עיריית ת"א התחייבה היום לפיילוט שבו יוקמו 150 נקודות הטענה למכונית החשמלית.  סגן ראש העירייה, פאר ויסנר: "אני מזמין את תושבי העיר ת"א לעצום עיניים ולדמיין את השקט שיהיה ברחוב אבן גבירול בזכות המכונית החשמלית"

עירית תל אביב-יפו מזדרזת להירתם לפרויקט המכונית החשמלית של שי אגסי. היום (ה') הודיע סגן ראש העירייה, פאר ויסנר, שהעירייה מתחייבת לפיילוט שבו יוקמו ברחבי העיר נקודות הטענה למכונית החשמלית, שייצורה טרם החל. בשלב הראשון יוקמו כחמש נקודות בלבד.

לכתבה בגלובס לחצו כאן…

בדיקות מהמקיפות שנערכו בישראל איתרו באזור מפרץ חיפה רמות גבוהות של חומרים רעילים, ביניהם חומרים הנחשבים מסרטנים כמו בנזן ומתילן כלוריד – מעבר לרמות הסף שנקבעו כמסוכנות. במשרד להגנת הסביבה מודאגים מהממצאים והודיעו כי יאתרו את המפעלים שחרגו מהתקן ויציבו להם דרישות להפחתת הפליטות ועמידה בתקנים מחמירים

יושב ראש מפלגת "הירוקים", פאר ויסנר, קורא גם הוא לשר להגנת הסביבה לסגור מפעלים הפולטים חומרים מסרטנים במפרץ חיפה ברמות חריגות . "לתושבי חיפה נמאס מאוזלת ידו של המשרד להגנת הסביבה ומהתנהלותו האימפוטנטית נגד המפעלים המזהמים. על ראש עיריית חיפה יונה יהב להתעורר ולדאוג לתושבי עירו אשר בריאותם מופקרת לאור נתוני הדו"ח".

לכתבה בYNET לחצו כאן…

מפעלי תע"ש ברמת השרון הסבו לאורך השנים נזק סביבתי קשה לקרקע ולמי התהום באזור. למרות זאת, מתעקשת המדינה לפנות את המתחם ולבנות בו 23,000 יחידות דיור, מבלי להתנות זאת בסקר סביבתי. העתירה כבר הוגשה, אך בינתיים חוששים התושבים מפני קרבתם של בית ספר וגן ילדים לגדר. יו"ר מפלגת הירוקים, פאר ויסנר: "צריך להוציא צו סגירה לבית הספר"

לחצו כאן לכתבה בYNET

"אני בטוח שמשלמי המיסים מעדיפים לסבסד אוטובוסים נקיים, במקום לפתוח שוב את משרד הדתות", כך אמר היום ח"כ אופיר פז-פינס, בסיור של ועדת הפנים והגנת הסביבה. תכנית ראשונית: להחליף את צי האוטובוסים של חברת דן ליחידות "נקיות" יותר. מפלגת הירוקים: אגד ודן מתנהגים כמו פרימדונות

ביקורת חריפה הוטחה גם כנגד שני מפעילי האוטובוסים הגדולים במשק, חברות דן ואגד: "לא יעלה על הדעת שקואופרטיב אגד – ובגוש דן בעיקר קואופרטיב דן – יתנהגו כפרימדונות", כך אומרת חברת מועצת עיריית ת"א-יפו ומזכ"ל מפלגת הירוקים, הדס שכנאי. "המצב היום הוא ששני הקואופרטיבים מזלזלים בציבור ומפקירים את בריאותו, לא ייתכן שכל פעם שיש רצון לשינוי, שמים השניים מקלות בגלגלים".

לכתבה בYNET לחצו כאן…

זאת בהמשך לסקר מנובמבר ולסקר מיולי שבהם היו לירוקים 3 מנדטים

השבוע הגישו הפרקליטות ואדם טבע ודין ערעורים (עע"ם 97/08 ועע"ם 269/08) על סיפור של שכונת היוקרה החדשה בגעש. סיפור זה הוא סיפור הישראבלוף טיפוסי, שלצערי אנו רואים אותו פעם אחר פעם. עד כדי כך נשחקו הנורמות וגם שופט בישראל בפסק-דין מתייחס לישראבלוף הזה כאל נורמה ולא מבין מה לא בסדר בזה.
מתוך פסק הדין מודריק בפרשת "צוקי ארסוף"(עת"מ 1528/07 ועת"מ 1575/07): "קשה להניח שבמהלך שנות ה-90, שעה שהקיבוץ היה שקוע בחובות כבדים, מה שעמד לנגד עיניו היה תוכנית בנייה עבור חברי הקיבוץ שככל שתהיה צנועה ברמתה היא תצריך את הקיבוץ להשקעות של עשרות מיליוני שקלים. סביר יותר להניח שהקיבוץ ראה לנגד עיניו את תופעת הרחבות הבנייה הפרטית וקיווה להיבנות ממנה. לכן ביקש להפוך את המשאב הזול (קרקע חקלאית) שבבעלותו למשאב יקר (קרקע למגורים)".

עד עכשיו בית המשפט העליון במעט המקרים שהגיעו לפתחו, התייחס די בחומרה לסיפורי ישראבלוף, אני יכול למנות שני מקרים בולטים. המקרה של עין חמד (רע"פ 1520/01) בו יזמים בנו וילות בלב שמורת טבע "כדירות נופש" אבל מכרו אותם במחירים מפלפלים כדירות מגורים לכל דבר. והמקרה המפרסם של מרינה הרצליה (עע"ם 2273/03) בה בנו היזמים מאות "דירות נופש" וניסו למכור אותם כדירות מגורים, בשני המקרים בית המשפט עצר את הקומבינה.

בגעש ידעו היטב שאם הם היו באים ביושר ואומרים, אנחנו רוצים לבנות שכונות בצמוד לקיבוץ ולהרוויח עשרות מיליונים, הייתה קמה מהומה וספק רב אם משיהו היה מאשר להם את השכונה במיקום הזה.
הם המציאו תירוץ של מצקות דיור בקיבוץ שהתברר כפיקטיבי, זאת על מנת לרמות לכאורה את מוסדות התכנון ואת הציבור ולגרום לשינוי יעוד של הקרקע. הרי מי יכול לצאת נגד קיבוצניקים "מסכנים" שגרים בקרוונים?
חייבים לזכור ששכונת יוקרה אפשר לבנות בצמוד לעיר קיימת בכל מקום בארץ ולא במקום רגיש כל-כך אקולוגית, לעומת זאת כאשר אומרים שיש מצוקת דיור בישוב קיים אולי יהיה אפשר לצדיק פגיעה אקולוגית מדתית. מצודקת דיור שהתבררה בדיעבד כתרמית.
ואסור לשכוח שווי הקרקע במקום הוא אך ורק בזכות אוצרת הטבע ששיכים לכלל תושבי ישראל, חוף הים ושמורת טבע מדהימים שממש צמודים לגעש.
הסיפור הזה הוא ממש כמו שאמרו הגשש: "…אתם מדברים ככה ועושים ככה יאענו ישראבלוף".

מגה קומבינה

לרקיחת מגה קומבינה כמו שנעשתה כאן צריך מלבד קיבוצניקים רמאים, כסף וקשרים פוליטיים בדרגים הגבוהים ביותר, ובסיפור הזה היו די והותר.
הסיפור של שכונת היוקרה בגעש מתחיל בשנת 1999 בקמפיין הבחירות של אהוד ברק לראשות הממשלה, אנשי הקיבוצים, געש, יקום ושפיים נרתמו טוטאלית לקמפיין הבחירות של ברק. זה כלל פעילים רבים ומרכזיים שעבודו לטובת ברק, הפיכת השטחים החקלאים על כביש החוף לשדה פרסומות לברק וארגון כנסים רבים שגולת הכותרת הייתה מסיבת הניצחון של ברק בשפיים.
הקיבוצים כנראה ידעו היטב על מי הם מהמרים, ואכן לאחר שברק נבחר, באורח פלא אושרו שורה של תוכניות לקיבוצים האלו בשווי מאות מיליונים, ביניהם יורפארק ביקום אזורי המסחר בשפיים וגם "הרחבת" געש.
חודשים ספורים לאחר שאושרה "הרחבת" געש נמכר חצי מן השטח לחברת בת של שיכון עובדים (סקום).

בשנת 2003 החלו עבודות על השטח הזה בידי הקיבוץ ושיכון עובדים לבנייה של 30 וילות יוקרה על הים, בשלב הזה מנכ"ל שיכון עובדים היה אורי שני(ראש לשכתו של שרון לשעבר). לאחר התערבות מפלגת הירוקים בסיפור הוציא משרד הפנים צו להפסקת העבודות במקום.
לאחר שמהלך 2004 נתגלו קשיים מול הועדה המחוזית בקידום הפרויקט נשכר בתחילת 2005 ע"י שיכון עובדים מגה מאכר, אביגדור יצחקי (היום ח"כ של קדימה). ליצחקי הובטח בונוס גדול אם יצליח להביא לאישור התוכנית, ואכן יצחקי הצליח לשכנע את אנשי התכנון במחוז מרכז לתת הקלות תמוהות לפרויקט הזה, יצחקי סיים את שירותו בפרויקט עם היבחרו לכנסת בשנת 2006 וכפי שפורסם זכה לשכר של יותר מ300 אלף שקל. ושוב בעקבות התערבות מפלגת הירוקים בתחילת 2007 נעצרה התכונית החדשה בוועדה המחוזית החלטה שלצערנו בית המשפט הפך לפני כחודש. 

מה שנשאר לנו לתהות הוא איך תוך כמה עשורים בלבד הפכו הקיבוצים ממובלי תרבות השיתוף והאידיאולוגיה של ביטול הקניין הפרטי לטובת הקניין הציבורי, לברוני נדל"ן מובילי תרבות הקומבינה שמקדשים את הקניין הפרטי על חשבון הקניין הציבור של עם ישראל.

עיריית הרצליה רוצה לשמור על האתר ההיסטורי בעזרת קיר אבנים שיגן על בסיס המצוק מגלי הים; המשרד להגנת הסביבה: הדבר עשוי לפגוע באתר ובמעבר החופשי של הציבור בחוף

מפלגת הירוקים הגישה לוועדה לתכנון ובנייה של מחוז תל אביב ערר על החלטת הוועדה המקומית בהרצליה. בערר נטען שלא נבדקו חלופות למיגון המצוק. הירוקים מסתמכים על חוות דעת של הגיאולוג הימי ד"ר יעקב ניר שכתב בין השאר: "כל תוכנית הגנה על האתר, מבסיסו ועד גגו, חייבת להיות מקיפה וכוללת. תהיה זאת טעות חמורה ביותר להניח כי המבנה שיוקם מגושי אבן בגדלים של 1-3 טונות, ייצב את כל האתר".

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

מפלגת הירוקים הגישה ערר לוועדה המחוזית לתכנון ובניה ת"א על החלטתה של הועדה המקומית הרצליה לאשר בניית קיר ים הבנוי מאבנים על חוף אפולוניה.
הקיר צפוי לכסות כליל קטע חוף באורך 300 מ' מתחת למבצר הצלבני אפולוניה, הקיר המתוכנן הוא דו שכבתי, זאת מתוך הנחה שקיר זה "יגן" על מצוק הכרכור וימנע מפולות.

לטענת מפלגת הירוקים, באמצעות עו"ד אריאל יונגר ממשרד יונגר, ארביב ושות' החלטת הועדה המקומית אשר התירה את בניית קיר הים על חוף אפולוניה המוגדר שמורת חוף הינה בניגוד לתמ"א 13, תוכנית מתאר לחופים. לטענת הירוקים בתמ"א 13 יש איסור גורף על בנייה בשמורת חוף כמו אפולוניה, המחייבת הכנת תוכנית מיוחדת אפילו לשם הזזת סלעים.

חוף אפולוניה לאחר בניית הקיר, הדמיה (מתוך מצגת)

במפלגת הירוקים טוענים כי העירייה בהחלטתה זו בחרה לעקוף הליכי תכנון חשובים ומהותיים, כמו בחינת חלופות פחות הרסניות והכנת תסקיר השפעה על הסביבה.
עוד טוענים הירוקים, כי במקום מתקיימת מערכת אקולוגית ימית עשירה ומגוונת, אשר עצם כניסת הכלים הכבדים והקמת סוללות הסלעים יגרמו נזק אקולוגי קשה וזאת בנוסף לנזק הנופי בלתי הפיך.

במפלגת הירוקים מציינים, כי מתכנן הפרויקט לאונרדו שטדלר טען בפני הועדה כי קיר הים לא ימנע מפולות ויהיה מסוכן למעבר אנשים.

מגיש הערר יואל חדידה רכז תחום שמירת הטבע במפלגה הירוקים מוסר: "מדובר בתוכנית לחיסול אחד החופים היפים ומיוחדים בישראל במסווה של "פתרון חירום" תוך רמיסת כל הליך תיכנוני תקין. לצערנו, כל רעיון לחלופה תומכת סביבה ולא הרסנית נדחתה ע"י ראש עיריית הרצליה יעל גרמן.
הירוקים, מצדדים בהכנת תוכנית כוללת ואינטגרטיבית לטיפול בכל חופי הרצליה, אשר ניזוקו קשות מבניית המרינה ושוברי הגלים מצפון למרינה."

לקראית כתב הערר המלא לחצו כאן…