השבוע המליצה הממשלה המלצה חמה לועדת התכנון של מחוז המרכז לבטל את התוכנית לכפר נופש בחוף פלמחים. בקהילה הסביבתית אמרו כי זהו יום חג למדינת ישראל אולם מה מצבם של יתר חופי ישראל, והאם יש מי ששומר עליהם מפני יוזמות בנייה? כתבנו לענייני איכות סביבה נועם בר שלום בדק ומצא כי יש סיבה לדאגה.
אורך כתבה 5 דקות
[audio:http://www.green-party.org.il/reshet_b_hofim_170710.mp3]
לדברי יו"ר סיעת הירוקים בהרצליה דרור עזרא, התשובה חיובית. במכתב חריף למועצה הארצית לתכנון ובנייה מאשים עזרא את בעל קניון ארנה ג'קי בן זקן ואת עיריית הרצליה בחסימת מעברים שנועדו להולכי רגל
השבוע הסביר עזרא כי האשמה איננה רק של הרשות המקומית: "בתוכנית המרינה נקבע שהמעברים בתוך הקניון יחברו ישירות בין השטחים הציבוריים מסביב לקניון ואף נרשמה על כך הערת אזהרה בטאבו, המעברים האלו הם חלק מרכזי במערך תנועת הולכי הרגל במרינה. מוזר מאוד שהיזם החליט על דעת עצמו לשנות את המערך הזה וחמורה יותר התנהלות הועדה המקומית שנתנה יד להתנהלות זו.
ההכרעה במאבק הירוקים נגד הרחבת בתי הקיבוץ, הנמצאים בתוך רצועת 100 מטר מקו החוף, חוזרת למועצת התכנון הארצית לדיון שישי במספר
דרור עזרא, רכז תחום ים במפלגת הירוקים, מסר אתמול כי "היתה כאן התנהלות אומללה של הפרקליטות. עד עכשיו אנחנו לא מבינים מדוע הם תומכים בבניית שכונת וילות 30 מטרים מקו החוף. האינטרסים הכלכליים שיש סביב חופי ישראל הפכו את חוק החופים לחוק וירטואלי".
" אלמלא הייתי אדם – הייתי רוצה להיות רחוב " אמר אלתרמן.
תל אביב היא רוח דבר היא חופש ושיעבוד, יצירתיות, אופטימיות, אהבה שנאה היא בנפשם של התל אביבים ואינה עוד עיר הניתנת לריפוי ע"י תכנית מתאר. את תל אביב צריך להשכיב ראשית על ספת הפסיכולוג להבין את נפשה ורק אחר כך לדבר על תכניות. הנשמה של תל אביב היא יצירה המורכבת מהתובנות הלכי הרוח המחשבות שנוצרו שנוצקו לעיר ויצרו אותה והיא הייתה למכשיר ההקלטה שלהם. עיר שיותר מכול היא התפאורה המעצבת ומחברת בין אנשים ומשפיעה על היחסים ביניהם ומושפעת וניזונה מהם כפי שהבחין בכך הסוציולג פילוסוף גיאורג זימל במאמרו " העיר הגדולה וחיי הנפש " כבר ב1903.
תל אביב היא הבבואה של האנשים שחיו וחיים בה היא אינה קיימת לכשעצמה וכמו כל עיר עם אופי לא תיכנע לחזון שיאנס בלי להתחבר לנשמתה.
בבואנו לתכנן תכנית מתאר לחידוש ופיתוח העיר איננו יכולים להתחייב למהלך גורף כל שהוא מבלי שראשית נגדיר את נשמת העיר והמהות אליה אנו מכוונים, איזו ישות אנו יוצרים בתהליך זה אשר יעצב אותנו התל אביבים ויקבע באיזו סביבה נחיה מאחר וביום יום שלנו אנו חיים בערים ולא במדינות.
לצערי, תכנית המתאר החדשה מתייחסת לעיר בעיקר כמתחם נדלני בו הבניינים הם הכוכבים המלכים ודרכי הגישה אליהם הכבישים הם השטיח האדום בעיר הזו האנשים משרתים את הבניינים.
למרות הדינאמיות האורבאנית המתעתעת, תל אביב היא עיר אינטימית מבחינת מספרית הגדלה בעצלתיים עם תקופות בהן הייתה הגירה שלילית והקטנת מספר התושבים. אם נבחן את כמות התושבים הנוכחית שכמעט ולא השתנתה בארבעים השנים האחרונות בעיר. נראה כי גידול מספר התושבים זניח (כיום ובשנת 1968 היה כמעט אותו מספר תושבים סביב ה400 אלף).
תכנית המתאר החדשה אינה מציעה מודל לאופייה של העיר אליה היא חותרת, לכן תמוהה הגישה המובילה את התכנית החדשה ועומדת לנגד עיני המתכננים הרואים בהגדלה עצומה של אחוזיה הבניה (בכחמישים אחוז).
הגדלה של אחוזי הבניה תתבצע ע"פ התכנית בעיקר במגדלים ובנייה חסרת רסן לגובה , בניה העומדת בניגוד לסגנון החיים של העיר, סגנון חיים של בניה "בגובהה העיניים והרחוב" עם מגע חברתי אנושי ואינטימי השונה מהותית מאורך החיים המוכתב בסביבות המגדלים המנוכרות.
בנוסף, התכנית יוצרת חלוקה מלאכותית לרובעים תכנונים בלי לתת את הדעת כי העיר מקימת אינטראקציה דינאמית בין רובעיה השונים המשולים לאיברים פנימיים בגוף אחד ומקימים אותו בשלל פונקציות תפקודיות ונפשיות.
לא יתכן כי בגלל שתוכנית מסוימת הוחלה בעבר על רובע מסויים או בגלל פחד פוליטי ממהלך מול תושבים בשכונה אחרת יוצרו מעיין קנטונים תכנונים כאשר מצידו האחד של הרחוב התוחם רובע מסויים יבנה מלון בן ארבעים קומות ומצידו השני של הכביש באותו המקום בדיוק יהיה מותר לבנות בית בן חמש קומות בלבד.
ברור מכך שכל נושא "התב"ע הנקודתית" יבוטל מידית כרעה חולה אשר מאפשרת תמיד לקבוצת יזמיים לפעול ללא רסן ומבלי להתחשב במרקם הסביבתי ומהווה פתח לספקולציות ושחיתות.
מתן אפשרות פעולה עודפת, לפועלה של קבוצה האנשים בעלי האינטרסים האישיים, תשנה את אופייה ותחבל בתשתית החברתית והתרבותית של העיר. ניתן לראות דפוסי פעולה כאלו בעריי הפריפריה אשר לצורך פיתוח נרחב ומואץ ועל מזבח רעיון הגדילה חסרת הרסן, נתנו ליזמים צמאי הרווחים "לרוץ קדימה" כאשר כל העיר נשארה חרוכה מאחוריהם.
תכנון של יחידות שטח גדולות צריך להיות כזה שאינו יוצר העדפות, ואם צורך קהילתי ציבורי מוליד אותו הוא חייב להיות מלווה דיון ציבור ולהתאים עצמו לצרכי העיר ושאיפת תושביה.
כיום יש להסתכל בדייקנות של מנתח ראש.
תוכנית המתאר החדשה צריכה להגדיר את האופי העתידי הרצוי של כל אזור ורובע בתל אביב . דבר שינמיך את להבות הספקולציה הנדל"נית וייצור בהירות וודאות תכנונית.
כדי לא לפגוע במרכזי תפקוד החיוניים לעיר. מתוך הנחה כי העיר תל אביב נפלאה וייחודית והינה ראויה לתואר היצירה הגדולה והמשמעותית ביותר של התחדשות הישוב והתרבות העברית בארץ ישראל, נבחר בגישה של שימור ופיתוח מבוקרים.
גישה זו תחייב צעדים שקולים וזהירים בפיתוח העיר כאשר כל אי ודאות יוכרע לכיוון שימור הקיים וחידושו. גישה זו תעדיף התבוננות ראשונה מגובה עיני תושבי העיר ותתמקם במרחב הרחוב התל אביבי הטיפוסי. תינתן עדיפות להגדלת זכויות הבניה ע"י תוספת בנייה מתונה תוך ההעדפה לשיפוץ וחידוש הקיים תוך ראייה נרחבת להשלכת פעילות זו על שאר הבניינים ומבנה הרחוב המחודש ובקנה מידה גדול יותר על מבנה השכונה כולה.
במידה וחידוש הקיים לא יתאפשר תינתן אפשרות לבנייה מחודשת אשר תתאים למרקם השכונתי ולמבנה הרחוב.
תוכנית המתאר החדשה מהווה הזדמנות חד פעמית שאסור להחמיצה. הזדמנות ליצור תכנון עירוני מתקדם ושינוי עירוני, שיאפשר לנו לומר את שמה של תל אביב, לא מתוך גחמה פרובינציאלית אלא מתוך עובדות בשטח, באותה נשימה עם הערים הגדולות בעולם, כמו לונדון , ניו יורק, פריז וברצלונה…
בעקבות גילוי הגז בלוויתן במשרד התשתיות ובחברת חשמל בודקים אפשרות להסב את התחנה העתידית כך שתתבסס על גז במקום על פחם. מנכ"ל חברת חשמל: תשובות תוך עשרה ימים. ארגוני הסביבה: לנדאו הפנים את הסכנה בתחנת כוח פחמית
דרור עזרא, רכז ים וחופים, במפלגת הירוקים טוען ש"כנראה מישהו הטעה את השר". לדבריו, מדובר בשתי טכנולוגית שונות, תחנת כוח על פחם מתבססת על יצירת קיטור והעברתו לטורבינה קיטור, ואילו טורבינת גז היה יחידה סגורה שבה נכנס גז ויצא חשמל בטורבינה כזו אפשר להשתמש בסולר במקום גז. "זו בדיוק החלופה שהצענו שימוש בגז וכשיש בעיה בהספקה להשתמש בסולר, מה שהשר מציע זה לבנות שתי תחנות כוח במקום אחת", אומר עזרא.
חברי סיעת הירוקים ערערו על היתר לבניית קניון, בטענה כי הוא יגרום להצפת הגעתון ויפגע בעסקים בלב העיר
מגישי הערר, הקניון אינו מתיישב עם הוראות תוכנית המתאר הארצית למשק מים ונחלים, מכיוון שהוא מצוי בתחום שטח ההצפה של נחל הגעתון והקמתו עלולה לגרום להצפות ולפגיעה בעורק התנועה המרכזי של העיר. נוסף על כך, לטענתם, הקמת הפרויקט נוגדת את מדיניות הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שנועדה לעצור את תהליכי פרבור המסחר, משום שהקניון החדש יפגע בעסקים במרכז העיר
בית המשפט דחה את עתירת מפלגת הירוקים נגד החלטת ועדת הערר לאשר היתר לבניית טיילת, הכוללת מגדל מעלית בחוף אכדיה בהרצליה.
דרור עזרא, יו"ר מפלגת הירוקים בהרצליה, מסר היום:"אנו סבורים שבית המשפט טעה בפסק הדין, מדובר בהיתר לא חוקי למגדל בטון מגלומני שנבנה במרכזו של החוף המרכזי של הרצליה לא שום הצדקה, זאת כאשר היו מספר חלופות הנגשה טובות יותר שכלל לא נבדקו. בנוגע לקו החוף, פסק-הדין למעשה מבטל לחלוטין את ההגדרה שקבע חוק החופים ובכך מקטין בעשרות מטרים את רצועת ה-100 מ' לכול אורך חופי ישראל. אנחנו מתכוונים לערער לבית המשפט העליון".
עוד הוסיף עזרא: "החלטת בית המשפט לקנוס אותנו היא מסר ציבורי חמור שנועד להרתיע עותרים ציבוריים מלפנות לקבל סעד מבית המשפט, וכך במקום שבית המשפט ימנע מרשויות לגרום עוולות, הוא נותן אישור להמשיך לגרום עוולות לא חשש הדין".
חבר המועצה דרור עזרא טוען כי העירייה אינה מבצעת בדיקות ניטור במי המרינה על אף המלצת היחידה לאיכות הסביבה לערוך בדיקה שכזט בכל שנה. גרמן בתגובה: המתקן עומד בכל הדרישות של המשרד לאיכות הסביבה
"איזור האימונים העיקרי בתוך המרינה נמצא כ-20 מטר מתחנת הדלק, ממש בצמוד אליה. כבר בכך יש בעייתיות וזה צריך להדליק נורה אדומה ולחייב ניטור ופיקוח מתמידים. גם אם המים לא נראים מזוהמים, הם נקיים רק אם יש בדיקות מעבדה שקובעות זאת", אומר דרור עזרא.
גונדולות שישוטו בתעלות ים, הקמת מנהרות תת קרקעיות, גשרים שמשתלבים בנוף, דולפינריום ומצפה תת-ימי. הנה מבחר מההצעות המקוריות שעלו אחרי שבעיריית הרצליה החליטו לשתף את הציבור בתכנון מתחם חוף התכלת, אחד ממתחמי החוף היקרים בארץ
"לדעתי, השטח הזה צריך להישאר שטח פתוח, ולשמור את זה עתודה לדורות הבאים, שהם יחליטו אם לבנות שם או לא", אומר נציג הירוקים בהרצליה שהשתתף בדיון, דרור עזרא. "אין שום בעיה שיגדלו שם תפוחי אדמה ואבטיחים עוד 20 שנה. מי אמר שבהכרח צריכה להיות שם בנייה? אולי באזור הקרוב יותר לאזור התעשיה ניתן לאפשר בנייה אבל רוב רובו של השטח צריך להישאר פתוח".
הוועדה קיבלה הערר שהגיש סגן ראש העיר ת"א פאר ויסנר, שהתנגד לאשר את תוכנית הבנייה שהגישה החברה למתחם
"דנקנר השקעות יודעת שהתוכנית שהציגה היא מנוכרת ללב לבה של העיר, כאשר האינטרס היחיד שעומד מולם הוא כלכלי", אמר ויסנר. "המרוויחים הגדולים הם תושבי העיר שיקבלו תוכנית מתוקנת ומרקמית שתמשיך להעניק למרכז העיר את הייחודיות שלה. אנחנו מעריכים את היזמים שפועלים בעיר, אך אלה צריכים להבין שאנו נבחרי הציבור. היות וכך, אנו לא חותמת גומי של שום גורם מקצועי כזה או אחר".
אלו סיפורים מארכיון הנושא הירוקים בתקשורת.
RSS הירוקים בתקשורת
אודותינו | על האתר | הצטרפות | התנדבות | לתרום | עצומות | תודות
דרכים ליצירת קשר | פנייה למנהל האתר | פנייה למפלגה
