רקע ודברי הסבר:
השימוש במפוחי אוויר (מפוחים לאיסוף עלים) לניקוי רחובות, חצרות וגנים ציבוריים ופרטיים הולך וגובר בשנים האחרונות. השימוש במפוחים אלה גורם למטרדי רעש וזיהום אויר קשים ופוגע בציבור. החוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, אוסר על גרימת רעש חזק או בלתי סביר, אולם התקנות שחוקקו מכוח חוק זה בתחילת שנות ה-90 אינן כוללות התייחסות פרטנית לרעש ולזיהום אויר הנגרם על ידי ציוד גינון מנועי בכלל ומפוחי עלים בפרט. מפגעי הרעש הנוצר ממפוחי עלים מטרידים לא רק את הציבור הישראלי; החל משנות ה-70 מנסות מדינות שונות ברחבי העולם לפעול למניעת מטרדי הרעש שמקורם בציוד גינון מנועי, הן על ידי פיתוח ציוד שקט יותר והן באמצעות חקיקה מחמירה.
המלצות לטיפול:
במקביל לקידום חקיקה בתחום זה, מומלץ כבר עכשיו לגופים המפעילים קבלני גינון לשלב תנאים מגבילים במכרזים, ולדרוש מקבלני הגינון שימוש בציוד מודרני המבטיח רמות מופחתות של רעש בעת הפעלתו. להלן כמה אפשרויות:
- שואבים חשמליים – שואבים אלו רועשים פחות ושואבים את הלכלוך במקום לפזר אותו לכל כיוון ולכן רצויים יותר לשימוש. המגבלות לשימוש בהם הן התלות בחיבור לחשמל והספק נמוך יחסית, ולפיכך הם אינם מתאימים לכל יישום.
- מפוחים המונעים בדלק (מפוח יד ומפוח גב) – רמת הרעש הבוקע מהם תלויה בנפח המנוע (בסמ"ק) ובדגם. ניתן להשוות בין הדגמים השונים באמצעות בדיקת הנתון הטכני הבא (שאותו ניתן לקבל מספק המכשיר): מפלס הרעש (Sound Pressure Level) הנמדד במרחק של 15 מ'. נכון להיום, רמת הרעש של רוב המפוחים המיובאים ארצה נעה בטווח של 67-75 dBA. בשנה האחרונה מיובאים גם מפוחים חדשים, שקטים יותר, שרמת הרעש שלהם במרחק של 15 מ' היא 64 dBA בלבד. יש לציין כי מחיר המפוח השקט גבוה ממחיר המפוח הרגיל בכ-20%.
אמצעים נוספים למניעת מפגעי רעש:
- איסור מוחלט לשימוש במפוחי עלים רועשים באזורי מגורים.
- שימוש באמצעים חלופיים – מגרפות ומטאטאים, במקומות רגישים במיוחד.
- שימוש בשואבי עלים חשמליים במקומות המאפשרים חיבור לחשמל (בתי ספר, חצרות בתים פרטיים).
- הגבלת שעות מותרות להפעלת מפוחי עלים: איסור הפעלתם בין 19:00 ו-7:00 בבוקר, בשעות המנוחה – 16:00-14:00 ובימי המנוחה.
- קביעת מפלסי הרעש המותרים למפוחי עלים כ- dBA 70-64 (במרחק של 15 מ' מהמפוח), והחמרת הדרישות במשך חמש השנים הבאות – הורדה הדרגתית ברמת הרעש המותרת מ-70 dBA ל-65 dBA.
- שילוב תנאים במכרזי הקבלנים, כמו דרישה להציג את רמת הרעש הנפלט מהמפוח (כתוצאה של בדיקת רעש למפוחים ישנים או כנתוני היצרן למפוחים החדשים); הוספת נקודות זכות לקבלני גינון שמשתמשים במפוחים שקטים יותר (אך יקרים יותר), שרמת הרעש המופקת מהם אינה עולה על dBA 64. נקיטה באמצעים אלה תביא לשיפור איכות החיים של התושבים.
יש לציין כי הרשות לאיכות הסביבה של עיריית תל אביב-יפו אימצה את מרבית ההמלצות ואף החליטה להחמיר בנושא רעש מחצרות בתי ספר – מפלס הרעש לא יעלה על dBA 65 במרחק 15 מ' מהמפוח.
זיהום האוויר הנגרם עקב שימוש במפוחי עלים נחלק לשני סוגים:
פליטת מזהמים ממפוחים המונעים בדלק – בתהליך שרפת הדלק נפלטים לאוויר מזהמים שונים הכוללים פחמימנים, ובכלל זה בנזן ו- 1,3בוטדיאן, אלדהידים ופחמימנים אחרים הידועים כחומרים מסרטנים או רעילים לאדם, וכיוצרי אוזון קרקעי. בנוסף נפלטים לאוויר מזהמים כמו פחמן חד-חמצני, תחמוצות חנקן וחומר חלקיקי.
פליטת חלקיקים – פעולת המפוח מייצרת חומר חלקיקי המרחף למרחק רב. חלקיקים אלה עלולים להכיל בנוסף לאבק גם צואת בעלי חיים, כימיקלים ופסולת רחוב, עופרת ופחמימנים, וכן מזהמים שונים ממקורות תחבורתיים, שיש להם פוטנציאל גבוה לפגיעה בבריאות. עם אלה נמנים חלקיקים הנפלטים ממנועי דיזל, שמוגדרים כחומר מסרטן, וחלקיקים שמקורם בבלייה של צמיגי רכב.
המסגרת החוקית:סעיף 4 לחוק למניעת מפגעים התשכ"א-1961 קובע איסור על גרימת זיהום חזק או בלתי סביר של האוויר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע או עלול להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים. על פי התקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר), התשנ"ב-1992, שתוקנו מכוח החוק למניעת מפגעים, זיהום אוויר חזק או בלתי סביר מוגדר כהימצאות חומר חלקיקי מרחף באוויר בריכוז תלת-שעתי ממוצע העולה על 0.300 מיליגרם/מ"ק, וריכוז אבק שוקע של 20 טון/קמ"ר במדידה במהלך 30 ימים.
בדרך כלל לא מפעילים מפוחי עלים לאורך שלוש שעות על פני מקום אחד. לפיכך מתעורר קושי רב בניטור חלקיקים למשך הזמן הנדרש בתקנות (למשך שלוש שעות), והוכחת זיהום אוויר כאמור בתקנות הופכת למעשה לבלתי אפשרית.
המלצות המשרד להגנת הסביבה להפחתת זיהום האוויר הנגרם משימוש במפוחי עלים:
- ככלל יש להעדיף דרכים חלופיות לניקוי מדרכות וכבישים, כגון שימוש במטאטאים או בציוד ידני או ציוד מכני אחר.
- מפוח לא יופעל באזורי מגורים בשטחים חוליים או במקומות שבהם אין מדרכה או כביש סלול.
- עבודת המפוח תופסק או תוסט בכל מקרה שבו האבק עלול לפגוע בעוברי אורח.
- בצמוד למפוחים יעבוד רכב טיאוט מכני שינקה מידית את הלכלוך המוסט לכביש.
- המפוחים יופנו לעבר הכביש ולא לכיוון הולכי הרגל.
הגבלת שימוש במפוחים על ידי יוזמות חקיקה:
ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת החליטה בחודש אוקטובר האחרון להמליץ לרשויות המקומיות בישראל להפסיק לאלתר את השימוש במפוחי אוויר מרעישים ומזהמים. חברי הוועדה אמרו כי במידה והמלצתם לא תיושם במכרזי הניקיון העירוניים בשנת התקציב הבאה, תיזום הוועדה חוק שיאסור כליל על השימוש במפוחים במגזר הציבורי, ויגביל את השימוש בהם גם במגזר הפרטי.
מה נעשה עד כה בהרצליה:
באוקטובר 2007 הוחלפה חברת הניקיון בעיר, חברת החדשה הניקיון החל לנקות רחובות העיר במפוחים, אלינו ואל העירייה הגיעו זרם אדיר של תלונות מן התושבים בנושא.
לאחר פניות הירוקים, השיבה לנו ראש העירייה בסוף 2007 כי המפוחים ימשכו לשמש את העירייה לניקוי הרחובות, בחודש מאי 2008 הודיע העירייה כי היא מפחיתה את שימוש במפוחים.
במשך שנת 2008 ותחילת 2009 המשכנו לקבל פניות של תושבים על כך שהעירייה ממשיכה לעשות שימוש במפוחים ברחובות העיר, זאת בניגוד להצהרה שיצמצם השימוש במפוחים.
לפיכך מוצע להביא בפני מועצת העיר את נוסח הצעת ההחלטה הבאה :
א. עיריית הרצליה תכריז על היותה העיר הראשונה בארץ שתפעל לאיסור השימוש הגורף במפוחים.
ב. העירייה תאסור לאלתר על קבלנים שעובדים מטעמה להשתמש במפוחים לניקוי רחובות העיר ובקרבת בתי התושבים.
ג. האיסור על התושבים בעיר יחל מרגע שיאושר חוק עזר עירוני האוסר את השימוש במפוחים. עיריית הרצליה תנסח חוק עזר עירוני ברוח זו, אשר יוגש לעיון חברי מועצת העיר לקראת ישיבת המועצה הבאה ויובא לאישור מועצת העיר בישיבת המועצה שתתקיים בחודש יולי 2009.
ד. עד מועד אישור חוק העזר העירוני על ידי מועצת העיר ומשרד הפנים תפעל העירייה ליצירת נוהל עירוני מחייב ומיידי המגביל מאד את השימוש במפוחים ברוח הנוהל שקיים בתל אביב. המגבלות יכללו אכיפה מצד אגף איכות הסביבה הן כלפי גננים עירוניים והן כלפי גננים פרטיים.
ה. הנוהל המחמיר החדש ינוסח וייכנס לתוקפו תוך חודש ימים ממועד הדיון בהצעה זו.
לתמליל הדיון לחצו כאן… (עמוד 23)
RSS