בשבוע האחרון והחופים והים זכו לתשומת לב יוצאת דופן, שדרים עמדו עם הגב לים ושידרו בפתח מהדורת החדשות, עיתונים הקדישו לעניין כותרות ראשיות ועמודים שלמים, וסופסוף קיבלו גולשים ואנשי-ים במה תקשורתית נאה. משטרת ישראל סופסוף הקצתה כוחות ראויים לסיורים בחופים, מעל מרחפים כל העת מסוקים, והערנות בשיאה.
לא, אין כאן ניסיון של משטרת ישראל לתפוס את מזהמי הים, לא, אין כאן פועלה משטרתית לסיקול השתלטת של ברון נדל"ן על אחד החופים. יש כאן, ספק ניסיון פיגוע של החמאס.

מאז ניסיון הפיגוע בסירות נפץ בחג השבועות בשנת 1990 לא זכו חופי ישראל לתשומת לב כזו גדולה לא מרשויות השלטון ולא מן התקשורת.

ביני לבין עצמי אני תוהה מה היה קורה אילו בחמאס היו מחליטים על שיטות טרור חדשות, והיו מחלטים לנסות לפוגע בישראל באמצעות הים בטרור ביולוגי וכימי.
אני רואה בעייני רוחי את אלון בן-דוד עומד עם הגב לים, מסכה על פניו, ואמר למצלמה כי ארגוני הטרור בעזה עלו מדרגה בתעוזה שלהם, והרשויות בישראל מאוד מודאגות מן הנזק שסוג טרור כזה יכול לגרום, לבריאותם של המתרחצים בחוף, לגולשים ושאר משתמשי הים.

רגע, רגע, אלו אנחנו שמרעלים את הים, יום יום בזיהומים כימיים וביולוגיים, אלו אנחנו שבמו ידינו מסכנים את בריאותם של מתרחצים, גולשים ושאר משתמשי הים, ואנחנו עושים זאת כבר עשרות שנים בלי בושה ומתוך הרגל.
בעשרות שנים הטרור הכימי והביולוגי העצמי הזה, לא זכה לכותרת ראשית אף יחידת משטרה לא ניסתה לתופס את אותם מחוללי הטרור הזה, ואף חקירה משטרה לא נפתחה על גזילת חוף.

אני מסתכל על חופי ישראל ועל ההרס האדיר שאנחנו גרמנו להם, על המרינות המיותרות בהרצליה ובאשקלון, על מגדלי חוף כרמל, על סי-אנד-סאן, על השפד"ן, על הנחלים המזוהמים ועל כל שאר המפעלים שזיהמו וממשכים לזהם את הים ואני שואל את עצמי האם באמת אותם חמש חביות נפץ הם הבעיה של חופי ישראל, שמחייב להורות על סגירתם?
אני תוהה מדוע זיהום הים לא מקבל כותרות ראשיות? מדוע הרס חוף אפולוניה לא פתח מהדורות חדשות? מדוע אף פושע שזיהם את הים לא נכנס לכלא? מדוע אותם פושעים שבנו את המרינה והרסו את חופי הרצליה לא עמוד לדין? מדוע בתי המשפט נתנו יד להרס בלתי חוקי של חוף אפולוניה?

ישראל מדינה משונה, הרס והרעלה אדירה שמתבצעת באופן יומיומי בחופים עוברת כמעט בשתיקה וכמה חביות נפץ שספק אם שוגרו בכוונה מעוררות פאניקה ואימה?
אותי חביות הנפץ לא מפחידות, מפחיד אותי חוסר המעש של התקשורת ושל הרשויות מול זיהום הים המתמשך והרס חופי ישראל שלא נפסק לרגע.

לאחר שבמגרש סמוך נמכרה קרקע ב-2.3 מיליון שקל לקוטג', זכה היזם נאור יניב בקרקע בפחות ממיליון שקל לקוטג' * עיריית הרצליה: "אין לעירייה מידע מדוע השתתף רק מציע יחיד"

לאור פנייה של דרור עזרא, נציג הירוקים במועצת העיר, החליט היועץ המשפטי לממשלה להעביר את העניין לבדיקת המשנה ליועמ"ש, שרית דנה.

לכתבה בגלובס לחצו כאן…

מפלגת הירוקים מציעה לשר התשתיות להשתמש בעודפי הגביה, ולהקים קרן הלוואות להתייעלות אנרגטית במשק, ולקידום אנרגיה ירוקה

דרור עזרא מספר 2 במפלגת הירוקים פנה השבוע לשר עוזי לנדאו וכתב:
"הורדת תעריפי החשמל היא פועלה לא רצויה שתעודד בזבוז, ולכן ראוי להשאיר את התעריף כפי שהוא.
ברצוני להציע הצעה שיושמה במספר מדינות, ועודפי הגביה יכולים בהחלט להיות בסיס לרעיון.
הרעיון הוא להקים קרן הלוואת בריבת 0% לעסקים ואולי גם לאנשים פרטיים למען התייעלות אנרגטית, קרי בידוד ואיטום מבנים, החלפת מזגנים, החלפה של מכשירי חשמל בזבזנים, התקנת פאנלים סולאריים, וכדומה. "

להלן המכתב במלאו המשך »

חברי ועדות מקומיות בכמה ערים מטעם מפלגת הירוקים פנו היום למנכ"ל משרד ראש הממשלה בדרישה לדחות את יישום הרפורמה לשנת 2014.

חברי הועדות המקומיות מוחאים על-כך שרפורמה שעיקרה הוספת סמכויות למטלות על הועדות מקומיות נהגתה בלי לדון בעניין עם חברי ועדות מקומיות שאומר לשאת בנטל.

חברי הועדות מדגשים שהם עושים את תפקידם כיום ללא תמורה כספית והם אינם יכול להשקיע עוד מזמן הפרטי ולשאת באחריות כבדה יותר בהתנדבות.

דרור עזרא יו"ד סיעת הירוקים בהרצליה מוסר:"יש כאן ניצול ציני של חברי ועדות מקומיות, כנראה במשרד ראש הממשלה חושבים שזמנם הפרטי של חברי ועדות מקומיות הוא הפקר. הרפורמה תעמיד רבים מבין חברי ועדות מקומיות במצב בו לא יהיו יכולים לבצע את שליחותם הציבורית."

המשך »

בשנים האחרונות אני מעורב באופן די אינטנסיבי במערכת התכנון, הגשתי עתירות, התנגדויות, עררים, השתתפתי בדיוני ועדות מחוזיות וועדות ארציות, ואני חבר ועדה מקומיות, על-סמך ניסיון זה אנסה לנתח את הרפורמה של נתניהו ולתת רעיונות גם משלי.

להלן ניתוח ראשוני של הרפורמה, לפי מה אני חושב על כל אלמנט- חיובי, שלילי ולא ברור.

◊חיובי
הגברת השקיפות – אין ספק עניין חשוב ביותר שהיה צריך להיות כבר לפני לפחות 5 שנים.
ביטול ההקלות והשימוש החורגים – אלו הם שורש הרע במערכת התכנון, ממלכת השחיתות והקומבינות בועדות המקומיות, גרמו לעיוותים תכנוניים קשים והיה ראוי שיבוטלו כבר מזמן .
הקמת יחידת פיקוח על ועדות מקומיות – בהחלט דבר נחוץ השאלה כמה כ"א יוקצה ליחידה כזה? השערה שלי לא הרבה.
הגשת עררים על תוכניות מקומיות – בהחלט דבר חשוב, היום כמעט אין אפשרות להגיש עררים על תוכניות מקומיות(שאושרו בועדה מחוזית), השאלה כאן היא מה עומק הסמכות של ועדות הערר והרכבן.
צמצום האפשר לתובע על ירידת ערך – עוד דבר חיובי, ענייני ירידת ערך קרקע (פוטנציאלי) הגיע לאבסורדים חסרי הגיון. למשל, בעלי קרקע חקלאית בחוף השרון שיעודה שונה לשמורת טבע ונוף דורשים מיליארדים בשל פוטנציאל הנדל"ן שכביכול היה יכול להיות בה.
קיבעת סטנדרטים לגבי היטלי השבחה – זה טוב וראוי להוציא את העניין הזה לחלוטין משיקול דעת של ועדות, הייתי מוסיף גם שקיפות לעניין הזה. אני צופה מלחמה גדולה בעניין הזה מצד אנשי הנדל"ן והערכתי הם די יצלחו לשנות אותו לטובתם. המשך »

רקע:
כיום מתבצע ניטור קבוע מטעם משרד הבריאות בחופי הרחצה בהרצליה רק בעונת הרחצה מצב איכות מי-הים בחופים אף מתפרסם באופן קבוע באתר משרד הבריאות.
אנחנו יודעים כי משרד הבריאות גם מבצע בדיקות חודשיות גם מחוץ לעונת הרחצה, אבל תוצאות בדיקות אלו לא מתפרסמות.
כמה ערי חוף בארץ החליטו לפתוח לרחצה חלק מן החופים כל השנה, ולכן מתבצע בחופים אלו ניטור קבוע כל השנה ותוצאות ניתור זה מתפרסמות באתר משרד הבריאות כל השנה.

חופי הרצליה כמובן משמשים מלבד לרחצה, לשורה ארוכה של סוגי ספורט ימי כל השנה, ביניהם ספורט גלישת גלים שמושך בלא מעט ימי חורף מאות גולשים לחופי הרצליה. אנו מידי שנה מקבלים פניות בעיקר של גולשים על בעיות בריאות שנגרמים לחלקם כנראה עקב זיהום הים. אנחנו קיבלנו תלונות על שלשולים, הקאות, בעיות במערכת העיכול, בעיות עור, בעיות בעיניים ועוד. חלק מן הגולשים טוענים שהם אף אושפזו.
היום הדרך היחידה של חובבי ספורט ימי לנחש אם הים מזוהם בימי החורף היא לבחון את עכירות מי-הים ואת הריח שעולה מן הים.

ללא ספק ניטור ופרסום איכות מי הים בחופי הרצליה הוא מידע מאוד חשוב לאותם חובבי ספורט ימי, פרסום מידע כזה יכול למנוע מרבים מאותם אנשים להכניס לאותם חופים שהתגלה בהם זיהום וכך להימנע מבעיות בריאות ותחלואה הקשורה בזיהום ים.

כיום אין שום הוראה בוררה שמחייבת את העירייה או את משרד הבריאות לנטר את המי-הים כל השנה, אבל אין ספק שמדובר כאן בחובה מוסרית ממדרגה ראשונה כלפי חובבי הספורט הימי.
יצוין כי ככל הידוע לנו עלות ניטור כזה אינה גבוה במיוחד, כמה עשרות אלפי שקלים לתקופה המדוברת.

הצעתנו:
1. מועצת העיר הרצליה רואה חשיבות גדולה בשמירה על בריאות ציבור חובבי הספורט הימי.
2. מועצת העיר הרצליה דורשת מן העירייה לדאוג לניטור איכות מי-ים בחופי הרצליה באופן קבוע כל השנה, הניטור יתבצע בפיקוח משרד הבריאות ויתפרסם באתר משרד הבריאות או באתר העירייה.
3. מועצת העיר הרצליה מבקשת מן העירייה לבחון דרכים להתריע על זיהום הים בחופים עצמם, אם באמצעות שלטים רגילים, שליטים אלקטרונים, או דגלים מיוחדים על תחנות ההצלה.
4. מועצת העיר הרצליה דורשת מן העירייה לפועל על מנת כי הניטור יחל מוקדם ככל האפשר בשבועות הקרובים.

לא רחוק משם, באחת הקרקעות היקרות ביותר בארץ, הממוקמת מצפון לשכונת נוף ים בהרצליה וממזרח לגן לאומי אפולוניה, שוכן מתחם תעש נוף ים.

פנינת הנדל"ן הזאת הייתה אמורה לכלול כיום מגורי פאר ומלונות, אך בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו אדם טבע ודין ותושב נוף ים דרור עזרא, עוכב ביצוע התוכניות. בג"ץ קבע כי לא יינתן אישור לתוכניות הבנייה לפני ניקוי הקרקע והגנה על בריאות התושבים, וכך קבר באדמה המזוהמת את התוכניות הנוצצות לעוד כמה שנים טובות.

לכתבה בגלובס לחצו כאן…

השופטת דורית רייך-שפירא מבית משפט השלום תל אביב-יפו גזרה קנס כספי בסך 140,000 ₪ על עירית הרצליה, לאחר שהואשמה בהזרמת שפכים ממקור יבשתי לים בניגוד לתנאי היתר ההזרמה לים: עבירה לפי סעיפים 2, 6(א) ו- 6(ג) לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ד-1988. בנוסף הואשמו הנאשמים בזיהום מים, עבירה לפי סעיפים 20ב(א), 20ב(ב), 20כא ו-20כב לחוק המים, התשי"ט-1959.

מעבר לקנס חויבה העירייה לחתום על התחייבות בסך 50,000 ₪ שבמשך שנתיים מהיום לא תעבור על העבירות המנויות בחוק המים והתחייבות בסך 100,000 ₪ שבמשך שנתיים מהיום לא תעבור על העבירות המנויות בחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים.

דרור עזרא יו"ר הירוקים בהרצליה מוסר "את הקנס הזה ישלמו תושבי הרצליה שנענשים פעמים, פעם בגלל זיהום הים והיום משלמים את הקנס. מי שצריך לשלם את הקנסות ולקבל את העונש הם קברניטי העירייה שאחראים למחדלים המתמשכים שגורמים לזיהום ים שוב ושוב."

להודעה באתר המשרד להגנת הסביבה לחצו כאן…

להלן פסק-הדין המלא המשך »

הבנייה בקו החוף של ישראל מותאמת לתחזיות שדיברו על עלייה של חצי מטר בפני הים. אך כעת מתברר כי התחזיות היו אופטימיות מדי: מפלס הים התיכון יעלה במאה השנים הקרובות בכמטר וחצי. המשמעות: נזקים גדולים לחופי יפו ועכו

בשנת 2003 העריכו מומחים כי פני הים יעלו בחצי מטר במאה השנים הקרובות, ובהתאם לכך חוקק חוק השמירה החופית, הקובע היכן ייבנו המבנים לאורך החוף. "היום, חמש שנים אחרי החקיקה, מתברר שהערכת המומחים הייתה אופטימית מדי" כתב דרור עזרא, רכז ים וחופים מפלגת הירוקים לשר להגנת הסביבה גלעד ארדן, "והתחזית היום אומרת כי במסגרת ההתחממות הגלובלית מפלס הים יעלה ב-1.4 מ' במאה השנים הקרובות".

לכתבה בNRG לחצו כאן…

משחר ההיסטוריה מערכות תחבורה יבשתיות היו מבוססת על שני עקרונות, לכלי הרכב יש נהג ועליו נישא מקור האנרגיה הדרושה להנעתו.
העקרונות האלו נכונים כמעט לכל סוגי כלי הרכב, מרכבות וסוסים, אופניים, רכבות, מכוניות, אופנועים וכדומה.
למעשה המכונית הכי מודרנית של היום דומה מאוד למרכבות שהאנושות השתמשה בהם לפני 5000 שנים, רק במקום סוסים של לפני 5000 שנים המכונית של היום כוללת מנוע כלשהו.

ניצני מהפכה תחבורתית היו כאן לפני 200 שנה עם המצאת הרכבת, פן אחד שלה היה הרעיון החדש, שנבע מאילוץ טכנולוגי, של הסעת המונים, והפן השני הוא שימוש במנוע הקיטור. בתחילה, רכבת הייתה דורשת כמויות אדירות של פחם, אבל ככל שהתפתחה טכנולוגית המנועים, כך קטן משקל מקור האנרגיה הנישא על הרכב, ואפשר היה לזנוח את רעיון הסעת ההמונים ולשוב לקונספט של "הכרכרה", המכונית של היום.
ראוי לציין, כי תמיד השיפור הטכנולוגי היה במטרה ליצור מנוע קומפקטי יותר, שמייצר יותר אנרגיה, ודורש פחות "דלק", מה שנקרא "יעילות אנרגטית". ואגב, זו הסיבה שכלי הרכב החשמליים שנמצאים היום בכותרות הם נסיגה טכנולוגית ולא התקדמות.

הטכנולוגיה היום מאפשר בניית כלי רכב ללא נהג, וביטול הצורך לשאת את מקור האנרגיה על כלי הרכב. למשל, הרכבת החשמלית שהמנוע שלה ניזון ישירות מרשת החשמל, המצאה מתקדמת יותר היא הרכבת המגנטית (maglev) שאפילו לא כוללת מנוע ולא גלגלים. המגבלה של מערכות אלו היא היותם מערכות מסילתיות ולכן משמשות היום רק למערכות הסעת המונים.
ההתפתחויות הטכנולוגיות בעשור האחרון בתחום המחשוב מביאות אותנו למצב שכבר היום יש אבות-טיפוס למכוניות ללא נהג, בתחום המסילתי המחשבים כבר היום מחליפים את הנהגים.

תחבורה ציבורית vs. פרטית
מערכות תחבורה נחלקות לשני סוגים שימוש, תחבורה פרטית ותחבורה ציבורית אשר נבחנות בכמה היבטים עיקריים כמו: זמינות, זמן נסיעה, בטיחות, עלות, ולאחרונה גם יעילות אנרגטית. כמובן הבחינה של היבטים אלו שונה ממקום למקום ותלויה בסביבה כלכלית, חברתית וגיאוגרפית. המשך »