לרגל פתיחת אירועי "שבוע האהבה לטבע ולסביבה" התכנסה ישיבת הממשלה במערה בגן הלאומי בית שערים בגליל התחתון המערבי והעבירה שתי החלטות לקידום ועידוד הבילוי בחיק הטבע: האחת לשידרוג אתרי קמפינג והשניה לעידוד הרכיבה על אופניים בטבע. "הירוקים": זו זריית חול בעיני הציבור"

במפלגת "הירוקים" ראו בכינוס המיוחד טעם לפגם. "הצהרותיו של ראש הממשלה על פעולותיה של הממשלה למען הסביבה והטבע הן לעג לרש וזריית חול בעיניו של הציבור", אמרו במפלגה. "על ממשלת ישראל להצהיר ולבצע מדיניות כוללת נגד הבנייה המשתלטת על כל שטח פתוח, ונגד הפגיעה הבלתי נסבלת בחופי הים".
במפלגה קראו לממשלה, לצד הפיתוח של שבילי האופנים, לפעול כדי להבטיח שניתן יהיה להעלות איתם לתחבורה הציבורית – לרכבות ולאוטובוסים – כדי לצמצם את השימוש בכלי רכב ממונעים. "פעולות כאלה מצד ממשלת ישראל והעומד בראשה ישדרגו את הטבע למעמד ראוי",

לכתבה המלאה לחצו כאן  

החום הכבד שהניס אלפי תושבים לחופיה של הרצליה חשף את אוזלת ידן של הרשויות. חוף הסירות הפך למגרש חניה, חוף הנכים נראה כמו חירייה ביום טוב ולחוף השרון נכנסו רוכבים על סוסים. בעירייה מבטיחים שהכל ייראה אחרת בעונת הרחצה

מצבו של חוף הסירות הגיע השבוע גם לידיעת חברי מפלגת "הירוקים", שהתרעמו על הפגיעה בו. חבר המפלגה ותושב הרצליה, יואל חדידה אמר: "נסיעה בכלי רכב על חוף הים היא עבירה, נקודה. המשטרה וגופים נוספים חייבים על פי חוק לבצע אכיפה, כי מדובר בעבירה על החוק. יש לציין כי גם התופעה של ירידת כלי רכב כטרקטורונים וג'יפים לחוף אסורה בהחלט. אוזלת ידן של הרשויות נתפסת בציבור כאישור לנסוע על החופים. ישנם חופים שבהם מתבצעת אכיפה ואין כלי רכב, לדוגמה החופים של געש ושפיים, שם רשות הטבע והגנים מבצעת אכיפה".

לכתבה באתר לוקאל לחצו כאן…

תוכנית הבנייה כוללת הגדלה של מספר הדירות בעיר ואת הרחבת המרכז האקדמי
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב הפקידה תוכנית בנייה על שטח של 275 דונם לצד המרכז הבינתחומי בהרצליה. במקום אמורים להיבנות 704 דירות בשווי של כמיליארד שקל, וכן כ-1,600 מ"ר שטחי מסחר, כשרוב המתחם הוא בבעלות גורמים פרטיים.

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

להלן תגובת דרור עזרא רכז פורום השרון במפלגת הירוקים: "מדובר בהחלטה תמוהה ביותר, לפי התוכנית המחוזית שאושרה רק לפני חודשים ספורים השטח מיועד למוסדות ציבורי כמו מוסדות חינוך ובית חולים, לכן לא ברור למה מאשרים דווקא במתחם זה בניה למגורים כאשר בתוכנית המחוזית יש אזורים רבים אחרים בהרצליה המיועדים למגורים. חשוב להדגיש שבניה למגורים במתחם זה תנטרל שימוש עתידיים למוסדות ציבור כמו בית חולים."

עוד מוסיף עזרא "יש כאן שוב ראיה צרה וקצרת טווח מצד ראש העירייה יעל גרמן, שנכשלה להגן על האינטרסים חשובים של תושבי העיר וזאת לטובת מגדלי מגורים יוקרתיים על הפארק. בכוונתנו להגיש התנגדות לתוכנית ולהיתלות באותם טענות שהעירייה טענה נגד בניה למגורים בפארק שרק בתחילת החודש זכו לאישור בג"ץ."

עשרת אלפים תלמידי השתתפו בחידון "ארץ מולדת" לגיאוגרפיה. לאחר שנים של תוצאות מביכות נרשם השנה שיפור הנזקף לזכות העלייה במודעות לסביבה

לכתבה המלאה לחצו כאן

שעת כדור הארץ שמצוינת השבוע נועדה להגביר את מודעות הציבור הרחב למשבר האקלים, מודעות הציבור הרחב למשבר האקלים הינה נדבך חשוב, אבל מה שחשוב יותר מה היא המודעות למשבר בקרב ציבור מקבלי החלטות ומה הם מתכוונים לעשות בנדון.
קשה להעריך עד כמה יש לאנושות יכולת להפוך את התהליכים שגרמו למשבר האקלים אם בכלל. אבל התמודדות עם משבר האקלים היא בעיקר הפסקת השימוש הבזבזני במשאבי כדור הארץ.
אפשר לדמות את כדור הארץ לאקווריום גדול ואת ישראל לאקווריום קטן. כאשר מספר הדגים באקווריום גדל, והדגים הופכים שמנים יותר יש צורך לתכנן את אחרת את האקווריום כך שתתאפשר הישרדות הדגים.
בעיקרון עושים זאת בשני דרכים עיקריות האחת הפחת קצב גידול האוכלוסייה והשנייה ניצול טוב יותר של המשאבים הנתונים.

מה שעושה כל משפחה למען כדור הארץ היא חשובה, ואפשר למצוא על כך מדרכים למכביר, אבל מה שצריכים לעשות מקבלי החלטות הוא בעל חשיבות מכרעת ואין על כך מדריכי מדף זמינים אז הנה צרור עצות בכמה תחומים מרכזיים:

קצבאות ילדים
על מדינת ישראל להפסיק במדיניות של עידוד פיצוץ אוכלוסין, הדרך לעשות זאת היא לא בקיצוץ קצבאות הילדים לילדים שכבר נולדו, כמו שנעשה בעבר. הדרך הנכונה לפעול היא בהודעה על הפסקת תשלום קצבאות הילדים לילד השלישי ואלייך מתאריך מסוים. למשל תודיע היום הממשלה כי החל מ2010 כל ילד שיולד למשפחה מעבר לילד השלישי לא יהיה זכאי לקצבת ילדים.
יש בכך לתת אפשרות להורים להחליט על הרחבת המשפחה באופן מושכל, לפי היכולת הכלכלית של המשפחה ובהתאם לתמיכת הממשלה, וכל זאת בלי לחשוש משינויים שרירותיים בנושא.

מיסוי
אם המדינה רוצה לתת תמריץ לחיסכון בשימוש במשאבים הדרך לעשות זאת היא במיסוי. יש מושג שנקרא טביעת רגל אקולוגית, יש כמה וכמה פרמטרים שבהם אפשר לקבל אינדיקציה על השימוש של כל משפחה במשאבי הטבע, וכול שהשימוש במשאבים מגובר יותר כך המס צריך להיות גדול יותר.
במצב של משבר אקלים ושל מחסור במשאבים מיסוי כזה הוא הכרח. אין שום הצדק שמהנדס שעובד למשל ברמת-החיל, גר במרחק 2 ק"מ ממקום העבודה ומגיע כל יום לעבודה באופניים ישלם מס הכנסה כמו עמיתו, שגר בישוב קהילתי שרוחק 50 ק"מ ממקום העבודה שלו ומגיע כל יום לעובדה עם מפלצת מתכת מסוג המאר.
המדינה צריכה, לתת הנחות במס לאלו שגרים קרוב למקום העבודה, שלא משתמשים ברכב פרטי, למקומות עבודה שנמצאים באזורים אורבאניים ורוב עובדיהם גרים בסמוך אליהם, על מוצרים שלא משתמשים באריזות, ועל מוצרים חסכניים באנרגיה. כמו-כן על המדינה להוסיף מס סביבה מיוחד, על הדלק, על טיסות, על אריזות, על סיגריות ועל מוצרי מזון מיובאים.

תחבורה
ישראל מדינה קטנה וצפופה, אין סיכוי שנוכל להמשיך להיות מכורים למוכנית הפרטית כמו היום.
מה שישראל זקוקה לו הוא שיפור דרמתי במערכות הסעת המונים, זאת ע"י הקמת של רשויות תחבורה מטריפוליטניות שיהיו אחראיות הבלעדיות על הרשתות התחבורה על כל גווניה. עיקר תפקידה של רשות כזו יהיה תכנון מערך התחבורה ורגולציה על מפעילי התחבורה הציבורית לסוגיה. כמו-כן יש לזנוח את הפנטזיה להקים רכבת תחתית ולהתמקד באוטובוסים שזה אומר יותר נת"צים ושמירה עליהם, רגולציה משמעותית ואפקטיבית על חברת האוטובוסים, וכמובן חינוך הציבור. כל זאת במקביל לעידוד הפחתת השימוש במכונית הפרטית.

הפתרון לטווח האורך הוא תכנון נכון, בקליפת אגוז, תכנון כזה שייתר את הצורך בשימוש במוכנית, כלומר אזורי מגורים מצופפים, לאו דווקא מגדלים, יהיו בסמוך ובמרחק הליכה לאזורי התעסוקה ולכל הפונקציות העירוניות האחרות.
יש לזכור, לשכונות מצופפות קל יותר וכלכלי יותר לתת שירותי מערכת הסעת המונים יעילה ומקיפה. המשך »

ארוע הדריסה שזיעזע את המדינה, על-ידי נהג טרקטורון משתולל בחוף ימה של נתניה בשבת האחרונה, הסתיים – למרבה המזל – "רק" בפציעתו של התינוק. תינוק שהגיע עם בני משפחתו לבילוי שבת, במקום שאמור להיות שקט ושליו ונטול סיכונים. אלא שלא כך היה כמובן, וחובה עלינו להכיר במציאות לקראת עונת הרחצה – תופעת רכבי שטח לסוגיהם הנעים על חופי הים, הפכה זה מכבר למכת מדינה וסכנת נפשות עבור המתרחצים בחופים. ולא משנה אם מדובר בחופי ראשון לציון, נתניה, הרצליה, מצפון ומדרום.

נראה כי בעידן השפע, הליכה של כמה מטרים ברגל לחוף הים, היא דבר שיש מי שאינו מסוגל לו. ולא ממגבלות רפואיות. אין סיבה להעמיד פנים בנושא אופנת רכבי השטח. מדובר בסימפטום חברתי חמור, המבטא התקרנפות לאחר, קידוש האני וציפוי עצמי בשריון וחומה תוך דריסה – תרתי-משמע – של החוק ויתר האזרחים.

רכב שטח הוא בעצם ביטוי רצון הנוהג בו לעליונות, אם על שאר משתמשי הדרך, אם על הטבע והאדמה או לדימוי העצמי והנפשי של האחוז בהגה. ועובדה זו מתבטאת בנהיגה עצמה. אדם שמרגיש עליונות, ואשר לרשותו כלי רכב משוריין, ינהג בו בצורה פחות זהירה, ויסכן בכך את עצמו ואת שאר משתמשי הדרך.

נתוני תאונות הדרכים לגבי תאונות בארה"ב מראים זאת בברור. עד כדי כך חמור העניין, שארגון הבריאות העולמי הוציא אזהרה המשווה את הסיכון מרכבי שטח לסיכון מסיגריות.

במדינת ישראל קיים כבר 10 שנים חוק בנושא, האוסר נסיעה על חופי הארץ. הקנס בגין נסיעה על חוף הים ברכב הוא בסך 500 שקל, ובחוף מוכרז 1,000 שקל. רק שכמו חוקים רבים אחרים, אין מי שאוכף אותו. לא הרשויות המקומיות, לא משרד הפנים, לא המשרד להגנת הסביבה, ולא משטרת ישראל. כמו בהרבה ממקרים, גם כאן מדובר בין היתר במריבה על סמכויות. וכשאין אכיפה, יש מי שלוקח את החוק לידיים.

לנו האזרחים אין הרבה מה לעשות. על-פי החוק, הדו"ח אמור להינתן למי שנהג ברכב על החוף, שאינו תמיד בעל הרכב עצמו. כך שגם אם נדווח לרשויות את מספרו של הרכב, קשה יהיה לאתר את מי שנהג בו. רבים גם יוותרו על האפשרות להתעמת עם נהג רכב משתולל, כי יש סיכוי לא רע שעימות כזה יגלוש לאלימות.על כן, ערב פתיחת עונת הרחצה בחופי הים, כשמזג האוויר כבר משדר כי הקיץ כאן, חובה על כל רשות מקומית להציב בחופי הים פקחים, כוח מרתיע שיעצור מפירי חוק, רגע אחד לפני שיקרה אסון.

הכותב הוא סגן ראש עיריית תל אביב ויושב ראש מפלגת הירוקים

לכתבה  המלאה   לחצו כאן

היום יום המים. רוב רובו של הציבור מודע למשבר המים ומוכן לחסוך בצריכה בכדי להקטין את הפגיעה בטבע

לכתבה המלאה לחצו כאן

השבוע שלח יואל חדידה רכז תחום שמירת טבע במפלגת הירוקים מכתב לראש עיריית הרצליה יעל גרמן בו דרישה להגדיל את שטח בריכת החוף שתישמר במסגרת הפארק בהרצליה מ45 דונם בלבד ל150 דונם.
 
בריכת החורף של הרצליה(לחצו להגדלה)

חדידה כתב במכתבו "כיום במקומות רבים מבינים בדיעבד כי שגו קשות בכך שלא הותירו שטחים במצבם הטבעי.לכן החלטה להקצות 45 דונם "לשלולית חורף" הינה צעד בכיוון הנכון, פיתוח ברק-קיימא.
הקצאת 45 דונם בלבד בלב פארק רחב ידיים ותוסס פירושה המעשי ניוון מוחלט של בריכת החורף וסביבתה."
"מפלגת הירוקים, בשם ציבור רחב של אוהבי טבע, דורשת להגדיל את שטח בריכת החורף לשימור ל150 דונם, לטובת כלל הציבור." מסכם חדידה במכתבו.
 
יואל חדידה רכז תחום שמירת טבע במפלגת הירוקים מוסיף עוד:"שמירת בריכת החורף בבאסה היא לא רק למען החי והצומח אלא גם ואולי בעיקר למען הציבור, הבאסה יכולה לשמש למגוון רחב של פעילויות ולמען הרחבת הידע. ראש העיר גרמן, מתגאה שתמיד היא שומעת בקול המומחים, אם אלו המשפטיים, אם אלו הנדסיים, או כמעט בכל נושא אחר, לכן לא ברור למה היא פוסלת את חוות דעתם של פרופסורים ומומחים בענייני שמירת טבע שאומרים בפירוש שחייבים להגדיל את שטח בריכת החורף?"
 
להלן מכתבו של יואל חדידה: המשך »