הארכיון של

שמירה על רח' מקס נורדאו בנתניה

יום שלישי, 27 למאי 2008   מאת:

בנימיני פנה לנשיא המדינה בעניין הכוונה לבטל את רח' מקס נורדאו

 

מלבד פנייתו לנשיא המדינה, פנה ח"מ אדיר בנימיני גם ליו"ר הכנסת, יו"ר הסוכנות היהודית לא"י ולמספר חברי כנסת. פנייתו נולדה בעקבות הודעה אותה קיבלו דיירים ברח' מקס נורדאו בנתניה, בדבר כוונה להחליף את שם הרחוב שבו הם מתגוררים ולבטל אותו, לצורך החלפתו באישיות אחרת.

בנימיני, הזועם על הכוונה לפגוע באישיות ציונית כל כך חשובה, מאוכזב מאוד מעמיתיו למוצאת העיר, אשר אף אחד מהם טרם הרים קול זעקה והצטרף למאבק למיגור הצעה זו.

בנימיני: "זו דוגמא מצערת להתנוונות החמורה שאחזה גם בבני הדור השני והשלישי של הקמת המדינה. אני חש שעלי למלא את מצוותו של הלל הזקן 'במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש'. הואיל ואני מוצא את עצמי מנהל את המאבק הזה בגפי, הרי שאין אלא להסיק את המסקנה ש'כיכר המועצה ריקה' ומורכבת מאישים שנטשו כנראה את ערכיהם הציוניים"

 

חבר מועצת עיריית נתניה ממפלגת הירוקים, אדיר בנימיני, פנה לנשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, על מנת ליידע אותו בדבר ההצעה שעומדת על הפרק בעיריית נתניה, לבטל את הרחוב על שמו של ד"ר מקס נורדאו, שהיה אחד מראשי התנועה הציונית ויד ימינו של חוזה המדינה, ד"ר בנימין זאב הרצל.

 

במכתבו ציין בנימיני כי הנשיא פרס, אשר זכה להכיר מקרוב את אבות המייסדים של מדינתנו, וודאי מודע היטב עד כמה עצם הכוונה לפגוע באיש מופת כמו ד"ר מקס נורדאו, צריכה לעורר "רעד חלחלה, זעזוע, שאת נפש ומורת רוח רבה בכל נפש ישראלית וציונית יפה"!

 

מלבד מכתבו לנשיא המדינה, פנה בנימיני בנושא גם ליו"ר הכנסת, דליה איציק, ולחברי הכנסת, לימור לבנת, אריה אלדד, אופיר פז-פינס, גדעון סהר וכן לח"כ יואל חסון, אשר נבחר בקונגרס הציוני האחרון לתפקיד נשיא הקונגרס הציוני, מפעל אותו יסדו הרצל ונורדאו.  כמו כן, פנה בנימיני גם אל יו"ר הסוכנות היהודית לא"י ויו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, זאב ביילסקי, במטרה שהם כולם יפעילו את מלוא כובד משקלם כלפי ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, על מנת שזו תגנוז את ההצעה.

 

במכתביו מדגיש בנימיני, בהתייחסו לספרו הנודע של נורדאו "התנוונות" כי "ההתנוונות והרדידות המוסרית-אינטלקטואלית-חברתית שרבים נוהגים לעסוק בה בקרבינו לאחרונה, לא באה לדעתי לידי ביטוי ברייטינג הגבוה לתוכנית כמו "הישרדות", אלא דווקא בהחלטה מעין זו, שנובעת לא רק מאובד ערכים אלא ככל הנראה גם מבורות, ואי הכרת האיש ופועלו ותרומתו למפעל הציוני. כשלעצמי אני סבור כי הכוונה לבצע את ההחלפה היא הביטוי להתנוונות האמיתית שננטעה בנו ודווקא בשנת ה-60 למדינה, שמקס נורדאו הקדיש את חייו להקמתה!"

 

בנוגע להתנהלותה של פיירברג מציין בנימיני במכתביו כי "נשגב מבינתו, כיצד נבחרת ציבור, כדוגמת ראש עיריית נתניה, אשר כור-מחצבתך האידיאולוגי נטוע ומיוסד באחת מהתנועות הציוניות הגדולות בתולדות עמנו, שמנהיגיה הגדולים, זאב ז'בוטינסקי ומנחם בגין, העריצו וכיבדו את הרצל ואת פועלו – תיתן את ידה לפגיעה כזו גדולה באחד מענקי התנועה הציונית!". יצוין בהקשר זה כי רק לאחרונה עם הודעתה על ריצתה העצמאית, הצהירה פיירברג על נאמנותה לערכי ז'בוטינסקי. בנימיני מדגיש שהצהרה זו אינה יכולה להתיישב עם התנהלותה של ראש העירייה בעניין זה.

 

 אדיר בנימיני (הירוקים): "זו דוגמא מצערת להתדרדרות הערכית החמורה שמצאה לה אחיזה גם בבני הדור השני והשלישי של אבות המדינה. אני חש אכזבה עצומה מראש העירייה מעמיתי למועצת העיר, שמיאנו עד כה מלהשמיע קול זעקה בעניין, עד שנוצר המצב שעלי למלא את מצוותו של הלל הזקן 'במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש' (אבות ב', ו'). הואיל ואני מוצא את עצמי מנהל את המאבק הזה בגפי, הרי שאין אלא להסיק את המסקנה, בהשאלה משירה הנודע של נעמי שמר, כי 'כיכר המועצה ריקה' ומורכבת מאישים שנטשו או שכחו את ערכיהם הציוניים".

 

עוד ציין בנימיני כי בכוונתו לפעול במישור הציבורי כנגד ההחלטה, הצפויה להידון בקרוב הן בועדת שמות רחובות והן במועצת העיר. במכתבו לפיירברג כתב בנימיני כי "אתכבד להודיעך כי בכוונתי להצטרף לכל התקוממות ציבורית ומשפטית של תושבים באזור זה, כנגד הכוונה לשנות את שם הרחוב של אחד מגדולי האישים בתנועה הציונית, ולכש'אינתיפאדה זו' תפרוץ, בכוונתי להיות זה שיזרוק את האבן הראשונה למיגור החרפה הזאת! לצערי אין זו הפעם הראשונה (וחוששני שלא האחרונה!) שעלי לקרוא לך גברתי, בלי כעס, בקרירות אך באיתנות – שימי קץ להפקר!", מסכם בנימיני בתקיפות את מכתבו.

מסקנות דו"ח מבקר המדינה (דו"ח ביקורת שנתי 58 א')

יום שני, 28 לאפריל 2008   מאת:

חבר מועצת עיריית נתניה נתניה, אדיר בנימיני, ממפלגת הירוקים הגיש שאילתה אשר תידון בישיבת המועצה הקרובה בראשית חודש מאי, בכל הנוגע למסקנות דו"ח מבקר המדינה 58 א'.

להלן נוסח השאילתה:
דו"ח הביקורת השנתי 58 א' של מבקר המדינה לשנת 2007 (להלן: הדו"ח) עסק בין היתר ב"פעולות הרשויות המקומיות להגנת הסביבה", אשר מתבצעת באמצעות היחידות הסביבתיות: א) יחידה סביבתית עירונית; ב) יחידה סביבתית אזורית; ג) איגוד ערים לאיכות הסביבה.

במבוא לפרק זה בדו"ח צוין כי "השמירה על איכות הסביבה היא צורך קיומי של האנושות, והיא מושפעת מיחסי גומלין בין האדם לסביבתו. בשנים האחרונות גוברת המודעות לאיכות הסביבה ולהשפעתה על איכות החיים. בעולם כולו נערכות פעולות לשם צמצום המפגעים ושימור המשאבים הסביבתיים. לבעיות בתחום איכות הסביבה ובכללן מפגעים סביבתיים אין גבולות מוניציפליים[…] משרדי הממשלה והשלטון המקומי הם הגופים האמונים על הכוונה לאי פגיעה בסביבה[…]".

עוד צוין במסגרת הדו"ח כי "בית המשפט העליון קבע לאחרונה[1] את אחריותה של רשות מקומית מכוח חוק למניעת מפגעים בשל מפגע סביבתי בתחום הרשות[…] הנחיית היועץ המשפטי לממשלה (מס' 4.1108) קובעת שיש לשקול להעמיד לדין פלילי רשות מקומית שאינה מטפלת באופן ראוי בנושאים סביבתיים שבגינם הוטלו עליה חובות בדין. זאת כאשר קיימת זיקה מספקת בין מחדלי הרשות לבין המפגע שנוצר ובכפוף למיצוי הליך של אכיפה מנהלית שמפעיל המשרד להגנת הסביבה".

במסקנותיו לעניין זה קובע מבקר המדינה כי "הטלת אחריות פלילית על הרשות המקומית ועל ראשי הרשויות היא מהכלים המרכזיים להגנה על ערכי איכות הסביבה" (עמ' 208 לדו"ח).

I. שימוש בסמכות לפי סעיף 221 לחסד"פ:

בין הממצאים השונים שנחשפו בדו"ח נמצא כי "אף על פי שעובדי רשויות מקומיות רבות הוסמכו מכוח סעיף 221 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, למסור הודעות תשלום קנס לפי סעיף 228(ב) למי שיש יסוד להניח שעבר עברה על חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, רק רשויות בודדות עשו שימוש בפועל בסמכותן זו[…]"(עמ' 191 לדו"ח).

לאור האמור אבקש לברר את הדברים הבאים:

האם עשתה ועושה עיריית נתניה שימוש בפועל בסמכות זו?

אם, כמה דו"חות נתנו?

II. מוסדות הסמוכים לקווי מתח גבוה ולמתקני חשמל:

בכל הנוגע למוסדות חינוך הסמוכים לקווי מתח גבוה ולמתקני חשמל נטעם בדו"ח כי "על משרד הפנים להנחות את הרשויות לקיים סקרי סיכונים במוסדות חינוך ובמוסדות ציבור שבתחומן, כדי לאתר מוסדות החשופים לשדות אלקטרומגנטים בעצמה גבוהה ממתקני חשמל ומקווי מתח גבוה, ולפעול למניעה או להפחתה של חשיפת האוכלוסייה אליהם" (עמ' 194).

לאור האמור אבקש לברר את הדברים הבאים:

האם התקבלה הנחייה כלשהי ממשרד הפנים בנושא הנדון מאז פרסום הדו"ח?

האם ביצעה עיריית נתניה סקר סיכונים כלשהו במוסדות החינוך ובמוסדות החינוך בעקבות פרסום הדו"ח?

III. פעילות היחידה הסביבתית האזורית:

במסגרת הדו"ח צוין כי סעיף 22 לצו איגוד ערים (הוראות אחידות), התשל"ז-1997, קובע כי יושב ראש מועצת איגוד ערים חייב להכין פעם בשנה דין וחשבון מפורט על ענייני האיגוד במהלך השנה שחלפה ולהגישו למועצת האיגוד, ולאחר שהמועצה תדון בו ותאשרו עם תיקונים או ללא תיקונים, עליו לדאוג לכך שיישלחו שלושה עותקים לפחות לשר, עותק אחד לפחות לכל רשות מקומית המאוגדת באיגוד ועותק אחד למבקר המדינה.

הרשויות המקומיות אינן נדרשות להגיש את הדין וחשבון האמור למועצת הרשות המקומית, והדבר נתון ליוזמתו של מי שהוסמך לקבוע את סדר היום של מועצת הרשות המקומית".

בעקבות דברים אלה מסקנת הדו"ח הינה: "לדעת מבקר המדינה, ראוי שהדין וחשבון המפורט על ענייני האיגוד שהוגש לרשות המקומית יובא לדיון בפני המועצה של כל רשות המיוצגת באיגוד, בין היתר כדי לסקור את פעילותיו ואת מצבו הכספי; להנחות אותו לפעול למימוש יעדי הרשות; ולבחון אם פעולותיו תואמות את המטרות שלשמן הוקם".

לאור האמור אבקש לברר את הדברים הבאים:

האם "איגוד ערים חדרה לאיכות הסביבה" (להלן: האיגוד) בו חברה עיריית נתניה היא "היחידה הסביבתית האזורית" לשיטתה של עיריית נתניה?

האם הוגש מטעם האיגוד הדין וחשבון האמור לפי סעיף 22 לצו איגוד ערים?

אם כן, האם יש בכוונת מי ש"הוסמך לקבוע את סדר היום של מועצת הרשות המקומית" (בלשונו של כב' מבקר המדינה), להביא דו"ח זה לשולחן המועצה בעקבות כהמלצת דו"ח הביקורת?

IV. נציג השר ועדת איכות הסביבה העירונית:

עד למועד פרסום הדו"ח נמנע השר להגנת הסביבה מלמנות נציגים מטעמו בועדות לאיכות הסביבה של הרשויות המקומיות; מגלישה באתר האינטרנט של עיריית נתניה, ניתן ללמוד שטרם מונה עדיין נציג מטעמו לוועדה זו בעיר נתניה.

מדו"ח המבקר ניתן ללמוד כי בעקבות פנייתו של היועמ"ש לעיריית תל-אביב-יפו ליועמ"ש לממשלה באוגוסט 2006, השיבה ביוני 2007 מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים כי "כל עוד לא הושלם הרכב הועדה (לאיכות הסביבה – א.ב) מלכתחילה, הוועדה למעשה אינה קיימת ולמעשה, היא נעדרת סמכות לפעול".

לאור האמור אבקש לברר את הדברים הבאים:

האם מונה נציג מטעמו של השר להגנת הסביבה נכון להיום?

האם בעיריית נתניה מודעים להנחיית היועמ"ש לממשלה כי הועדה מנועה מלפעול עד אשר יושלם ההרכב החסר?

אדיר בנימיני www.adir-b.com

הצעה לסדר: עיריית נתניה תחדל משימוש בחומרי ניקוי מזהמים

שבת, 26 לאפריל 2008   מאת:

חבר מועצת עיריית נתניה, אדיר בנימיני, ממפלגת הירוקים הגיש הצעה לסדר שתידון בישיבת מועצת העיר הקרובה בראשית חודש מאי, אשר במסגרתה הוא מקווה לקבל החלטה, כי בכל חוזה חדש עם חברת נקיון קבלנית יוכנס סעיף, המחייב את החברה לעשות שימוש בחומרי ניקיון ידידותיים לסביבה בלבד.

להלן נוסח ההצעה לסדר:

מועצת העיר מתבקשת להעלות לדיון ולקבלת החלטה בעניין הצורך לעבור לשימוש בחומרי ניקוי ידידותיים לסביבה, בכל מוסדות העירייה.

מועצת העירייה מנחה את הנהלת העירייה להציג תנאי זה בכל מכרז או חוזה התקשרות עתידי עם חברות תחזוקה וניקיון.

 

טור אישי אדיר בנימיני: "אנשי החזון הירוק בנתניה"

יום ראשון, 02 למרץ 2008   מאת:

אנשי החזון הירוק/ אדיר בנימיני

ההיסטוריה האנושית משופעת באישים אשר הקדימו את זמנם; אישים אשר כבשו פסגות חדשות של מחשבה ויצירה אנושית, אך לא זכו להכרה לה הם היו ראויים בדורם, ורק בדורות המאוחרים יותר התגלתה צדקתם והוכרה דרכם.

לאחרונה הגיע לידי מצע מפלגת רפ"י (רשימת פועלי ישראל) לבחירות למועצת העיר נתניה בשנת 1965; מפלגה זו קמה בעקבות משבר פנימי בתוך מפא"י סביב "פרשת עסק הביש". בעקבות פרשה זו, פרש ממנה ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, והקים את רפ"י, לקראת הבחירות לכנסת השישית (באותה עת הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות היו מתקיימות באותו היום).

בראש הרשימה למועצת עיריית נתניה עמד אליהו זליכה ובמקום השני הוצב עו"ד משה וילנקו. במקום ה-13 אפשר למצוא עוד דמות מוכרת לתושבי נתניה: עו"ד צבי קצף.

עיון במצע מגלה כי אנשי רשימה זו הקדימו ללא ספק את זמנם ובהרבה! יש לומר בצער, כי אילו הקשיבו לקולם, אולי מצבה של עירנו היה היום טוב בהרבה. לא מעט מהדברים הכתובים במצע אותו הציגו אקטואליים ונכונים גם לימנו, כאילו שדבר לא השתנה ומלמד אותנו שלא למדנו שום דבר מלקחי העבר.

שימו לב למשפט הפותח את המצע: "העיר התפתחה ללא תכנון מספיק, ללא תשומת לב לרמת השירותים[…] העיר גדלה באופן סטיכי, היינו אומרים – פראי. הגיע הזמן שנקדיש מחשבה מעמיקה להתפתחות מסודרת ושיטתית, בטרם נאחר את המועד בשטחים רבים" (נשמע לכם מוכר מאיפשהו???).

מדהים לראות כיצד כבר לפני למעלה מ-40 שנים הייתה מודעות לנושא "הירוק" בדמות הצורך בשטחים פתוחים: "העירייה תדאג לגנים ציבוריים – נטיעתם ואחזקתם. נדאג לתאורה מודרנית, נדאג לבעיות ביוב וניקוז, ניקיון ואשפה בשכונות[…] נוסף לגנים הקיימים, נתבע לשריין שטח אדמה, לשם הקמת פארק עירוני בן כמה מאות דונמים. וזאת כדי למנוע ממרכז נתניה להפך למשטח מחניק של בטון ואספלט, כדוגמת ערים אחרות שלא חזו זאת מראש[…] נקים מגרשי ספורט ומשחקים בעיר ובשכונות לילדים ולנוער".

אין ספק שאנשי חזון אלה היו אנשים כלבבי… ניכר כי הבעיות שהם מעלים קיימים עד היום, נראה כאמור שדבר לא השתנה. החורף הקודם והנוכחי הזכירו לנו שוב את בעיות הניקוז הקשות במרכז העיר ובשכונת ותיקים. מרכז העיר נתניה שהפך לגוש בטון אחד ענק ("משטח מחניק של בטון ואספלט" בלשונם), היה משווע ל"פארק עירוני גדול", ועדיין חסרים לנו היום כמה "מגרשי ספורט ומשחקים" בעיר ללא מגרש אימונים אחד ראוי לקבוצות הכדורגל…

אילו היו שומעים בקולם ולא "מוכרים" את העיר הזאת לשואלי הנדל"ן שלא הותירו במרכז העיר כמעט שטח ירוק משמעותי אחד…

הכותב: חבר מועצת עיריית נתניה מטעם מפלגת הירוקים. בעל תואר שני במדע המדינה. שימש בעבר כיועץ שר הפנים לענייני תכנון ובניה ורישוי כלי ירייה.

www.adir-b.com

שיקום נחל פולג

יום ראשון, 02 למרץ 2008   מאת:

  עיריית נתניה תומכת בדרישת הירוקים  להקמת רשות לשיקול נחל פולג

לאחר שעיריית רעננה דחתה את דרישתו להקצות משאבים לשיקום נחל פולג, דורש חבר מועצת העיר נתניה, אדיר בנימיני, מראש העירייה, מרים פיירברג איכר, לפעול להקמה של רשות, אשר תיטול לעצמה את פרויקט שיקום הנחל, בדומה למודל הקיים בנוגע לנחל הירקון בת"א.

בנימיני: "שיקום נחל פולג הוא צו השעה! לאחר שהרשויות שזיהמו מסרבות לקחת אחריות על מעשיהם על ראש עיריית נתניה לפעול להקמת רשות לנחל אשר תפעל להשגת תקציבים לשיקומו".

            חבר מועצת עיריית נתניה ממפלגת הירוקים, אדיר בנימיני, יעלה בישיבת מועצת העיר הקרובה את דרישתו מראש העירייה, מרים פיירברג-איכר, לפעול להקמת רשות לנחל פולג, אשר תפעל לשיקום הנחל.

            נחל פולג החל לסבול מזיהום קשה כבר במהלך שנות ה-80 של המאה הקודמת כאשר רשויות באזור החלו להזרים באמצעותו מי קולחין מזהמים, כאשר המזהמת העיקרית הייתה עיריית רעננה. כזכור, פנה לאחרונה בנימיני אל ראש עיריית רעננה, נחום חופרי, בדרישה כי זו תשתתף בעלויות שיקום הנחל. לאחרונה נענתה בקשה זו בשלילה כאשר בנימיני קיבל מכתב ממנכ"ל עיריית רעננה, אמיר שוצמן, המתנער מאחריות בטענה כי די לעירייה בכך "שהשקיעה כ-10 מיליון ₪ בהקמה של מתקן לסינון קולחין והבאתם לאיכות שלישונית".

            לאור זאת טוען בנימיני כי היות וקצה הנחל נמצא באזור המוניציפאלי של נתניה, ואשר המתרחצים בחוף פולג הם אלה אשר סובלים מזיהומו, ראוי שעיריית נתניה תיקח על עצמה את האחריות לשיקומו באמצעות הקמת רשות לנחל. כל זאת על פי המודל המוצלח של נחל הירקון בתל-אביב, אותו יזמו נציגי מפלגת הירוקים בעיריית ת"א. הואיל וקצהו של הנחל נימצא בתחום ת"א, העירייה פעלה להקמת רשות אשר תשקם את הנחל שהיה מזוהם באופן קשה, וכעת מתחילים לראות תוצאות חיוביות. אין סיבה שבנתניה לא נפעל על פי אותו מודל.

            ראשי תנועת הירוקים סיירו כזכור לפני כשלושה חודשים בנחל פולג והזדעזעו ממצבו הקשה; יושב ראש מפלגת הירוקים, פאר ויסנר, אמר אז כי הוא "נחרד ממצבו של הנחל ועל המשרד להגנת הסביבה להקים רשות לנחל פולג אשר תציל את הנחל המזוהם ולהקצות תקציבים לשיקומו".

            אדיר בנימיני (הירוקים): "עיריית נתניה צריכה לקחת אחריות על שיקום הנחל לאור ההתנערות של הרשויות שזיהמו אותו, שכן הדבר משרת את האינטרסים של תושבים העיר וכן מדובר במטרה סביבתית נעלה וחשובה המהווה את צו השעה. באמצעות הקמת רשות חדשה לנחל ניתן יהיה לגייס כספים מהמשרד להגנת הסביבה המיועד לשיקום נחלים".