פנייתו של ויסנר לשרה בא בעקבות הכוונה לא לפתוח השנה את מגמת איכות  הסביבה בתיכון "בליך" ברמת גן . "העדר ביקוש של תלמידים להרחיב את הידע בנושא הסביבתי  ואי פתיחת המגמה פירושם אחד- כישלון המערכת בהטמעת הדאגה לסביבה, האחריות של האדם למפגעים סביבתיים, ויכולתנו למנוע את אותם מפגעים".

יו"ר מפלגת הירוקים, פאר ויסנר,  מבקש משרת החינוך, יולי תמיר,  לתגמל את מגמות איכות הסביבה  בבתי הספר התיכוניים בארץ בבונוסים  כפי שנהוג במגמות אחרות.

יו"ר מפלגת הירוקים, פאר ויסנר, פנה לשרת החינוך , בעקבות  ההחלטה של הנהלת תיכון בליך  ברמת גן שלא לפתוח את מגמת איכות הסביבה בשנת הלימודים הבאה בגלל ביקוש  נמוך של תלמידים.

למפלגת הירוקים נודע כי הביקוש הנמוך נובע מהעובדה כי בית הספר לא מייחצן את המגמה , אינו נותן בונוסים לתלמידי המגמה,  כפי שנהוג במגמות  אחרות ומשדר לתלמידים כי "המגמה אינה נחשבת" , כלשונם של תלמידים בבית הספר, אשר טוענים כי "המגמה חשובה ומתוחכמת".

יצוין כי בשנה שעברה קיבל  תלמיד המגמה תעודת  הצטיינות ממשרד החינוך על עבודת מחקר שביצע. ותיכון "בליך" אף קיבל מכתב ממשרד החינוך כי מדובר  במגמה עם הציונים  הכי גבוהים  בכל הארץ בתחום איכות הסביבה.

במכתבו לשרת החינוך, יולי תמיר, אומר יו"ר מפלגת הירוקים, פאר ויסנר: "העדר ביקוש של תלמידים ואי פתיחת המגמה פירושם אחד- כישלון המערכת בהטמעת הדאגה לסביבה, האחריות של האדם למפגעים סביבתיים, היכולת שלנו למנוע את אותם מפגעים. אם נושא איכות  הסביבה והדאגה לה לא יעמוד בראש מעייניו של דור העתיד , ביום בו תשיג את מדינת ישראל את השלום המיוחל עם אויביה , לא יישאר לילדנו – דור העתיד – היכן ללמוד, היכן לחיות וכד'. המודעות לנושא איכות הסביבה הולכת וגוברת  בקרב  הציבור ובחשיפה בתקשורת בארץ ובעולם. באחרונה, התפרסם דו"ח חמור המתריע על התחממות כדור הארץ והגורמים לכך. האדם- הוא הגורם המרכזי להתחממות, ואזרחי מדינת ישראל אינם יוצאים מן הכלל. בידי כל אחד מתושבי ישראל  האמצעים והכלים לצמצם את הפגיעה בסביבה ולצמצם הפגיעה בכדור הארץ. החינוך הוא אחד הכלים המרכזים לכך." 

במכתב לתמיר מבקש ויסנר: "כדי למנוע מצב דומה  בבתי ספר אחרים בארץ ועל מנת  לעודד תלמידים במערכת החינוך ללמוד לימודי איכות סביבה  הנני מבקש  מכבודה  להורות  על תגמול  מועדף למגמת איכות הסביבה בכל מערכת החינוך בארץ בדומה לנעשה  במקצועות אחרים.
כמו כן הנני מבקש  מגברתי להתערב בהחלטת תיכון בליך ולבטל את ההחלטה שלא לפתוח את המגמה בשנת הלימודים הבאה".

למכתבו של ויסנר לשרה תמיר לחצו כאן…

לרגל קידומה של הצעת חוק לשיקום קרקעות מזוהמות בישראל שנועדה לטהר מתחמי נדל"ן מזוהמים, לטובת פרוייקטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים מקיימת 'אדם טבע ודין' כנס המוקדש לבעיית קרקעות מזוהמות במדינת ישראל.

בכנס שיתקיים ב-27 לחודש יוני במלון שרתון סיטי טאוטר ברמת-גן, תוצג תמונת מצב של הקרקעות המזוהמות בישראל, הנזקים הנגרמים למשק כתוצאה מזיהום קרקע ומים והתמודדות רשויות המים עם קרקעות מזוהמות. בכנס גם יוצגו הפתרונות הפרקטיים (מודלים ישימים וטכנולוגיות חדישות) לפיתרון הבעייה.

לעלון הכנס לחצו כאן…

שפכים המוזרמים מנחל נעמן מזהמים את הים, אבל אין אף מכון טיהור שיכול לקלוט אותם. סיכויים קלושים לפתיחת החופים הקיץ

לכתבה בוואלה לחצו כאן…

הקמת גדר ההפרדה בישראל הולכת ותופסת תאוצה, והכוונה אינה במובן המדיני-ביטחוני. מתחת לאף של כל אחד ואחת מאתנו מתקדם תהליך ההתנתקות, שבו נהפכות שכונות רבות בתוך ערים או בסמוך לקיבוצים, משכונות פתוחות לשכונות סגורות. הסגירות מתבטאת בהצבת גדרות, חומות ושמירה בכניסה לשכונה.

למאמר של פאר ויסנר בהארץ לחצו כאן…

"על רשות הטבע והגנים לפעול להפסקת התופעה של הפקת אירועים בגן הלאומי. לא חוף הים ולא המצוק הינם גן אירועים פרטי"

במפלגת הירוקים זועמים על אירוע פרטי שערכה חברת בזק על המצוק של סידנא עלי בהרצליה, מעל החוף. רכז פורום השרון במפלגה, דרור עזרא, שלח השבוע מכתב למנכ"ל רשות הטבע והגנים, אלי אמיתי, בו הוא קובל על קיום האירוע, לטענתו בניגוד לחוק. לדבריו, נציגי מפלגת הירוקים דיווחו גם הפעם על הכוונה לקיים אירוע על המצוק, אך שוב העניין לא טופל.

לכתבה בלוקאל לחצו כאן…

הקמת גדר ההפרדה בישראל הולכת ותופסת תאוצה, והכוונה אינה במובן המדיני-ביטחוני. מתחת לאף של כל אחד ואחת מאתנו מתקדם תהליך ההתנתקות, שבו נהפכות שכונות רבות בתוך ערים או בסמוך לקיבוצים, משכונות פתוחות לשכונות סגורות. הסגירות מתבטאת בהצבת גדרות, חומות ושמירה בכניסה לשכונה.

התופעה כבר קיימת בראשון לציון, בארסוף ובמקומות נוספים. בימים אלה עלה העניין על הפרק בפרויקט פארק צמרת בתל אביב, שיוזמיו מעוניינים להפוך אותו לשכונה סגורה.

ניסיון דומה, לסגור שטח ציבורי ולהפכו לשמורה סגורה, התרחש בפרויקט אנדרומדה ביפו, ואף הגיע לדיונים בוועדה לשמירת הסביבה החופית. תושבי יפו המתגוררים סמוך לפרויקט דרשו כי הבעלים יאפשרו להם ולשאר תושבי יפו לעבור בחופשיות ברחובות שבין הבניינים. תוכניות הבנייה שלפיהן הוקמה גבעת אנדרומדה קבעו שעל החברה המנהלת את הפרויקט לאפשר מעבר כזה, בין רחוב יפת לחוף הים.
הסעיף הזה הוכנס בזמנו, לפי דרישתה המפורשת של עיריית תל אביב-יפו. אך למרות קיומו, הפכה הגבעה לשכונה סגורה, אשר נפתחה בהמשך.

סגירת השכונות מתבצעת על ידי תושבי השכונות עצמם, בעלי הון על פי רוב, המבקשים לבדל עצמם מהעם ולשדר מסר ש"אנחנו ואתם לא אותו הדבר". צעד זה פוגע במרקם החברתי בארץ.
במו ידם ובדרך כוחנית, יוצרים בעלי הממון גטאות ובידול בין אזרחים במדינת ישראל. מדובר בהפרדה לכל דבר ועניין, בראש ובראשונה בין מעמדות, אך גם בין קהילות הנבדלות זו מזו. ההפרדה פוגעת בצדק הסביבתי, בצדק החברתי ובזכויות האדם.
 לאף אחד מבעלי הממון אשר רוצים להשתלט על השטח הציבורי אין זכות לעשות כן, משום שהשטח הציבורי הוא של כולנו.

התירוץ שבו משתמשים סוגרי השכונות למיניהם, הוא הרצון לאבטח את דיירי השכונות מפני פעילויות עברייניות. זאת, בשעה שהם גוזלים שטחים השייכים לציבור הרחב. אם הפשע מציק לבעלי הממון, יואילו בטובם להתגייס למלחמה בו ולא יסתגרו להם מאחורי שערי ברזל.

משטרת ישראל אחראית על האבטחה במדינה וממונה על השמירה על ביטחונם של אזרחיה, בהם גם דיירי השכונות הסגורות. אם מקננת בתושבים חרדה, עליהם לפעול מול המשטרה ולא לקחת לידיהם את החוק.

ראשי רשויות מקומיות, מועצות אזוריות, וועדות התכנון מחויבים לעמוד בפרץ ובלחץ הכבד המופעל עליהם מצד בעלי ממון, ולהתנגד בתקיפות לתופעה של סגירת שכונות והשתלטות על שטחים ציבוריים פתוחים.
לראשי הערים קשה לעתים לעמוד מול בעלי ההון, במיוחד כשהם זוכים להטבות אישיות או עירונית מצדם, אך אסור להם לאשר הקמת שכונות כאלה.

השכונות הסגורות הן שלב נוסף באובדן הסולידריות החברתית. הן מונעות מגע ודיאלוג בין המסתגרים לבין אלה שנותרים מחוץ לשכונה.

ככל שהפערים הכלכליים באוכלוסייה יגדלו, יתעצמו גם המתחים וההתנכרות בין החזקים לחלשים – החזקים ידחקו את החלשים לכל פינה אפשרית, כדי שלא ייאלצו לראות אותם. היום סוגרים שכונות, ומחר ייסגרו ערים – אולי את סביון וכפר שמריהו?

תופעת השכונות הסגורות מקובלת במקומות שבהם הפשע גואה, בעיקר במדינות עולם שלישי. האם משמעותה של התעצמות התופעה בישראל היא שגם ישראל בדרכה להיות מדינת עולם שלישי

לשלל ההצעות לטיולים שתקבלו הקיץ מצטרפת הצעה עם ריח מעניין. איגוד ערים דן לביוב פותח מרכז מבקרים, שיציע הדרכות וסיורים בנתיב הביוב הישראלי

לכתבה בNRG לחצו כאן…

בזמן שעל סדר יומה של הכנסת ניצבת ביתר שאת סוגיית ההפרטה, כדאי לשים לב במיוחד לנושא הקרקעות הציבוריות, המהוות יותר מ-90% מכלל הקרקעות בישראל. להפרטה של קרקעות אלה, המנוהלות כיום על ידי מינהל מקרקעי ישראל, עשויות להיות השלכות גורליות ובלתי הפיכות.

למאמר בהארץ לחצו כאן…

המושג טביעת רגל אקולוגית הינו מדד כמה אדם בדוד מנצל את משאבי כדור הארץ, אוויר, מים, קרקע, דלק/מחצבים ומזון.
טביעת הרגל האקולוגית של האדם במדינות המערב גובהה, ואילו בשאר המדינות היא נמוכה.  בעיקרון המשוואה פשוטה, ככל שיש בכדור הארץ יותר בני אדם, שחיים יותר ובסטנדרטים של מדינות המערב המהירות שנכלה את משאבי כדור הארץ תגבר.

מכאן התשובה ברורה, על תושבי כדור הארץ לעצור את גידול האוכלוסייה ועל תושבי המערב להקטין מאוד את טביעת הרגל האקולוגית שלהם.
  
הרבה אנשים מודאגים מנושא ההתחממות הגלובלית, ורוצים לדעת איך אפשר להשפיע ולקטין את הנזק שלנו לסביבה.
הדילמה כאן גדולה איך מצד אחד איך שומרים על איכות החיים שמתלווה להיותנו מדינה מערבית? אבל מצד שני איך לא מבזבזים את משבאים של כדור הארץ ושל ישראל, שהם מצמצומים במיוחד?

לחישוב טיבעת רגל אקולוגית יש הרבה פרמטרים, איזה סוג/גודל רכב משתמשים, אם בכלל, וכמות השימוש בו, צרות המגורים וגודל הבתים/דירות, הרגלי צריכת המזון וכמות האשפה שאנו מייצרים, סוג האנרגיה שאנו משתמשים והכמות שלה, ואפילו הרגלי החופשות שלנו.

הנה מחשבון נחמד שבו אפשר לחשב את טביעת הרגל האקולוגית שלכם. (ישראל מופיעה, צריך להיות עם העכבר עליה כמה שניות וצצה לה רשימה, לצערי המחשבון לא בעברית)
האתר הזה לא מסתפק בחישוב טביעת הרגל האקולוגית, הוא גם נותן עצות + מחשבון בסגנון "מחשבון דיאטה".

לפי המחשבון הזה טביעת הרגל האקולוגית הממוצעת בישראל היוא 4.4.

למי שמתעניין טביעת הרגל האקולוגית שלי היא 2.4 ואם כולם יחיו כמוני נצטרך 1.3 כדורי ארץ. עוד 1.7 ויהיה מספיק לג'אגלינג…

לטענת המפלגה, משפחה ערכה אירוע פרטי על שטחה בארסוף וכן על השטח הציבורי הסמוך לו, וזאת בניגוד להנחיות. "התעלמות מהמקרה הזה תגרום לתחושה כי קיים חוק אחד לציבור וחוק אחר לבעלי הון"

במפלגת הירוקים הדגישו: "אנו רואים אירוע זה בחומרה מיוחדת לאור ניסיוננו המר עם תושבי רחוב גלי תכלת שהשתלטו על שטחים ציבוריים דומים. התעלמות מהמקרה הזה, כמו שהיה במקרה הקודם, תגרום לתחושה חזקה בציבור כי קיים חוק אחד לציבור וחוק אחר לבעלי הון הגרים במקומות כמו ארסוף. יש בכך להחליש את אמון הציבור במוסדות האכיפה השלטונית.

"אנו דורשים כי תיפתח חקירה בנושא. אם אכן כפי שנאמר לנו המועצה האזורית אישרה את האירוע, אזי מדובר שוב בפעולה ללא סמכות של המועצה ויש להעמיד לדין את האחראיים. אם לא התקבל כזה אישור, יש לפעול משפטית נגד אותה משפחה האחראית לקיום האירוע".

לכתבה בלוקל לחצו כאן…