ארכיון הנושא 'ביעור השחיתות'

פרויקט "אקווריה": בלי מכרז, בלי שקיפות

יום חמישי, 20 ליולי 2006   מאת:

התמרים של קיבוץ אילות בדרום עומדים זה כשלוש שנים במרכזו של סכסוך, לאחר שקבוצת יזמים קיבלה את הקרקעות ללא מכרז כדי להקים עליהם דיסנילנד נוצץ. הסיפור מציג פעם נוספת את הבעייתיות הטמונה בהליכי תכנון סביבתי בישראל, שאינם לוקחים בחשבון את מחזיקי העניין הרלוונטיים
למאמר בYNET לחצו כאן…

המיליונרים מתפשטים – הירוקים זועמים

יום חמישי, 20 ליולי 2006   מאת:

הוועדה לשמירה על הסביבה החופית במשרד הפנים אישרה הרחבת בית בארסוף
דרור עזרא, רכז פורום השרון במפלגת הירוקים, אמר אתמול כי "ארסוף ממשיך להתנהל כיישוב אקס-טריטוריאלי במדינת ישראל". לדבריו , "הוועדות אינן מסתכלות על ההיסטוריה, וארסוף מצליח להמשיך לגרוע את כל השטחים האיכותיים שאמורים היו לעמוד לטובת הציבור ".
לכתבה בNRG לחצו כאן…

מי יקבל יותר מים – "מי עין גדי" או המעיינות בשמורה?

יום רביעי, 19 ליולי 2006   מאת:

רשות הטבע והגנים גיבשה תוכנית לפתרון משבר המים בשמורת עין גדי
שינוי סדרי הטבע, כדי להציל את הטבע – זהו אחד העקרונות המרכזיים של הצעת רשות הטבע והגנים, שהוצגה בשבוע שעבר בפני ועדה מדעית של מליאת הרשות, לחלוקת המים באזור שמורת עין גדי. על פי הצעה זו ייאספו מים ממורדות נחלים בעבור קיבוץ עין גדי, ובמקביל תקטן כמות המים שהקיבוץ לוקח ממעיינות האזור. אם ירצה הקיבוץ להגדיל את כמות המים שהוא לוקח ממעיין בעבור מפעל המים המינרלים שלו, הוא יצטרך להזרים מים בצינורות ממורדות הנחלים בחזרה אל המעיין, כדי לפצות על המים העודפים שהוא לקח.
לכתבה בהארץ לחצו כאן…

איים מלאכותיים מול חופי ישראל: חלום מתוק או חלום בלהות?

יום ראשון, 16 ליולי 2006   מאת:

בנוסף על נמל אשדוד המורחב, נמל עזה החדש, המרינות ושאר הגופים המלאכותיים החוסמים את מעבר החול שלאורך החוף בישראל. ברור כי שדה תעופה על אי בים, המתוכנן מול חופי תל ברוך, יהיה צעד נוסף לחיסולו של חוף הים התיכוני של ישראל.
אין כל סיבה שישראל תשמש כשפן הניסויים של חברות בין לאומיות בהקמת שדה תעופה בים הפתוח.
הרעיון להקים נמל תעופה ימי, אשר בו יפתרו כל הבעיות הטכניות למבנה הבנוי בים, בין היתר תקום בו הגנה נאותה מפני גלי הסערות תוך פגיעה מינימלית בסביבה, הוא הרפתקה בעלת סיכון רב ביותר הן סביבתית והן כלכלית – הרפתקה שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה.

להלן מאמר בן 13 עמודים של דר' יעקב ניר שהתפרסם במגזין קק"ל "קרקע" בדצמבר 2005.
לקובץ PDF בו המאמר הסרוק לחצו כאן [2.5 מ"ב] …

צה"ל נפטר מהאסבסט

יום ראשון, 16 ליולי 2006   מאת:

צה"ל מרחיב בשנים האחרונות את הטיפול במפגעים ובסיכונים סביבתיים במתקני צבא ובבסיסים. אחת הפעולות המרכזיות, שנמצאת כבר בשלבי ביצוע סופיים, היא פינוי שיטתי של אסבסט. בכך מקדים הצבא את המגזר האזרחי, שעדיין לא התארגן לטיפול במפגעי אסבסט, בעיקר באזור נהריה והגליל המערבי.
לכתבה בהארץ לחצו כאן…

כפר המוזיקה ייערך בניצנים

יום שלישי, 11 ליולי 2006   מאת:

משרד הפנים אישר לחברת קוקה קולה שימוש בחוף ניצנים למשך 21 יום, בתנאי שיישמר מעבר חופשי לציבור ברוחב 20 מטר מקו המים
לכתבה בNRG לחצו כאן…

קבוצה של 133 מדענים: למנוע מאחים נקש הקמת כפר נופש בכינרת – הפגיעה באגם תהיה קטלנית

יום שלישי, 11 ליולי 2006   מאת:

כפר הנופש, שהקמתו תעלה 50 מיליון דולר, אושר לבנייה לפני חודש למרות התנגדויות של 40 אלף איש * הכפר ישתרע על כ-100 דונם, כ-50 מטר מקו המים
לכתבה בגלובס לחצו כאן…

"זה אירוס הביצות, בחסות קוקה-קולה"

יום שלישי, 11 ליולי 2006   מאת:

"זה אירוס הביצות, בחסות קוקה-קולה" המשפט הזה הוא לא בדיחה מפיו של טל פרידמן בדמותו של חזקי מדריך הטיולים ההזוי בתוכנית ארץ נהדרת, אלא משפט שיתכן ונשמע ממדרכי טבע אמיתיים.
אנשים רבים בעולם וביניהם אנשי סביבה, רואים בתרבות הצריכה ובשעבוד למותגים גלובליים אחת מן הרעות החולות של העולם המערבי. בשבוע האחרון התפרסם שהחברה להגנת הטבע חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת קוקה-קולה.
קוקה-קולה אינה עוד חברה אלא סמל לתרבות הצריכה ולדורסנות האמריקנית והחברה להגנת הטבע אינה סתם ארגון ירוק אלא ארגון הדגל של אנשי הסביבה בישראל. 
אני מבין שמדובר בשיתוף פעולה מוגבל, אבל יש כאן סמליות חזקה, הנה בא לו אריה המסחור האדום מאמריקה ובלע את הצפרדע הירוקה של שמירת הטבע בישראל.

אך אין המדובר רק בסמליות אלא במשקולת של ממש בקידום נושאים סביבתיים בישראל. כבר היום יהיה לשיתוף פעולה הזה השפעה רעה במספר תחומים. למשל, בימים אלו עומד להחלטה נושא פסטיבל קוקה-קולה בחוף בניצנים. או חרם הצרכנים שהכריזה, ובצדק, החברה להגנת הטבע על מתחרה של קוקה-קולה חברת עין-גדי. או בשאלה האם להכיל את חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים.

לפני מספר שבועות, השר גדעון עזרא אמר "אני רוצה להציע לבעלי המאה של ישראל את האפשרות לפתוח את הכיס ולאמץ גנים לאומיים. למשל, סמי עופר יכול לאמץ את מצדה, חברה גדולה תאמץ אתר גדול וחברות קטנות יאמצו גנים קטנים."
אני תוהה מה תעשה החברה להגנת טבע מול הרעיון הטיפשי של השר עזרא, איך היא תוכל לצאת נגדו כשהיא עצמה בוחשת בקדרת המסחור?

חברות מסחריות רואות בארגונים סביבתיים איום שקשה להתמודד איתו, לחברות קשה להתמודד מול הטיעונים הציבוריים הצודקים שתדיר מעלים נגדם אנשי הסביבה. הטענות הללו גורמת נזק לחברות בכך שהן מחזקות את התחושה בקרב לקוחותיהן שאין הן אלא חברות דורסניות שעוסקת יותר בשטיפת מוח מאשר ביצרת מוצר שעונה על הצריכים שלנו.
כנראה שאין הרבה מה להגיד מול טיעון שהוא צודק, אז אם אי-אפשר להתווכח אז אולי צריך להשתיק את הצד השני.
אין דבר יותר אפקטיבי משיתוף פעולה עם ארגון ירוק, כמובן שצובעים את שיתוף הפעולה הזה בצבעים חברתיים וסביבתיים. הפרס הקטן הוא שקצת נהנים מן התדמית הנקייה של הארגון הירוק, אבל הפרס הגדול שהוא המטרה האמיתית, היא נטרול של גורמים עם פוטנציאל נזק, כמו אנשי הסביבה, כדי לא לפגוע ברווחי החברה. וזה מצליח להם, הנה אני יושב וכותב מאמר נגד החברה להגנת הטבע במקום לעסוק בסילוק חברה משקאות אחרת שהשתלטה על חוף בהרצליה. כל בר דעת מבין את הרווח של קוקה-קולה משיתוף פעולה זה, פחות ברור מה יש לחברה להגנת הטבע להרוויח? אולי היא פועלת לפי הפתגם
 "if you can’t beat them join them"?

אין להפחית במשמעות צעד זה, החברה להגנת הטבע מלאה באנשים אכפתיים, אבל כארגון היא עומדת היום בנקודת מפנה.
האם לשיטתה נגמר המאבק הסיזיפי והמעייף על דמותה של הארץ, והגיעה הזמן "לקצור את הפירות", ללבוש שמלה סקסית אדומה במקום סנדלים מהוהים ולזכות בכמה דקות של "תהילה" בזמן צפיית שיא?   
אני יכול רק להצטער שבחומה שעומדת מול השתלטות המסחור על חיינו נפער סדק גדול, אבל אני בטוח שאם לא יהיו שם אנשי החברה להגנת הטבע יהיו שם אנשים אחרים לא פחות טובים.

*הכותב דרור עזרא, פעיל סביבתי וחבר בהנהגת מפלגת הירוקים

מלחמת בוץ(ה)

יום שני, 10 ליולי 2006   מאת:

השפדן מעריך: הפסקת הזרמת הבוצה לים תידחה בשנה וחצי. מתקן השריפה יתחיל לפעול רק בשנת 2010. עמותת "צלול" בתגובה: קיים פתרון אחר
לכתבה בNRG לחצו כאן…

אותו הים, אולי הפעם בחינם

יום שני, 10 ליולי 2006   מאת:

משרד הפנים הודיע לרשויות המקומיות כי מ-1 באוגוסט הוא יאפשר להן לגבות תשלום בכניסה לחופים רק אם יעמדו בשורה של קריטריונים. במקביל נאסר קיום אירועים פרטיים בחופים. כעת השאלה הגדולה היא אם מישהו יטרח לאכוף את כל זה, ואיך
ההחלטות האחרונות שהתקבלו במשרד הפנים ובוועדה משקפות במידה רבה את הלחץ הציבורי הגובר להשבת הגישה החופשית לחופים. לחץ זה נוצר בעיקר הודות לפעילות המתמשכת של עמותת "אדם טבע ודין" והחברה להגנת הטבע. בנוסף, יש פעילות הולכת ומתרחבת של עמותות מקומיות בכמה חופים ושל אנשי מפלגת הירוקים הפעילים במיוחד באזור השרון.

הירוקים הביאו לכך שמשרד הפנים יורה על סילוק מכולות שהוצבו באופן בלתי חוקי בחוף, לצרוך שימושים מסחריים כמו עריכת אירועים והגשת משקאות. הם ניסו להביא גם לסילוק שער הכניסה בחוף פלמחים, שיצר לטענתם "כביש אגרה" עד לחוף. לירוקים יש עמדה פחות פשרנית מזו של החברה להגנת הטבע. לדברי חבר המפלגה, דרור עזרא, יש למנוע כל סוג של פעילות מסחרית בחוף.
לכתבה בהארץ לחצו כאן…