יערות הכרמל הירוקים, הסמוכים לשכונות העיר חיפה, מהווים אבן שואבת למאות אלפי מטיילים מדי שנה, זאת בשל השילוב הנפלא בין נופי החורש והים, הפינות המוצלות ומסלולי הטיול בטבע הסמוכים לעיר חיפה ולמרכז הארץ.

בינואר השנה אישרה הוועדה המקומית חיפה את תכנית חברת הבניה "שרביב", הכוללת בניית שלושה מגדלים בני 16 קומות ומלון בן שבע קומות, ולצדם מבני מגורים נוספים – שכונה ובה יותר מ-320 יחידות דיור, כל זאת בשטח המיועד על פי תכניות מתאר לגן לאומי פארק הכרמל, בשפת מדרונותיו העמוקים של נחל נדר ויובליו הירוקים. הדיון בתכנית עובר כעת לוועדה המחוזית.

לחתימה על עצומה של החברה להגנת הטבע בנושא זה לחצו כאן…

לפי סקר שהתפרסם היום בתוכנית הכל דיבורים ברשת ב' מפלגת הירוקים מקבלת 4 מנדטים.

זה בהמשך לסקר מינה צמח מחודש ינואר שגם בו קיבלו הירוקים 4 מנדטים, הסקר האחרון מראה על מגמה של התחזקות של מפלגת הירוקים בקרב הציבור, לקראת הבחירות הבאות.

לסקר המלא לחצו כאן…

יש הטוענים כי הירוקים היא דת חדשה, יתכן שאכן כך הדבר, אבל מקריאת מאמרו של שטרסלר נדמה לי שאנו בפתיחה של דת חדשה אחרת, דת הכבישים שלה סוגדים שטרסלר ועוד קומץ קבלני תשתיות ופקידים בכירים.

ממאמרו של שטרסלר נדמה שהנה הנה כביש 531 וכביש 551 יגאלו את אזור השרון מן הפקקים, שווה לעצור כאן ולבדוק אם אכן כך הדבר?
שטרסלר הוא פרשן כלכלי, הוא ודאי יודע כאשר שוק של חברה מסיומת הגיע לרוויה זו טעות מצד להשקיע מיליארדים להשקיע בקניית מכונות יצור למוצר שהחברה מייצרת.
כך גם כאן מערכת הכבישים של גוש-דן הגיעה לרוויה ואף עברה אותה, בנתיבי איילון יש היום 6 נתיבים בכל מסלול, וגם אלו פקוקים בשעות העומס, וכך גם כביש החוף וכביש 4.
מכאן יש לפקפק בטענה כי סלילת כביש 531 או כביש 551 יבאו איזה שהוא שיפור בזמני הנסיעה של הנהגים בשעות העומס, הרי כבישים אלו לא מוסיפים כניסות לת"א אלא מזינים את הפקקים באיילון ובכביש החוף בעוד מכוניות.

לכאורה נדמה כי נהיגה בכביש 531 תקצר את זמן הנסיעה, אבל זו רק לכאורה אותם נהגים הרי יתקלו באותו פקק באיילון או בכביש החוף והם בעצם יבזבזו זמן דומה בפקקים.
קטע כביש 531 מכביש 4 לאיילון ולכביש החוף הוא בערך באורך 6.5 ק"מ, עלותו של קטע זה הוא סכום אסטרונומי של כ3 מיליארד שקל, כלומר בערך חצי מיליון שקל למטר כביש!
מדובר בכביש אחד היקרים בתולדות ישראל, שבסך הכול ינייד את הפקק, ממש כמו כמה וכמה פרויקטי תשתית אחרים שהיו כאן בשנים האחרונות.
ב20 שנים האחרונות אני זוכר כמה וכמה הצהרות, "זה הסוף של הפקק של המדינה", כך היה בשנת 1995 שנפתח מחלף כפר שמריהו, שהיום כמובן מהירות הנסיעה בו בשעות העומס היא בין 10 ל20 קמ"ש במקרה הטוב. כך גם לפני שנה כאשר נפתח מחלף גלילות שהיום פקוק בשעות העומס.

מכונית פרטית היא כלי תחבורה בזבזני ביותר, באנרגיה, בשטח, בזמן, בחיי אדם וגורמת לזיהום. מערכת כבישים בישראל בעצם נועדה לתת מענה לשני "פיקים", בבוקר ובערב, בשאר 80% משעות היממה הכבישים הם בתת שימוש. כלומר מדינת ישראל הקטנה מקריבה נתח משמעותי משטחה לטובת כבישים רחבים שרוב שעות היממה השימוש בהם לא יעיל, ולטובות המכונית הפרטית שכאומר היא כלי בזבזני.

מפלגת הירוקים חושבת שזו שגיאה לסלול את כביש 531 לכן התנגדנו לו שעלה בות"ל ומשדחו את התנגדותנו הגשנו באמצעות עו"ד אריאל יונגר עתירה לבג"ץ.
אנו הצענו לסלול בתוואי 531 רק את מסילת הרכבת, ובמקום הכבישים 531 ו551 לסלול כביש אחר 541 בתוואי מצפון לרעננה.
יש לזכור כביש 531 אינו סתם עוד כביש אלא רצועה ברוחב 100 שמבתרת את רעננה והרצליה, מבזבזת אלפי דונמים של קרקע ויוצרת מפגע חמור של רעש וזיהום האוויר. כל זאת במחירי עלות יקרים ביותר על חשבון הציבור שהתמורה בדמות קיצור זמני הנסיעה מוטלת בספק.

משום מה שטרסלר נהוג לקדם בשצף קצף את תשתיות הכבישים ותוך כדי כך הוא נוהג להשתלח קשות בירוקים, רק חבל שהוא לא בודק לעומק את טענותינו, שמורכבות מהביטים סביבתיים שיש להן חשיבות גדולה אבל גם מהביטים כלכליים מערכתיים שהם תחום התמחותו של שטרסלר.
שטרסלר מוזמן לפגוש את הירוקים ואולי הוא ישתכנע להמיר את "דתו".

מאמר זה נשלח למדור דעות בהארץ ונדחה על-ידם משום מה?!?!

אתם רואים אותה כל בוקר שאתם הולכים לעבודה, יש כאלו שמלטפים אותה ומטפחים אותה באדיקות, יש כאלו שמתייחסים אליה כאל הביטוי האולטימטיבי של אישיותם ורוב אזרחי ישראל מאמינים שהם לא יכולים בלעדיה אבל המכונית הפרטית היא היום אויבת הסביבה מספר אחת.

מטרתה האמיתית של המכונית הפרטית היא לקחת אנשים ומשאת קלים מנקודה לנקודה ביעילות ובמהירות.
אבל בחסות ובעידוד של תעשיית הרכב יש נטייה לשכוח את חסרונותיה הרבים של המכונית הפרטית ובמידה רבה גם את מטרתה.

בזבוז אנרגיה
הבעיה הבסיסית של המוכנית היא בזבוז אנרגיה, מכונית היא כלי בזבזני מאוד באנרגיה ולא כל-כך משנה מה סוג המנוע שלה, בנזין, גז, דיזל, חשמל, או לחץ אוויר. המסה של מכונית ממוצעת גדולה פי 15 ממסה של אדם ממוצע, כלומר רוב האנרגיה של המוכנית מתבזבז על הנעה של המכלולים שלה עצמה ורק חלק קטן משמש למטרה האמתית.
מלבד הבזבוז הבסיסי של אנרגיה מעצם השימוש במכונית יש בזבוז אנרגיה גם כאשר מנוע המכונית פועל אבל היא לא זזה, כמו בפקקים, רמזורים וכו…
בזבוז שטח
המכונית הפרטית בזבזנית מאוד בשטח, ראשית שטחה של מכונית הוא בזבזני, כדי לספק את היכולת למכוניות הפרטית לנוע צריך לסלול כבישים רחבים שתופסים שטח רב, זאת בנוסף לשטח שתופסת המכונית כאשר היא חונה ובדרך כלל זו יותר מחניה אחת.
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש כיום בישראל כ1.7 מיליון מכוניות אם נאמר שטח המכונית הממוצעת היא 10 מ"ר ולכל מכונית יש שתי מקומות חניה נגיע שרק לשם חנייה זקוקות מכוניות לשטח של 34,000 דונם שזה בערך כמו שטחה של כל פתח-תקווה.
במדינה קטנה כמו שלנו של כל פיסת אדמה יש משמועת כבירה, אנחנו מבזבזים שטח של עיר גדולה רק למען זה שגושי מתכת ישבו להם בלי נוע.
בזבוז זמן
אם לוקחים בחשבון את העובדה שיש בישראל מעט שטח, את העובדה שסלילת כבישים הינה יקרה ואת העובדה שיש מספר רב של מכוניות ומספרן גדל בקצב מתגבר, אנו מגיעים לעובדה המצערת שאין לכבישי ישראל יכולת לשאת את כמות המוכניות .
מכאן קצרה הדרך לתופעה שכולנו חווים אותה והיא הגודש בכבישים, הגדוש בכבישים גורם לנו לבזבז עוד משאב יקר הנמצא במחסור והוא הזמן.
בזבוז משאבים
כאמור מוכנית היא כלי כבד, למען יצורה דורשים המון חמורי גלם, כמו מתכת, פלסטיק, גומי, זכוכית ועוד.
הנסיעה במוכנית עצמה גם היא דורשת משאבים, דלק, שמן מצברים ועוד. התשתית למען נסיעת המכונית אף דורשת המון משאבים כמו בטון, אספלט, מתכת, תחנות דלק וכו…
ובל נשכח שגם לשם יצור המכוניות, יצור המשאבים שמניעים אותן וסלילת התשתית להן דרושה המון אנרגיה.
בזבוז בחיי אדם
נהיגה במכונית דורשת מיומנות, וגם כאשר נרכשת המיומנות הזו אין בכך ערובה שבכל זמן נתון מיומנות זו תהיה זמינה. בכל יום נתון יש יותר ממיליון נהגים שנוסעים בכבישים, בכל נסיעה הנהג מבצע אלפי החלטות מתוך החלטות האלו חלק יכולת להיות שגויות, החלטה שגויה אחת של כל משתמש דרך יכולה לגרום לתאונה ולאובדן חיים. אמנם בשנים האחרונות קיימות מערכות כמו כריות אוויר, שמפחיתות את הפגיעות במקרה של תאונה, אבל מערכות כאלו לא יכולת למנוע את השגיאות שגורמת לתאונות ולכן יש וימשכו להיות תאונות.
זיהום אוויר
זיהום אוויר הינו אולי הבעיה שהכי מורגשת והכי נראית לעין, מכוניות לא משנה מאיזה סוג גורמות לזיהום אוויר ישיר בכל דקה שהמנוע שלהן עובד. וחייבים לומר שגם מכוניות ללא מנוע בערה פנימית יוצרת זיהום אוויר, הזיהום לא יוצא ישירות מן המכונית אבל הוא יוצא בנקודת ייצור החשמל שהמכונית צורכת.
יש גם זיהום אוויר עקיף, שהוא הזיהום שקשור לייצור המכונית, הובלת חמורי הגלם להנעתה ולבניית הכבישים. המשך »

זאת בהמשך לסקר מנובמבר ולסקר מיולי שבהם היו לירוקים 3 מנדטים

השבוע הגישו הפרקליטות ואדם טבע ודין ערעורים (עע"ם 97/08 ועע"ם 269/08) על סיפור של שכונת היוקרה החדשה בגעש. סיפור זה הוא סיפור הישראבלוף טיפוסי, שלצערי אנו רואים אותו פעם אחר פעם. עד כדי כך נשחקו הנורמות וגם שופט בישראל בפסק-דין מתייחס לישראבלוף הזה כאל נורמה ולא מבין מה לא בסדר בזה.
מתוך פסק הדין מודריק בפרשת "צוקי ארסוף"(עת"מ 1528/07 ועת"מ 1575/07): "קשה להניח שבמהלך שנות ה-90, שעה שהקיבוץ היה שקוע בחובות כבדים, מה שעמד לנגד עיניו היה תוכנית בנייה עבור חברי הקיבוץ שככל שתהיה צנועה ברמתה היא תצריך את הקיבוץ להשקעות של עשרות מיליוני שקלים. סביר יותר להניח שהקיבוץ ראה לנגד עיניו את תופעת הרחבות הבנייה הפרטית וקיווה להיבנות ממנה. לכן ביקש להפוך את המשאב הזול (קרקע חקלאית) שבבעלותו למשאב יקר (קרקע למגורים)".

עד עכשיו בית המשפט העליון במעט המקרים שהגיעו לפתחו, התייחס די בחומרה לסיפורי ישראבלוף, אני יכול למנות שני מקרים בולטים. המקרה של עין חמד (רע"פ 1520/01) בו יזמים בנו וילות בלב שמורת טבע "כדירות נופש" אבל מכרו אותם במחירים מפלפלים כדירות מגורים לכל דבר. והמקרה המפרסם של מרינה הרצליה (עע"ם 2273/03) בה בנו היזמים מאות "דירות נופש" וניסו למכור אותם כדירות מגורים, בשני המקרים בית המשפט עצר את הקומבינה.

בגעש ידעו היטב שאם הם היו באים ביושר ואומרים, אנחנו רוצים לבנות שכונות בצמוד לקיבוץ ולהרוויח עשרות מיליונים, הייתה קמה מהומה וספק רב אם משיהו היה מאשר להם את השכונה במיקום הזה.
הם המציאו תירוץ של מצקות דיור בקיבוץ שהתברר כפיקטיבי, זאת על מנת לרמות לכאורה את מוסדות התכנון ואת הציבור ולגרום לשינוי יעוד של הקרקע. הרי מי יכול לצאת נגד קיבוצניקים "מסכנים" שגרים בקרוונים?
חייבים לזכור ששכונת יוקרה אפשר לבנות בצמוד לעיר קיימת בכל מקום בארץ ולא במקום רגיש כל-כך אקולוגית, לעומת זאת כאשר אומרים שיש מצוקת דיור בישוב קיים אולי יהיה אפשר לצדיק פגיעה אקולוגית מדתית. מצודקת דיור שהתבררה בדיעבד כתרמית.
ואסור לשכוח שווי הקרקע במקום הוא אך ורק בזכות אוצרת הטבע ששיכים לכלל תושבי ישראל, חוף הים ושמורת טבע מדהימים שממש צמודים לגעש.
הסיפור הזה הוא ממש כמו שאמרו הגשש: "…אתם מדברים ככה ועושים ככה יאענו ישראבלוף".

מגה קומבינה

לרקיחת מגה קומבינה כמו שנעשתה כאן צריך מלבד קיבוצניקים רמאים, כסף וקשרים פוליטיים בדרגים הגבוהים ביותר, ובסיפור הזה היו די והותר.
הסיפור של שכונת היוקרה בגעש מתחיל בשנת 1999 בקמפיין הבחירות של אהוד ברק לראשות הממשלה, אנשי הקיבוצים, געש, יקום ושפיים נרתמו טוטאלית לקמפיין הבחירות של ברק. זה כלל פעילים רבים ומרכזיים שעבודו לטובת ברק, הפיכת השטחים החקלאים על כביש החוף לשדה פרסומות לברק וארגון כנסים רבים שגולת הכותרת הייתה מסיבת הניצחון של ברק בשפיים.
הקיבוצים כנראה ידעו היטב על מי הם מהמרים, ואכן לאחר שברק נבחר, באורח פלא אושרו שורה של תוכניות לקיבוצים האלו בשווי מאות מיליונים, ביניהם יורפארק ביקום אזורי המסחר בשפיים וגם "הרחבת" געש.
חודשים ספורים לאחר שאושרה "הרחבת" געש נמכר חצי מן השטח לחברת בת של שיכון עובדים (סקום).

בשנת 2003 החלו עבודות על השטח הזה בידי הקיבוץ ושיכון עובדים לבנייה של 30 וילות יוקרה על הים, בשלב הזה מנכ"ל שיכון עובדים היה אורי שני(ראש לשכתו של שרון לשעבר). לאחר התערבות מפלגת הירוקים בסיפור הוציא משרד הפנים צו להפסקת העבודות במקום.
לאחר שמהלך 2004 נתגלו קשיים מול הועדה המחוזית בקידום הפרויקט נשכר בתחילת 2005 ע"י שיכון עובדים מגה מאכר, אביגדור יצחקי (היום ח"כ של קדימה). ליצחקי הובטח בונוס גדול אם יצליח להביא לאישור התוכנית, ואכן יצחקי הצליח לשכנע את אנשי התכנון במחוז מרכז לתת הקלות תמוהות לפרויקט הזה, יצחקי סיים את שירותו בפרויקט עם היבחרו לכנסת בשנת 2006 וכפי שפורסם זכה לשכר של יותר מ300 אלף שקל. ושוב בעקבות התערבות מפלגת הירוקים בתחילת 2007 נעצרה התכונית החדשה בוועדה המחוזית החלטה שלצערנו בית המשפט הפך לפני כחודש. 

מה שנשאר לנו לתהות הוא איך תוך כמה עשורים בלבד הפכו הקיבוצים ממובלי תרבות השיתוף והאידיאולוגיה של ביטול הקניין הפרטי לטובת הקניין הציבורי, לברוני נדל"ן מובילי תרבות הקומבינה שמקדשים את הקניין הפרטי על חשבון הקניין הציבור של עם ישראל.

שוודיה היא אחת המדינות שהממשל בה הוא הכי שקוף בעולם, לפי המדדים שוודיה גם בין הכי נקייה משחיתות. הסיפור של איקאה ברשל"צ מביאים לתהות איך ענק הרהיטים משוודיה נפל קרובן לתרבות הקומבינה הישראלית.

טוענים שאיקאה הביאה משוודיה בשורה גדולה ומהפכנית בתחום מסחר הרהיטים, יש להצטער שאנשי איקאה לא הביאו איתם משוודיה את בשורת השקיפות והמינהל התקין.

תרבות הקומבינה הישראלית היא כנראה כמו וירוס שמדביק ומפיל ברשת לא מעטים, אפילו ענקים שוודיים.
לווירוס הקומבינה הישראלי יש חיסון, לחיסון הזה קוראים שקיפות.
לא בכדי שקיפות היא אחד העקרונות המרכזיים של הירוקים, אפשר לראות התאמה כמעט מלא בין רמת השקיפות של גופים ציבוריים לבין רמה נמוכה של שחיתות בהם.
כאשר דיונים וישיבות בנושאים ציבוריים מתפרסמים באופן חופשי, בראש ובראשונה הדבר משמש את הציבור לפקח על התנהלות של המערכת הציבורית, אבל אולי יותר חשוב מרתיע את מקבלי החלטות לא לקבל החלטות בלתי תקינות.

עם כל הכבוד לאיקאה חייבים להגיד שהיהירות והטקטיקה שבה התנהלה לפתיחת החנות השנייה התבררה כשגויה בעליל.
איקאה ניסתה לנהל "מכרז" בין ערי השפלה, מנהלי איקאה עברו מעיר לעיר וכל ראש עיר פרש שטיח אדום בפניהם, והם ניצלו זאת עד תום לקבל הטבות שלא היה ראוי שיקבלו.
איקאה היא גוף מסחרי, אפשר להבין את הרצון להרוויח יותר ולקבל "מתנות" מראשי ערים. הבעיה היא שהמתנות האלו הן בעיקר על חשבון הציבור, הנחות בארנונה, קיצור הליכים והטבות תכנוניות שערורייתיות.

בימים אלה מתברר שבמקום שפתיחת החנות השנייה תנהל על מי מנוחת, נוצרה מהומת ענק, תחקירים, תלונות, עתירות והרבה פרסום שלילי.

אז מה הלקח?
הלקח מן הסיפור הוא לא רק לאיקאה אלא לכל הגופים המסחריים בישראל כמה מתעתעת תרבות הקומבינה הישראלית. מה שנחשבה כקומבינה מבריקה התבררה במהרה כאסון עסקי ושווקי.
חברות צריכות ללמוד ולהבין שהציבור בישראל מאס בתרבות הקומבינה והחליט להשיב מלחמה, היום וביתר שאת בעתיד שכרן של חברות שינהגו כך יצא בהפסדן.

בסיור יו"ר מפלגת "הירוקים" הוכרז כי מועמד המפלגה בנתניה יהיה חבר המועצה, אדיר בנימיני

ויסנר  ציין במהלך הסיור: "אני נחרד ממצבו של הנחל. על המשרד להגנת הסביבה להקים רשות לנחל פולג אשר תציל את הנחל המזוהם ותקצה משאבים לשיקומו. על הרשויות המקומיות שזיהמו את הנחל בעבר  ובהן עיריית רעננה להקצות אף הן תקציבים למטרה זו".  

לכתבה בקקטוס לחצו כאן…

סניף חדש במודיעין למפלגת הירוקים. בראש הסניף המקומי החדש יעמוד שרון מעוז. בסניף כבר 15 פעילים מרכזיים והרשימה מתכוננת לבחירות הקרובות. מעוז: "לא נתמודד על ראשות העיר".

לכתבה במודיעין ניוז לחצו כאן…