בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי לבטל את ההיתרים להפעלת הסניף הנוסף בראשל"צ, פיטרה הרשת את רוב העובדים שגייסה. הסניף, שבנייתו כמעט הסתיימה, היה אמור להיפתח בסוף 2007

לכתבה בNRG לחצו כאן…

ועדת המשנה לתכנון ובניה בהרצליה החליטה בשבוע שעבר לאשר תוכנית לבנייה של קיר ים עשוי מסוללות סלעים על חוף אפולוניה, זאת בתקווה להגן על בסיס המצוק מגלי הים וכך להגן על המבצר הצלבני שנמצא בקצהו.

ילדים משחקים בחוף אפולוניה

מדובר בסוללות אבנים וסלעים שיכסו את החוף לחלוטין כולל את סימן היכר הייחודי של חוף אפולוניה שרידי המבנים העתקים שנפלו אל החוף ומונחים עליו.

לפי התוכנית של המהנדס לאונרדו שטדלר תיסלל דרך אל החוף בתוך הוואדי המזוהם שהשאיר מפעל תע"ש נוף-ים. על פי התוכנית תונח סוללת אבנים גיר ברוחב של 13 מטרים ועליהם יונחו אלפי סלעי גיר גדולים שיכסו כמעט לחלוטין את החוף המיוחד הזה שעשרות שנים מהווה אטרקציה לצלמים ולבמאי סרטים מכל העולם. 

בדיון שהיה בוועדה המקומית הזהיר המהנדס שטדלר את חברי הועדה שלאחר בניית הסוללות, החוף לא יהיה נגיש למבקרים וימשכו להתרחש במקום מפולות, שטדלר הדגיש שמדובר בפתרון מוגבל ביותר שפותר רק חלק מן הבעיה.

נציג מפלגת הירוקים דרור עזרא שגם השתתף בדיון הביע עמדה ששוללת את התוכנית בטענה שמדובר בחיסול פנינת נוף מיוחדת בעלת חשיבות לאומית, וכי ראש העיר דחתה לפני שנה את דרישת הירוקים להזמין חוות דעת שנייה(second opinion) ממומחה אחר על התוכנית. עוד טען עזרא כי הכשרת דרך גישה לחוף בוואדי תע"ש המזוהם תגרום להרס ניכר למצוק ולזיהום הים מהחומרים הרעלים הרבים שנמצאים בוואדי.

בסיכומו של דבר נציג הירוקים דרש להעביר את החלטה לפורום הרחב של הועדה המקומית, לקיים ביקור במקום, ולהכין תסקיר השפעה על הסביבה שיכלול אלטרנטיבות נוספות.
לנייר העמדה המלא של הירוקים לחצו כאן…

גם בעיריית הרצליה יש השוללים את התוכנית מנהל היחידה לאיכות הסביבה של עיריית הרצליה אורי רוזין, הביע בדיון עמדה נגד התוכנית הזו.

כאמור הועדה לא קיבלה את הטענות המסתייגות מן התוכנית והחליטה לאשר את התוכנית כמו שהיא.

לרקע על הרס חופי הרצליה לחצו כאן…

הירוקים אמורים שהדרך הטובה ביותר לשמור על אפולוניה היא קידום תוכנית טיפול רב שנתית קבועה לכל חופי הרצליה. שתכלול העברת חול וחומר חופי, אל החופים שנפגעו מבנייתה המרינה ורוחבם הצטמק מאוד, בכדי למנוע את הצורך לבנות עוד שוברי גלים וסוללות הגנה כמו בתוכנית לחוף אפולוניה.     

הירוקים: התוכנית הזו תחסל לחלוטין את חוף אפולוניה. 

דרור עזרא רכז פורום השרון מפלגת הירוקים אומר: "פרויקט ברוטאלי זה, הוא התערבת גסה ודורסנית באחת מפנינית הנוף היפות ביותר בחופי ישראל. כשם שהמבצר הצלבני הוא אתר היסטורי לחוף עצמו יש ערך היסטורי רב, עליו מונחים שרידי עתיקות שנפלו ממרומי המצוק שיוצרים מראה מרשים ביותר.

לצערנו עיריית הרצליה ורשות העתיקות דחו את דרישתנו לחוות דעת נוספות, זאת על אף שכמעט כל המומחים שדיברנו איתם מסתייגים מן הפרויקט הזה.

יתרה מזאת הרעיון להשתמש בוואדי תע"ש שהינו אחד הנקודות המזוהמת בישראל כדרך גישה הוא רעיון פשוט טיפשי ומסוכן.

לחסל את חוף אפולוניה בשביל להציל את המבצר זה כמו להוריד את הראש בשביל להציל את הלב."

להצטרפות למאבק למען חוף אפולוניה לחצו כאן…

מיזם תיירותי בפארק תמנע, הכולל ארבעה מלונות ונחל מלאכותי אושר סופית. המתנגדים טוענים: זהו נזק בלתי הפיך לנוף המדברי

לכתבת וידאו בוואלה לחצו כאן…

כך טוענים פעילים סביבתיים בעיר. סיור לאורך החופים מגלה שקו החוף השתנה מאז הקמת המרינה וכי רוב הנזקים עדיין לא שוקמו. העירייה: הבנייה גרמה להרס קשה ויש לקבל מימון למזעורו

דרור עזרא, ראש תא הרצליה במפלגת הירוקים גורס ששורש הבעיה החל במה שהוא מגדיר כ"קומבינה של קברניטי העיר וברוני נדל"ן". הוא מספר שמלכתחילה השתמשו באמתלה של בניית מרינה, כדי לבנות פרוייקט נדל"ן גרנדיוזי על החוף ועל שטח עצום של ים שיובש. "בעצם זו לא מרינה, אלא פרויקט נדל"ן עם מרינה קטנה… אמרו שאלה דירות נופש ושלכאורה הם למטרות תיירות, אבל בפועל הן למגורים".

לכתבה וסרטון וידאו בNRG לחצו כאן…

לחתימה על העצומה למען חופי הרצליה לחצו כאן…
לאתר המאבק למען חופי הרצליה לחצו כאן…

מועצת רמת חובב יוצאת נגד הטענות כי אזור התעשייה הוא האשם העיקרי בשיעורי תחלואת הסרטן הגבוהים בבאר שבע

יושב ראש מפלגת הירוקים פאר ויסנר, ביקש למסור בתגובה לדברים: " הגיע הזמן שמועצת רמת חובב תפסיק לתקוף את משרד הבריאות, את הירוקים ואת כל העולם, ותתחיל לעשות ולעמוד בדרישות הסביבתיות, מחמירות ככל שיהיו. אם מועצת רמת חובב לא יכולה להתמודד עם הדרישות, עליה להתפטר. מפעל שלא יכול להתמודד עם הדרישות עליו להיסגר".

לכתבה בNRG לחצו כאן…

האם גם אתם שמתם לב, שמחג לחג אזורי הטבע והטיולים הופכים צפופים יותר ויותר? אתר שרק בפסח האחרון התמלא עד כדי צפיפות סבירה, הפך בסוכות הזה צפוף לעייפה, וסביר להניח שבפסח הבא יהיה יותר צפוף. הורים לילדים צעירים בוודאי שמים לב, שחוויות טבע טריוויאליות כמו ריצה אחרי ארנבת בשדה או מעקב אחרי צב או פרפר, אינן נמצאות יותר באוסף החוויות של הצאצאים שלהם.

המחסור בשטחים פתוחים לבילוי ופנאי, הוא בראש ובראשונה כישלון של מקבלי ההחלטות בשני העשורים האחרונים והטיפול והשימוש במשאבי הקרקע הוא אחת מן הסוגיות החברתיות החשובות ביותר בישראל, אם לא החשובה שבהן. בעשור הקרוב ייאלצו להתמודד איתה הן מקבלי ההחלטות והן הציבור הרחב.

בעשרים השנים האחרונות התקיימו מספר תופעות שגרמו לנגיסה משמעותית ביותר במשאבי הקרקע הציבורית של ישראל: העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר הביאה לאישור מזורז של מאות תוכניות בינוי ללא בחינה יסודית של השלכותיהן הסביבתיות.
הליכי התכנון הללו יועדו לבנייה לעולים ולזוגות צעירים, אך במסגרתם אושרו גם שכונות ויישובים לאוכלוסייה מבוססת, כמו הרחבת קיסריה והקמתו הצפויה של ישוב הווילות הסמוך לנס ציונה, "אירוס", שייבנה על חשבון חלק מגבעות הכורכר שיועדו לגן לאומי. אחדים מהיישובים שאושרו נבנו על שטחים שיועדו לשמורות טבע ונוף, או גנים לאומיים – למשל מזרח ראש העין, רמת בית שמש ואלעד.

עוד צריך להזכיר שחקלאים רבים "עברו צד" והפכו את אדמותיהם למיזמי נדל"ן, שאלפי קילומטרים של כבישים ומאות אלפי מקומות חנייה נסללו כדי לספק את כמויות כלי הרכב בארץ, ושהביקוש למגורים ביישובים פרבריים צמודי-קרקע עלה, וזאת כאשר משאבי הקרקע במדינה מוגבלים.
ומגמה זו נמשכת ביתר שאת רק החודש פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את העובדה המדהימה ש- 40% מהתחלות הבניה ב2006 הם דירות צמודות, יותר מ11000 דירות.

במקביל נחלשו גורמי שמירת הטבע כמו רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, והנסיונות לקדם הכרזת שמורות טבע וגנים לאומיים נתקלים בקשיים. למעשה, כל שמורת טבע המוכרזת בימים אלו תוכננה לפני 20-15 שנה ואף יותר. התוכניות הישנות נהגו כאשר במדינה גרו 4 מיליון תושבים (לעומת 7 מיליון כיום). יתרה מזאת, כדי להשלים כיום הכרזת תוכניות ישנות אלו, נאלצת רשות הטבע והגנים לעשות פשרות רבות ולהסתפק בשטחים קטנים יותר ממה שנדרש בפועל עבור הטבע ועבור הציבור הרחב.

בישראל, משום מה, מתקבלות החלטות כאילו שאנחנו לא מדינה צפופה וקטנה. לפעמים יש הרגשה שתפיסת עולם תכנונית מקנדה או ארה"ב משוכפלת לישראל בלי שום קשר למצבה, כמו למשל בניה של אוטוסטראדות במקביל לאוטוסטראדות קיימות, או הקמת שכונות פרברים בבניה צמודת קרקע.

ללא שינוי משמעותי במדיניות הקרקעית, ישראל צפויה להידרדר למצב חברתי קשה, למצב שבו ענף היצוא העיקרי שלה יהיה מהגרים איכותיים. כבר עכשיו מהגרים ישראלים למדינות שרמת ההכנסה בהן דומה ואפילו נמוכה מאשר בישראל, במטרה לחיות במקום פחות צפוף ובכך לשפר את איכות חייהם.

אם אתם חושבים שמדובר בחזון אפוקליפטי שרק מעטים ו"הזויים" שותפים לו, הנה שתי אמירות משני אנשים שמכירים היטב את הנושא. שר הפנים לשעבר אברהם פורז אמר לפני כשנתיים בכנס של אנשי סביבה ש"מי שרוצה לראות טבע שיסע לחו"ל או שיראה בטלוויזיה". נציב הדורות הבאים, השופט שהם, כתב בדוח שלו לשנת 2004, שבקצב כרסום הנוכחי, תוך 20-30 שנה ישראל תיוותר ללא שטחים פתוחים.

הנה מקבץ החלטות שהתקבלו בחודשיים האחרונים ומוכיחות שלמקבלי ההחלטות עדיין לא נפל האסימון: כביש 531 ייסלל ויבתר את הרצליה מרעננה, 5 ישובי וילות חדשים יוקמו בחבל לכיש, עיר חרדית חדשה תקום בנגב, ועוד ועוד…

תחשבו על זה, אילו הממשלה הייתה משקיעה 10 אחוזים ממה שהיא משקיעה בכבישים בטיפוח אזורי טבע ובילוי, איזה הבדל היה בחג הזה?

אז מה צריך לעשות כדי לשמור על השטחים הפתוחים? לא לבנות בנייה צמודת קרקע חדשה במרכז ובצפון, לא לסלול כבישים חדשים, להקפיא תוכניות בנייה הפוגעות בשטחים פתוחים – כולל חלק מתוכניות הבנייה שכבר אושרו, ולקדם את ההגנה על השטיחים הפתוחים שנותרו.

במקביל צריך לחזק את המערכות להסעת המונים, ולנצל ביעילות את השטח הבנוי בישראל ע"י מתן תמריץ כלכלי לפרויקטים של פינוי-בינוי, תוך השקעה בהעלאת איכות החיים והסביבה בתוך הערים הקיימות.

אבל מספיק היה לי לשמוע את אולמרט לשלוש שנים בכנס בנושא קרקעות, כדי להבין שבמערכת הפוליטית הנוכחית אין שום סיכוי לשינוי. אולמרט אמר שכשהוא נוסע בכבישי ישראל הוא מסתכל על השטחים הפתוחים ורואה פוטנציאל בנייה אדיר.

אני תוהה האם בתוך 60 שנה העם היהודי יהרוס את נופי ישראל שהיו בחלומותיו 2000 שנה? "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו", קבע המשורר שאול טשרניחובסקי. במו ידינו אנו הורסים לא רק את המולדת, אלא גם את עתידם של הדורות הבאים.

שלושה בתי מלון ייבנו בקרוב על חופי האגם הלאומי. ארגוני הירוקים והדייגים: זו מכירת החיסול של הכנרת

לדברי יו"ר מפלגת הירוקים, פאר ויסנר, "הפרויקטים הללו הן מכת מוות לחופים הפתוחים בכנרת. הממשלה נכנעה לבעלי הון שמשתלטים והורסים את הכנרת וסביבתה – וזו תהייה בכייה לדורות. חוף כורסי, החוף האחרון שנשאר בכנרת, נמכר. המלון שיקום שם יפגע בחוף ובאיכות המים ויביא לייבוש חלקים מהכנרת". גם הדייגים אינם מאושרים מהפרויקטים החדשים. "כל פרויקט כזה הוא הרס של עוד כמה משפחות", אומר מרדכי העוסק בדיג בכנרת, "גומרים לנו את הים".

לכתבה בNRG לחצו כאן…

מאות קרקעות בגוש דן מזוהמות בגזים מסוכנים שעלולים לגרום למחלות קשות. המשרד להגנת הסביבה דורש: להתנות הקמת מבנים באזורים המסוכנים באיטום מיוחד של קומות תת-קרקעיות

לכתבה בNRG לחצו כאן…

משרד הבריאות מיפה את חולי הסרטן לפי מגוריהם, והציב את בירת הצפון בראש. תל-אביב במקום השני ואחריה באר-שבע בה גם נמדדה העלייה הכי גבוהה

לכתבה בNRG לחצו כאן…

תביעה ייצוגית בשם כל תושבי הנגב הוגשה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע כנגד חברת "מכתשים" בגין זיהום אוויר מתמשך ומנוגד לחוק, גזילת זכותם של התושבים לאוויר נקי והצבת חייהם בסיכון ממשי. סכום התביעה: יותר ממילארד שקלים

לכתבה בYNET לחצו כאן…