אופנת הצרכנות הירוקה מגיעה גם אל ענף הנדל"ן. קבלנים וחברות יזמיות מציעים שכונות ובתים ירוקים, והלקוחות מוכנים לשלם עליהם יותר

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

מחקר של המכון האירופי למדיניות סביבתית מגלה כי בני האדם הולכים פחות ופחות מדי שנה. מה במקום? כמובן, נוהגים במכונית הפרטית

לכתבה בYNET לחצו כאן…

עיריית תל-אביב-יפו, ביחד עם משרד התשתיות הלאומיות, השוקד שנים על מחקרים לקידום החיסכון באנרגיה במבנים, יזמו מפגש של חברים בועדות בניין עיר בגוש דן ואנשי מקצוע בתחום התכנון מודע האקלים. מטרת המפגש, להאיר ולהעיר את המשתתפים לגבי הצורך בשילוב הנחיות תכנון מודעת אקלים בתכניות מפורטות של בנית מגורים לגובה ברחבי גוש דן.

להזמנה ליום העיון לחצו כאן…

כך אומר היום יו"ר ועדת הכספים, סטס מיסז'ניקוב, במעמד חשיפת הפשרה בין משרד האוצר לועדת הכספים. ומה יהיה על הצרכן הפרטי? כרגיל, הוא ימשיך לשלם מחירים גבוהים כרגיל

לכתבה בYNET לחצו כאן…

אנשי האוצר ומשרד התחבורה משווקים לנו תוכנית שתעודד את האזרחים לנסוע באוטובוס. אלא שכמו בהרבה מקרים, גם הפעם מנסים לעודד אותנו לעבור לתחבורה ציבורית מבלי להציע שיפור בשירות ומבלי לספק את התשתיות המתאימות.

מטרופולין גוש דן צריך את הרכבת הקלה כמו אוויר לנשימה, תרתי משמע. מעבר להקלה בעומסי התחבורה האדירים הרכבת עשויה להפחית את זיהום האוויר באופן ניכר. גם בכך יש נחמה. אבל רכבת קלה היא רק התחלה. רכבת קלה בלבד, גם אם תהיה יעילה, לא תעשה את העבודה. לכך חייבים להוסיף, בעיקר בתל אביב, תשתית אוטובוסים שתשלים בעבור הנוסע את ה"מייל האחרון" ותיקח אותו עד לדלת הבית או המשרד.

מי שהתוודע למערכת התחבורה של העיר לונדון לא יכול שלא למות מקנאה. בלונדון, לא רק שמופעלות כל מערכות ההסעה ההמוניות – רכבת מהירה, רכבת תחתית, אוטובוסים, מוניות ואפילו סירות לאורך התמזה – אלא שהן מסונכרנות ביניהן. נוסע יכול לשלב כמה כלי תחבורה בקלות רבה ולסמוך על התכנון המוקדם שלו בכל הנוגע ללוחות הזמנים.

רכבת קלה היא צעד בכיוון הנכון, אך כמו תמיד זהו צעד קטן מדי ומאוחר מדי. כל מי שאמון על נושא התחבורה בישראל חייב לחשוב איך ייראה מערך התחבורה המשלים לרכבת הקלה, לפחות בתל אביב. עשר שנים הן לא לא הרבה זמן כשמדובר בפרויקטים לאומיים בישראל. זהו עניין בוער. כל מי שנסע באחרונה ברחוב אלנבי בתל אביב וראה את שיירות האוטובוסים האינסופיות המעשנות את הרחוב, מבין שפתרון כזה מחויב המציאות גם בלי קשר לרכבת הקלה.

במקום עשרות קווי אוטובוסים הנראים כמו ספגטי חסר תוחלת ובזבזני, מוטב היה לחלק את תל אביב לכמה קווי אורך ורוחב קבועים. קווי האוטובוס לא יסתמו עוד את כל רחובות העיר אלא ייסעו בקו אורך או קו רוחב אחד, הלוך וחזור במשך כל היום. בקצה כל קו תוקם תחנה גדולה יותר, אליה יגיעו האוטובוסים הנכנסים לתל אביב מערים אחרות.

לדוגמה, אוטובוס מפתח תקוה לא ייכנס לעיר אלא יוריד את הנוסעים באחת התחנות בהיקפה של העיר. שם יעלו הנוסעים על אוטובוס הנכנס לעיר. הואיל ומסלולי הנסיעה בתוך העיר הם ישרים, ללא פניות שמאלה או ימינה, משך ההמתנה לכל אוטובוס יהיה מינימלי, בוודאי בהשוואה למצב כיום. זאת עוד לפני שהזכרנו את הפשטות שבהתנהלות; יותר לא נצטרך לנחש היכן בדיוק עוצר כל קו. אוטובוס הנוסע על דיזנגוף ישרת את רחוב דיזנגוף בלבד.

על הנייר הדברים תמיד נראים הרבה יותר פשוטים. בפועל, גם התוכניות הפשוטות ביותר מחייבות מאמצים אדירים, החל מהתגברות על ביורוקרטיה מפלצתית, עבור בנטרול אינטרסים של קבוצות לחץ אגרסיוויות וכלה בבעיות הנדסיות סבוכות. פתרונות דומים כבר עלו בהזדמנויות שונות. למען הסר ספק אנחנו מוותרים על כל קרדיט בעניין – ובלבד שמשהו כבר יתחיל לזוז, למען השם.

החברות מנסות לספר סיפור אחר, אבל תעשיית המים המינרליים, יותר מכל דבר אחר, היא תעשייה של פשע סביבתי. אסף זלינגר מספק לנו את העובדות האמיתיות

למאמר בNRG לחצו כאן…

בזבזנים, אגואיסטים, מסוכנים, גאוותנים ובעיקר-מזהמים. העולם מתאחד נגד הנהגים ברכבי השטח, ובעיקר נגד המכוניות הגדולות שלהם. הפרוות החדשות של העשור

לכתבה בNRG לחצו כאן…

צרכנות אקולוגית היא לאו דווקא מסובכת ולפעמים אפילו משתלמת כלכלית. הנה כמה דרכים להיות סביבתיים יותר בלי הרבה מאמץ

לכתבה בNFC לחצו כאן…

כלי הרכב אחראים ל-98% מפליטת הפחמן החד חמצני בישראל; TheMarker מציג את כל הדרכים לצמצום הזיהום: מרכישת מכונית חדשה, דרך הפעלה נכונה של המזגן ועד הליכה ברגל. מדריך לנהג הסביבתי

לכתבה בהארץ לחצו כאן…
הפתרון הרדיקלי: לכו ברגל, לכתבה לחצו כאן…
הפתרון הסולידי: מלאו אוויר בגלגלים, לכתב לחצו כאן…

כשיש חורף קשה ומחסור במים הכי קל זה לדבר על התפלה, כי למי יש כוח לחסוך במים

לכתבה בהארץ לחצו כאן…