המרוץ לתפקיד כהונת נשיא המדינה מתחיל לתפוס תאוצה ועניין, בעיקר בשל הסערה הציבורית סביב הנשיא המכהן. האירועים האחרונים, אף עוררו מחדש את התהיות באשר לצורך בקיומו של מוסד הנשיאות, ובשאלה הנצחית מי האדם הראוי למלא את התפקיד. מבלי להתייחס לסוגיות אלו, אני מציע לקיים חשיבה על האופן שבו צריכה להתבצע בחירת נשיא המדינה.

הרעיון המוצע כאן, לא נולד כתוצאה מהאירועים המצערים האחרונים, אלא בשל הבעייתיות בשיטה הקיימת כיום, שחולשותיה נחשפו באופן בולט בבחירות לנשיאות שהתקיימו לפני כ- 6 שנים. כזכור, הבחירות התבצעו בשני סבבים; בסבב הראשון לא נבחר אף מועמד ואילו בסבב השני, נבחר בסופו של דבר הנשיא קצב, ברוב זעום.

בחירה שכזו, יוצרת תחושה של ביצוע "דילים" ועסקאות פוליטיות לבחירת הנשיא. גם השמועות שחוזרות על עצמן בכל מערכה, על מועמד מטעם ראש הממשלה, או מפלגה כזו או אחרת, מחזקות את התחושה כי הבחירה נעשית שלא מתוך שיקול דעת ענייני וציבורי טהור.

מועד הבחירות לנשיאות מתקרב, ותחושת חוסר הנוחות מתעצמת בשל העובדה שעל פי "חוק יסוד נשיא המדינה", האדם העומד בראש המדינה נבחר במעגל סגור ומצומצם של 120 חברי כנסת. הציבור בישראל מצפה שהנשיא הנבחר לתפקיד הרם והממלכתי, יתעלה מעל כל שיקול מפלגתי ופוליטי והשיטה הקיימת אינה יכולה להבטיח זאת.

אמנם, כבר הוצעה הצעת חוק אחת לפחות לביטול משרת הנשיא, אך גישה זו אינה רצינית; שאמנם ניתן לתאר משטר קונסטיטוציוני ללא נשיא, אך החלטה בעניין זה צריכה להתקבל לאחר בחינת המשטר במסגרת חוקה כוללת למדינה ולא בדרך של ביטול משרת הנשיא, עקב התרחשות זו או אחרת. כתיבת חוקה היא עניין לשנים והבחירות כבר עומדות בפתח.           

לכן, יש לקיים דיון על אופן בחירת הנשיא, שתתבצע לא רק במסגרת ה"מועדון הסגור" של הח"כים ושלא תגרום לטלטלת בחירות, במדינה רוויית המתחים ממילא.

הדבר הנכון ביותר, הוא ליצור "גוף בוחר" שייצג באופן רחב את כל קשת החברה הישראלית, ושיכלול בנוסף לחברי הכנסת, את כל חברי המועצות המקומיות בישראל, כולל ראשי הערים.  כך יווצר גוף בוחר של כ- 2500 איש, שיכלול גם גופים בלתי מפלגתיים ולא רק את נציגי המפלגות הגדולות, דבר החיוני לצורך בחירת האדם שיעמוד בראש המדינה. העובדה שהגוף הבוחר מפוזר על פני המדינה כולה, תיצור קושי בעשיית "דילים" ועסקאות ותסייע בבחירת האדם המתאים ביותר לתפקיד.

הצעה זו מצריכה אמנם שינוי חוק יסוד: "נשיא המדינה" (ברוב מיוחס),  אך היא אינה מייצרת מנגנון חדש, העולה כסף רב. מדובר במהלך המחייב הוצאות מינימליות בלבד, מאחר והמנגנונים לכך כבר קיימים.

מוצע, כי הבחירות יתבצעו באמצעות מנגנון הכנסת, על פי תקנות שיקבעו שרי הפנים והמשפטים. הכנסת תכריז על מועד הבחירות ובאותו היום יתכנסו גם כל המועצות המקומיות בארץ לצורך בחירת הנשיא. התוצאות יועברו מיידית למזכירות הכנסת לצורך סיכום הקולות והתוצאות הסופיות תתוודענה תוך זמן קצר.             

יש לזכור, שחברי המועצות נבחרים באותה השיטה שבה נבחרים חברי הכנסת ושיתופם באירוע לאומי כמו בחירת הנשיא, תשדרג את מעמד ראשי הערים וחברי המועצות. כך גם ידע הנשיא שבחירתו התבצעה על ידי גוף רחב של נבחרי ציבור. אגב, לפי החוק, גם בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים לישראל, ישנו אחוז ניכר של נציגי הרשויות המקומיות. 

ישנן אולי דרכים נוספות לבחירת הנשיא, אך מכל מקום, הכוונה היא לפתוח שיח ציבורי לשינוי מצב קיים שאינו מניח את הדעת.

*הכותב עו"ד מרדכי וירשובסקי, חבר הנהלת עיריית ת"א-יפו (מפלגת "הירוקים"), בעבר חבר כנסת

היום אני ופאר ויסנר, יו"ר מפלגת הירוקים, נסענו לירושלים והופענו בפני חוקר של הועדה לתשתיות לאומיות בנוגע לכביש 531. (ההתנגדות שלנו מופיעה כאן… )
ההתייחסות של אנשי מע"צ לא הייתה מפתיעה, הטיעונים שלהם בתגובתם אילנו היו די קלושים.

כולם מכירים את הפקק היומי בבוקר באיילון, מגלילות לכיוון דרום כמעט לכל אורכו של הכביש, וזאת למרות שהכביש הורחב ל5 נתיבים, כפול מה שתוכנן במקור.
באופן מפתיע נציג מע"צ הצהיר בדיון כי יש בידיהם דו"ח שאומר כי כביש 531 יקצר באופן ניכר את זמני הנסיעה ויש בו יתרונות כלכליים.
הרשו לי לפקפק באמינות הדו"ח, אני מאמין שמדינת ישראל הולכת להשקיע מיליארדים על כביש שלכל-היותר יגרום לפקק באיילון להתחיל במקום בגלילות בכפר שמריהו.
ככה זה בישראל משקיעים מיליארדים בכבישים שנסתמים תוך זמן קצר, במקרה הזה אפילו לא יהיה צורך לחכות, הכביש כבר סתום ורק מוסיפים לו עוד מכוניות.
לא ברור איך יקצר הכביש הזה את זמני הנסיעה? הרי לא יתווספו עוד כניסות לתל-אביב, והרי לא יהיו שינוי משמעותי במספר מקומות החנייה בתל-אביב?

הכביש הזה יהיה כישלון תחבורתי שהוא גם אבן רחיים כלכלית על מדינת ישראל.
אנו טענו בדיון כי הדרך היחידה לקדם את התחבורה בישראל היא להפחית את השימוש ברכב פרטי ולהגביר את השימוש בתחבורה ציבורית.

לגבי הצעתנו שכביש 541 ישודרג ויהיה תחליף לכביש 531 נאמר לנו שמע"צ בכלל מתנגדת לכביש הזה.

לגבי החיבור האלכסוני שאני הצענו באזור רשפון, להפתעתנו נאמר לנו כי החלופה לא נבחנה כלל כי היא קורבה מידיי לרשפון.
באופן תמוהה הנימוק הזה לא הפריע למתכנני הכביש להצמיד אותו לשכונות של הרצליה ורעננה. הצמדה שתמרר את חיי של רבבות התושבים בהרצליה וברעננה הן מרעש, הן מזיהום אוויר והן ע"י פגיעה בנוף.
אני מעריך שאנשי מע"צ העדיפו לא להתעסק עם כמה עשרות תושבי רשפון המיוחסים, ובחרו להשמיד מאות דונמים של שטחים פתוחים שכוללים גם ערכי טבע נדירים.

צר לי לקלקל לאלו שמאמנים שיש בישראל גוף שרואה את התמונה התחבורתית הכוללת ומספק לנו פתרונות תחבורתיים מתאימים ונכונים – אין גוף כזה!
לצערי בישראל אין ראייה מערכתית כוללת, הפתרונות שמספקים לנו מונעים בעיקר מאינטרסים צרים של אנשים המקורבים למקבלי ההחלטות.
אנחנו נמשיך לפעול לשינוי מדינות התחבורה של ישראל, בתקווה שבבחירות הבאות אנו נהיה בין מקבלי ההחלטות ונוכל להשפיע יותר.
 

לפני כמה חודשים הודיע ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, לבעלי מסעדת "שלוותה" בחוף תל אביב, כי עליהם לפתוח לציבור הרחב את מתחם המסעדה הצמוד לקו המים ולהסיר את הגדר שהפרידה בין הסועדים לבין זכות הציבור הרחב להשתמש בחוף. הדאגה לכך שחופי הים יהיו פתוחים לציבור בכל שעות היום והלילה משותפת גם לראשי עירייה אחרים, אבל כשמדובר במועצות אזוריות המצב שונה.
לכתבה בהארץ לחצו כאן…

 בחוף יש חתונה

למבקרים שהגיעו לפני כמה שבועות אל שער הכניסה לעיר העתיקה בקיסריה חיכתה הפתעה לא נעימה. במקום להגיע לחוף ייחודי, שבו משתלבת אווירת הרחצה עם המורשת ההיסטורית של הנמל, הם נתקלו בשלט, שבישר להם כי במשך יומיים לא ניתן יהיה להיכנס לחוף.

במקרה של חוף געש הנמצא בתחומי המועצה האזורית חוף השרון, ניסה פעיל מפלגת הירוקים באזור, דרור עזרא, לפעול נגד המשך קיום המסעדה על החוף וקיום האירועים בתשלום. הוא פנה בעניין לרשות הטבע והגנים, וגם לאנשי הפיקוח על הבנייה במשרד הפנים בטענה שעבודות בנייה הקשורות לבית הקפה נעשו ללא היתר. בפנייתו למנכ"ל רשות הטבע והגנים, ציין עזרא שמדובר במקום שהוא אתר טבע ייחודי ומשמש גם כאתר להטלת ביצים של צבי ים. במקום כזה אין להתיר לטענתו אירועים ולאפשר הקמת בית קפה בתוך שטח החוף.
לכתבה בהארץ לחצו כאן…

התכנון המפורט של כביש מס' 9, הפקעת הקרקעות, המכרזים ותחילת העבודה בשטח יבוצעו במועדם. שלוש עתירות כנגד התוכנית לתשתית לאומית (תת"ל 3, 4/6) לביצועו של כביש 9, הוגשו באחרונה לבג"צ, בראשות הנשיאה החדשה, השופטת דורית בייניש, אשר קבעה אתמול כי אין בשלב זה מניעה לביצוע הפרויקט.

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

השר בן-אליעזר: אקים ועדה בינמשרדית, אשר תבחן את שאלת מיקומם של מפעלים באזור מפרץ חיפה, הצורך בהם, הסכנה הגלומה בהם ורמת הזיהום הנפלטת מהם, תוך ניסיון לאתר להם אתרים חלופיים
לכתבה בNFC לחצו כאן…

לראשונה תכונס מליאת הכנסת לדיון בפגרה בסוגיה סביבתית חברי הכנסת חנין ומלכיאור הגישו 37 חתימות לקיום דיון בסוגיית הסיכונים הסביבתיים לבריאות ולחיים במפרץ חיפה
לכתבה בNFC לחצו כאן…