אחרי הליך ממושך של התנגדויות, הנמכת הבניינים, כיווץ שטח הדירות והגדלת מספרן, קיבל סוף-סוף הפרויקט במתחם שוק בצלאל היתר לתחילת העבודות מנכ"לי החברות השותפות, רונן יפו מאלעד מגורים וחיים פייגלין מצמח המרמן, נזכרים ב-7 השנים הרעות
התנגדות שסגן ראש העירייה פאר ויסנר הגיש במאי 2010 עיכבה את התוכנית, ובאוגוסט 2010 החליטה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לאשר תוכנית חדשה שהורידה את גובה הבניינים המתוכננים והקטינה את שטח הדירות. לפי התוכנית שאושרה קטן מספר הקומות בבניין ברחוב המכבי פינת בית לחם מ-16 ל-8 בלבד ובבניין ברחוב בית לחם מ-10 ל-9. התוכנית גם הגדילה את מספר יחידות הדיור מ-120 ל-160 וקבעה כי שליש מהדירות יהיו קטנות (60-50 מ"ר), שליש מהן בינוניות (70-65 מ"ר) ושליש מהן גדולות (80 מ"ר ויותר).
כך טוענים חבר המועצה מסיעת הירוקים דרור עזרא ועו"ד רונן צ'יניאו ומשה לוי המייצגים תושבים שגרים סמוך לתוכנית; מבדיקת TheMarker עולה כי קיימים פערים משמעותיים בין התוכנית שאושרה בוועדה המקומית לזו במחוזית ועיקרם: פחות שטח ויותר דירות
"מדובר בשינויים מהותיים מכל הבחינות שכלל לא הוצגו בפני חברי הוועדה", אומר עזרא, "נעשתה שגיאה חמורה, שלא לומר רמיה, על כך שהוועדה המקומית הסתמכה על הגרסה הישנה שאושרה ב-2002 כדי לקדם אותה בוועדה המחוזית. כיום מדובר בשתי תוכניות שונות וכל המידע הזה הוסתר תוך הצגת מצגי שווא לחברי הוועדה והגשתה לוועדה המחוזית בחוסר סמכות".
שימו- לב כיצד ראש עיריית הרצליה יעל גרמן מתנהלות, תוך חמישים שניות היא מעלה להצבעה נושא שלא היה בסדר היום, בלי דיון ומקבלת החלטה כל זאת בעזרת יועצת משפטית חיצונית שאינה עובדת עירייה.
האם התחרות שתתקיים באפריל תפגע בחופי העיר? במפלגת הירוקים טוענים כי האירוע מנוגד לחוק ויסכן את הטבע. עיריית ת"א: החוף ישבו לקדמותו בסוף האירוע.
לדברי דרור עזרא, זו עוד עדות להתנהלות שערורייתית של עיריית תל אביב כלפי חופי העיר. "לא מספיק שכבר חודש חופי העיר סגורים בגלל זיהום ביוב, עכשיו העירייה יוזמת אירוע שפוגע בחוף, לקידום כלי משחית – כלים שאנו רואים שוב ושוב את הנהגים שלהם פוגעים בטבע ונוהגים בחוף בפראות". עזרא מוסיף: "האירוע הזה מוכיח שחוק הספורט המוטורי הינו מסוכן לסביבה ולטבע, אם מארגני התחרות סבורים שלגיטימי להפוך חוף למסלול מרוצי אופנועי שטח, אזי אף שטח טבע לא מוגן מפני הפיכה למסלול מרוצים".
ועד בעלי הקרקעות מבקש לחזור לתוכנית ישנה, שלפיה יוקמו בכיכר שלושה מגדלים מחוברים הכוללים 387 דירות
לדברי ויסנר, "חזרה לתוכנית הישנה אינה אפשרית. מדובר בתוכנית הרסנית לעיר מכל הבחינות. ראש העירייה, רון חולדאי, הצטרף להצעת סיעת הירוקים והציע לוועד החלפת שטחים תמורת זכויות בנייה במתחם רמז-ארלוזורוב. רק כך ניתן יהיה לסיים את הסאגה הממושכת הזו".
בתחילת המאה ה20 נורת הליבון נחשבה לאחת ההמצאה החשובות ביותר, ואכן לנורה הפשוטה הזו הייתה חשיבות גדולה בהפצת השימוש בחשמל.
אבל מסתבר שתהילת עולם זו היא קצרת טווח, הנה קצת יותר ממאה שנה אותה נורה שהייתה פאר התעשייה הופכת למוצר לא חוקי ומגונה. וגם מדינת ישראל פתחה את שנת 2012 באיסור השיווק של הנורות.
עולה התהייה מדוע דווקא הנורה נאסרה לשיווק האם היא מוצר אשר מהווה סכנה מספר אחת לציבור? האם הנורה מסוכנת יותר למשל סיגריות או משקאות עתירי סוכר, או תכשירים קוסמטיים שמכילים רעלנים? לא!
הרי אומרים לנו שהאיסור הזה, הוא לטובתנו והכי חשוב זה לטובת איכות הסביבה.
הרשו לי לפקפק בזאת, הרקע היסטורי יכול לאושש חשוד כי המניעים לאיסור הזה לא הכי כשרים, בשנת 1924, הקימו חברות יצור הנורות קרטל שנקרא פובוס (Phoebus) המטרה הייתה ברורה, לדאוג שטכנולוגית נורות הליבון לא תשופר ותוגבל ל1000 שעות עבודה. וזה בא על רקע השיפור בטכנולוגית שהגדיל את זמן פעולת הנורה לאלפי שעות. נמצאו אפילו מסמכים על קנסות ששילמו חברות בגין יצור נורות שעברו את מכסת ה1000 השעות שקבע הקרטל.
הסיפור הזה הוא אחת הדוגמאות הבלוטות, למה שנקרא עידוד תרבות הצריכה או יותר נכון "השבתה מתכננת", כלומר חברות מייצרות בכוונה מוצרים נחותים כדי שאלו יתבלו בהתאם לתכנון, בכוונה שהצרכנים יזרקו אותם ויקנו מוצרים חדשים, וכך החברות ישמרו על רווחיות.
ואכן חברות רבות בכל התחומית אימוצו את המדיניות הזו, התחרות לא באמת על איכות המוצרים, והיום לא תראו חברה שתגיד יש לנו מוצר מעולה שיחזק הרבה שנים, להפך האחריות על מוצרים היא מוגבלת, ואלו שמתקלקלים העלות לתקנם כל-כך גבוהות ולמעשה מכריחים אותם לקנות מוצר חדש.
הבעיה עם המדיניות הזו היא כפולה, ראשית ליצור המוצרים הללו גוזלים המון משאבים, ומן הצד השני המוצרים הללו יוצרים המון פסולת. ואלו כמובן פוגעים בסביבה.
בגלל הפשטות של הנורה מדיניות "השבתה מתכננת" כל-כך בולטת לעין, הרי לא מתקבל על הדעת שהנורה העמידה ביותר בהיסטוריה יוצרה דווקא בתחילת המאה הקודמת.
והנה אנו מגיעים לאבסורד, היום אותם תכונות נחותות שחברות הכניסו בנורות הפוכות בעצם לאמצעי שכנוע מרכזי לזרוק אותן ולהחליפן בנורות אחרות יקרות יותר מטכנולוגיה מתקדמת יותר, שאומרים לנו שהן טובות יותר, יחזקו יותר וכמובן יתרמו לאיכות הסביבה.
מעבר להיסטוריה המפקפקת של החברות הללו, שווה גם להטיל ספק בנתונים שמספקים לנו על חיסכון אדיר בחשמל בזכות החלפות הנורות, אם נוסיף על זה את המשאבים המבזבזים ביצור והפסולת מן הנורות החדשות, בכלל לא בטוח שיש להן תרומה משמעותית לאיכות הסביבה.
אם רוצים לתרום לבריאות הציבור, יש לאסור שיווק סיגריות, אם רוצים לחסוך באנרגיה תיקרו את השימוש במכונית הפרטית ותעודדו שימוש בתחבורה ציבורית, אם רוצים לחסוך באמת בחשמל תעודדו בתים ועסקים לאטם מבנים על מנת להקטין את צריכת החשמל לקירור וחימום.
רגולציה אמיתית הייתה צריכה למנוע את מדיניות צרוך וזורק של חברות, כמו חיוב באחריות ארוכה למוצרים, או חיוב חברות למחזר מוצרים בסיום השימוש, וכדומה.
אין לי מושג אם ההחלטה המוזרה הזו של איסור השיווק נורות הליבון היא תוצאה של "שתדלנות" מצד חברות ויבואנים, או סתם רדידות של מקבלי החלטות, אבל אני לא אוכל את הלוקש הזה ולא אחליף אף נורה ליבון תקינה באלו החדשות.
RSS