באדם טבע ודין זועמים על החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, לקדם את נושא הקמתם של איים מלאכותיים מול חופי ישראל, ללא התחשבות בנזק העצום שיגרם לסביבה ולנוף

לכתבה בNRG לחצו כאן…
לנייר עמדה של מפלגת הירוקים בנושא לחצו כאן…

ועדת הערר  של המועצה הארצית החליטה שלא לאפשר הרחבתם של 48 בתים של חברי קיבוץ שדות-ים שנמצאים ברצועת 100 מ' מקו המים ובכך לקבל את הערר שהגישה מפלגת הירוקים בנושא.

לפני מספר חודשים אישרה הועדה לשמירת הסביבה החופית את תוכנית הרחבת קיבוץ שדות-ים שכללה בין השאר הרחבה ניכרת בזכויות בניה של 48 בתים שנמצאים בסמיכות רבה לחוף. מפלגת הירוקים הגישה ערר באמצעות עו"ד אריאל יונגר נגד החלטה זו בטענה שהרחבת דירות היא בניגוד לתמ"א 13 ומנוגדת לעקרונות חוק החופים.
מנגד טענו חברי הקיבוץ שהם זקוקים להרחבה הזאת בשל מצוקת דיור שקיימת בקיבוץ.

ועדת הערר שבראשה עמדה עו"ד רינה מיוחס קיבלה השבוע את טענות מפלגת הירוקים והחליטה לא לאפשר הרחבת הבתים שנמצאים ברצועת 100 מ'. בין השאר כתבה עו"ד מיוחס בהחלטתה "לא מצאנו את הצדקה התכנונית (במובן הרחב) להרחבה המוצעת. כלל שתכליתה הוא השוואת גודלם של הבתים בתחום החוף עם שאר בתי הקיבוץ, ודאי שהצדקה מעין זו לא נוכל לקבל. תכנונו של בית ומידותיו תלוי בהקשר התכנוני – אין להשוות בין בניה באזור מגורים המיועד למגורים. כי ככל שרציונל התוכנית הינו פתרון מצוקת הדיור, הרי שבניה במרחיבה בתוך קו ה-100 מטרים לא תהווה פתרון יעיל למצוקת הדיור, ועל כל פנים, מקומו של פתרון לנחיצות בדיור מן הראוי לו שלא יהיה מסגרת הסביבה החוף אשר שימורה חשוב ביותר."

פאר ויסנר יו"ר מפלגת הירוקים מרוצה מן החלטה:" באישור הרחבת הבתים ברצועת ה100 מטר הייתה סכנה ממשית שחוק החופים ירוקן מתוך, וכי תקדים זה יהווה עילה לעוד גורמים לבנות ולהרחיב מבנים בסמוך החוף. אנו שמחים שועדת הערר קיבלה את עמדתנו וכך מנעה בניה מיותרת ומזיקה בסמוך לחוף היפה של שדות ים  וגם יהיה בהחלטה זו להגן על רצועת 100 מטר מפני בניה פרטית חופים אחרים."

לקריאת החלטת ועדת הערר במלואה לחצו כאן…

נציג הירוקים במכתב למנכ"ל ערוץ 10: "איך ונדליזם לטבע מתיישב עם האידיאולוגיה הירוקה שהערוץ אימץ לעצמו, אם בכלל אימץ?"

נציג מפלגת הירוקים בשרון, דרור עזרא, פנה בשבוע שעבר במכתב אל מנכ"ל ערוץ 10 מודי פרידמן. במכתב מתרעם עזרא על מה שהוא מכנה "הפגיעה של הערוץ בסביבה".  עזרא כותב: "לא ידוע לי עד כמה אם בכלל, אנשי ערוץ 10 מודעים לנזק העצום שגורמים לטבע כלי משחית שנקראים רכבי שטח. אזורי טבע שלמים, במיוחד אלו החוליים, ניזוקים לבלי הכר, כל זאת בעקבות הנוהג של נהגי כלי משחית אלו להפוך אזורי טבע למגרש משחקים פרטי שלהם."

 לכתבה בוואלה לחצו כאן…

הוראת ועדת שמגר לא ממש מפריעה למפעילי המרכז הימי בקישון, שמקיימים פעילויות במימי הנחל המכיל חומרים מסרטנים

לכתבת וידאו בוואלה לחצו כאן…

זאת לאחר מאבק משפטי ממושך נגד סגירת המעבר לנמל הנמצא במתחם היוקרתי ביפו, שבוצעה בניגוד לתוכנית ההקמה שלו

לכתבה בהארץ לחצו כאן..

שייטת 13, יחידת הקומנדו הימי, נמצאת בצמרת טבלת יחידות העלית של צה"ל. פעולותיה, רבות מהן חשאיות, תרמו רבות במלחמות, במבצעים, בסיכול פיגועים ובאיסוף מודיעין. חמישה מאלופי צה"ל צמחו כלוחמי השייטת ומפקדיה. על חשיבותה לביטחון ישראל אין עוררין.

לעומת זאת, יש ויש עוררין על התעקשותה של השייטת להמשיך ולסגור בפני הציבור הישראלי את המבצר הצלבני הנמצא בתחומי בסיס-הבית שלה, בחוף עתלית.

למאמר מערכת בהארץ לחצו כאן…

יש לנו מין טבע כזה , בני האדם, שאם אפשר לדחות משהו , נדחה אותו על אף המחיר  הגבוה שנשלם על הדחייה הזאת בעוד מספר שנים. רק לפני מספר ימים קיבלנו הוכחה מצוינת כי כשאתה דוחה טיפול במפגע לו אתה אחראי , אתה בעצמך עלול לסבול ולהיפגע ממנו  וללא הכנה מוקדמת.

 זה מה שחשה על בשרה מערכת הביטחון בימים אלה לאחר שגזים רעילים ומסרטנים הגורמים לנזקים בריאותיים  חמורים  התגלו בבור המטכ"ל בתל אביב , מקורם של  הגזים היא קרקע  מזוהמת הנמצאת מספר  מטרים  מבניין המטכ"ל שעליה פעל עד לפני שנים מפעל של תע"ש – המכונה תע"ש נחלת יצחק.

זיהום הקרקע נגרם  ממתכות שונות אשר השתמשו בהן, בין השאר, ליצור  כלי נשק. עם הזמן עבר  הזיהום מהקרקע למי התהום ובאחרונה החלו לעלות מאותם מי תהום גזים  רעילים, הגזים הרעילים התגלו בחניונים תת קרקעיים באזור  הקריה ובחניון מגדל הקריה.  חשיפת האדם להם והשפעתם על האדם היא קשה ומסוכנת .

את המחדל הזה אפשר היה למנוע מזמן, לולא  משרד הביטחון, שתע"ש  נמצאת בתחום אחריותו היה פועל לניקוי הקרקע כבר לפני זמן רב או מחייב את תע"ש לעשות כן , אך למה לעשות זאת כשאפשר לדחות את  המועד. 

אולי כעת כאשר הדברים חוזרים כבומרנג  למערכת הביטחון מישהו יתחיל סוף סוף לטהר  את השטח מאותם זיהומים חמורים.   מערכת הביטחון ביודעין  מסכנת את בריאותם של אזרחי המדינה ומנסה להתנער מחובתה לטהר את הקרקע.  גם   הקרקע במתחם  תע"ש נוף ים בהרצליה ובמתחם תע"ש רמת השרון הינן מזוהמות ומחויבות  טיהור מיידי.  גם שם החומרים הספוגים בקרקע מחלחלים למי  התהום ומסכנים את  בריאות התושבים. כל עיכוב בטיהור הקרקע גורם לנזק בלתי הפיך ומייקר  את עלויות הטיהור אשר בסופו של דבר  יתבצע, השאלה היא רק מתי. 

כמו בהרבה  מקרים הכסף משחק תפקיד  מרכזי . השטחים עליהם היו ממוקמים מפעלי תע"ש מיועדים להימכר  לידי  נדלניסטים , קבלנים וכד'  ומערכת הביטחון  והאוצר מעדיפים כמובן שעלויות טיהור הקרקע לא יושטו עליהם , אלא על  אותם גורמים אשר  ירכשו את הקרקע. כאן נשאלת השאלה היכן נציבות המים , היכן המשרד להגנת הסביבה. אם מי שאמור לטהר את השטחים המדוברים אינו עושה כן, למה בשני המוסדות האלו יושבים בחיבוק ידיים? למה הם תורמים להפקרת הציבור.

המקרה הנוכחי בקריה  בתל אביב , אמור להדליק נורה אדומה אצל מי שאישרו את הקמתה של עיר  הבהד"ים בדרום  . אין שום סיבה לסכן את  מיטב ילדנו ולשכנם בקרבתם של המפעלים המזהמים , אשר כל תקלה הכי קטנה ובלתי צפויה תסכן אותם ותעורר דאגה  עצומה אצל הוריהם. מי שאישרו את עיר הבה"דים בממשלה לוקחים על אחריותם את גורל בריאותם של אלפי חיילות וחיילים אשר ישרתו  בה.. משום מה מערכת הביטחון "נדבקת" פעם אחר פעם לאזורים בעלי סיכון . זה היה עם הצוללנים בקישון, זה קורה עם גנרלים בבור  וזה עתיד להיות עם ה"ש.ג" ברמת חובב , רק שהפעם כבר אי אפשר יהיה להאשים אותו.  

השר להגנת הסביבה: בעלי הכלובים לא עושים די לקידום חלופה יבשתית לגידול דגים ומעכבים את הוצאת הכלובים

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

היום ( יום שני  30.7.2007) זה יקרה שוב . שוב תתכנס הועדה למתן היתרים של המשרד לאיכות הסביבה לישיבה שבסיומה יהיו מי שיצאו מחייכים, מה שבטוח אנחנו – הציבור- נצא  מפסידים. 

חופי הים של מדינת ישראל כבר הפכו מזמן לפח אשפה אחד גדול. כבר קשה לספור את מספר הפעמים שמשרד הבריאות הודיע בכלי התקשורת שהרחצה בחוף כזה או אחר  מסוכנת בגלל זיהום , הזרמת ביוב , שפכים וכד.

לא פעם  מפלגת הירוקים והארגונים הסביבתיים יוצאים נגד המפעלים המזהמים ,אבל הגיע הזמן  לומר בקול שבהרבה מן המקרים אל חופי הים של מדינת ישראל  מוזרמים שפכים בהיתר אשר נותן , לא פחות ולא יותר, המשרד להגנת הסביבה.
הדבר  מתרחש במסגרת "הועדה למתן היתרי הזרמה" שמתכנסת תחתיו אחת לכמה שבועות בבית מלון בתל אביב. בוועדה  חברים נציגים ממשרד הביטחון, התחבורה, התיירות הבריאות, הגנת הסביבה והתמ"ת .

אמנת ברצלונה עליה חתומה מדינת ישראל דורשת לאסור כל הזרמה לים ללא היתר. אך  בישראל כמו בישראל יש חוק- חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים ויש חורים בחוק – דהיינו החוק  מאפשר לקבל  בתנאים מסויימים היתרי לים ויש כשלים בעבודת הוועדה ויש  הסתרה של מידע  מן הציבור. 

אל  הוועדה  עולים לרגל בעלי מפעלים אשר מבקשים שיאפשרו להם לזהם לנו את הים.
בין המגיעים לוועדה  נציגים מ"מפעלי ים המלח" אשר מבקשים אישור להמשיך הזרמת ביוב  לים המלח, אחד מאתרי התיירות הייחודים של ישראל, ונציגים ממפעל "מילובן" באזור עכו  אשר מגיעים  בתדירות " מכובדת" לוועדה ומבקשים היתר לזהם לנו את הים התיכון באזור עכו שם מתחילת עונת הרחצה הנוכחית כבר למעלה מחמש פעמים נסגרו החופים עקב זיהום הים בשפכים, חברת חשמל, בתי הזיקוק , אשר מחזיקים היתר הזרמה עד 2009 ,מפעל "אשקוגן" אשר מחזיק בהיתר עד 2010 והרשימה עוד ארוכה.

לא  מעט מהמקרים הנידונים בוועדה הם בקשות היתר להמשך הזרמה שכבר  מתבצעת  –  מפעלים חוזרים לוועדה  ומבקשים להאריך את תוקף ההיתר שברשותם – דהיינו מאין רוטינה אשר הופכת  את הוועדה למתן היתרים  לחותמת גומי, ואשר לא גורמת למפעל המזהם להתאמץ מספיק להפסיק את ההזרמה לים.
הועדה  מגדילה  בהיותה חותמת גומי כאשר היא אינה  מבצעת בדיקה  האם  המבקש את ההיתר הינו בעל רישיון עסק בתוקף, כפי שנהוג הדבר בכל התמודדות במכרזים ממשלתיים . רישיון עסק הינו חותמת לכך שהעסק, המפעל מתנהלים  באופן מסודר.

המצב האבסדורדי הזה נמשך כבר שנים , אך  הציבור בארץ  כלל אינו מודע לכך שאת הים שהוא הולך אליו כדי לנקות את הראש מזהמים לו בהיתר . 
המצב  הזה כמו בהרבה מקרים  מכוח השתיקה נמשך ונמשך,  אומנם הכל  יודעים שזה לא בסדר ששפכים מוזרמים לים , אבל מורידים את הראש, עוצמים את העיניים וממשיכים הלאה.

את המצב הזה חייבים לתקן . על הוועדה למתן היתרים  להיות קשוחה  ונוקשה עם מבקשי ההיתרים , החל מהאופן שנבדק המפעל המבקש את ההיתר  ועד ההחלטה הסופית לתת היתר   די למתן היתרים באופן סיטונאי. 

באשר לשקיפות דיוני הוועדה וליידוע  הציבור. גם כאן כמו המים המצב עכור. על  המשרד להגנת הסביבה לבצע סטנוגרמה  לישיבות הוועדה , כפי שהדבר מבוצע בוועדות סטטוטוריות אחרות , כדוגמת ועדות  התכנון.
קיומן של הסטנוגרמות יאפשר לכל מי שיש לו עניין לשמוע במדוייק  את הבקשות לקבלת היתרי ההזרמה ואת הנימוקים למתן ההיתר. כיום המצב הינו  שסיכומי דיוני הוועדה, שהינם לרוב מתומצתים ביותר , הם אלו אשר משמשים את מי שמבקש לבחון את  בקשות המפעלים לזהם את הים וחמור אף יותר הם אלו אשר משמשים את הוועדה בדיוני המשך כאשר המפעל חוזר  אליה ומבקש להמשיך לזהם את הים.   

על  הוועדה לשנות את המצב כיום לפיו הציבור אינו מודע כלל  למידע שמקבלת הוועדה ולהחלטות שמקבלת הוועדה ולפרסם את החלטות הוועדה ברבים.
במשרד לאיכות הסביבה צריכים  כבר להבין כי הים בסופו של דבר שייך לציבור בראש ובראשונה ולא למזהמים  וכי מדיניות מתן ההיתרים חייבת להשתנות  למדיניות שתשים את מתן ההיתרים  ככלי לשעת חרום ולא כעניין שבשיגרה.

הזיהום בנמל הקישון, כפי שהוא מתואר בדיווחים על מצב הדגה ופעילות מועדון החתירה (צפריר רינת ופאדי עיאדאת, "הארץ", 29.7), מעלה צחנה חמורה יותר מן הנראה במבט ראשון. למרות מאבקה של עמותת לוחמי השייטת, נוצרו בנמל דווקא תנאים לדחיקת רגליו של כל מי שהזיהום מפריע לפעילותו.

למאמר המערכת בהארץ לחצו כאן…