חברת הונדה פונה לסלבריטאים בישראל ובעולם ומגייסת אותם כ"שגרירים ירוקים" לסיוויק הייבריד מתוצרתה. בישראל רכשו את הרכב עד עתה "בהנחת סלב" מודי בר און, אברי גלעד, אביב גפן, ערן מיטלמן, דליק ווליניץ וסי היימן. החברה נמצאת במגעים עם סלבריטאים נוספים. לעומתם, פאר ויסנר מהירוקים, ראש עיריית הרצליה יעל גרמן וראש עיריית רעננה נחום חופרי נוהגים בדגם ההיברידי של טויוטה – הפריוס. בגזרת מכוניות היוקרה, חיים כצמן, בעל השליטה בגזית גלוב, מתנייד ברחובות מיאמי בלקסוס ירוקה ויוקרתית. גם בהוליווד סלבריטאים רבים נוהגים ברכבים היברידיים, ובהם: ג'ק ניקולסון, ליאונרדו דיקפריו, וודי הרלסון, הריסון פורד, ג'ק בלאק וטום הנקס.

לכתבה המלאה לחצו כאן

"האוטו שלנו גדול וירוק" הוא שיר ילדים ידוע. אך אם לשפוט לפי העדפותיהם של שרי ממשלת ישראל ליסוע בוולוו, סקודה ובכלי רכב אחרים שאינם ידידותיים לסביבה, ספק אם הם מכירים את השיר או שרים אותו לילדיהם.

בראש ובראשונה היה מצופה מהשר להגנת הסביבה גדעון עזרא לקום, לגרוס את מכונית הוולוו ולעבור למכונית היברידית. כך היה מצמצם את צריכת הדלק שלו ואת הנזק הסביבתי, לעומת מכונית הוולוו שבה הוא נוסע כיום. בשעה שעניינים סביבתיים רבים הדורשים מאמץ, מאבקים ומלחמות מצדו נמצאים על סדר היום של המשרד להגנת הסביבה, צעד כזה היה עשוי לשמש זרז למהלך דומה מצד שרים נוספים.

השרים טוענים כי איכות הסביבה בראש מעיניהם. למשל, שר התשתיות בנימין בן אליעזר מקים ועדה לחיסכון בחשמל ושר התחבורה שאול מופז טוען כי אין צורך בכבישים ויש לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית. אך בה בעת הם ממשיכים לתרום באופן ישיר לפגיעה בסביבה, בשעה שהם חוצים את המדינה לאורכה ולרוחבה במכוניות השרד שלהם, במקום במכוניות היברידיות.

בהנחה שרכב השרד משמש את השר לעבודה שוטפת, לנמנום קל ולשיחות טלפון בדרכו, הטענות כי המכונית ההיברידית קטנה מדי לשרי ממשלת ישראל נשמעות כמו עוד תירוץ לא מוצלח למה לא לנטוש את מכונית השרד האהובה. בישראל נוסעות כיום כמה אלפי מכוניות היברידיות של מנכ"לים, ראשי חברות ואנשים שאינם עסוקים פחות משרי הממשלה, אשר עובדים לא פחות תוך כדי נסיעה ואשר נוחותם אינה נפגמת.

כמי שנוהג כבר כמה חודשים במכונית היברידית, איני מופתע מההיענות הרבה בציבור לנהוג בירוק. הראיה היא כי בישראל נרשם בחודשים האחרונים גידול בכמות הרוכשים של מכוניות היברידיות מצביעה כי אזרחי ישראל שוב מצליחים להפנים ולעשות למען הסביבה והחברה לפני השרים.

במאמר שפורסם כאן בשבוע שעבר נטען שהחקלאים הם שומרי השטחים הפתוחים, ושפעילותם החקלאים תורמת לסביבה. זה נכון לגבי החקלאים האמיתיים, אלה שעובדים את האדמה. אך יש בקרבם לא מעט "חקלאים" שהם למעשה ברוני נדל"ן, שנהנים מהחלטות המדינה, תוך ניצול הנחלות והקרקע החקלאית שלהם למסחר ותעשיה. והם עוד טוענים שבזכותם קמה המדינה

לכתבה  המלאה לחצו  כאן

אני מקווה שמפלגת הירוקים תעשה הכל כדי לאכזב את הבוחרים שיצביעו עבורה כמפלגה "לא פוליטית" ושתהיה מספיק חזקה כדי לצבוע את הפוליטיקה שלנו בירוק

לפני ימים מספר נכנסתי לאתר של "מפלגת הירוקים" ונרשמתי כחבר במפלגה. למרות שאפשר לומר שמעורבותי הציבורית בעניינים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים היא מעל הממוצע מעולם לא הייתי חבר במפלגה כל שהיא. את ביקורתי הפניתי כלפי כל המפלגות ביחד וכלפי כל אחת מהן בנפרד, לפי העניין. חבריי וידידיי הגיבו בתמיהה להצטרפותי למפלגה בכלל ולירוקים בפרט (ומבלי שהדבר נאמר מפורשות חשתי שבשל גילי היתה הצטרפות ל"גמלאים" מתקבלת יותר בהבנה): מה הטעם בכלל להצטרף למפלגה? למה עכשיו? לירוקים???
לכתבה המלאה ב NFC לחצו כאן

קרב נוסף במערכה על עיר הבה"דים התרחש היום בבית המשפט העליון. צו המניעה לבניית העיר נשאר על כנו עד לעריכת תסקיר השפעה על הסביבה של זיהום אפשרי מרמת חובב

יו"ר מפלגת הירוקים, פאר ויסנר מסר בתגובה: "החלטת בית המשפט מצביעה על כך שהרצון להתחיל בעבודות הקמת עיר הבה"דים לפני למעלה מחודש ימים היה ניסיון לבצע מחטף בטרם ברור כי השטח  עליו תוקם עיר הבה"דים ראוי לשהיית אלפי חיילים.

"החלטת בית המשפט מחזקת את הקריאה להמתין עד להשלמתו של סקר משרד הבריאות על האזור. מפלגת הירוקים דורשת לבנות את עיר הבה"דים במקום אחר בנגב הרחב של מדינת ישראל".

לכתבה  המלאה לחצו כאן

בחברת התחבורה הציבורית המובילה בגוש דן החליטו להפסיק את הנסיעות לפני צאת השבת, לטענתם מסיבה כלכלית. דובר דן: "אנחנו מתנהלים על בסיס עסקי טהור".

יושב ראש מפלגת הירוקים וסגן ראש עיריית תל-אביב, פאר ויסנר, אמר: "ההחלטה של חברת דן היא החלטה חצופה ומרושעת . הגיע הזמן שהחברה אשר פוגעת בסביבה יום יום עם צי האוטובוסים שלה, תפסיק לחשוב רק על היבטים כלכליים ותתחיל לחשוב על החברה בישראל, על נוסעיה ועל הסביבה".

לכתבה המלאה לחצו כאן

באחרונה חווינו כמה פעמים רעידות אדמה, מה שהזכיר לנו כי אנו חיים על השבר הסורי-אפריקאי, ורעידת אדמה גדולה היא עניין של זמן.בישראל אנחנו רגילים לעשות אחרי שכקורה אסון ולא לפני. עד היום הממשלה לא מיגנה אף מבנה ציבורי מפני רעידות אדמה. לאור הלחץ הציבורי שהיה לפני כשלוש שנים אישרה המדינה במהירות הבזק, באמצעות מינהל התכנון במשרד הפנים, את התוכנית הידועה כתמ"א 38. בכך חשבה לה ממשלת ישראל לסמן וי ליד סעיף פתרון הבעיה של רעידות האדמה.

אז אולי וי סומן על הנייר, אך על הנייר נשארה גם התמ"א, שעיקרה חיוב חיזוק של כל מבנה על פי התקן לרעידות אדמה, ובתמורה מוענקות זכויות בנייה לקומה נוספת. בפועל, רק בניינים בודדים במדינה חוזקו על פי התמ"א, ובערים רבות לא חוזק ולו מבנה אחד.

מדוע התמ"א לא יוצאת מן הנייר אל הפועל? הרי המדינה החליטה לא להכניס את היד לכיס ולהוציא תקציבים לצורך השיפוץ, אלא לממן את השיפוץ על ידי הענקת זכויות בנייה. מתברר כי התוכנית שהוכנה בחטף תוך כמה חודשים לוקה בהרבה מאוד בעיות. דברים שהיו צריכים לבוא בחשבון בזמן הכנת התוכנית לא הובאו בגלל לחץ של לוח הזמנים הקצר שבו דרשה הממשלה לאשר את התוכנית, מה שהפך אותה ללא כדאית ולא ישימה.

אולי יש צורך לשנות את התוכנית, להגדיל את התמריצים וזכויות הבנייה, לתת הקלות במיסוי כדי לעודד את התהליך, ואולי צריך לחשוב גם בצורה קצת שונה ולבוא עם רעיונות יותר טובים, יצירתיים וישימים. למשל, למה לאפשר תוספת קומה רק לחיזוק בניין ישן – הרי אפשר לתת את התמריץ גם למי שהורס את הבניין הישן ובונה בניין חדש. הרעיון לתת תמריץ בעבור הריסת הבניין הישן הוא רעיון שעומד בבסיס הרעיון של פינוי-בינוי. נכון שהרעיון לא מתאים בכל מקרה, אבל לגבי בניינים ישנים שעלות החיזוק שלהם גבוהה מאוד ולא משתלם להרוס אותם, תימצא ברעיון זה דרך להרוס את הבניין הישן ולבנות בניין חדש.

יתרונות הצעה זו על פני התמ"א כפי שהיא כיום, הם בכך שבחיזוק בניין הרי שהארכנו את חיי הנכס בעוד 20-30 שנה, אבל השארנו בניין שנבנה על פי סטנדרטים של תחילת המאה ה-20, בניין שברוב המקרים הוא ללא חנייה ושטחי ציבור כפי שמקובל כיום. בעוד שאם מדובר בבניין חדש, הרי שקיבלנו בניין חזק עם אורך חיים של יותר מ-50 שנה שנבנה בסטנדרטים של שנות ה-2000, עם כל הדרישות והפתרונות לרעידת האדמה הבאה.

למאמר המלא בהארץ לחצו כאן

המפגינים ששהו בחוף פלמחים מזה יותר משבועיים, כדי למחות נגד התוכנית להקים בקרבת החוף כפר נופש גדול, אולצו על ידי מנהל מקרקעי ישראל לפנות את המאהל שהקימו ואת חפציהם. הפעילים מרוצים מהתמיכה הציבורית בהם אך אומרים: "חבל שהמדינה מעדיפה להזיז אותנו ולא את העמודים שהקים היזם על החוף"

לכתבה  המלאה  לחצו כאן

חבר המועצה, אביאל אברמוביץ, יתמודד למועצת העירייה, לקדנציה שניה, בראשות סניף מפלגת "הירוקים" בהוד השרון. זאת לאחר שמונה ליו"ר הסניף. אברמוביץ: אני כבר חי תוך שמירה על הירוק

אברמוביץ: "לפני מספר חודשים, כשעוד הייתי בחוסר ודאות לגבי המשך פעילותי הפוליטית בהוד השרון, הזדמנתי לאחר צהרים של סרט +הרצאה באוניברסיטה הפתוחה ברעננה. במקום הקרינו את סרטו של אל גור : אמת מטרידה. (הסרט זכה באוסקר, ואל גור זכה בפרס נובל). הסרט מדבר על החובה שלנו כאזרחי העולם לשמור על כדור הארץ כדי שנוכל להשאיר מקום בטוח לילדינו ולדורות הבאים. התחברתי למסר חזק ביותר. והבנתי שלכך אני רוצה לקשור גם את עתידי הפוליטי, כי לחיות תוך שמירה על הירוק אני כבר חי ומחנך כך את משפחתי.

לכתבה המלאה לחצו כאן ….

למרות ההודעה של דובר עיריית אשדוד שהתוצאות "קובעות כי איכות המים בנחל לכיש טובה מאד", בהסתמכו על מכתבו של יועץ העירייה דר' מוקי שפר, כתב דר' דותן כי איכות המים בלכיש גרועה.

הפורום הציבורי לאיכות הסביבה דוגם את נקזי הנחל ע"י מעבדה מוסמכת וההוכחה הנחרצת היא שהנחל מזוהם דרך הנקזים המזוהמים של העירייה. את תוצאות מנתח הפורום וכן אנשי מקצוע מעמותות "צלול" ו"אדם טבע ודין" ומיד ניתן להסיק על מצבו העגום של הנחל.

מר אריק בר שדה, מנהל מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה כתב לפורום בתאריך 6/1/2008  שהעירייה הגישה בקשה להיתר הזרמות דרך הנקזים.  בתאריך 30/1/2008 התקיים דיון בוועדה למתן צווי הרשאה להזרמה לנחלים, אחד הנושאים שעלו היה בקשת עיריית אשדוד לקבל צו הרשאה להמשך הזרמות התשטיפים/מי נביעות דרך הנקזים הדרומיים של אשדוד. "המשרד להגנת הסביבה הביע התנגדות. ההחלטה שהתקבלה היתה לסרב לבקשה."

מנגד, דר' מוקי שפר, יועץ העירייה לנושא שפכים, טוען כי איכות המים בנחל טובה והעירייה נאחזת בהודעה זו בקרני המזבח.

הפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד ועמותת צלול ימשיכו לפעול להצלת הנחל על המערכת האקולוגית והסביבתית שבו וכן ימשיכו לפעול למען בריאות ובטיחות הציבור הרחב  בעיר וסביבתה.