הצעה לסדר שהגיש חבר המועצה דרור עזרא בישיבת מועצת העיר הרצליה ביום 23/10/10, הצעה כללה המלצות מספר אלמנטים שנועדו למנוע ניצול של עובדי הקבלן אשר עובדים עבור הרצליה, בינהם הקמת קרן הלוואות לסיוע לאותם עובדי קבלן לתובע את זכויותיהם, מועצת העיר דחתה את ההצעה בין הנימוקים לדחיית ההצעה הייה שעובדים שמנוצלים ע"י קבלנים יכולים "לקבל" שירות מהעמותה "קו לעובד" הקשיבו להקלטה. 

[audio:http://www.green-party.org.il/moaza_23_10_10_kav_.mp3]

להלן ההצעה כפי שעלתה במועצת העיר… המשך »

רקע
בחודש האחרון קבע בית המשפט העליון כי אפליה בתמיכה של המדינה לטובת אברכים הינו פסולה, וקבע שאין לתת קצבת אבטחת הכנסה רק לאברכים הלומדים בכוללים.

העיר הרצליה היא עיר שיש בה רוב חילוני ברור, חלק גדול מן הצעירים לומדים במוסדות להשכלה גובה, לימוד זה אינו חינם ושכר הלימוד ממון מכיסם של אותם צעירים, בנוסף הם נאלצים לממן את מחייתם בעבודה או שנאלצים להיות נסמכים על הוריהם.
לעומת זאת, אברכים אשר לומדים בכוללים אינם נדרשים לשלם שכר לימוד, ומקבלים שכר על לימודיהם שכל כלו ממון מכספי ציבור, הן המדינה והן העירייה.
לפי הנתונים שסופקו לועדת תמיכות, בארבעת הכוללים בעיר לומדים 78 אברכים מהרצליה, תקציב התמיכה שמעניקה העירייה לכל אברך רק לפי סעיף הכוללים בלבד שווה לתמיכה של כ-900 ₪ לחודש לאברך.
בנוסף ארבעת הכוללים זוכים לתמיכה נדיבה מאוד לפי סעיף שיעורי תורה בו הכוללים הם נתמכים ב700 אלף ₪, בסיכומו של דבר בחישוב מצטבר של התמיכה מתברר כי העירייה לבדה מעניקה לכל אברך מהרצליה 20,000 ₪ בשנה!!

זאת לעומת סכום זניח של מלגה בגובה 2000 ₪ לסטודנט לשנה שניתן לסטודנטים נזקקים בלבד, ונועד למימון שכר לימוד בלבד.

מדובר באפליה חמורה וזועקת לשמיים, העירייה ממנת את כל האברך בעיר בסכום שהינו פי 10 מן המימון המקסימאלי שרק חלק קטן מן הסטודנטים זוכים לו מן העירייה.

היה אולי אפשר להבין את התמיכה המפרזת והמוגזמת הזו אילו כל אברך היה תורם לעיר או למדינה פי 10 מכל סטודנט.
אבל לא כך, בניגוד לסטודנטים חלק לא קטן מן האברכים לא מסיימים את לימודיהם ונשארים ללמוד בכולל שנים רבות, בניגוד לסטודנטים חלק לא קטן מן האברכים לא שירתו צבא ורובם לא עושים מילואים, בניגוד לסטודנטים שהופכים תוך כמה שנים לעובדים מן השורה אשר תורמים לכלכלה, משלמים מסים וארנונה חלק לא קטן מן האברכים נשארים להיות עול הקופה הציבורית שנים רבות.

יוצא איפה שעיריית הרצליה נוהגת באפליה פסולה ולא מוצדקת כלפי סטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גובה ומעדיפה באופן ברור ומבוהק לממן אברכים הלומדים בכוללים.

הצעתנו:

1. מועצת העיר מחליטה להשוואת את התמיכה שהיא מעניקה לכל סטודנט מהרצליה לתמיכה שהיא מעניקה לכל אברך מהרצליה.
2. לפיכך, יקבע כי בדומה לאברכים כל סטודנט יקבל מענק חודשי בגובה 900 ₪.
3. עוד יקבע כי סטודנטים שיעניקו שיעורי עזר לתלמידים יזכו לשכר בתעריף דומה לשיעור תורה.
4. מועצת העיר קובעת בנוסף כי תינתן עדיפות בתמיכה לסטודנטים/אברכים הלומדים במוסדות שבהם לומדים הן גברים והן נשים.

מר עזרא פירט והקריא את הצעתו לסדר בנושא. ראש העיר השיבה כי היא מבקשת להסיר את ההצעה מסדר היום מסיבות רבות: יש בהצעה בורות, חוסר בהירות וחוסר דיוק. העירייה לא מעניקה תמיכה לסטודנט, אלא מילגה. העירייה לא מעניקה תמיכה לאברכים אלא לכוללים ולשיעורי תורה. התמיכות ניתנות למוסדות ולא לאברכים.

זוהי הצעה פופוליסטית, טרנדית, מכוערת, מבוססת על חוסר ידע משווע לגבי מה שנעשה באמת בשיעורי התורה ובכוללים. מרבית האנשים הבאים לשיעורי תורה בכוללים הם בוגרי צבא שבחרו ללמוד תורה. אנו סבורים שיש לממן חלק זה, כאשר אנו מסתכלים על יחס המימון לציבור החילוני שהוא אומנם רוב, אך יש 20% דתיים. אפשר להאמין או לא להאמין אך אי אפשר לשלול את הדרך שבה בוחר אדם לשבת וללמוד תורה, כי זה חלק מהאמונה שלו וזה חלק מהציבור שלנו בעיר. יש לשמור על פרופורציות והעירייה ומועצת העיר החליטו שהם רוצים לשמור על המוסדות האלה משום שהם נכונים מבחינה ציבורית. יושבים בהם אך ורק תושבי הרצליה ומוקצב להם שליש אחוז מהתקציב העירוני. גם אם הצעתו של מר עזרא היתה מדויקת צריך היה להסירה מסדר היום משום שהעיר חרתה על דגלה דמוקרטיה המכבדת את האדם באשר הוא אדם, את אמונתו, ומקפידה לשמור על שיתוף פעולה שהוא סמל ומודל לכל המדינה. העירייה גאה על התקציב שהיא מקצה לאנשים שמאמינים בלימוד תורה.

נערכה הצבעה

(438)         מחליטים להסיר את ההצעה מסדר היום

בעד–  16, נגד– 1 (מר עזרא), נמנע– אין

רקע:
כיום מתבצע ניטור קבוע מטעם משרד הבריאות בחופי הרחצה בהרצליה רק בעונת הרחצה מצב איכות מי-הים בחופים אף מתפרסם באופן קבוע באתר משרד הבריאות.
אנחנו יודעים כי משרד הבריאות גם מבצע בדיקות חודשיות גם מחוץ לעונת הרחצה, אבל תוצאות בדיקות אלו לא מתפרסמות.
כמה ערי חוף בארץ החליטו לפתוח לרחצה חלק מן החופים כל השנה, ולכן מתבצע בחופים אלו ניטור קבוע כל השנה ותוצאות ניתור זה מתפרסמות באתר משרד הבריאות כל השנה.

חופי הרצליה כמובן משמשים מלבד לרחצה, לשורה ארוכה של סוגי ספורט ימי כל השנה, ביניהם ספורט גלישת גלים שמושך בלא מעט ימי חורף מאות גולשים לחופי הרצליה. אנו מידי שנה מקבלים פניות בעיקר של גולשים על בעיות בריאות שנגרמים לחלקם כנראה עקב זיהום הים. אנחנו קיבלנו תלונות על שלשולים, הקאות, בעיות במערכת העיכול, בעיות עור, בעיות בעיניים ועוד. חלק מן הגולשים טוענים שהם אף אושפזו.
היום הדרך היחידה של חובבי ספורט ימי לנחש אם הים מזוהם בימי החורף היא לבחון את עכירות מי-הים ואת הריח שעולה מן הים.

ללא ספק ניטור ופרסום איכות מי הים בחופי הרצליה הוא מידע מאוד חשוב לאותם חובבי ספורט ימי, פרסום מידע כזה יכול למנוע מרבים מאותם אנשים להכניס לאותם חופים שהתגלה בהם זיהום וכך להימנע מבעיות בריאות ותחלואה הקשורה בזיהום ים.

כיום אין שום הוראה בוררה שמחייבת את העירייה או את משרד הבריאות לנטר את המי-הים כל השנה, אבל אין ספק שמדובר כאן בחובה מוסרית ממדרגה ראשונה כלפי חובבי הספורט הימי.
יצוין כי ככל הידוע לנו עלות ניטור כזה אינה גבוה במיוחד, כמה עשרות אלפי שקלים לתקופה המדוברת.

הצעתנו:
1. מועצת העיר הרצליה רואה חשיבות גדולה בשמירה על בריאות ציבור חובבי הספורט הימי.
2. מועצת העיר הרצליה דורשת מן העירייה לדאוג לניטור איכות מי-ים בחופי הרצליה באופן קבוע כל השנה, הניטור יתבצע בפיקוח משרד הבריאות ויתפרסם באתר משרד הבריאות או באתר העירייה.
3. מועצת העיר הרצליה מבקשת מן העירייה לבחון דרכים להתריע על זיהום הים בחופים עצמם, אם באמצעות שלטים רגילים, שליטים אלקטרונים, או דגלים מיוחדים על תחנות ההצלה.
4. מועצת העיר הרצליה דורשת מן העירייה לפועל על מנת כי הניטור יחל מוקדם ככל האפשר בשבועות הקרובים.

רקע ודברי הסבר:
השימוש במפוחי אוויר (מפוחים לאיסוף עלים) לניקוי רחובות, חצרות וגנים ציבוריים ופרטיים הולך וגובר בשנים האחרונות. השימוש במפוחים אלה גורם למטרדי רעש וזיהום אויר קשים ופוגע בציבור. החוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, אוסר על גרימת רעש חזק או בלתי סביר, אולם התקנות שחוקקו מכוח חוק זה בתחילת שנות ה-90 אינן כוללות התייחסות פרטנית לרעש ולזיהום אויר הנגרם על ידי ציוד גינון מנועי בכלל ומפוחי עלים בפרט. מפגעי הרעש הנוצר ממפוחי עלים מטרידים לא רק את הציבור הישראלי; החל משנות ה-70 מנסות מדינות שונות ברחבי העולם לפעול למניעת מטרדי הרעש שמקורם בציוד גינון מנועי, הן על ידי פיתוח ציוד שקט יותר והן באמצעות חקיקה מחמירה.

המלצות לטיפול:
במקביל לקידום חקיקה בתחום זה, מומלץ כבר עכשיו לגופים המפעילים קבלני גינון לשלב תנאים מגבילים במכרזים, ולדרוש מקבלני הגינון שימוש בציוד מודרני המבטיח רמות מופחתות של רעש בעת הפעלתו. להלן כמה אפשרויות:

• שואבים חשמליים – שואבים אלו רועשים פחות ושואבים את הלכלוך במקום לפזר אותו לכל כיוון ולכן רצויים יותר לשימוש. המגבלות לשימוש בהם הן התלות בחיבור לחשמל והספק נמוך יחסית, ולפיכך הם אינם מתאימים לכל יישום.
• מפוחים המונעים בדלק (מפוח יד ומפוח גב) – רמת הרעש הבוקע מהם תלויה בנפח המנוע (בסמ"ק) ובדגם. ניתן להשוות בין הדגמים השונים באמצעות בדיקת הנתון הטכני הבא (שאותו ניתן לקבל מספק המכשיר): מפלס הרעש (Sound Pressure Level) הנמדד במרחק של 15 מ'. נכון להיום, רמת הרעש של רוב המפוחים המיובאים ארצה נעה בטווח של 67-75 dBA. בשנה האחרונה מיובאים גם מפוחים חדשים, שקטים יותר, שרמת הרעש שלהם במרחק של 15 מ' היא 64 dBA בלבד. יש לציין כי מחיר המפוח השקט גבוה ממחיר המפוח הרגיל בכ-20%.

אמצעים נוספים למניעת מפגעי רעש:

• איסור מוחלט לשימוש במפוחי עלים רועשים באזורי מגורים.
• שימוש באמצעים חלופיים – מגרפות ומטאטאים, במקומות רגישים במיוחד.
• שימוש בשואבי עלים חשמליים במקומות המאפשרים חיבור לחשמל (בתי ספר, חצרות בתים פרטיים).
• הגבלת שעות מותרות להפעלת מפוחי עלים: איסור הפעלתם בין 19:00 ו-7:00 בבוקר, בשעות המנוחה – 16:00-14:00 ובימי המנוחה.
• קביעת מפלסי הרעש המותרים למפוחי עלים כ- dBA 70-64 (במרחק של 15 מ' מהמפוח), והחמרת הדרישות במשך חמש השנים הבאות – הורדה הדרגתית ברמת הרעש המותרת מ-70 dBA ל-65 dBA.
• שילוב תנאים במכרזי הקבלנים, כמו דרישה להציג את רמת הרעש הנפלט מהמפוח (כתוצאה של בדיקת רעש למפוחים ישנים או כנתוני היצרן למפוחים החדשים); הוספת נקודות זכות לקבלני גינון שמשתמשים במפוחים שקטים יותר (אך יקרים יותר), שרמת הרעש המופקת מהם אינה עולה על dBA 64. נקיטה באמצעים אלה תביא לשיפור איכות החיים של התושבים.

יש לציין כי הרשות לאיכות הסביבה של עיריית תל אביב-יפו אימצה את מרבית ההמלצות ואף החליטה להחמיר בנושא רעש מחצרות בתי ספר – מפלס הרעש לא יעלה על dBA 65 במרחק 15 מ' מהמפוח.

זיהום האוויר הנגרם עקב שימוש במפוחי עלים נחלק לשני סוגים:

פליטת מזהמים ממפוחים המונעים בדלק – בתהליך שרפת הדלק נפלטים לאוויר מזהמים שונים הכוללים פחמימנים, ובכלל זה בנזן ו- 1,3בוטדיאן, אלדהידים ופחמימנים אחרים הידועים כחומרים מסרטנים או רעילים לאדם, וכיוצרי אוזון קרקעי. בנוסף נפלטים לאוויר מזהמים כמו פחמן חד-חמצני, תחמוצות חנקן וחומר חלקיקי.

פליטת חלקיקים – פעולת המפוח מייצרת חומר חלקיקי המרחף למרחק רב. חלקיקים אלה עלולים להכיל בנוסף לאבק גם צואת בעלי חיים, כימיקלים ופסולת רחוב, עופרת ופחמימנים, וכן מזהמים שונים ממקורות תחבורתיים, שיש להם פוטנציאל גבוה לפגיעה בבריאות. עם אלה נמנים חלקיקים הנפלטים ממנועי דיזל, שמוגדרים כחומר מסרטן, וחלקיקים שמקורם בבלייה של צמיגי רכב.

המסגרת החוקית:סעיף 4 לחוק למניעת מפגעים התשכ"א-1961 קובע איסור על גרימת זיהום חזק או בלתי סביר של האוויר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע או עלול להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים. על פי התקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר), התשנ"ב-1992, שתוקנו מכוח החוק למניעת מפגעים, זיהום אוויר חזק או בלתי סביר מוגדר כהימצאות חומר חלקיקי מרחף באוויר בריכוז תלת-שעתי ממוצע העולה על 0.300 מיליגרם/מ"ק, וריכוז אבק שוקע של 20 טון/קמ"ר במדידה במהלך 30 ימים.

בדרך כלל לא מפעילים מפוחי עלים לאורך שלוש שעות על פני מקום אחד. לפיכך מתעורר קושי רב בניטור חלקיקים למשך הזמן הנדרש בתקנות (למשך שלוש שעות), והוכחת זיהום אוויר כאמור בתקנות הופכת למעשה לבלתי אפשרית.

המלצות המשרד להגנת הסביבה להפחתת זיהום האוויר הנגרם משימוש במפוחי עלים:

• ככלל יש להעדיף דרכים חלופיות לניקוי מדרכות וכבישים, כגון שימוש במטאטאים או בציוד ידני או ציוד מכני אחר.
• מפוח לא יופעל באזורי מגורים בשטחים חוליים או במקומות שבהם אין מדרכה או כביש סלול.
• עבודת המפוח תופסק או תוסט בכל מקרה שבו האבק עלול לפגוע בעוברי אורח.
• בצמוד למפוחים יעבוד רכב טיאוט מכני שינקה מידית את הלכלוך המוסט לכביש.
• המפוחים יופנו לעבר הכביש ולא לכיוון הולכי הרגל.

הגבלת שימוש במפוחים על ידי יוזמות חקיקה:

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת החליטה בחודש אוקטובר האחרון להמליץ לרשויות המקומיות בישראל להפסיק לאלתר את השימוש במפוחי אוויר מרעישים ומזהמים. חברי הוועדה אמרו כי במידה והמלצתם לא תיושם במכרזי הניקיון העירוניים בשנת התקציב הבאה, תיזום הוועדה חוק שיאסור כליל על השימוש במפוחים במגזר הציבורי, ויגביל את השימוש בהם גם במגזר הפרטי.

מה נעשה עד כה בהרצליה:

באוקטובר 2007 הוחלפה חברת הניקיון בעיר, חברת החדשה הניקיון החל לנקות רחובות העיר במפוחים, אלינו ואל העירייה הגיעו זרם אדיר של תלונות מן התושבים בנושא.

לאחר פניות הירוקים, השיבה לנו ראש העירייה בסוף 2007 כי המפוחים ימשכו לשמש את העירייה לניקוי הרחובות, בחודש מאי 2008 הודיע העירייה כי היא מפחיתה את שימוש במפוחים.

במשך שנת 2008 ותחילת 2009 המשכנו לקבל פניות של תושבים על כך שהעירייה ממשיכה לעשות שימוש במפוחים ברחובות העיר, זאת בניגוד להצהרה שיצמצם השימוש במפוחים.

לפיכך מוצע להביא בפני מועצת העיר את נוסח הצעת ההחלטה הבאה :

א. עיריית הרצליה תכריז על היותה העיר הראשונה בארץ שתפעל לאיסור השימוש הגורף במפוחים.

ב. העירייה תאסור לאלתר על קבלנים שעובדים מטעמה להשתמש במפוחים לניקוי רחובות העיר ובקרבת בתי התושבים.

ג. האיסור על התושבים בעיר יחל מרגע שיאושר חוק עזר עירוני האוסר את השימוש במפוחים. עיריית הרצליה תנסח חוק עזר עירוני ברוח זו, אשר יוגש לעיון חברי מועצת העיר לקראת ישיבת המועצה הבאה ויובא לאישור מועצת העיר בישיבת המועצה שתתקיים בחודש יולי 2009.

ד. עד מועד אישור חוק העזר העירוני על ידי מועצת העיר ומשרד הפנים תפעל העירייה ליצירת נוהל עירוני מחייב ומיידי המגביל מאד את השימוש במפוחים ברוח הנוהל שקיים בתל אביב. המגבלות יכללו אכיפה מצד אגף איכות הסביבה הן כלפי גננים עירוניים והן כלפי גננים פרטיים.

ה. הנוהל המחמיר החדש ינוסח וייכנס לתוקפו תוך חודש ימים ממועד הדיון בהצעה זו.

לתמליל הדיון לחצו כאן… (עמוד 23)

רקע
בתחום העיר הרצליה ישנם שטחים פתוחים בעלי ערך טבע ונוף, שטחים פתוחים אלו נפגעים בשנים האחרונות בצורה קשה ביותר ע"י רכב שטח מסוגים שונים כמו ג'יפים, טרקטורונים ואופנועים.

האתרים העיקריים בהרצליה בה פוגעים נהגי רכבי השטח באזורי טבע הם, אזור הבאסה, האזור מדרום לשד' אבא-אבן, אזור מצוקי סידנא-עלי, האזור ממזרח לאפולוניה, ואזורים נוספים.

הנזקים הנגרמים לשטחים הפתוחים ולטבע מנהגי רכבי שטח הם, רמיסה של צמחים, דריסה של בעלי-חיים, הפחדה של עופות, הרס של הנוף, הרס מצוקי כורכר ועוד.
בנוסף וחמור מכך, רבים מנהגי רכבי השטח נוהגים בפראות ומסכנים בכך מטיילים רגליים ורוכבי אופניים.

במשך השנים התקבע נוהג פסול כי השטחים הפתוחים של העיר הרצליה הם מגרש המשחקים הפרטי של נהגי רכבי השטח. נוהג זה צריך להיפסק.
בהקשר זה ראוי לציין לטובה את החלטת ראש העירייה לפני כמה שנים לבטל תחרות רכבי שטח בבאסה.

הצעתנו
מועצת העיר מחליטה כי שמירה על השטחים הפתוחים בעיר הרצליה הינה אחת מעקרונות הסביבתיים החשובות של העיר.

מועצת העיר הרצליה ממנה את ועדת איכות הסביבה העירונית לגבש תוך ארבע חודשים למועצת העיר ולאגפי העירייה המלצות אשר יגרמו להפסקת הרס השטחים הפתוחים של העיר ע"י נהגי רכבי שטח, בין אם זה ע"י הגברת האכיפה באמצעות חוקי עזר קיימים, התקנת חוקי עזר חדשים, ביצוע חסימות בדרכים, ואמצעי אכיפה אחרים.
עד לגיבוש המלצות אלו מועצת העיר מורה ליחידת הפיקוח העירוני וליחידת השיטור המשולב להגביר את הפיקוח בנושא.

רקע:
בשנים האחרונות בכל חורף ולעיטים גם בקיץ , הגיעו על הח"מ עשרות פניות של תושבים וחובבי ספורט ימי בנוגע למפגעי ריח קשים, ולחשש לזיהום בביוב באזור חוף הנכים בו זורם מוצא הניקוז של נחל גלילות.
בנוסף הגיעו אלינו מספר תלונות בדבר הזרמה פיראטית של ביוב לחוף השרון.

בסיור שערכנו לפני מספר שנים התגלה כי שתי תחנות השאיבה הנמצאות בחוף השרון ובחוף זבולון הינן מיושנות מאוד, ואינן מתאימות לעיר מודרנית. אנו יודעים כי לאורך החופי הרצליה יש מספר לא מועט של נקודות בהם קיימים בורות ספיגה שגם מהם יש חשש לזיהום הים.

בנוסף, בישיבת המועצה בינואר האחרון הודה מנכ"ל העירייה כי תחנת השאיבה ברחוב המסילה כבר חצי שנה אינה פועלת כראוי ומזהמת מיידי פעם את מערכת הניקוז ולכן גורמת לזיהום הים בביוב.

בסוף ספטמבר 2008 פג תוקף של ההיתר שניתן לעיריית הרצליה הזרים קולחין מטוהרי ברמה נמוכה אל הים, ולכן מתאריך זה מחויבת העירייה להזרים לים רק קולחין מטוהרים ברמה שלישונית.
בשבועות האחרונים מתפרסמים כתבות על זיהום ים בביוב בחופי הרצליה בעיקר בחוף הנכים, זאת ככנראה תוצאה מזליגת ביוב למערכת הניקוז.

לאחרונה נשלחו התראות לבכירי העירייה מן המשרד להגנת הסביבה זאת בעקבות בדיקות דגימות מן התאריכים  29/1/09 , 13/03/09 ו22/03/09 בהם התגלה כמות חריגה של חיידקי קולי מעבר לתקן במוצא נחל גלילות. השבוע אף זומנו ראש העירייה, מנכ"ל העירייה ומנהל מחלקת הביוב לשימוע במשרד להגנת הסביבה.

הצעתנו:
מועצת העיר מחליטה על הקמת צוות של חמישה חברי מועצה שיבחן הכשלים, תוכניות הפיתוח, והקצאת המשאבים המתכננת ע"י העירייה.
מטרת הצוות היא להמליץ להנהלת העירייה ולמועצת העיר על תוכנית רב שנתית לשדרוג מערכת הביוב והתיעול  בהרצליה. מטרתה תוכנית זו תהיה למנוע כליל זיהום הים, הפרדה בין מערכת הניקוז ממערכת הביוב, ודרכים להקטין כמות ושפר את איכות הנגר העילי המגיע אל הים.
לצוות יתאפשר לשכור יועץ חיצוני, הצוות יעביר את המלצותיו תוך שלושה חודשים.

לתמליל הדיון לחצו כאן… (עמוד 26)

רקע
בעשור האחרון התחדדה ההבנה כי שיפור השקיפות הוא אחד האלמנטים החושבים ביותר לשיפור מערכת קבלת ההחלטות ולמניעת שחיתות ומעשים בלתי תקינים.
במקביל בעשור האחרון התפתחה רשת האינטרנט, שהפכה את האפשרות להפיץ מידע רב לדבר פשוט ביותר וחסכוני.
לא בכדי אבן היסוד בעיר שרוצה להתקרא עיר ירוקה או עיר בת-קיימא הוא עניין השקיפות.
משמעותה המעשית של שקיפות הוא בכך שהתושב חש כי המעשים שעושה הרשות הם לגיטימיים והוגנים, יש לו את האפשר לדעת על המעשים האלו בזמן אמת, כך שהוא יכול להשפיע על מעשים אלו. מאידך פרסום ברבים מהווה מעין שוט על מקבלי החלטות מפני התנהלות לא תקינה ובניגוד להבטחות לבוחרים.

בעולם המערבי וגם בישראל משרדי ממשלה ורשויות מקומיות מאמצים מודלים של שקיפות באמצעות האינטרנט, בה מתפרסים מסמכים, דוחות, מחקרים ותוכניות באופן קבוע באתרי אינטרנט של גופים אלו.
גופים שנוקטים בגישה זו זוכים לאורך זמן באמון גובר והולך של הציבור.

הצעתנו
מועצת העיר מחליטה כי העירייה מאמצת מודל של שקיפות רחבה כל אפשר, בו יינתן דגש על ניגשות המידע ועל איכות המידע. העירייה תפעל לאימוץ מודל מתקדם לשיתוף הציבור בו: הן התושבים, הן ועדי השכונות והן נבחרי הציבור יכול להשפיע על החלטות בעלות משמעות לעיר ולשכנות ברחבי העיר.

להן עקרונות מנחים

• עיריית הרצליה רואה לה כמטרה עליונה לפועל בשקיפות תוך שיתוף הציבור.
• העירייה והגופים מטעה יפעלו לפרסום מלא ובאופן נגיש של מידע בתזמון קרוב כל-כך האפשר להשגת המידע באתר האינטרנט של העירייה.
• העירייה והגופים מטעה יפעל לשיתוף הציבור והקהילות המקומיות בהחלטות שיש בהם להשפיע על חיי התושבים.
• העירייה תכין תוכנית רב שנתית לשיפור השקיפות בכל אגף ואגף בעירייה.

רעיונות ליישום
1. פתיחת ישיבות מליאת הועדה המקומית לתכנון ובניה לקהל הרחב
2. פרסום סדרי יום של הועדה המקומית לפני הישיבות
3. פרסום מודעות תכנון ובניה באינטרנט
4. אימוץ מדיניות דו-שלבית של שיתוף ציבור בתכוניות מהותיות, אחד בשלב הגיבוש והשני לאחר סיום הכנת התוכניות כמו שנעשה היום.
5. פרסום סדרי היום של ישיבות המועצה והועדות הסטאטוטוריות השונות.
6. שידור ישיבות המועצה באינטרנט.
7. פרסום פרוטוקולים של ישיבות הועדות העירוניות השונות.
8. פרסום של דוחות בנושאים השונים.
9. פרסום של הצעות תקציב.
10. פרסום של תוכנית העובדה העירונית ותוכניות העובדה לכל שכונה ושכונה.
11. אפשרות לקבלת משוב מן התושבים דרך האינטרנט בנושאים השונים.

מועצת העיר ממנה את מהנדסת העירייה להכין תוכנית לשיפור השקיפות באגף ההנדסה שתובא לאישור במליאת הועדה המקומית תוך 6 חודשים.
מועצת העיר ממנה את מזכיר העיר להכין תוכנית שקיפות עירונית שתובא לאישור מועצת העיר תוך 6 חודשים.

לתמליל הדיון בהצעה לחצו כאן… (עמוד 16)