רקע:
בעיר הרצליה, כמו בערים אחרות יש מגוון של שירותים עירוניים, חלק מאותם שירותים כמו הפארק, חופי הים, אירועי תרבות, וכדומה מחייבים שימוש בכלי תחבורה כדי להשתמש בהם.
בעוד שבימי חול שירותים אלו נגישים הן לתושבים אשר משתמשים ברכב פרטי, והן לתושבים אשר משתמשים בתחבורה ציבורית, בסופי שבוע שירותים אלו נגישים אך ורק למשתמשים ברכב פרטי.
עיריית הרצליה משקיעה עשרות מילוני שקלים בטיפוח ובהפעלת אתרים ואירועי פנאי, למרבה האבסורד דווקא בסופי שובע, שבה לרוב התושבים ישנם זמן לפעילות פנאי, נמנע מחלק מן התושבים להשתמש בשירותים אלו אך ורק בשל חוסר יכולת תחבורתית, ורבים מתושבים אלו מתמודדים עם קשיים כלכליים ופעילות הפנאי שהעירייה מפעילה הינם פעילות הפנאי המעטות שהם יכולים להרשות לעצמם, כמו חופי הים והפארק.
מלבד הערך החברתי החשוב הזה, להפעלת תחבורה ציבורית ישנה גם ערך סביבתי, להפחתת השימוש במכונית הפרטית, על כל מגרעותיה, זיהום אוויר, גודש, תאונות, מחסור בחנייה וכו.
בנוסף העיר הרצליה רואה עצמה כעיר תיירות, אבל התיירים שרובם לא משתמשים ברכב פרטי נאלצים להשתמש במוניות יקרות במקום תחבורה ציבורית זולה להנאות מאתרים השונים בעיר.

ביולי 2009 הציע הח"מ הצעה דומה להפעיל את מערכת ההסעות לפארק גם בסופי שבוע, הצעה זו נדחה בטענה המשונה של סכסכנות פוליטית.
בקיץ שעבר, העירייה הפעילה מערכת הסעות בימי שבת בין החניונים באזור התעשייה לחופים כדי להקל על תושבי הרצליה פיתוח שהתלוננו על בעיות חנייה וגודש.
למרבה הצער, הפתרון הזה הינו פתרון די עקום אשר מחייב את התושבים להשתמש ברכב פרטי כדי להגיע לאזור התעשייה ואז להשתמש בהסעות. ברור שמערכת הסעות הזו משמשת אך ורק בעלי רכב פרטי, והעניין לא מהווה שום פתרון לתושבים נטלו רכב הפרטי.

הצעתנו:
מועצת העיר הרצליה מחליטה שהחל מאפריל 2012 תרחיב את מערך הסעות חינם ברחבי העיר כך שיפעל ויסיע תושבים מן השכונות השונות אל הפארק וחופי הים בסופי שבוע.

בברכה,
דרור עזרא
חבר מועצת העיר הרצליה
יו"ר סיעת הירוקים

לפתע פתאום התקשורת הישראלית גילתה את הפרדה בין נשים לגברים, הנושא הפך לכותרות ראשיות ושוב מככב במאבק האין סופי בין חילוניים לדתיים. אבל משום מה הכפייה הדתית האמיתית, אי הפעלת התחבורה ציבורית בשבת, הודרה משיח הציבורי הזה. מדובר בנוהג מוזר וטיפשי שהמדינה אמיצה לה במשך עשרות שנים וכמעט אף-אחד לא מפקפק בנוהג הזה.

נכון יש בישראל קהילה המאפשרת לפלגים קיצוניים מתוכה לכפות עליה התנהגות מוזרה, בה זוגות אינם יכולים לשבת יחד על ספסל אחד באוטובוס, בה עצם נוכחות נשים בקרבת גברים במהלך נסיעה יכולה להביא את הגברים הללו למחשבות מיניות. מה לנו כי נלין על אותה קהילה, הרי אותן נשים מרשות את ההתנהגות הזו, וגברים רבים באותה קהילה נכנעים לאותם פלגים קיצוניים.
וברור כי הפרדה זו נאכפת בעיקר באותה קהילה עצמה, ואולי בשוליים לגבי אנשים שלא מאותה קהילה. לעומת זאת, הכפייה הדתית בנוגע לאי-הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, פוגעת אך ורק בקהילות אחרות, ביהודים חילוניים, במוסלמים, בתיירים וכמעט בכולם ומשום מה זה מקובל וכמעט אף-אחד לא פצה פה ומצייץ וזאת בשם הסטוס-קוו המקודש!

הנזקים של אי-הפעלה של תחבורה ציבורית בשבת הם עצומים, מאות אלפי אנשים חסרי רכב לא יכולים ליהנות מבילוי בים או בפארק ביום המנוחה שלהם, סבתא ללא רכב שרוצה לבקר את נכדיה אינה יכולה לעשות זאת, נערים שרוצים ללכת לים הופכים את הוריהם לנהגי הסעות.
אי-הפעלת התחבורה הצבירות בשבת לא רק שפוגעת באיכות החיים היא גם פוגעת בחיים עצמם, כמעט מדי סוף שבוע נהרגים ונפצעים אנשים בתאונות בחזרה מבילויים, בשל עייפות או שכרות.
לא רק זאת, אי-הפעלת תחבורה ציבורית מעודדת קניית כלי רכב, וכך יש עוד גודש בדרכים, עוד הרוגים בתאונות ועוד מתים בגלל זיהום האוויר.
הרי ידוע שיש הלכה הקובעת כי "פיקוח נפש דוחה שבת", אבל הנה נפש אחר נפש נעלמות, שהיו יכולים להינצל אילו הייתה תחבורה ציבורית בשבת, אבל אותם רבנים ועסקנים דתיים מקריבים אותם כזבח לשמירה על הסטוס-קוו "הקדוש".

עכשיו נשאלת השאלה מדוע בכלל חל איסור הפעלת תחבורה ציבורית בשבת? הרי אותו ציבור דתי ממילא לא נוסע בשבת, וממילא החרדים אינם משתמשים בתחבורה ציבורית "חילונית" שאין בה הפרדה בין נשים לגברים?
גם קשה להבין מה הגיון בו, הרי חשמל וטלפון פועלים, ערוצי הטלוויזיה והרדיו משדרים, מסעדות, בתי קפה, בתי קולנוע פתוחים, יש משחקי כדורגל, החניונים גובים דמי חנייה, ואפילו יש פקחים שנותנים דוחות חנייה. למה אלו כן ותחבורה צבירות לא?

לאור ההמולה התקשורתית הזו, אין לי אלא לתהות למה החילונים רוצים לכפות נסיעה מעורבת בבני ברק, ולמה הדתיים/החרדים כופים עלינו החילוניים אי-הפעלת תחבורה ציבורית בשבת בתל-אביב.

אני מוכן ונראה שרבים בציבור יצטרפו אלי, בקריאה לשינוי לסטוס-קוו חדש, שהחרדים לא יכפו עצמם על החילונים וחילונים לא יכפו עצמם על החרדים.
שר התחבורה וראש הממשלה יעשו חסד גדול אם ינצלו ההמולה שנוצרה ויקבלו החלטה היסטורית להפעיל את תחבורה הציבורית בשבת, ובאחת גם יעניקו לנו גם צדק חברתי וגם צדק סביבתי.