למינימום הנדרש, וכך לא לקיים דיונים ראויים, והשני זה הפיתוי לקבל תגמול כזה או אחר "מתחת לשלוחן".

3. מתן סיוע משפטי ותכנוני לחברי ועדה
היום יש אפשרות לשני חברי ועדה תכנון להגיש ערר על החלטות וגם לעתור לבית המשפט, הבעיה שחברי הועדה כאלו לא זוכים לשום תמיכה מקצועית לא ע"י עורכי דין, ולא יועצי תכנון. חבר ועדה שמערער ורוצה תמיכה מקצועית כזו חייב לממן זאת מכיסו. לדעתי יש אינטרס של המדינה לממן סיוע משפטי ותכנוני לחברים אלו, אפשר לעשות זאת דרך הסנגוריה הציבורית שהיא גוף שהוכיח את עצמו בשנים האחרונות.

4. תגמול לעותרים ציבוריים
כאשר מדובר באינטרסים פרטיים ברוב המקרים חברי ועדה מקבלים מידע משני צדדים והחלטות הן הרבה יותר מאוזנות, כאשר מדובר באינטרסים ציבוריים חברי ועדה בד"כ מקבלים רק צד אחד, במקרים בודדים יש אנשים או ארגונים שאין להם אינטרסים כלכלים אשר מביאים בפני חברי הועדה את הצד השני(הציבורי) כדי לעודד זאת אפשר וצריך לתת תגמול כספי לאותם גורמים שמביאים מידע רלוונטי לחברי ועדה והועדה מקבלת אותו. כך יהיה אפשר לתת הן לארגונים האלו תגמול על השירות שהם נותנים לציבור וגם לשפר את המידע המקצועי שחברי הועדה מקבלים בנושאים ציבוריים.

5. שינוי בהרכב של ועדות מחוזיות
היום רוב חברי ועדות מחוזיות הן פקידים ממונים ע"י שרים וראשי ערים, המצב הזה הוא לא טוב ומביא ללחצים פוליטיים על הפקידים, ומן הצד השני לתופעות של קשר "שמור לי ואשמור לך" בין ראשי הערים. אני סבור שרוב חברי ועדה מחוזית צריכים להיות נבחרי ציבור, היה עדיף שאלו יבחר ע"י הציבור כל חמש שנים במהלך הבחירות המקומיות, אבל אפשר לעשות זאת ע"י מינוי כמה נציגים של חברי מועצה מן האופוזיציה במחוז.

6. שינוי בועדות הערר
האפשרות לערר על החלטות ועדה מקומית היא חיובית ולא פעם ועדות ערר מוכיחת את עצמן, עם זאת נתקלתי לא ביחסים מורכבים בין חברי ועדות ערר לבין נציגי הועדות המקומיות, לדעתי המצב היום שיו"ר ועדת ערר מחוזית הוא ורוב חברי הועדת ערר הם קבועים במשך שנים הוא בעיתי, אני סבור שהרכב ועדות ערר צריך להיות משתנה, להקים "פול" של חברי ועדה וכאלו שמתאמים להיות יו"ר ועדת ערר ולקבוע הרכבים משתמים לכל יום דיונים.

שחיתות במערכות התכנון הן לא גזירה משמים, אפשר וצריך לחסן מפניהן, אולי זה לא ימנע שחיתות לחלוטין אבל תיקון למערכת יכול להביא לצמצום ניכר של התופעה. אני חייב לומר שלצערי, השינויים ששר הפנים מביא לאחרונה הם במגמה הפוכה להחליש את מנגנוני הבקרה על ועדות התכנון במקום לחזק את המנגנונים הללו וכך למנוע שחיתות.