התחזיות העגומות באשר להתחממותו הגוברת של כדור הארץ גרמה לעולם כולו להתגייס במרץ לצמצום נזקי זיהום האוויר ולהיערך לקראת העלייה בטמפרטורות. אבל בישראל כנראה עדיין לא הפנימו את גודל הסכנה המתקרבת. דוח מיוחד שגובש במשרד להגנת הסביבה חושף כיצד תשפיע ההתחממות העולמית על ישראל ומתריע: דרושה תוכנית חירום לאומית.
הגינות הקהילתיות הפכו בשנים האחרונות לתופעה רווחת בערי ישראל. מטרת כנס זה להקים רשת פעילה לתמיכה והדרכה של הגינות הקהילתיות. יום זה מוקדש לזכרו של שלמה אילן הוגה רעיון הקמת הגינה הראשונה בסטף.
כניסה ללא תשלום
אשרת קוטלר הוציאה את מייבש הכביסה לפנסיה מוקדמת. את הנורות בבית החליפה בנורות חסכוניות, וכשבנותיה מתרחצות, היא מודדת להן זמנים. המהפכה האקולוגית של משפחת קוטלר באה על רקע משדר מיוחד בנושא, הערב בערוץ 10
לכתבה בNRG לחצו כאן…
לכתבה על התוכנית + קילפ בה מופיעה הדס שכנאי ממפלגת הירוקים לחצו כאן…
חשבתם שביצה עם חלמון כהה היא בהכרח איכותית יותר? אז חשבתם. תחקיר "ידיעות אחרונות" מעלה כי בעלי לולים ”צובעים” את חלמון הביצה, באמצעות מזון תרנגולות עם צבע מאכל. מי שמשתמש בפטנט הם בעיקר משווקי הביצים הטריות במיוחד, שעולות עד 70% יותר מאלה שבפיקוח. המשווקים טוענים: ”הכל בגלל התחרות. בינתיים, הפסיקה תנובה את מתן התוסף
רבותיי, תל-אביב מזדקנת. וכמו ירושלים. מבעד לתדמית השוקקת של עיר-בלי-הפסקה חל תהליך כרסום חמור ועקבי במעמד הביניים; זה המחזיק למעשה את העיר על כתפיו.
עליית מחירי הדיור באזור המרכז ובעיקר בתל-אביב לא מאפשרים לדור ההמשך של תושבי העיר, בעל משפחות חדשות, לגור בעיר בה נולדו. כתל-אביבי, המגדל שני ילדים בתל-אביב, אני בספק אם בעתיד יוכלו ילדי לקבוע בתל-אביב את ביתם.
בעוד כמה שנים תמצא עצמה תל אביב עם כמה אוליגרכים חדשים ועם המוני עניים שמשרתים אותה.
תופעה זו איננה דבר חדש בעולם. התופעה מוכרת בערים הגדולות והתוססות בעולם, בהם גובר הביקוש על ההיצע, ובתוךכך מזנקים מחירי הדיור בחוסר פרופורציה לעליה בשיעור ההכנסה. עליית המחירים הדראסטית גורמת להגירה של בעלי הכנסה בינונית החוצה ממרכז הערים הגדולות. מעמד הביניים איננו נהנה מהתמיכה הכלכלית הממשלתית באוכלוסיות חלשות, כיוון שהכנסתו גבוהה מדי, אך מאידך, הוא אינו מסוגלים לרכוש יחידת דיור ללא תמיכה זו. לכאורה אפשר לומר, ולמי זה איכפת?!
ובכן, מעמד הביניים הוא השדרה המרכזית של הדמוקרטיה. הוא נתפס כחיוני ביותר להתפתחותה של העיר. מעמד זה ממלא עמדות מפתח בחברה, תורם לכלכלת העיר ולעושר התרבותי שלה.
מעמד זה, וממילא דור ההמשך, נחשבים חרוצים ויצרנים ומבטיחים אופק חברתי בריא יותר. כשמעמד הביניים קורס או נוטש את העיר, הוא גם מותיר אחריו פער שאינו ניתן לאיחוי: העיר הופכת לשרת את עשירים ואת ענייה בלבד. זוהי פגיעה כמעט בלתי הפיכה באיזון ובאינטגרציה של העיר.
בערים שונות בעולם – כמו ניו -יורק, לונדון, אמסטרדם ופריז – העמידו ראשי העיר את הנושא בראש סדר היום הציבורי, לרוב בתמיכתם של קרנות נאמנות קהילתיות, עסקים, ומשקיעים פרטיים.
כחלק מזה ננקטה מדיניות שונה, נחקקו חוקים ובוצעו פעולות מדרבנות אחרות על-מנת לאפשר לבני המעמד הבינוני לרכוש, ולעיתים לשכור, דירה בעיר; מדיניות המכונה ""Affordable Housing, דיור אפשרי כלכלית. בקצרה, נכנה מדיניות זו: "דיור אפשרי". על-פי ההגדרה בארה"ב, מחיר דיור אפשרי עבור הרוכש הוא: "מחיר שאינו עולה על 30% מסך המשכורות השנתיות של הגרים ביחידת הדיור".
בכדי לטפל בנושא ביסודיות יש להכיר בכמה מאפיינים משמעותיים:
בפני עיריית ת"א עומדים מספר מודלים המיושמים בהצלחה ברחבי העולם, שלהם מכנה משותף ברור. זה התחיל בכינוס וועדת דיור, בדומה לוועדות שהתכנסה בארה"ב ובאירופה, בה ישבו כלכלנים, קבלנים, ארכיטקטים, סוציולוגים ורוכשי דירות. הועדה שקלה והתאימה פתרון הכי נכון לעיר, מבין שלל פתרונות שניתנו לכך ברחבי עולם, כמו: בתים ציבוריים, קרי המדינה קונה או בונה וכך שולטת במחיר; הגדרת דרישות מיזמי הפיתוח בתמורה לאישורי בנייה; הענקת סובסידיות, הלוואת בריבית נמוכה או הטבות במס ליזמי פיתוח; הקמת עמותות דיור נפרדות מהממשלה, שייהנו ממענק ראשוני נכבד; הנהגת "בעלות משותפת" – הקונה רוכש חוזים מהדירה; או תשלום סובסידיות ישירות לקונים.
אלו רק מקצת הפתרונות. תקראו לי פרנואיד, אבל אני מעדיף לחשוב על העתיד של ילדי ושלי כבר עכשיו כמו שכל אחד מכם צריך לעשות .
תל אביב, כמו ירושלים, מזדקנת. מבעד לתדמית השוקקת של עיר בלי הפסקה חל תהליך כרסום חמור ועקבי במעמד הביניים בתל אביב – זה המחזיק למעשה את העיר על כתפיו. עליית מחירי הדיור באזור המרכז, ובעיקר בתל אביב, לא מאפשרים לדור ההמשך של תושבי העיר, בעל משפחות חדשות, לגור בעיר שבה נולדו.
פנייתו של ויסנר לשרה בא בעקבות הכוונה לא לפתוח השנה את מגמת איכות הסביבה בתיכון "בליך" ברמת גן . "העדר ביקוש של תלמידים להרחיב את הידע בנושא הסביבתי ואי פתיחת המגמה פירושם אחד- כישלון המערכת בהטמעת הדאגה לסביבה, האחריות של האדם למפגעים סביבתיים, ויכולתנו למנוע את אותם מפגעים".
יו"ר מפלגת הירוקים, פאר ויסנר, מבקש משרת החינוך, יולי תמיר, לתגמל את מגמות איכות הסביבה בבתי הספר התיכוניים בארץ בבונוסים כפי שנהוג במגמות אחרות.
יו"ר מפלגת הירוקים, פאר ויסנר, פנה לשרת החינוך , בעקבות ההחלטה של הנהלת תיכון בליך ברמת גן שלא לפתוח את מגמת איכות הסביבה בשנת הלימודים הבאה בגלל ביקוש נמוך של תלמידים.
למפלגת הירוקים נודע כי הביקוש הנמוך נובע מהעובדה כי בית הספר לא מייחצן את המגמה , אינו נותן בונוסים לתלמידי המגמה, כפי שנהוג במגמות אחרות ומשדר לתלמידים כי "המגמה אינה נחשבת" , כלשונם של תלמידים בבית הספר, אשר טוענים כי "המגמה חשובה ומתוחכמת".
יצוין כי בשנה שעברה קיבל תלמיד המגמה תעודת הצטיינות ממשרד החינוך על עבודת מחקר שביצע. ותיכון "בליך" אף קיבל מכתב ממשרד החינוך כי מדובר במגמה עם הציונים הכי גבוהים בכל הארץ בתחום איכות הסביבה.
במכתבו לשרת החינוך, יולי תמיר, אומר יו"ר מפלגת הירוקים, פאר ויסנר: "העדר ביקוש של תלמידים ואי פתיחת המגמה פירושם אחד- כישלון המערכת בהטמעת הדאגה לסביבה, האחריות של האדם למפגעים סביבתיים, היכולת שלנו למנוע את אותם מפגעים. אם נושא איכות הסביבה והדאגה לה לא יעמוד בראש מעייניו של דור העתיד , ביום בו תשיג את מדינת ישראל את השלום המיוחל עם אויביה , לא יישאר לילדנו – דור העתיד – היכן ללמוד, היכן לחיות וכד'. המודעות לנושא איכות הסביבה הולכת וגוברת בקרב הציבור ובחשיפה בתקשורת בארץ ובעולם. באחרונה, התפרסם דו"ח חמור המתריע על התחממות כדור הארץ והגורמים לכך. האדם- הוא הגורם המרכזי להתחממות, ואזרחי מדינת ישראל אינם יוצאים מן הכלל. בידי כל אחד מתושבי ישראל האמצעים והכלים לצמצם את הפגיעה בסביבה ולצמצם הפגיעה בכדור הארץ. החינוך הוא אחד הכלים המרכזים לכך."
במכתב לתמיר מבקש ויסנר: "כדי למנוע מצב דומה בבתי ספר אחרים בארץ ועל מנת לעודד תלמידים במערכת החינוך ללמוד לימודי איכות סביבה הנני מבקש מכבודה להורות על תגמול מועדף למגמת איכות הסביבה בכל מערכת החינוך בארץ בדומה לנעשה במקצועות אחרים.
כמו כן הנני מבקש מגברתי להתערב בהחלטת תיכון בליך ולבטל את ההחלטה שלא לפתוח את המגמה בשנת הלימודים הבאה".
הקמת גדר ההפרדה בישראל הולכת ותופסת תאוצה, והכוונה אינה במובן המדיני-ביטחוני. מתחת לאף של כל אחד ואחת מאתנו מתקדם תהליך ההתנתקות, שבו נהפכות שכונות רבות בתוך ערים או בסמוך לקיבוצים, משכונות פתוחות לשכונות סגורות. הסגירות מתבטאת בהצבת גדרות, חומות ושמירה בכניסה לשכונה.
לשלל ההצעות לטיולים שתקבלו הקיץ מצטרפת הצעה עם ריח מעניין. איגוד ערים דן לביוב פותח מרכז מבקרים, שיציע הדרכות וסיורים בנתיב הביוב הישראלי
המושג טביעת רגל אקולוגית הינו מדד כמה אדם בדוד מנצל את משאבי כדור הארץ, אוויר, מים, קרקע, דלק/מחצבים ומזון.
טביעת הרגל האקולוגית של האדם במדינות המערב גובהה, ואילו בשאר המדינות היא נמוכה. בעיקרון המשוואה פשוטה, ככל שיש בכדור הארץ יותר בני אדם, שחיים יותר ובסטנדרטים של מדינות המערב המהירות שנכלה את משאבי כדור הארץ תגבר.
מכאן התשובה ברורה, על תושבי כדור הארץ לעצור את גידול האוכלוסייה ועל תושבי המערב להקטין מאוד את טביעת הרגל האקולוגית שלהם.
הרבה אנשים מודאגים מנושא ההתחממות הגלובלית, ורוצים לדעת איך אפשר להשפיע ולקטין את הנזק שלנו לסביבה.
הדילמה כאן גדולה איך מצד אחד איך שומרים על איכות החיים שמתלווה להיותנו מדינה מערבית? אבל מצד שני איך לא מבזבזים את משבאים של כדור הארץ ושל ישראל, שהם מצמצומים במיוחד?
לחישוב טיבעת רגל אקולוגית יש הרבה פרמטרים, איזה סוג/גודל רכב משתמשים, אם בכלל, וכמות השימוש בו, צרות המגורים וגודל הבתים/דירות, הרגלי צריכת המזון וכמות האשפה שאנו מייצרים, סוג האנרגיה שאנו משתמשים והכמות שלה, ואפילו הרגלי החופשות שלנו.
הנה מחשבון נחמד שבו אפשר לחשב את טביעת הרגל האקולוגית שלכם. (ישראל מופיעה, צריך להיות עם העכבר עליה כמה שניות וצצה לה רשימה, לצערי המחשבון לא בעברית)
האתר הזה לא מסתפק בחישוב טביעת הרגל האקולוגית, הוא גם נותן עצות + מחשבון בסגנון "מחשבון דיאטה".
לפי המחשבון הזה טביעת הרגל האקולוגית הממוצעת בישראל היוא 4.4.
למי שמתעניין טביעת הרגל האקולוגית שלי היא 2.4 ואם כולם יחיו כמוני נצטרך 1.3 כדורי ארץ. עוד 1.7 ויהיה מספיק לג'אגלינג…
אלו סיפורים מארכיון הנושא חינוך סביבתי.
RSS חינוך סביבתי
אודותינו | על האתר | הצטרפות | התנדבות | לתרום | עצומות | תודות
דרכים ליצירת קשר | פנייה למנהל האתר | פנייה למפלגה
