בואו נאמר את האמת שווי השימוש ברכב היום הוא קומבינה, וכמו בכל קומבינה מי שנדפק הם אלו שלא בקומבינה. אבל בקומבינה הליסינג כולם יוצאים פראיירים, גם אלו שנוסעים לעבודה ברכב הצמוד וגם כל השאר. 
יותר מעשור שאני בתחום המחשבים ויצא לי לראות את הנקודה בה התחילה הקומבינה, לפי יותר מעשור מנהלי חברות ההיי-טק זכו לקבל רכב שטח יוקרתי. התשובה שקיבלתי על השאלה למה רכב שטח הייתה פשוטה, רכב שטח בזמנו היה מוגדר כרכב מסחרי ולכן היה יכול להיות נכס חברה, כמעט פטור ממס.
ב1998 בוטלה האבחנה בין רכב מסחרי לרכב פרטי, עד אז למרות שהיו חברות לא מעטות שנתנו לעובדים רכב מסחרי צמוד למרות שלא היו זוקקים לו לשם עבודתם, אבל בכל זאת תופעת הרכב הצמוד לא הייתה נרחבת.
משנת 1998 כאילו נפרץ הסכר, הוקמו חברות ליסינג רבות ובמהרה צמחו להם ציי רכב עם הלוגו במגרשי החנייה של חברות רבות.

איך זה שכולם מרווחים וכולם מפסידים 
לכאורה נראה שמהקומבינה הזו "כולם מרווחים", מרוויחות חברות הליסינג, שנותנות הלוואה כמעט ללא סיכונים. מרוויחות החברות שמחכירות את כלי הרכב האלו לשימוש עובדיהם, גם מכך שיש הכרה חלקית ברכב לצורכי מס של החברה עצמה וגם מכך שהחברה מצ'פרת את עובדיה. עובדי החברה גם מרווחים מכך, הם משלמים מס רק חלק מן השווי האמיתי של הטבה שהם מקבלים, וחייבים להודות גם ליטוף לאגו משחק תפקיד לא קטן בסיפור.
נשאלת השאלה מי מפסיד? מי שמפסיד הם כולנו. כולנו מפסידים זמן מן התגברות הגודש בדרכים, לכולנו נגרם נזק בריאותי מהתגברות זיהום האוויר וכולנו מפסידים כסף ציבורי ושטחים פתוחים שנדרשים לבניית עוד ועוד כבישים וחניונים לענות על הדרישות.
ייתכן שאם היה אפשר לכמת ולחשב את הנזקים האלו לכל אזרח, בהסתברות גבוהה שהיינו מגיעים למסקנה שגם העובדים שזוכים ליהנות מקומבינת הליסינג בסיכומו של דבר מפסידים.

קומבינת הליסינג היא דוגמא לאופן הלקוי בו מתקבלות החלטות כאן. בישראל כמו בישראל יש העדפה ברורה לקומבינות שמטיבות עם מעט בעלי אינטרסים פרטיים ופגועות באינטרסים ציבוריים.  
והיום שמנסים לתקן את העיוות הזה יש קושי עצום. ככה זה שבישראל שבה תדמית הפראייר היא בגדר אסון, קשה לשכנע את אלו שנהנו מקומבינת הליסינג לצאת ממנה ולחזור להיות "פראיירים".
כמובן שזו הייתה טעות גדולה של ממשלת ישראל בזמנו שנתנה תמריץ מס לתחבורה פרטית, במדינה קטנה וצפופה כמו שלנו אין ולא היה מקום "לחזון" הסוציאליסטי המפקפק של "מכונית לכל פועל".

אם אנחנו רוצים לחיות כאן לעוד הרבה שנים בארץ הזאת בין גבעות מוריקות ובאוויר צלול, יש צורך להחליף את הדיסקט המיושן בדיסק-און-קיי חדיש. בין השאר יש להטיל תמריץ שלילי על תחבורה פרטית, כמו העלאת מס על דלק ואגרות גודש, כמו-כן לעצור הקמת כבישים חדשים. לתת תמריץ לאי-שימוש ברכב פרטי, למשל ע"י הכרה במס על נסיעה בתחבורה ציבורית או לנסיעה משותפת, ועידוד הקמת מסילות רכבת ונת"צים.

לחבריי אנשי היי-טק אני רוצה לומר, אנא הביטו קצת מעבר לתלוש המשכרות, ותשאלו את עצמכם האם זה נכון שישראל תמשיך להיות מדינה פקוקה? האם זה נכון לתת לבריאות ילדנו להמשיך להיפגע מזיהום האוויר? האם זה נכון להפוך את הרחובות שלנו למגרשי חנייה אין סופיים?
אפשר להמשיך להיות יצירתיים ומובלים טכנולוגית וליסע לעבודה באוטובוס, רכבת, מונית, בהסעה מאורגנת או בקטנוע. היתרונות החברתיים והסביבתיים של הפחתת השימוש ברכב פרטי עולות לאין שיעור על הנזק הכספי האישי שאולי יגרם.
הגיעה השעה לומר שלום ולא להתראות לרכב הצמוד.  

*הכותב פעיל סביבתי וחבר הנהלת מפלגת הירוקים  

לכתבה בוואלה לחצו כאן…

לכתבה בוואלה לחצו כאן…

עיר הבה"דים עוברת לנגב, והמדינה הגיעה להסכם מעורר מחלוקת עם המפעלים התעשייתיים. עדי וולפסון על המאבקים בין הון, שלטון, צבא וסביבה ברמת חובב

למאמר בNRG לחצו כאן…

לקראת הפרטת בתי הזיקוק במפרץ חיפה, דורש איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה לנצל את ההזדמנות ולהחמיר את התקנים הסביבתיים שהבעלים החדשים של המפעל יידרשו לעמוד בהם. כיום פולטים בתי הזיקוק זיהום בשיעור הגבוה פי 3-4 מהמקובל באירופה

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

בעלי האינטרס הנדל"ני והיזמים זעמו, גורמים ממשלתיים חיפשו "מסלול עוקף ציבור" – אך לבסוף התנועה הסביבתית ניצחה ותוכנית ספדיה בוטלה. כעת, מציעים הפעילים הירוקים שיח תכנון רב-צדדי בין כל הגורמים המעורבים

למאמר בYNET לחצו כאן… 

דו"ח האו"ם הבינלאומי שפורסם לפני מספר ימים הצביע על כך שבני האדם הם האחראים בראש ובראשונה להתחממות כדור הארץ ולהרס הסביבה. אזרחי מדינת ישראל אינם יכולים להרשות לעצמם להמשיך להיות שותפים למצב הזה. הנה למשל שר התחבורה, שאול מופז, יכול להמשיך לטעון בוועדת הכלכלה כי ישראל מפגרת ב-25-30 שנה בתשתיות תחבורה בשל בירוקרטיה של האוצר. זה המקום להבהיר לכבוד השר כי עוד כבישים, עוד בטון ועוד מחלפים הם אינם הפתרון לשיפור התחבורה במדינת ישראל והוצאתה ממצב של פיגור לקדמה.

פאר ויסנר, יו"ר מפלגת הירוקים

המשמעות ברורה של עוד כבישים היא עוד מכוניות ואיתן עוד זיהום אוויר. רק בחודש ינואר, על פי נתוני איגוד יבואני הרכב, עלו על כבישי הארץ 16,378 מכוניות חדשות. מערכת התנועה בכבישי גוש דן היא כמו "אמבטיה" המלאה עד גדותיה, לכן צריך ל"הוריד ממנה מים" (דהיינו כלי רכב) ולא להוסיף לה.

כל כביש רוחב נוסף שמתכננים גורמי התחבורה באזור המטרופולין של גוש דן כמו כביש 531 יביא לעוד פקקים בכניסה לגוש דן, עוד הרס של שטח פתוח וירוק, עוד זיהום אוויר, עוד קטל בדרכים, עוד אובדן ימי עבודה ועוד אובדנים רבים אחרים.

על מנת לשפר את מערכת התחבורה של ישראל מן הראוי לשים דגש על הסעת ההמונים, ועל שילוב נכון בין הרכבת לבין התחבורה הציבורית. שילוב אשר יתבטא ברכבות יעילות ומהירות, רכבות אקספרס ולא רכבות מאספות, רכבות שהנסיעה בהן תהיה בחצי הזמן לפחות מזמן הנסיעה ברכב, בלוחות זמנים חופפים ומשלימים, במחירים משולבים אטרקטיוויים ובנוחות לאזרחים.

הגיע הזמן שבמדינת ישראל בשנת 2007, באופן טבעי ולא מתוך אילוץ, יקיימו מקבלי ההחלטות חשיבה של תכנון התחבורה לצד חשיבה על הסביבה. לצד הקריאה למקבלי ההחלטות לשנות את הדיסקט מסלילת כבישים נוספים לטובת שיפור הסעת ההמונים, גם על אזרחי מדינת ישראל להתחיל להפנים כי דרוש שינוי התנהגותי מיידי.

רשות המסים פירסמה כי הישראלים נוסעים היום הרבה יותר ברכב שלהם וסך ההכנסות ממסי דלק גדל בינואר בכ-23% לעומת ינואר אשתקד. סקר של ארגון "תחבורה היום ומחר" מצביע כי כ-60% מהעובדים נוסעים לעבודה ברכבם הפרטי. על משקל קריאתו של השר יגאל הורביץ בסוף שנות ה-70' "משוגעים רדו מהגג", נתונים אלה מחייבים לצאת בקריאה בלתי נמנעת, הגם שאינה נעימה לאוזן: "מפונקים רדו מהכביש".

לא ייתכן שהמראה השכיח של איש איש וקופסת הפח שלו, ימשיך להיות כל כך שכיח בכבישי הארץ. לאן נעלמו ימי ה"פול" – נסיעה משותפת של עובדים ברכבו הפרטי של אחד מהם? לאן נעלמו ההסעות המאורגנות?

החשיבה האינדיווידואליסטית שפשטה בתחומים רבים בארץ לא פסחה גם על הנסיעה העצמית בנימוקים "ככה זה נוח לי", "ככה אני מגיע מהר" וכדומה. הקריאה "מפונקים רדו מהכביש" מקבלת תוקף לאור נתונים נוספים מהסקר של אותו ארגון, המצביעים כי 71% מהמשתמשים ברכבם הפרטי להגעה למקום העבודה הם בגילאי 35-44, גילאים שמבחינה גופנית, פיזית ובריאותית עדיין מאפשרים תנועה חופשית. אותו ארגון מצביע על כך שדווקא שבקרב בני 65 פלוס רק 37.5% מגיעים למקום עבודתם ברכב ואחוז דומה מגיע באוטובוס.

המשמעות היא אחת: די לפינוק! די לראייה הצרה כמה נוח לי! שום תקציב גדול ככל שיהיה לא יפתור את בעיות התחבורה והזיהום אם נמשיך לראות בסלילת כבישים נוספים פתרון.

*הכותב הוא יו"ר מפלגת הירוקים

הצעת החוק של ח"כ סוויד מחד"ש מציעה להקים יישוב ערבי, אך גם יהודים יוכלו לגור בו "ללא ועדות קבלה"; מקום המדינה לא הוקם יישוב ערבי חדש; אולמרט יכנס דיון בעניין

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

סוף להפקרות? מסמך מדיניות ראשון של הועדה לשמירת החופים אוסר על מסיבות פרטיות וקובע קריטריונים לאירועים ציבוריים

 לכתבה בNRG לחצו כאן…

למסמך המדיניות המלא לחצו כאן…