תרבות הקומבינה הפכה משלולית קטנה לים גדול, ים כל-כך גדול שאפילו העשן שיוצא ממפעלי הספינים הגדולים שקמו להם בישראל לא מסתיר אותו.  
מי שחושב שהאיום הקיומי המשמעותי ביותר על ישראל הוא הגרעין האירני, טועה. האיום הקיומי המשמעותי ביותר על ישראל הוא הנגע של תרבות הקומבינה.
תרבות הקומבינה מדבקת כמו וירוס השפעת, ומתפשטת והורסת כמו גידול סרטני ממאיר. הדברים שנחשפו השבוע הם קצה קרחון של מערכת שלטונית נגועה וחולה.

אפשר לשער שאילו המשטרה הייתה בוחרת לצותת באופן אקראי במקום לרשות המסים, לכל מערכת שלטונית אחרת, בין אם זו עירייה, משרד ממשלתי, הצבא או אפילו המשטרה עצמה היא הייתה מוצאת ממצאים מסמרי שיער.
יש לשער שהתחושה הציבורית הקשה לגבי חשיפת השחיתויות ברשות המסים, היא לא בשל החשיפה הספציפית הזו אלא בשל התחושה החזקה כי החשיפה רחוקה מלהביא ריפוי הריקבון המערכתי הממאיר שהשלטון סובל ממנו.
אפשר להגיד "שהפרונקל" של תרבות הקומבינה תמיד ליווה אותנו בצורה זו או אחרת כחלק מן המערכת, אבל נשמרה על אש נמוכה, הקומבינטורים של פעם נתפסו אפילו כמשב רוח צעיר שמכניס תזזית למערכת. כל עוד היו בשלטון דור המנהיגים הקודם, מנהיגים כמו שמיר, בגין ורבין, אנשים אידיאליסטיים וצנועים הריקבון של תרבות הקומבינה לא התפרץ.
אין לי ספק שאילו מנהיגים אידיאליסטיים אלו היו נתקלים בתרבות הפוליטית והתקשורתית של היום הם היו מתייגים כפראיירים נכנכים, וחסרי סיכוי מול גלי ים הקומבינות האימתני.
אין לטעות ריקבון של תרבות הקומבינה בשלטון לא הגיע מלמטה אלא התפשט והתפרץ מלמעלה. כאשר נבחר ציבור קומבינאטור מגיע לתפקיד בשלטון באופן טבעי מגעים איתו עוזרים ופקידים קומבינאטורים כמותו, ברור לכל שאנשים ישרים באמת אינם יכולים לדור בכפיפה אחת עם אותם קומבינאטורים ולכן נדחקים במהירות מן המערכת. וכך כמו מגיפה, תרבות הקומבינה פשוטת ואוכלת כל חלקה טובה במערכת השלטונית.

באופן בפרדוכסלי התואר קומבינטור הפכה למחמאה לפוליטיקאי, קומבינטור נתפס כאיש מנצח, אדם שיכול להפוך במטה קסם נתוני פתיחה נחותים לניצחון פוליטי מוחץ ומי לא רוצה להיות בצד שמנצח. מרוב הכמיהה הזו לניצחון נשכחת פעמים רבות הדרך, והדרך לא פחות חשובה מהתוצאה לפעמיים אפילו יותר.
אפשר לתהות איך תוך שני עשורים הפכו תכונות כמו אידיאליזם ויושרה לתג של חולשה לפוליטיקאי. אולי ההסבר הוא שבתודעה הציבורית התקבע התלם שפוליטיקה היא מערכת מושחתות, ואין מה לעשות.
אני סובר שמנהיגים אמיתיים לא צריכים ללכת בתלם אלא לקבוע את התלם במיוחד אם הוא רקוב ומנוון כמו המערכת הפוליטית של היום.  
אם רוצים למגר את תרבות הקומבינה בראש ובראשונה אסור לנו לקבל אותה, הן בדברים הקטנים והן בדברים הגדולים.
במקרים רבים הבחירה היא שלנו, אם להצטרף לזרם, לעצום עיניים או לנסות למגר אותו. תרבות הקומבינה נמצאת סביבנו כל הזמן, למשל כאשר ג'יפ עוקף פקק בשוליים אנחנו בוחרים אם להצטרף אליו, לעמוד בשקט בפקק או לדווח על העבריין.
וכך גם בפוליטיקה הבחירה היא שלנו, האם לבחור במפלגה שסירחון הקומבינה אופף אותה מכל כיוון או במפלגה נקייה, עם אנשים ישרים ואידיאליסטים.

*הכותב פעיל סביבתי וחבר בהנהגת מפלגת הירוקים

הירוקים השיגו את מטרתם: אחרי מאבק של שנתיים החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לכלול בתוכנית המתאר תמ"מ 5 גם את אתרי הטבע הטבעיים של תל אביב -המשמעות: השטחים לא ייהרסו, ויוגדרו כאזורי בר לשימור- חברת מועצת העיר מהירוקים הדס שכנאי: "הוכחנו שניתן להשפיע על החלטותיו של גוף שלטוני באמצעות לחץ ציבורי"

לכתבה במגזין ת"א לחצו כאן…

החומות האקוסטיות בכביש איילון מהוות סכנה לציפורים המתנגשות בהן, אך מסכנות גם את הנהגים הנוסעים על הנתיבים. רגע לפני שיקרה אסון, אתי אלטמן מתריעה

לכתבה בYNET לחצו כאן…

היום התפרסמה ידיעה כי שש מן העצים המפורסמים בישראל שהפכו לסמל של הישוב עתלית נכרתו באישור קק"ל לטובת בניית תחנת דלק.
אני תוהה איך מישהו בקק"ל יכול לאשר במחי יד כריתת עצים בעלי ערך היסטורי רב, כמו עצי הדקל בעתלית שהם ללא ספק סמל לחזון הציוני של גאולת הארץ ושל גבורתם של אנשי ניל"י.

כריתת דקלי עתלית אינם מקרה יחיד או ייחודי, לעיתים קרובות פונים אלינו בדחיפות אנשים ששומעים רעש מסורים ברחוב, בדרישה שנפעל להפסקת כריתת עצים. הרבה פעמים זה מאוחר מדי והיכולת לעצור את כריתת העצים היא כמעט אפסית!

יש מקרים שמדובר בעצים בוגרים ואפילו עתיקים שנכרתים באישור, כריתת עץ ללא אישור היא עבירה פלילית, במקרים רבים לא ברור למה ניתן אישור כזה.
הבעיה שאין שום אפשרות לפעול ברצינות או אפילו לדעת מראש על הכריתה המתוכננת, והעצים חד דינם להיכרת בלי שמישהו ידבר לטובתם או אפילו ינסה.

אני חושב שהגיע הזמן שקק"ל תדלג למאה ה21 ותנהג בשקיפות בכל הנוגע לכריתת עצים, קק"ל חייבת להקים אתר אינטרנט שבו יפרסמו כל הבקשות לכריתת עצים לפחות חודשיים מראש.
באתר הזה חייבת להיות אפשרות לציבור להגיב ולכתוב השגות, ולפני מועד הכריתה תפרסם החלטת קק"ל לגבי כריתת העץ תוך מתן זמן סביר לציבור לפנות לבית משפט.

אני בטוח שמתוך מאות מיליוני השקלים שקק"ל מוציאה מידי שנה ימצא סכום כסף פעוט ביחס לשומנים הרבים שיש בקק"ל לטובת פרסום כל בקשות כריתת העצים.

אולי אם קק"ל הייתה נוהגת בשקיפות היתה נמנעת כריתת העצים המיותרת והשגויה בעתלית.

מסתבר שלא רק הים בת"א מזוהם: בבדיקות מעבדה שנערכו על חולות הים בעיר נתגלו כמויות גדולות של דלקים ושמנים המעידים על זיהום קשה. הסיבה: מי הגשמים הזורמים אל החופים דרך תעלות הניקוז הסמוכות

לכתבת וידאו ששדורה בחדשות ערוץ 2, אתר קשת לחצו כאן…

במלאות שנתיים לכניסתו לתוקף של חוק שמירת הסביבה החופית, האם במבחן זמן של שנתיים החוק עובד או כושל? האם החוק יביא לשינוי משמעותי במצב חופי ישראל?
החוק עצמו הוא טוב, מביא מושגים סביבתיים חדשניים וחשובים, אבל, וזה אבל גדול הוא אושר 20 שנה מאוחר מידיי!

אפשר לדמות את מצב החוף בישראל לעץ בוגר שבולדוזר אימתני נוגח בו עוקר חלק משורשו והעץ עמוד נטוי בין שמיים וארץ וברגע הזה נלחצים הבלמים של הבולדוזר. העץ כמו החוף בארץ תלוי על בלימה, אם הבולדוזר יישאר במקומו רוב הסיכויים שהעץ יקמל אבל אם הבולדוזר ייסע לאחור ושורשי העץ יחזור למקומם יתכן והעץ ישתקם ואולי יחזור ללבלב.
התפיסה של החוק היא לעוצר את הפגיעה בחוף מהיום והלאה, ללחוץ על הבלמים, הקריטריונים הנוקשים בחוק יהיה רק לגבי תוכניות חדשות ולא לאלו שכבר אושרו, זה בעצם הכשל מרכזי בחוק.
מצב החוף לדעתי, הוא קריטי ומצריך נסיגה מחלק מהתוכניות שאושרו לפני כניסתו לתוקף של החוק.

"גניבת" חול ענקית ברישיון בנמל הכרמל 
הדוגמה הכי קיצונית לתוכנית שאושרה לפני החוק ומיושמת היום היא תוכנית נמל הכרמל החדש במפרץ חיפה.
באופן תמוהה השנה החל יישום התוכנית הזו, שהיא אחת הפעולות הכי מזיקות לחוף שהיו בשנים האחרונות, מדובר בשאיבה של 3 מיליון קוב חול ושימוש בו לייבוש הים למען רציפי הנמל החדש. לשם המחשה 3 מיליון קוב חול שווים לכמות של חול שנודדת במשך 30 שנה בחופי הרצליה ותל-אביב לכיוון צפון.
מדובר בגריעה הכי גדולה של חול ממאזן החול החופי שהייתה ב40 שנה האחרונות, שלהערכתי וגם להערכת מומחים, גריעת חול זו תשפיע קשות על חופי הצפון, בעיקר החופים מדרום לחיפה.
התוכנית הזו שאושר לפני כניסתו לתוקף של החוק והיא בעצם עובדה מוגמרת, למשרד לאיכות הסביבה לא היו הכלים החוקיים, וכנראה גם לא עמוד השדרה, והוא לא היה יכול לעמוד מול הלחצים הכבירים שהופעלו לאישור שימוש בחול לנמל כרמל.
אין חולק שישראל צריכה נמל מודרני אבל במדינה שיש בה 7 מיליון טון פוסלת בניה פזורה בשטחים פותחים לא נמצאה אלטרנטיבה שתשמש בפסולת בניה במקום החול?

לפרק את המרינה באשקלון
לדעתי חוק החופים היה צריך ללכת רחוק יותר וגם לתת כלים לפינוי של מבנים מזיקים לחוף שכבר אושרו ונבנו, למשל המרינה באשקלון.
לאחרונה ביקרת במרינה באשקלון מדובר במרינה דלת פעילות, יש בה 5 ביתי קפה ועוגנות בה כמה עשרות בודדת של יאכטות. למען המטרה "הנעלה" הזו נהרס חוף יפהפה באורך של כ4 ק"מ.
האבסורד שבימים אלו עובדים בממשלה על תוכנית לשיקום חוף שכנראה תעלה לנו עשרות מיליונים ותגרום להרס של עוד חופים.
אני תוהה אם לא יהיה נכון לפרק את המרינה באשקלון ואת שוברי הגלים שמסביבה, ולחזור למצב הקודם?
זה לא כרוך במאמץ כביר במיוחד, יש צורך בהעברה של 5 בתי הקפה מהמרינה לאזור החוף, ולשחרר את היכטות המעטות שעוגנות שם למרינות אחרות.
ישראל הוכיחה לאחרונה שהיא יכולה לפרק מקומות שנבנו בעבר ועכשיו הם נחשבים לשגיאה, למה לא ליישם את זה על מרינה אשקלון?

תצלום לויין של המרינה באשקלון, מתוך גוגל

כשל של המשרד להגנת הסביבה

כשל אחר שגם הוא משמעותי הוא התנהלת המשרד להגנת הסביבה בקשר לחוק החופים. העקרונות הנכונים והסמכויות שמעניק החוק למשרד להגנת הסביבה כמעט ולא מנוצלים על-ידו.

גדוען עזרא, המשרד שלך רפוס

לצערי נתקלתי במקרים רבים שנעשו פעולות בחוף שנחשבות "לפגיעה בסביבה החופית" שהיא עבירה פלילית, שדווחו לגורמים הרלוונטיים במשרד להגנת הסביבה ודבר לא נעשה!
מקרה אחד לדוגמא תלונה שהגשנו נגד חברת קרייזי ליין על זריקת ג'יפ מן המצוק במהלך צילום סרטון פרסומת. ככל הידוע לי התלונה לא נבדקה ואלו שפגעו במצוק לא עמדו לדין!
את הרפיסות הזו של המשרד להגנת הסביבה אולי אפשר להסביר בפחד להתעמת עם גורמים משפיעים ומוקרשים בישראל, כמו בעלי הון, מקורבים פוליטיים וראשי ערים. בסופו של דבר מדובר באחד המשרדים הכי חלשים בממשלה שללא גיבוי פוליטי ראוי, פעילות המשרד היא כמעט בלתי אפשרית.
לצערי כיום נמשך המצב שגורמים שונים ממשכים לעשות בחוף כמעט ככול העולה על רוחם, ללא תגובה ראויה של המשרד להגנת הסביבה שיש בידו כל הסמכויות לכך.
עניין אחר לא פחות שערורייתי היא נושא "ההיטל להגנה הסביבה החופית" כבר שנתיים מאז נכנס החוק לתוקף, והמשרד להגנת הסביבה לא הצליח להרים את התקנות ליישום חלק זה של החוק!    

שריון החופים

החלק העיקרי של החוק שכן מיושם הוא "הועדה לשמירת הסביבה החופית", ככלל הועדה עושה עבודה לא רעה, מלבד כמה מקרים שלדעתי הועדה קיבלה החלטות שלא מתיישבות עם הגדרה "שמירת הסביבה החופית", הבעיה שאני כן מזהה בוועדה היא חיבה יתרה ולא נכונה לתפיסה של שריון החוף.
משמעו של שריון החוף הוא בנייה של אלמנטים כמו שוברי גלים וקירות ים שכביכול נועדו להגנת החוף.
כמעט כל הרשויות מקומיות שיש להם חוף מתכנתות לשריון את חופיהן, מקומות כמו: הרצליה, אשקלון, נתניה, חיפה, בית ינאי, שדות ים ועוד היד נטויה.
בעולם כבר הבינו שניסיון "לנצח" את גלי הים בהוספת אלמנטים קשיחים נועד לכישלון, באירופה, אוסטרליה ובארה"ב יש מגמה לפרק שוברי גלים וקירות ים ובמקומם לטפל בחוף באופן "רך" בעיקר ע"י הוספת חול.
לא ברור איך שבישראל שכבר הוכח מעבר לכל ספק ששבורי גלים גורמים נזק, עדיין יש מתכננים וראשי רשויות שמקדמים רעיונות כגון אלו?
שוברי גלים הם לא רק פצע קשה בנוף ופגיעה במפגש הטבעי בין הים ליבשה, הם גורמים נזקים לחופים שכנים לפעמיים במרחקים של קילומטרים.
מדובר לא רק בנזקים סביבתיים אל גם בנזקים כספיים גדולים הן כי הערך התיירותי של החופים הניזוקים יורד והן בשל ההשקעה הכספית האדירה שדרושה לתיקון המצב.

לסיכום:

חוק החופים הוא אמנם שיפור למצב הקודם, אבל השיפור הזה לא יביא לשינוי מגמה. חופי ישראל בדרך למטה אם החוק לא יישנו מצבם של החופים יימשך להיות עגום ואנו נמשיך לחזות בהתדרדרותם.
לצערי, אני לא רואה שום כוח שיכול לעמוד מול גורמי ההון והנדל"ן שנמצאים היום בשלטון שימשכו לעשות מיליארדים מן החופים.

התביעה על סך 2 מיליון שקל הוגשה בתגובה לכתבה שפורסמה במקומון ערב הבחירות לכנסת, אשר לטענת המפלגה "גרמה לנזקים אדירים לתובעים ומנעה בזדון את כניסתה לכנסת"  

לכתבה באייס לחצו כאן…