רבותיי, תל-אביב מזדקנת. וכמו ירושלים. מבעד לתדמית השוקקת של עיר-בלי-הפסקה חל תהליך כרסום חמור ועקבי במעמד הביניים; זה המחזיק למעשה את העיר על כתפיו.

עליית מחירי הדיור באזור המרכז ובעיקר בתל-אביב לא מאפשרים לדור ההמשך של תושבי העיר, בעל משפחות חדשות, לגור בעיר בה נולדו. כתל-אביבי, המגדל שני ילדים בתל-אביב, אני בספק אם בעתיד יוכלו ילדי לקבוע בתל-אביב את ביתם.

בעוד כמה שנים תמצא עצמה תל אביב עם כמה אוליגרכים חדשים ועם המוני עניים שמשרתים אותה.

תופעה זו איננה דבר חדש בעולם. התופעה מוכרת בערים הגדולות והתוססות בעולם, בהם גובר הביקוש על ההיצע, ובתוךכך מזנקים מחירי הדיור בחוסר פרופורציה לעליה בשיעור ההכנסה. עליית המחירים הדראסטית גורמת להגירה של בעלי הכנסה בינונית החוצה ממרכז הערים הגדולות. מעמד הביניים איננו נהנה מהתמיכה הכלכלית הממשלתית באוכלוסיות חלשות, כיוון שהכנסתו גבוהה מדי, אך מאידך, הוא אינו מסוגלים לרכוש יחידת דיור ללא תמיכה זו. לכאורה אפשר לומר, ולמי זה איכפת?!

ובכן, מעמד הביניים הוא השדרה המרכזית של הדמוקרטיה. הוא נתפס כחיוני ביותר להתפתחותה של העיר. מעמד זה ממלא עמדות מפתח בחברה, תורם לכלכלת העיר ולעושר התרבותי שלה.

מעמד זה, וממילא דור ההמשך, נחשבים חרוצים ויצרנים ומבטיחים אופק חברתי בריא יותר. כשמעמד הביניים קורס או נוטש את העיר, הוא גם מותיר אחריו פער שאינו ניתן לאיחוי: העיר הופכת לשרת את עשירים ואת ענייה בלבד. זוהי פגיעה כמעט בלתי הפיכה באיזון ובאינטגרציה של העיר.

בערים שונות בעולם – כמו ניו -יורק, לונדון, אמסטרדם ופריז – העמידו ראשי העיר את הנושא בראש סדר היום הציבורי, לרוב בתמיכתם של קרנות נאמנות קהילתיות, עסקים, ומשקיעים פרטיים.

כחלק מזה ננקטה מדיניות שונה, נחקקו חוקים ובוצעו פעולות מדרבנות אחרות על-מנת לאפשר לבני המעמד הבינוני לרכוש, ולעיתים לשכור, דירה בעיר; מדיניות המכונה ""Affordable Housing, דיור אפשרי כלכלית. בקצרה, נכנה מדיניות זו: "דיור אפשרי". על-פי ההגדרה בארה"ב, מחיר דיור אפשרי עבור הרוכש הוא: "מחיר שאינו עולה על 30% מסך המשכורות השנתיות של הגרים ביחידת הדיור".

בכדי לטפל בנושא ביסודיות יש להכיר בכמה מאפיינים משמעותיים:

• המדיניות מיושמת בערים בהן יש מצוקת דיור: ביקוש הגובר על ההיצע, ובהתאם לכך ההכרח בבנייה לגובה.
• נדרשת גישה אינטגרטיבית של הממשלה, של גופים מסחריים ושל עמותות ללא למטרת רווח.
• ישנה תלות בהשקעה חיצונית של משאבים; הורדת מחיר הדיור לא תתאפשר ללא איזון ההפסד של יזמי הבנייה.
• המדיניות העירונית הנקבעת חייבת להיות מלווה בשינויים אזוריים בחקיקה ובתמיכה חוץ-עירונית.

בפני עיריית ת"א עומדים מספר מודלים המיושמים בהצלחה ברחבי העולם, שלהם מכנה משותף ברור. זה התחיל בכינוס וועדת דיור, בדומה לוועדות שהתכנסה בארה"ב ובאירופה, בה ישבו כלכלנים, קבלנים, ארכיטקטים, סוציולוגים ורוכשי דירות. הועדה שקלה והתאימה פתרון הכי נכון לעיר, מבין שלל פתרונות שניתנו לכך ברחבי עולם, כמו: בתים ציבוריים, קרי המדינה קונה או בונה וכך שולטת במחיר; הגדרת דרישות מיזמי הפיתוח בתמורה לאישורי בנייה; הענקת סובסידיות, הלוואת בריבית נמוכה או הטבות במס ליזמי פיתוח; הקמת עמותות דיור נפרדות מהממשלה, שייהנו ממענק ראשוני נכבד; הנהגת "בעלות משותפת" – הקונה רוכש חוזים מהדירה; או תשלום סובסידיות ישירות לקונים.

אלו רק מקצת הפתרונות. תקראו לי פרנואיד, אבל אני מעדיף לחשוב על העתיד של ילדי ושלי כבר עכשיו כמו שכל אחד  מכם צריך לעשות .

ללא צל וללא פריחה: עיריית תל אביב העדיפה לנטוע ברחובות העיר עשרות דקלים. "לגזום עצים מסוג אחר זה די סיפור מבחינת העירייה"

לכתבה בוואלה לחצו כאן…

הורים לנערים העומדים בפני גיוס חברו לארגון "מגמה ירוקה" במאבק נגד עיר הבה"דים המתוכננת לקום בנגב, לא רחוק מאתר הפסולת של רמת חובב. הלילה, במסגרת קמפיין המחאה, הוצבו דמויות ההורים בתל אביב ובירושלים. "חייבים למצוא פיתרון לבעיית הזיהום מהאתר טרם ההקמה", אומרים הפעילים

לכתבה בYNET לחצו כאן…

משרד הביטחון שינה בחשאי ייעוד צריפין מאזור כפרי לבנייה עירונית עם 80 אלף תושבים – תושבים בראשל"צ יתנגדו

לכתבה בוואלה לחצו כאן…

תל אביב, כמו ירושלים, מזדקנת. מבעד לתדמית השוקקת של עיר בלי הפסקה חל תהליך כרסום חמור ועקבי במעמד הביניים בתל אביב – זה המחזיק למעשה את העיר על כתפיו. עליית מחירי הדיור באזור המרכז, ובעיקר בתל אביב, לא מאפשרים לדור ההמשך של תושבי העיר, בעל משפחות חדשות, לגור בעיר שבה נולדו.

למאמר של פאר ויסנר בהארץ לחצו כאן…

פנייתו של ויסנר לשרה בא בעקבות הכוונה לא לפתוח השנה את מגמת איכות  הסביבה בתיכון "בליך" ברמת גן . "העדר ביקוש של תלמידים להרחיב את הידע בנושא הסביבתי  ואי פתיחת המגמה פירושם אחד- כישלון המערכת בהטמעת הדאגה לסביבה, האחריות של האדם למפגעים סביבתיים, ויכולתנו למנוע את אותם מפגעים".

יו"ר מפלגת הירוקים, פאר ויסנר,  מבקש משרת החינוך, יולי תמיר,  לתגמל את מגמות איכות הסביבה  בבתי הספר התיכוניים בארץ בבונוסים  כפי שנהוג במגמות אחרות.

יו"ר מפלגת הירוקים, פאר ויסנר, פנה לשרת החינוך , בעקבות  ההחלטה של הנהלת תיכון בליך  ברמת גן שלא לפתוח את מגמת איכות הסביבה בשנת הלימודים הבאה בגלל ביקוש  נמוך של תלמידים.

למפלגת הירוקים נודע כי הביקוש הנמוך נובע מהעובדה כי בית הספר לא מייחצן את המגמה , אינו נותן בונוסים לתלמידי המגמה,  כפי שנהוג במגמות  אחרות ומשדר לתלמידים כי "המגמה אינה נחשבת" , כלשונם של תלמידים בבית הספר, אשר טוענים כי "המגמה חשובה ומתוחכמת".

יצוין כי בשנה שעברה קיבל  תלמיד המגמה תעודת  הצטיינות ממשרד החינוך על עבודת מחקר שביצע. ותיכון "בליך" אף קיבל מכתב ממשרד החינוך כי מדובר  במגמה עם הציונים  הכי גבוהים  בכל הארץ בתחום איכות הסביבה.

במכתבו לשרת החינוך, יולי תמיר, אומר יו"ר מפלגת הירוקים, פאר ויסנר: "העדר ביקוש של תלמידים ואי פתיחת המגמה פירושם אחד- כישלון המערכת בהטמעת הדאגה לסביבה, האחריות של האדם למפגעים סביבתיים, היכולת שלנו למנוע את אותם מפגעים. אם נושא איכות  הסביבה והדאגה לה לא יעמוד בראש מעייניו של דור העתיד , ביום בו תשיג את מדינת ישראל את השלום המיוחל עם אויביה , לא יישאר לילדנו – דור העתיד – היכן ללמוד, היכן לחיות וכד'. המודעות לנושא איכות הסביבה הולכת וגוברת  בקרב  הציבור ובחשיפה בתקשורת בארץ ובעולם. באחרונה, התפרסם דו"ח חמור המתריע על התחממות כדור הארץ והגורמים לכך. האדם- הוא הגורם המרכזי להתחממות, ואזרחי מדינת ישראל אינם יוצאים מן הכלל. בידי כל אחד מתושבי ישראל  האמצעים והכלים לצמצם את הפגיעה בסביבה ולצמצם הפגיעה בכדור הארץ. החינוך הוא אחד הכלים המרכזים לכך." 

במכתב לתמיר מבקש ויסנר: "כדי למנוע מצב דומה  בבתי ספר אחרים בארץ ועל מנת  לעודד תלמידים במערכת החינוך ללמוד לימודי איכות סביבה  הנני מבקש  מכבודה  להורות  על תגמול  מועדף למגמת איכות הסביבה בכל מערכת החינוך בארץ בדומה לנעשה  במקצועות אחרים.
כמו כן הנני מבקש  מגברתי להתערב בהחלטת תיכון בליך ולבטל את ההחלטה שלא לפתוח את המגמה בשנת הלימודים הבאה".

למכתבו של ויסנר לשרה תמיר לחצו כאן…

לרגל קידומה של הצעת חוק לשיקום קרקעות מזוהמות בישראל שנועדה לטהר מתחמי נדל"ן מזוהמים, לטובת פרוייקטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים מקיימת 'אדם טבע ודין' כנס המוקדש לבעיית קרקעות מזוהמות במדינת ישראל.

בכנס שיתקיים ב-27 לחודש יוני במלון שרתון סיטי טאוטר ברמת-גן, תוצג תמונת מצב של הקרקעות המזוהמות בישראל, הנזקים הנגרמים למשק כתוצאה מזיהום קרקע ומים והתמודדות רשויות המים עם קרקעות מזוהמות. בכנס גם יוצגו הפתרונות הפרקטיים (מודלים ישימים וטכנולוגיות חדישות) לפיתרון הבעייה.

לעלון הכנס לחצו כאן…

שפכים המוזרמים מנחל נעמן מזהמים את הים, אבל אין אף מכון טיהור שיכול לקלוט אותם. סיכויים קלושים לפתיחת החופים הקיץ

לכתבה בוואלה לחצו כאן…

הקמת גדר ההפרדה בישראל הולכת ותופסת תאוצה, והכוונה אינה במובן המדיני-ביטחוני. מתחת לאף של כל אחד ואחת מאתנו מתקדם תהליך ההתנתקות, שבו נהפכות שכונות רבות בתוך ערים או בסמוך לקיבוצים, משכונות פתוחות לשכונות סגורות. הסגירות מתבטאת בהצבת גדרות, חומות ושמירה בכניסה לשכונה.

למאמר של פאר ויסנר בהארץ לחצו כאן…

"על רשות הטבע והגנים לפעול להפסקת התופעה של הפקת אירועים בגן הלאומי. לא חוף הים ולא המצוק הינם גן אירועים פרטי"

במפלגת הירוקים זועמים על אירוע פרטי שערכה חברת בזק על המצוק של סידנא עלי בהרצליה, מעל החוף. רכז פורום השרון במפלגה, דרור עזרא, שלח השבוע מכתב למנכ"ל רשות הטבע והגנים, אלי אמיתי, בו הוא קובל על קיום האירוע, לטענתו בניגוד לחוק. לדבריו, נציגי מפלגת הירוקים דיווחו גם הפעם על הכוונה לקיים אירוע על המצוק, אך שוב העניין לא טופל.

לכתבה בלוקאל לחצו כאן…