הנפט הגולמי דלף כתוצאה מתקלה בצינור הנפט של קצא"א ליד באר אורה, כ-20 ק"מ מצפון לאילת. חלק מכביש הערבה נסגר. חשש לפגיעה בבעלי חיים נדירים בשמורת עברונה הסמוכה. "תוצאה ישירה של תכנון לקוי"

ממפלגת הירוקים נמסר: "הנזק הסביבתי מן הדליפה היא תוצאה ישירה של תכנון לקוי שלא מתחשב בסביבה. בתכנון נכון נזקים כאלו היו יכולים להימנע. העובדה שבזמן אירוע כזה אין שר להגנת הסביבה היא כישלון חמור של ראש הממשלה, אנחנו קוראים לראש הממשלה למנות מיד שר, שיטפל באירוע ובתוצאותיו"

לכתבה בוואלה לחצו כאן…

תוכנית מתאר להגנת מצוק החוף מפני תהליכי התמוטטות תוצג היום למועצה הארצית לתכנון ובנייה, במטרה לבלום קריסת מבנים ופגיעה במתרחצים

לקראת הדיון בתוכנית המתאר שלח דרור עזרא ממפלגת הירוקים פנייה ליושב ראש המועצה הארצית תכנון ובנייה ובה הזהיר מפני ההשלכות של חלק מפתרונות המיגון המוצע ובהם אלו שבהם נעשה שימוש באתר אפולוניה בהרצליה. לטענת עזרא, תושב העיר ופעיל להגנת החופים בעיר, באזור סוללת הסלעים באפולוניה נמשכות המפולות במצוק, והזרמים החוזרים מהסוללה שהוקמה, גרמו לסילוק החול מחוף סמוך ובכך חשפו את המצק להתמוטטות המצוק. עזרא גם מחה על כך שתוכנית המתאר מוצגת מבלי שתהיה אפשרות להגיש לה התנגדויות מטעם הציבור.

לכתבה באתר הארץ לחצו כאן

 

אני תמיד משתדל לצלם דברים יפים, אבל לפעמים אין ברירה ואני נאלץ לצלם מפגיעים סביבתיים, כמו הסיפור העגום הזה.
לפני כמה ימים עברתי בחוף הרצליה מצפון לאפולוניה, וראיתי שחף פצוע, הוא היה חי עם קרסים חלודות תוקעות לו בראש, ניסתי לשחרר את החוט וראיתי שזה בלתי אפשרי ולא נותר מה לעשות חוץ מלצלם ולפרסם בתקווה שזה ישפע על מישהו ממקבלי ההחלטות.
התמונה לא פשוטה לצפייה, אחת הקרסים הייתה תקועה בעין של השחף ולכן אני מפרסם אותה בלינק מי שרוצה לצפות בה שילחץ על הלינק.

לצערי השחף הזה נפל קורבן לשיטת דייג בעייתית ביותר שאני רואה שמשתמשים בה בחופי הרצליה לדייג דגי בורי. מדובר בשטיה שבה הדייג מגלגל סביב חתיכת פיתה עשרות קרסים שקשורים בשרשרת צפופה, לא פעם ראשונה שאני שבעל חיים נופל קורבן לשיטת הדייג הזו, ראיתי בעבר צב ים שנתפס בשרשרת קרסים כזו.

אני חושב שצריך לאסור את השימוש בשיטת הדייג הזו ולאכוף בחומרה את האיסור.

[אני מזהיר שוב מצפייה בתמונה]
לחצו כאן לצילום של השחף הפצוע

בחמש שנים האחרונות הייתי חבר בועדת התכנון בהרצליה, בזמן הזה נחשפה פרשת הולילנד והתנהל המשפט, ואם שואלים אותי אותם פגמים שלא עצרו את הולילנד עדיין קיימים, ותוכניות דוגמות הולילנד ממשיכות לקבל אישורים.

מערכת קבלת החלטות תכנונית טובה, היא מערכת שקופה, שכוללת מגנוני בקרה טובים, ומקבלי החלטות מקדישים לתפקידים את מלאו תשומת הלב.

במשך השנים הייתי מעורב בצורה אינטנסיבית בהליכי תכנון הן כפעיל סביבתי מחוץ למערכת והן כחבר ועדת תכנון שמקבלת החלטות במיליארדים. על סמך הניסיון הזו יש לי כמה תבונות איך אפשר לתקן את המערכת כך שיהיה קשה מאוד עד בלתי אפשר להקדם ולהעביר פרויקט כמו הולילנד.

1. שקיפות
הדבר הכי חשוב שכל מערכת שלטונית יכולה לחסן את עצמה מפני שחיתות היא לחשוף כמה שיותר מידע ואת כל סוגי המידע קרוב כל האפשר למועד יצירתו, למשל מידע מקיף על תוכניות זמן מספיק לפני שהן מגיעות בכל השלבים לדיון בועדות תכנון, פרסום סדרי יום של הועדות לפני קיום הדיונים, לאפשר לציבור להעשיר את חברי הועדה במידע לפני קבלת החלטות, צילום ישיבות הועדה בוידאו, ופרסום הצילומים בסמוך לקיום הישיבה, זאת כדי שיהיה לדיונים תיעוד אותנטי, וגם ירתיע את מקבלי החלטות מהתנהלות לא ראויה.

2. תגמול כספי לחברי ועדה מקומית
אחד האבסורדים הכי גדולים במערכת התכנון היא שחברי ועדה מקומית שבכל חודש מקבלים החלטות בשווי מיליארדי שקלים לא מקבל שום תגמול כספי לשעות הרבות שהם משקיעים בתפקידים, זה אבסורד כי האנשים האחרים שמעורבים במערכת התכנון מקבלים שכר גבוה,(עו"דים, אדריכלים, יועצים, פקידים וכו' ) אבל היחידים שלא מקבלים תגמול כספי על עבודתם הם מקבלי החלטות עצמם, לאי מתן שכר יש אפקט כפול הראשון זה חוסר הרצון להשקיע זמן בנושא מעבר למינימום הנדרש, וכך לא לקיים דיונים ראויים, והשני זה הפיתוי לקבל תגמול כזה או אחר "מתחת לשלוחן".

3. מתן סיוע משפטי ותכנוני לחברי ועדה
היום יש אפשרות לשני חברי ועדה תכנון להגיש ערר על החלטות וגם לעתור לבית המשפט, הבעיה שחברי הועדה כאלו לא זוכים לשום תמיכה מקצועית לא ע"י עורכי דין, ולא יועצי תכנון. חבר ועדה שמערער ורוצה תמיכה מקצועית כזו חייב לממן זאת מכיסו. לדעתי יש אינטרס של המדינה לממן סיוע משפטי ותכנוני לחברים אלו, אפשר לעשות זאת דרך הסנגוריה הציבורית שהיא גוף שהוכיח את עצמו בשנים האחרונות.

4. תגמול לעותרים ציבוריים
כאשר מדובר באינטרסים פרטיים ברוב המקרים חברי ועדה מקבלים מידע משני צדדים והחלטות הן הרבה יותר מאוזנות, כאשר מדובר באינטרסים ציבוריים חברי ועדה בד"כ מקבלים רק צד אחד, במקרים בודדים יש אנשים או ארגונים שאין להם אינטרסים כלכלים אשר מביאים בפני חברי הועדה את הצד השני(הציבורי) כדי לעודד זאת אפשר וצריך לתת תגמול כספי לאותם גורמים שמביאים מידע רלוונטי לחברי ועדה והועדה מקבלת אותו. כך יהיה אפשר לתת הן לארגונים האלו תגמול על השירות שהם נותנים לציבור וגם לשפר את המידע המקצועי שחברי הועדה מקבלים בנושאים ציבוריים.

5. שינוי בהרכב של ועדות מחוזיות
היום רוב חברי ועדות מחוזיות הן פקידים ממונים ע"י שרים וראשי ערים, המצב הזה הוא לא טוב ומביא ללחצים פוליטיים על הפקידים, ומן הצד השני לתופעות של קשר "שמור לי ואשמור לך" בין ראשי הערים. אני סבור שרוב חברי ועדה מחוזית צריכים להיות נבחרי ציבור, היה עדיף שאלו יבחר ע"י הציבור כל חמש שנים במהלך הבחירות המקומיות, אבל אפשר לעשות זאת ע"י מינוי כמה נציגים של חברי מועצה מן האופוזיציה במחוז.

6. שינוי בועדות הערר
האפשרות לערר על החלטות ועדה מקומית היא חיובית ולא פעם ועדות ערר מוכיחת את עצמן, עם זאת נתקלתי לא ביחסים מורכבים בין חברי ועדות ערר לבין נציגי הועדות המקומיות, לדעתי המצב היום שיו"ר ועדת ערר מחוזית הוא ורוב חברי הועדת ערר הם קבועים במשך שנים הוא בעיתי, אני סבור שהרכב ועדות ערר צריך להיות משתנה, להקים "פול" של חברי ועדה וכאלו שמתאמים להיות יו"ר ועדת ערר ולקבוע הרכבים משתמים לכל יום דיונים.

שחיתות במערכות התכנון הן לא גזירה משמים, אפשר וצריך לחסן מפניהן, אולי זה לא ימנע שחיתות לחלוטין אבל תיקון למערכת יכול להביא לצמצום ניכר של התופעה. אני חייב לומר שלצערי, השינויים ששר הפנים מביא לאחרונה הם במגמה הפוכה להחליש את מנגנוני הבקרה על ועדות התכנון במקום לחזק את המנגנונים הללו וכך למנוע שחיתות.

כתבה מאוד מעניינת של 30 דקות על קופנהגן, בעיקר בנושא תכנון עירוני, וחשיבות של האופניים כעמוד השדרה של מערכת התחבורה.

יש הרבה מה ללמוד, במיוחד שיש לא מעט מאפיינים דומים בין גוש דן למטרופולין קופנהגן הן במבנה הטופוגרפי והם במספר התושבים.

במקום לפזר בבית חומרים מתאדים לטיפול ביתושים, או במקום למרוח על הגוף חומרים כימיים בעלי ריח חריף הדוחה יתושים, שלא לדבר על שימוש בתרסיסי הדברה כימיים, אנו ממליצים פשוט לכסות את החלונות ברשתות המונעות את כניסת היתושים.
לפני פיתוחהדברה אקולוגית תמיד הייתה קיימת בטבע ההדברה הביולוגית. ההדברה הביולוגית האמיתית ביותר כנגד יתושים היא להרבות את בעלי החיים הניזונים מהם כגון השממית. לכן, בפעם הבאה שאתם פוגשים שממית בבית תזכרו לספר לה באיזה חדר נתקלתם ביתוש.

עם בוא הקיץ מגיעים איתו גם התיקנים. גם במקרה של התיקן – הדברת פרעושים, הדברה טבעית הטובה ביותר היא המניעה. אם דאגתם לרשת את החלונות (ראה מניעת יתושים לעיל), לא תיתקלו בתיקן מעופף שטס לכם לתוך החדר ומשמיע זמזום כנפיים לא נעים. אולם התיקנים עדיין יכולים לחדור אליכם הביתה דרך פתחי הניקוז. הכוונה היא לאותו פתח המכונה בשם הפתח של הכיור או החור שבאמבטיה. הפיתרון היעיל ביותר למנוע את הכניסה של התיקנים (ולפעמים גם עכברים) דרך פתחים אלה הוא פשוט לחסום אותם באמצעות רשת ברזל עגולה שניתן לרכוש בכל חנות תמורת כמה שקלים בודדים.

אולם, אם בכל זאת הצליחו המזיקים לחדור אליכם הביתה או לגינה ליקטנו עבורכם טיפים ועצות  הדברה טבעית במסגרת עשה זאת בעצמך בבית:

הרחקת נמלים באמצעות עלי דפנה – 

חברה טובה של המשפחה, סבתא עתירת ניסיון שגרה במושב בצפון ממליצה לפזר עלי דפנה יבשים וריחניים במקום הנגוע בנמלים. ניסיתי זאת בכמה הזדמנויות שונות. פיזרתי עלי דפנה ליד קן של נמלים בחצר. ברוב המקרים זה עבד. לא תמיד. בעיקר לא כשמדובר בנמלים גדולות וחזקות.

הדברת פטריות על צמח בעציץ באמצעות סודה לשתיה –

מערבבים כפית שטוחה אחת של סודה לשתיה בליטר מים . מערבבים היטב, מכניסים לשפריצר רגיל (אפשר של חומר ניקוי שנגמר לאחר שנשטף היטב). מומלץ לרסס את הצמח הנגוע בפטריות בכל 5 ימים.

הדברה טבעית של פרעושים –

אפשר להשתמש בתמצית שום: 3 שיני שום בליטר וחצי מים למשך שבוע וחצי בשמש ואז לסנן ולרסס. זוהי בהחלט הדברה אקולוגית ואפשר גם לומר הדברה אורגנית. במקביל, מומלץ לשאוב היטב את כל השטיחים בבית ואת הספות והמזרנים. מומלץ לשאוב היטב כל מה שמזכיר פרווה ונמצא בגובה של עד מטר מהרצפה. כמובן לשטוף היטב את הרצפה בהרבה מים עם סבון שטיפה (רצוי אקולוגי), בנוסף לכבס את כל הכביסה שהייתה על הרצפה או קרוב למקום הרביצה של בעל החיים שלכם. פרעושים מגיעים בד"כ מחיית המחמד של המשפחה או מבע"ח החי בקרבת מקום. במקרה של מתקפת פרעושים שכזו אין מנוס מחיטוי בעל החיים בנוסף לחיטוי הבית.
זהו פיתרון יעיל כאשר ההדברה העצמית נעשית בסמוך מאוד למועד ההדבקות של המקום בפרעושים. כאשר מדובר באזור שנגוע מאוד בפרעושים ובני הבית כבר עקוצים, אין מנוס מהדברה על ידי מדביר מקצועי. כמובן מומלץ שישתמש בהדברה אקולוגית.

הדברה טבעית של כנימות צמחים באמצעות סבון כביסה –

גם כאן כפית אחת של סבון כביסה בליטר מים, לערבב היטב ולרסס על הכנימות עצמן.

שום להרחקת מזיקים שהתיישבו אצלכם בצמח –

כותשים כמה שיני שום טריות, מוסיפים מים, מסננים את התערובת כדי שלא יהיו גרגרים. מעבירים לשפריצר רגיל ומרססים (אומרים שזה טוב גם להרחקת ערפדים).

הרחקת חשופיות – 

החשופיות נמצאות בד"כ במשך היום בפתחי הביוב ולעת ערב הן יוצאות לטיל בחצר. ניתן לפזר מלח בישול במקומות שבהם ראיתם אותם או פשוט מסביב לבור הביוב שבחצר.

מטאטא טוב – 

כל חרק בלתי רצוי אפשר פשוט לטאטא החוצה ואם גם זה לא עוזר תמיד טוב שיש איזה נעל בסביבה בנוסף להזמנת הדברה טבעית .

כתב צחי אהרון, מתוך אתר הדברה אקולוגית

עונת הרחצה הגיעה לקיצה, השומר בחוף הדרומי עזב ובעלי הג'יפים השתלטו בשבת האחרונה על החוף, תפסו מקומות ישיבה והפכו את המקום למגרש חנייה. הירוקים: "הפכו את החוף לג'ונגל". העירייה: החברה לפיתוח התיירות מנהלת את החוף

דרור עזרא ממפלגת הירוקים, ניהל בתחילת הקדנציה את המאבק למניעת חנייה של כלי רכב בחוף הדרומי. לאחר סוף השבוע, הוא דרש שיסגרו את החוף לבעלי הרכב עד עונת הרחצה הבאה, או שיביאו למקום שומר. במכתב שהעביר לראש העיר, יהונתן יסעור, בתחילת השבוע ביקש עזרא לטפל במקרה ולא לאפשר לכלי רכב להיכנס באופן חופשי.

"החברה לתיירות הקימה לפני שנה שער אוטומטי עם שלט רחוק, כל אדם שיש לו מינוי לחוף, מקבל שלט עם כניסה אל החוף. במקביל הציבו שומר בכניסה במהלך עונת הרחצה, שמוודא שהכול תחת שליטה, שלא מנצלים את השלטים בשימוש לרעה", מסביר עזרא. "ההסדר הוא שמורידים את הסירה ויוצאים מיד, השומר בדק שזה באמת מה שקורה, שלא מכניסים רכבים לא קשורים ולא מחנים את הרכב על החוף.

"לפני שנאבקנו על הנושא היה בחוף הדרומי ג'ונגל. אופנועים וג'יפים נכנסו אל החוף בלי הפסקה, ובסוף השבוע האחרון, כשהשומר לא היה במקום היה שוב בלאגן. רכבים נכנסו בלי קשר לסירות, סתם כאילו זה החוף הפרטי שלהם. הם גם הכניסו את החברים שלהם, את המשפחה. לא נעים להגיע לחוף הזה, זה הפך להיות חוף פרטי של בעלי הג'יפים. נותנים לאנשים שלט בלי פיקוח, זה פשוט טמטום ולא מתקבל על הדעת".

לכתבה בYNET לחצו כאן…

להצטרפות לפייסבוק של הירוקים בהרצליה לחצו כאן…

מאת:יואל חדידה – מספר 2 ברשימת הירוקים בהרצליה

ערכי הטבע הימי והחופי לא ניתן מקום ראוי בשימור והגנה, במהלך השנים התנהלו מאבקים רבים למען פרחי הבר למען שטחים פתוחים ועוד, כולם חשובים.
אך לים וסביבה החופית, לא ניתנה שימת לב ראויה, מצב זה משתנה בהדרגה, להבנה לחשיבותם.

בהרצליה ישנם ערכי טבע חופי וימי מן היפים בישראל ואף נדירים, הריפים מול אפולוניה הם לא סתם סלעים אלא שוניות חיות מורכבות ממגוון רחב של בעלי חיים התלויים זה בזה.

לא חייבים רישיון צלילה כדי ליהנות מן הנוף התת-ימי, מספיק יום יפה בחודשי הסתיו, להתחמש במסכה ושנורקל, ולשייט על פני המים לצפות בשוניות ובשפע הדגים הסובב אותם, כבונוס אפשר להתרשם משפע השרידים העתיקים שנחים בתוך הים.

הירוקים בהרצליה כמובן הביאו את הדברים לידיעת מקבלי החלטות.
פינינו לוועדה המחוזית כדי שתתקן תוכנית המתאר הארצית לחופים (תמ"א 13/4) כך שבמקום להקים חופי רחצה חדשים תוכרז שמורה חופית ימית, שתכלול את המצוק, החוף והים. זאת בגיבוי חוות דעת מדעית של פרופ' יהודה בניהו.

מתוך חוות הדעת של פרופ' יהודה בניהו

אין ספק שלאזור חוף אפולוניה וסביבתו ערך סביבתי, ביולוגי, ארכאולוגי וכלכלי ראשון במעלה. כל פעילות שתעשה באזור חייבת לקחת בחשבון את הערך הזה. יתרה מכך יש לנקוט בהקדם בפעילות יזומה להכרזתו כשמורה וזאת בגלל חשיבותו המקומית והלאומית כאחת .
תוכניות הפיתוח שמוצעות לא עולות בקנה אחד עם המלצותי הנ"ל ועל כן אני מתנגד להן.

השמורה תהיה כר למגוון פעילות חינוכיות לילדים ובני נוער, ממש כמו התכוניות שמעברים בשלולית החורף. אנחנו בהחלטת נפעל לקדם אותה ב5 שנים הקרובות

[צילומים: דרור עזרא]

הוועדה המקומית בהרצליה המליצה להפקיד תוכנית להסבת מרכזיית בזק לבנייני מגורים ברחוב הרב קוק ■ למרות אישור הוועדה המקומית, ערר שהוגש כנגד האישור יעכב את העברתה לדיון במחוזית במספר חודשים

דרור עזרא,יו"ר סיעת הירוקים שהגיש את הערר נגד אישור התוכנית אמר: "מדובר בעוד החלטה שערורייתית, שנותנת יד להפרטת מסוכנת של שטחי ציבור, לא הייתה שום סיבה לתת את הקרקעות האלו לבזק. אם אין לבזק שימוש בקרקעות למרכזיה הקרקע הייתה צריכה לחזור לעירייה או לגוף ציבורי אחר. יש כאן תקדים מסוכן של הפרטת שטחי ציבור וספסרות בהם ואסור לאפשר זאת, חבל שועדת המשנה נתנה לזה יד אני מקווה שלאחר הבחירות מליאת הוועדה המקומית תדחה את התוכנית".

לכתבה בגלובס לחצו כאן…